ארי וטנן
 | |||||||||||||||
| לידה |
27 באפריל 1952 (בן 71) טופובארה, פינלנד  | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לאום |
 פיני | ||||||||||||||
| מקום מגורים |
צרפת | ||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||||||||||
| |||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
ארי פטי אולווי וטנן (בפינית: Ari Pieti Uolevi Vatanen; נולד ב־27 באפריל 1952 בטופובארה, פינלנד) הוא נהג ראלי פיני, שהפך לפוליטיקאי וחבר בפרלמנט האירופי משנת 1999 עד 2009. וטנן זכה בתואר אליפות העולם בראלי בשנת 1981 וניצח את ראלי פריז-דקר ארבע פעמים. מאז 2013 וטנן משמש כנשיא איגוד הספורט המוטורי האסטוני.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וטנן נולד וגדל באזור טופובארה שבמזרח פינלנד. אביו של וטנן נהרג בתאונה דרכים כשארי היה בן 8. וטנן היה ברכב בעת התאונה.[1] את הופעת הבכורה בראלי עשה בשנת 1971 באליפות פינלנד ובאותה שנה ניצח במירוץ אחד.[2] וארבע שנים לאחר מכן עשה את הופעת הבכורה באליפות העולם בראלי כשהשתתף בראלי אלף האגמים של 1974.[1] הראלי הבינלאומי הראשון שלו היה ראלי ג'מייקה ב־1975 בו נהג בדאטסון 120Y. הוא סיים במקום ה־12 עם הנווט ג'רי פיליפס.[2] בסוף אותה עונה הוצע לו לראשונה להשתתף כנהג מקצועי, בפורד אסקורט RS1800, בראלי בריטניה. הוא התרסק ביום השני, אך הספיק להרשים את מנהל צוות פורד, סטיוארט טרנר כדי שיוצע לו מקום בקבוצה לאליפות הראלי הבריטית בשנה שלאחר מכן.[3] וטנן זכה באליפות, הישג שהוא חזר עליו בשנת 1980,[4] עם הנווט דייוויד ריצ'רדס, שמאוחר יותר הפך ליו"ר המרוצים פרודרייב ואחת הדמויות המשפיעות ביותר בספורט המוטורי. בין 1977 ל־1980 התמודד וטנן גם במרוצים באליפות העולם, תחילה בקבוצת פורד הרשמית ולאחר פרישתה מהענף בסוף 1979, בקבוצת הראלי הפרטית למחצה של רות'מנס. הוא זכה בניצחון הבכורה שלו בראלי אקרופוליס ב־1980 והפך לאלוף העלום בראלי בשנת 1981.[5]
דרכם של וטנן וריצ'רדס נפרדו לפני עונת 1982 ובשנים הבאות ישב לצידו של וטנן טרי הרימן. וטנן לא נשאר באליפות העולם להגן על תוארו בעונת 1982 ובמקום זאת התמודד באליפות בריטניה עם פורד. ב־1983 חזר להשתתף באליפות העולם באופן סדיר יותר בקבוצת אופל. האופל אסקונה והמנטה לא היו בעלות הנעה 4X4 ולכן גם לא היו תחרותית מספיק,[6] אך עם זאת, הצליח וטנן לנצח בראלי ספארי התובעני.
בשנת 1984 חתם וטנן בקבוצת פיג'ו. עם הפיג'ו 205 T16 ניצח וטנן חמישה מרוצים ברצף, מראלי אלף האגמים של 1984 ועד ראלי שוודיה של 1985.[7] הוא היה מועמד לזכות באליפות העולם של 1985 אך סדרת תקלות ותאונות מנעו זאת ממנו. וטנן גם עבר תאונה קשה בראלי ארגנטינה, כאשר מכוניתו התהפכה במהירות של מעל 190 קמ"ש. מושב הנהג נשבר, והוא הושלך בתוך המכונית כשהוא סובל מפגיעות קשות ברגליו ופלג הגוף העליון ודימום פנימי מסכן חיים.[7] הוא בילה 18 חודשים בהתאוששות מהפציעות הגופניות האלו[8] ואחר כך מדיכאון קשה.[9] הוא התאושש באופן מוחלט וחזר לספורט המוטורי בשנת 1987 עם ארבעה ניצחונות ראלי פריז-דקר, עם פיג'ו בשנים 1987, 1989 ו־1990, ועם סיטרואן בשנת 1991. הוא היה במרכז שערורייה כשנגנבה מכוניתו תוך שהוא מוביל את הראלי בשנת 1988.[8]
עם פיג'ו, וטנן זכה גם במירוץ טיפוס ההר פייקס־פיק שבקולורדו של 1988. פיג'ו, שפרשה מסבב אליפות העולם בראלי בשנת 1986 לאחר ביטולה של קטגוריית גרופ־B הבכירה הפיקה לקחים שנלמדו עם ה־T16 205 כדי ליצור את ה־405 T16. עם כ־600 כוחות סוס, הנעה 4X4 והיגוי בארבעת הגלגלים,[10] וטנן טיפס עם המכונית במעלה ההר בזמן שיא, ומאמציו נלכדו בסרט הקצר עטור הפרסים Climb Dance.[11]
וטנן המשיך להתמודד באליפות העולם בראלי בצורה פחות או יותר פעילה עד עונת 1998. הוא נהג עבור מיצובישי ראליארט אירופה בארבעה מרוצים בעונת 1989 ובחמישה בשנת 1990. התוצאה הטובה ביותר שלו עם מיצובישי גלנט VR-4 הייתה מקום שני בראלי 1000 האגמים. מ־1992 ועד 1993, הוא התחרה עבור סובארו ב־11 מרוצים, מסיים במקום השני שלוש פעמים, כולל באירוע הבכורה של הסובארו אימפרזה בפינלנד. וטנן אף הוביל לזמן קצר לפני שהורד בדירוג על ידי זוכה האירועי יוהא קנקונן. אף על פי כן, הקבוצה ויתרה עליו בסוף עונת 1993 לטובת קרלוס סאינס.
