שביט (משגר לוויינים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שביט
Shavit Ofek7a.jpg
שיגור הלוויין אופק 7
ייעוד משגר לוויינים
יצרן התעשייה האווירית לישראל
ארץ ייצור ישראלFlag of Israel.svg  ישראל
עלות שיגור 15 מיליון $ (1999)
היסטוריית שיגורים
סטטוס בשימוש
אתרי שיגור בסיס חיל-האוויר פלמחים
שיגורים 9
הצלחות 7
כשלונות 2
שיגור ראשון 19 בספטמבר 1988
מטענים ידועים לויני אופק
יכולת
מטען ל־LEO 550 ק"ג
מידע נוסף
גובה 18 מטרים
קוטר 1.35 מטר
משקל 30,000 ק"ג
שלבים 4
שלב ראשון LK-1
דחף 774 קילו-ניוטון
מתקף סגולי בריק - 268 שניות
בגובה פני הים - 250 שניות
זמן בעירה 55 שניות
דלק HTPB
שלב ראשון קאסטור 120[1]
דחף 1,650 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 280 שניות
זמן בעירה 81 שניות
דלק HTPB
שלב שני LK-1
מספר מנועים 1
דחף 774 קילו-ניוטון
מתקף סגולי בריק - 268 שניות
בגובה פני הים - 250 שניות
זמן בעירה 55 שניות
דלק HTPB
שלב שלישי RSA-3-3
מספר מנועים 1
דחף 58.8 ניוטון
מתקף סגולי 298 שניות
זמן בעירה 94 שניות
דלק מוצק
פרופיל הטיסה של משגר הלוויינים שביט

שביט הוא משגר לוויינים מתוצרת מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, ומשמש לשיגור סדרת הלווינים "אופק". בניגוד למשגרי לוויינים אחרים בעולם, ה"שביט" משוגר מערבה, בניגוד לסיבוב כדור הארץ, וזאת עקב הרצון למנוע נפילתם של שברים על מקומות מיושבים וכן להימנע מטיסה מעל מדינות עוינות. לשביט יכולת נשיאה של 290 ק"ג ואילו גרסה מתקדמת שלו מיועדת לשאת 350 ק"ג. המשגר הוא בעל שלושה שלבים המונעים בדלק מוצק. השניים הראשונים מיוצרים על ידי מפעל "גבעון" של תעש, והשלב השלישי מיוצר על ידי רפא"ל ומכונה "אזוב".

ניהוג המשגר מתבצע בתחילה באמצעים אווירודינמיים והטיית וקטור הדחף של השלב הראשון. ניהוג השלב השני מתבצע על ידי הזרקת נוזל לתוצרי הפליטה של המנוע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שביט בוויקישיתוף
השלב השלישי של המשגר שביט שהוצג פומבית בינואר 2009

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]