ULTRASAT
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
| ||
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק | |
תיאור לוויין ULTRASAT המוצע | |
מידע כללי | |
---|---|
סוכנות חלל |
סוכנות החלל הישראלית ונאס"א |
מפעיל | מכון ויצמן למדע |
יצרן | התעשייה האווירית לישראל, JPL ואל-אופ |
משימה | |
סוג משימה | גילוי מוקדם של סופרנובות ותופעות משתנות אחרות |
לוויין של | כדור הארץ |
מסלול | קצת מעל מסלול גיאוסטציונרי |
נטייה | 0 מעלות |
אפואפסיד | 36,080 ק"מ |
זמן הקפה | יום שלם |
מידע טכני | |
משקל בשיגור | 160 ק"ג |
ULTRASAT (בעברית: אולטראסאט) הוא לוויין מדעי המצויד בטלסקופ אסטרונומי בתחום קרינת על סגול (UV), בעל שדה ראייה רחב במיוחד של 210 מעלות רבועות המיועד לחקור שינויים בגרמי שמיים. הפרויקט הוא יוזמה של מכון ויצמן למדע והמכון הטכנולוגי של קליפורניה. אולטראסאט נמצא בשלבי תכנון, ואמור להיות משוגר לחלל ב-2026.[1]
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הלוויין הוא ראשי תיבות (באנגלית) של "לוויין בתחום קרינת על סגול לחקר תופעות מעבר אסטרונומיות" - Ultraviolet Transient Astronomy Satellite[2]. בעבר קראו לו LIMSAT ראשי תבות של Less Is More Satellite[3].
משימת הלוויין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוויין יחקור את התופעות הדינמיות ביקום, שכוללות בין היתר התפוצצות של כוכבים בסיום חייהם (סופרנובה). קרינת UV נפלטת בשלב מוקדם של אירועים אלו אך לא ניתנת לגלוי בטלסקופים קרקעיים עקב בליעתה על ידי האטמוספירה, ולכן מכשירים קרקעיים רואים את האירוע רק מאוחר יותר כאשר נפלט גם אור נראה או אינפרה-אדום. יכולתו של ULTRASAT גדולה פי 300 מזו של החיישן הרגיש ביותר הקיים כיום בתחום העל סגול, טלסקופ החלל גלקס (GALEX), זאת בשל שדה הראייה הגדול שלו. מסיבה זו הוא צפוי לגלות עד פי 100 או יותר סופרנובות.
משימות נוספות הן חקר תופעות אחרות כגון התפרצות קרני גאמא (GRB), בליעת כוכבים על ידי חורים שחורים ו-TDE’s.
הטלסקופ יכוון רוב הזמן לאחד משני אזורים לא רחוקים מהקטבים הגלקטים, כחצי שנה יכוון אל הקוטב הצפוני וכחצי שנה אל הדרומי. וייתן התראות לטלסקופים אחרים במקרה של גילוי אירוע. אם תתקבל התראה על אירוע מעניין שהתגלה על ידי חיישנים אחרים, ("מטרות מזדמנות"), יוכל הלוויין לעבור לחקר האירוע החדש. דוגמה לאירוע מזדמן שכזה היא גילוי של גלי כבידה על ידי LIGO ובלבד שיכלול מידע כללי על כיוונם.
פרויקט אולטראסאט מתבסס על הניסיון והידע שנצבר בפרויקט הטאווקס (TAUVEX) ואותה חברה, אלביט מערכות, אף תבנה את הטלסקופ העל סגול ללוויין.
מסלול הלוויין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבדיקת ההתכנות הראשונית נבחן מסלול לווייני נמוך בגובה של 720 ק"מ, במסלול מסונכרן שמש dawn dusk, עם זמן חציית קו המשווה בשעה מקומית 18:00. במסלול זה מצלמת הלוויין תמיד הייתה פונה לחלל עמוק, כאשר הפאנלים הסולריים של הלוויין פונים לכיוון השמש. תוכנית זו השתנתה כיוון שבמשך כמה חודשים כל השנה, שדה הראיה היה חוצה את שביל החלב, בו קרינת הרקע ובליעת אור מגלקסיות רחוקות חזקים. בהצעה שהוגשה לנאס"א בדצמבר-2014, שונה המסלול והלוויין יהיה קצת מעל מסלול גיאוסטציונרי. במסלול זה, כיוון המצלמה יהיה לאזור קרוב לקוטב השמימי (צפון או דרום), ללא ההפרעות של מרכז הגלקסיה שלנו. תקשורת רציפה לתחנות קרקע תאפשר העברת כל התמונות לעיבוד מתאים[4].