בשנה שלאחר מכן חזר וטנן לשבת מאחורי ההגה של פורד, כעת עם האסקורט RS קוסוורת' עבור צוות פרטי למחצה, ובהמשך גם משתלב בצוות המפעל של פורד, במקום פרנסואה דלקור הפצוע. התוצאה הבולטת שלו באותה השנה הייתה סיום על הפודיום בראלי ארגנטינה, הפעם הראשונה בה התמודד באירוע מאז התאונה הקשה תשע שנים קודם לכן.
עונות 1995ו־1996 היו רגועות כשהקריירה שלו כנהג מרוצים מהשורה הראשונה אט־אט מגיעה לסיומה. עם זאת, המשיך וטנן להתמודד בכמה אירועים ובשנים שלאחר מכן, התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה סיום על הדוכן בראלי ספארי של 1998.[12] לאחר מכן הוא חזר לקדנציה קצרה בסובארו לראלי סיום העונה בבריטניה שהיה למירוץ המאה שלו באליפות העולם בראלי.
אף על פי שהפך פחות פעיל בראלי, הרעב שלו לספורט מוטורי המשיך לבעור ווטנן הצטרף לניסאן בפריס־דקר בשנת 2003 אותו סיים במקום השביעי. הוא הופיע גם בראלי פינלנד של 2003 עם פיג'ו 206 WRC של קבוצה פרטית וסיים במקום ה־11. בשנים 2004 ו־2005 המשיך וטנן להשתתף בדקר עבור ניסן ובשנת 2007 עשה ניסיון נוסף עם פולקסווגן אך פרש בקטע השביעי.[13]
אף על פי שאין לו שורשים באסטוניה, בינואר 2013 הוצעה מועמדותו של וטנן לתפקיד נשיא איגוד הספורט המוטורי האסטוני על ידי מועצת האיגוד.[14] ללא אף מועמד יריב הפך וטנן לנשיא האיגוד והיה לזר הראשון שמונה לתפקיד זה.[15]
בספטמבר 2008, וטנן השתתף בראלי על שם קולין מקריי, שהיה חלק מסבב אליפות סקוטלנד. וטנן נהג שוב בפורד אסקורט RS1800 איתה זכה באליפות ב־1981 כשלצידו דייוויד ריצ'רדס.[16] הוא היה אחד מכמה אלופי עולם לשעבר שהשתתפו באירוע לזכרו של מקריי, שנהרג בתאונת מסוק שנה לפני כן.
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וטנן נשוי לריטה ואב לארבעה ילדים, קים (נולד בשנת 1972), ריה (נולדה ב־1980), טואה (נולדה ב־1982) ומקס (נולד ב־1990). יש להם בתים בפינלנד ובצרפת.[17] קים הוא המנהל של אלוף העולם בראלי סבסטיאן אוז'ייה.[18] בשנת 2016 מקס הלך בדרכו של אביו כשנכנס לאליפות הראלי הבריטית בה עם קבוצת M-Sport והפורד פיאסטה R5.[19]
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר כמה שנים בהן עבד וטנן עם צוות ראלי צרפתי, התיישב בשנת 1993 בדרום צרפת שם קנה חווה ויקב. עד מהרה הוא פיתח עניין בפוליטיקה ובשנת 1999 הוא נבחר לפרלמנט האירופי מרשימת מפלגת הקואליציה הלאומית השמרנית, אף על פי שהמשיך לחיות בצרפת.[1] הסוגיות בהן עבד כוללות מיסוי רכב, מדיניות תחבורה, סיוע בפיתוח ומדיניות חקלאית.[20]
בשנת 2004 הוא נבחר מחדש, הפעם מטעם מפלגה שמרנית צרפתית. בשנת 2009 היה מועמד שוב מטעם מפלגת הקואליציה הלאומית הפינית אך הפעם לא נבחר.[21]
ב־2009 הכריז וטנן על מועמדותו בבחירות לנשיאות ה-FIA מול הנשיא הנוכחי בשמנו מקס מוסלי יחליט להתמודד מחדש לכהונה נוספת.[22][23] ב־23 באוקטובר 2009, נכשל וטנן בבחירות בהן זכה הבוס שלו לשעבר בקבוצת פיג'ו, שלאחר מכן הפך למנהל קבוצת פרארי בפורמולה 1, ז'אן טוד.[24]
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות העולם בראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | קבוצה | רכב | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1974 | ארי וטנן | אופל אסקונה |  בוטל |
