אנטילופה ננסית
אנטילופה ננסית | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | צבאיים |
שבט: | אנטילופות סבך |
סוג: | אנטילופה ננסית |
שם מדעי | |
Neotragys סמית, 1827 | |
תחום תפוצה | |
אנטילופה ננסית או אנטילופה גמדת[1] (שם מדעי: Neotragys), היא סוג של פרסתן מעלה גרה קטנטן הכולל שלושה מינים החיים באפריקה שמדרום לסהרה. אחד מהמינים תואר מדעית כבר בשנת 1758, אך רק בשנת 1828 הוקם סוג נפרד בשבילם. בשל גודלם הקטן, כאשר מינים אלו התגלו הם נחשבו כמינים של איילוניים, וגם כיום הם היחידים שמתחרים איתם על התואר "הפרסתנים הקטנים ביותר". לאחר תקופה הם הועברו לתת-משפחת הצבאיים שבמשפחת הפריים על סמך הגנטיקה, וקיבלו את שמם המדעי "Neotragys" שפירושו ביוונית "תיש חדש" המתייחס לכך שהם נחשבו כסוג חדש של אנטילופה ולא של איילון. מיני האנטילופה הננסית הם הפרסתנים הקטנים ביותר במשפחת הפריים ובשבט אנטילופות סבך - והם קרובים מבחינה אקולוגית למיני הצביונים הקטנים. המינים בסוג נחשבים על ידי IUCN כבעלי חיים ללא סיכון, אולם המספרים שלהם פוחתים בהדרגה בעיקר בשל אובדן בית גידול והם בעתיד יגיעו לקטגוריה מאוימת.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המינים בסוג מתאפיינים בפרווה קצרה ועבה עם מרקם רך, וצבעה בדרך כלל מגוונים כהים של אדמדם עד חום שחרחר. רק לזכרים יש זוג קרניים קטנות שמסתכמות בשפיץ חד הצומח בזווית לאחור. יש להם עיניים ואף גדולים ושחורים, ובלוטות ריח גדולות ועגולות בצידי העיניים. הראש שלהם עגלגל ומסתיים בחרטום משולש ואוזניהם גדולות ועגולות. צווארם עבה, וגופם מקושת ועגלגל - כשפלג הגוף האחורי גבוה מהקדמי. רגליהם דקיקות כגפרורים וקצרות ביחס לגוף, והאחוריות ארוכות מהקדמיות ונותנות להם יכולת ניתור טובה.
המינים חיים באזורים סבוכים בעלי צמחייה מגוונת וגבוהה, והם מסתתרים בתוכה רוב הזמן. הם ביישנים למדי וכמעט ולא ניתן לראותם באופן טבעי. עם זאת לעיתים הם נצפים בשולי כבישים - בדרך כלל בעת מעבר לאזור האכלה חקלאי. בית גידולם הוא יערות טרופיים או סוואנות, ושלושתם תופסים אזורים גאוגרפים נפרדים. הם פעילים בשעות הבוקר והערב, אך גם בשעות הלילה. המינים הם בעלי חיים בודדים החיים בטריטוריות משלהם אותם הם מסמנים באופן תדיר מבלוטות הריח. הרבייה מתמשכת לאורך השנה ללא עונה מוגדרת. הנקבה ממליטה עופר יחיד לאחר כ-6 חודשים. תזונתם מבוססת על עלים, פרחים, ניצנים וזרעים, ובמידה פחותה גם עשבים ועשבי תיבול. בשעת סכנה מיני האנטילופה הננסית קופאים במקומם ללא תזוזה בצמחייה הסבוכה, ובאם הסכנה תתקרב יתר על המידה הם יחכו לשעת הכושר ואז יתנו זינוק גדול וימלטו במהירות לאזורי סבך. בשל גודלם הקטן טורפיהם רבים ומגוונים וכוללים גם גחניים, עופות דורסים ונחשים.
מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דלקרן המושק (Neotragus moschatus) - המין הגדול בסוג. סימני היכר: פרווה אדמדמה כהה בחלק העליון של הגוף וצהבהבה בחלק התחתון. גחונו וגרונו לבנים. הפנים בצבע ערמוני, וכפס שחור נמשך מהמצח לאף. קרניו גדולות יותר משאר המינים. הפרווה מדיפה ריח מושק חריף. מצוי בקניה, טנזניה, מוזמביק, מלאווי, זמביה, זימבבואה ודרום אפריקה.
- אנטילופת בייטס (Neotragus batesi) - המין הקטן בסוג מבחינת גובה כתפיים. סימני היכר: פרווה מבריקה בצבע חום כהה-מהגוני, כתמים לבנים מעל העיניים, בצידי האוזניים ובסנטר. הגחון לבנבן. כתם שחרחר סביב הלוע ומתחת לעיניים. מצויה בגבון, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו, הרפובליקה המרכז אפריקאית, גינאה המשוונית, קמרון, ניגריה ואוגנדה.
- אנטילופה מלכותית (Neotragus pygmaeus) - המין הקטן בסוג מבחינת משקל ואורך גוף וכך מוכר רשמית כמין הקטן ביותר בקרב הפריים. סימני היכר: פרווה בצבע חום שוקולד כהה, כתם גדול בצבע כתמתם סביב הלוע והגרון, כתמים לבנים בסנטר, בחזה וברגליים; לעיתים ישנם שערות לבנות הפזורות בחלקים מסוימים בגוף ונותנים לפרווה מראה מעט כסוף. הפנים בצבע חום שוקולד כהה והמצח בצבע שחרחר. מצויה בליבריה, גאנה, גינאה, חוף השנהב וסיירה לאון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנטילופה ננסית, באתר ITIS (באנגלית)
- אנטילופה ננסית, באתר NCBI (באנגלית)
- אנטילופה ננסית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אנטילופה ננסית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אנטילופה ננסית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]