גופים המעורבים בפרויקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרויקט הוא פרויקט ישראלי - אירופאי משותף של סוכנות החלל הישראלית ומרכז המחקר הגרמני DESY. שותפים בו גם גופים בתעשייה: התעשייה האווירית - מבת-חלל ואלביט מערכות - אל-אופ ובאקדמיה: מכון ויצמן למדע.
סטטוס הפרויקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלמת בדיקת התכנות ראשונית בינואר 2012. דצמבר 2012, הכנת הצעה משותפת של שתי סוכנויות החלל (Mission of Opportunity). תוכנית זו של נאס"א בוטלה לשנה זו והוגשה הצעה חדשה בדצמבר 2014. גם הצעה זו נפלה, והפרויקט הותנע מחדש בתחילת 2019.
ב-26 בינואר 2022 נחתם חוזה בין מכון ויצמן לאלביט מערכות לייצור טלסקופ הלווין אשר יסופק בתחילת 2024[5].
נכון ל-2023 השיגור מתוכנן ל-2026, ויסופק על ידי נאס"א.[1]
מבנה הלוויין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוויין מפותח על בסיס מרכב גנרי ללוויינים (IMPS) שפותח במפעל מבת של התעשייה האווירית. מצלמת הלוויין מפותחת בחברת אל-אופ.
מצלמת הלוויין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהצעה החדשה מ-2019, מצלמת הלוויין מורכבת מטלסקופ אחד, בעל שדה של 200 מעלות רבועות. גלאי הטלסקופ הוא CCD שרגיש לתחום 220-280 ננומטר ומקורר לטמפרטורה נמוכה (70°C-) על מנת להקטין את זרם חושך. הגלאי יפותח על ידיDESY והטלסקופ על ידי אל-אופ.
מאפיין | ערך |
---|---|
אורך מוקד | 360 מ"מ |
תחום אורכי הגל | 220-280 ננומטר |
זמן אינטגרציה | 300 שניות |
מקורות נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרצאות כנס החלל השמיני הבינלאומי ע"ש אל"ם אילן רמון, ינואר 2013:
- מטעד לטלסקופ חלל בתחום האולטרא סגול, אילן פורת, ראש תחום חלל, אלאופ־אלביט מערכות
- הרצאת מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, מנחם קדרון, משרד המדע והטכנולוגיה
- הרצאת מנהל פיתוח נושאים עתידיים, מבת־חלל, התעשייה האווירית
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 גדעון לב, טלסקופ החלל הישראלי הראשון ישוגר ב-2026, באתר הארץ, 21 בפברואר 2023
- ^ אודות הלווין באתר מכון ויצמן
- ^ הרצאה אודות הלווין בכנס החלל ע"ש אילן רמון
- ^ הרצאות כנס החלל ע"ש אילן רמון ה-10, ינואר 2015
- ^ שירי חביב ולדהורן, חורים שחורים והתפוצצות כוכבים: אלביט תספק טלסקופ חלל למכון ויצמן ב-16 מיליון דולר, באתר גלובס, 26 בינואר 2022
לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות | ||
---|---|---|
לווייני תקשורת | עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1 | |
לווייני צילום מסחריים | ארוס • אופטסאט | |
לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל | אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר | |
לווייני מחקר וטלסקופים | ULTRASAT* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT | |
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות | טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B | |
חלליות וגשושיות | בראשית • בראשית 2 | |
יכולות שיגור | משגר שביט • בסיס פלמחים | |
משימות אנלוגיות למאדים | D-MARS | |
מיזמים שהוקפאו | טאווקס* • MuSAR* • דוד* | |
ארגונים ישראליים קשורים | סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL | |
* שיתופי פעולה בינלאומיים |