דוכיפת 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוכיפת 2
סוכנות חלל סוכנות החלל הישראלית
ארגון מרכז המדעים הרצליה
מפעיל תחנת הקרקע, מעבדת החלל בהרצליה
יצרן Innovative Solutions In Space
תאריך שיגור לתחנת החלל: 18 באפריל 2017 11:11 EDT
שיגור למסלול מתחנת החלל: 18 במאי 2017
משגר אטלס 5
אתר שיגור מרכז החלל קנדי, פלורידה
משימה
סוג משימה חינוך, מחקר
לוויין של כדור הארץ
תאריך יציאה ממסלול 22 בדצמבר 2018 7:50 UTC[1]
מסלול LEO
גרם שמיים כדור הארץ
משך המשימה שנה, 7 חודשים ו־4 ימים
מידע טכני
משקל בשיגור 1.766 ק"ג
אורך 10 ס"מ
רוחב 10 ס"מ
גובה 20 ס"מ
ערוצי תקשורת UHF, VHF
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוכיפת-2 הוא ננו-לוויין ישראלי בתקן קיובסאט הנבנה כפרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית ועיריית הרצליה, במעבדת החלל הממוקמת במרכז המדעים הרצליה על ידי תלמידי תיכון.

דוכיפת-2 הוא הלוויין השני בסדרת לווייני "דוכיפת" הישראליים, ומהווה חלק מתוכנית QB50 - פרויקט בינלאומי של 15 ארגונים חברים במסגרתו עוצבו, נבנו וישוגרו עשרות לווייני קיובסאט על ידי אוניברסיטאות ומכוני מחקר מרחבי העולם, לצורכי מחקר מדעי.[2]

צוות פיתוח הלוויין מורכב מחמישה צוותי משנה - צוות הרצליה, צוות אופקים, צוות ירוחם, צוות עפרה וצוות חוּרה. הפרויקט נתמך ומלווה על ידי מומחים בתחום החלל מהתעשייה האווירית.[3]. הלווין שוגר במאי 2017 ודעך חזרה לאטמוספירה ב-22 בדצמבר 2018.[1]

מהלך הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויין תוכנן על ידי תלמידים מתיכון הנדסאים הרצליה, תיכון חדש הרצליה, אולפנת בני עקיבא "איילת השחר", בית הספר הרב תחומי אופקים, אולפנת עפרה, בית הספר הרב תחומי ע"ש יצחק רבין בחורה ובית הספר מירוחם, בהדרכת מהנדסים מתעשיית התקשורת והחלל, חלקם מהתעשייה האווירית לישראל.

התלמידים תכננו את כלל היבטי הלוויין: המאזן האנרגטי, התכן התרמי, התכן המכני, צפיית המסלול, מאזן הערוץ, הכנת תחנת התקשורת, ותכן מערך קרקעי. שילוב הלוויין והפעלתו נעשו באופן מלא על ידי תלמידים מכיתות ט' - י"ב.

הלוויין עבר בדיקות תנאי סביבה במפעל מבת של התעשייה האווירית. הלוויין שוגר ב-18 באפריל 2017 ממרכז החלל קנדי[4] אל תחנת החלל הבינלאומית וב-18 במאי 2017 שוגר ממנה למסלולו.

מטרות הלוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט דוכיפת-2 נועד כפלטפורמה חינוכית לתלמידים צעירים בתחום ההנדסה, כדי להוות להם בסיס והשראה להמשך לימודיהם בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה, בפרט בתעשיית החלל.

המשימה המדעית של דוכיפת 2 היא חקירת צפיפות הפלזמה בשכבות האטמוספירה הנמוכות - ביונוספירה התחתונה. כיוון שביונוספירה יש לחץ חלקיקי אוויר גבוה יחסית לשכבות אטמוספירה בהם נמצאים רוב הלוויינים במסלול לווייני נמוך, הלוויין יחווה יותר גרר, וירד מהר יותר בגובה (אין ללוויין מערכות הנעה לשמור על גובהו). הלוויין יושמד מחום החיכוך באטמוספירה בתום משימתו.

משך המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באפריל יצאו 12 תלמידים מצוות הפרויקט למשלחת צפייה בשיגור. הלוויין שוגר על גבי משימת OA-7 של חברת United Launch Alliance, ב-18 באפריל 2017. בעת השיגור התקיים אירוע חגיגי במרכז המדעים הרצליה. השיגור התבצע בהצלחה והלוויין הגיע אל תחנת החלל הבינלאומית כעבור כמה ימים.

ב-18 במאי 2017 שוגר הלוויין באמצעות משגר נאנו-לוויינים המחובר לתחנת החלל (של חברת Nano Racks) ושוחרר למסלולו בהצלחה.

לאחר ששוגר מתחנת החלל בשעה 11:30, נקלט בשעה 23:00 הלוויין על ידי תלמידי צוותו. נקלטה טלמטריה, אשר כללו את אות הזיהוי שלו ומידע על מערכותיו. למחרת בבוקר ביצעו התלמידים עוד קשר עם הלוויין, אשר נוהל בהצלחה. הצוותים החלו בתפעול השוטף וביצוע המשימה המדעית.

ב-22 בדצמבר 2018 הלווין דעך בחזרה באטמוספירה.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 דעיכת המסלול של הלווין דוכיפת אתר In the Sky,
    Twitter logo initial.svg ציוץ של Jonathan McDowell ברשת החברתית טוויטר, דעיכת לווין דוכיפת, 22 בדצמבר 2018
  2. ^ Debeer, The von Karman Institute for Fluid Dynamics, www.qb50.eu (באנגלית)
  3. ^ HSL, www.h-space-lab.org
  4. ^ לוויין שבנו תלמידים מישראל שוגר לחלל, באתר ynet, 18 באפריל 2017