 בוטל |
|
|
 בוטל |
פרש |
|
|
|
|
|
- | - | |||
| 1975 | פורד | פורד אסקורט RS1600 |
|
|
|
|
|
|
פרש |
|
|
- | - | |||||
| פורד אסקורט RS1800 | פרש |
|||||||||||||||||
| 1976 | פורד | פורד אסקורט RS1800 |
|
|
|
|
|
|
פרש |
|
|
פרש |
- | - | ||||
| 1977 | פורד | פורד אסקורט RS1800 |
|
|
פרש |
פרש |
 2 |
פרש |
פרש |
פרש |
פרש |
|
פרש |
- | 0 | |||
| 1978 | פורד | פורד אסקורט RS1800 |
|
5 |
|
פרש |
|
פרש |
|
|
|
|
8 | 11 | ||||
| מרלבורו | נפסל |
|||||||||||||||||
| 1979 | רות'מנס | פורד פיאסטה 1600 | 10 |
5 | 50 | |||||||||||||
| פורד אסקורט RS1800 | פרש |
פרש |
|
|
2 |
3 |
|
|
4 |
|
||||||||
| פורד | 3 |
|||||||||||||||||
| 1980 | Publimmo Racing | פורד אסקורט RS1800 | פרש |
4 | 50 | |||||||||||||
| רות'מנס |
|
פרש |
|
1 |
|
2 |
|
2 |
|
פרש |
|
|||||||
| 1981 | רות'מנס | פורד אסקורט RS1800 | פרש |
2 |
פרש |
|
|
1 |
פרש |
 1 |
1 |
7 |
9 |
2 |
1 | 96 | ||
| 1982 | David Sutton Motorsport | פורד אסקורט RS1800 |
|
2 |
|
|
|
|
|
|
13 | 15 | ||||||
| MCD / Mobira | פרש |
|
|
|||||||||||||||
| רות'מנס אופל | אופל אסקונה 400 | פרש |
||||||||||||||||
| 1983 | רות'מנס אופל | אופל אסקונה 400 | 5 |
6 |
|
1 |
|
6 | 44 | |||||||||
| אופל מנטה 400 | 4 |
|
פרש |
פרש |
|
פרש |
||||||||||||
| 1984 | פיג'ו טלבו ספורט | פיג'ו 205 T16 |
|
|
|
|
פרש |
פרש |
|
|
1 |
1 |
|
1 |
4 | 60 | ||
| 1985 | פיג'ו־טלבו ספורט | פיג'ו 205 T16 | 1 |
1 |
פרש |
פרש |
פרש |
4 | 55 | |||||||||
| פיג'ו 205 T16 E2 | פרש |
2 |
פרש |
|
|
|
|
|||||||||||
| 1987 | פוג'י | סובארו RX טורבו |
|
|
|
10 |
|
|
|
|
|
19 | 16 | |||||
| פורד | פורד סיירה RS קוסוורת' | 2 |
|
|
|
|||||||||||||
| 1988 | פרודרייב ב.מ.וו | ב.מ.וו M3 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרש |
|
|
– | 0 | ||
| ראליארט אירופה | מיצובישי גלנט VR-4 | פרש |
||||||||||||||||
| 1989 | ראליארט אירופה | מיצובישי גלנט VR-4 |
|
87 |
|
|
|
פרש |
|
|
פרש |
|
|
|
5 |
40 | 8 | |
| 1990 | ראליארט אירופה | מיצובישי גלנט VR-4 | פרש |
פרש |
|
|
פרש |
|
|
2 |
|
|
|
פרש |
16 | 15 | ||
| 1991 | Milk Team | פורד סיירה RS קוסוורת' 4X4 |
|
|
|
|
|
|
|
|
7 |
|
|
|
|
22 | 12 | |
| סובארו | סובארו לגאסי RS | 5 | ||||||||||||||||
| 1992 | סובארו | סובארו לגאסי RS |
|
פרש |
|
|
|
פרש |
פרש |
|
4 |
פרש |
|
|
|
2 |
11 | 25 |
| 1993 | סובארו 555 | סובארו לגאסי RS |
|
|
|
|
|
פרש |
|
פרש |
2 |
|
|
7 | 38 | |||
| סובארו אימפרזה 555 | 2 |
5 |
||||||||||||||||
| 1994 | SMS | פורד אסקורט RS קוסוורת' |
|
|
|
|
5 |
פרש |
|
5 |
9 | 28 | ||||||
| פורד | 3 |
פרש |
||||||||||||||||
| 1996 | פורד | פורד אסקורט RS קוסוורת' | פרש |
|
|
|
|
|
|
|
|
– | 0 | |||||
| 1997 | Motorsport Consultancy | פורד אסקורט WRC |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
8 |
– | 0 |
| 1998 | פורד | פורד אסקורט WRC |
|
|
3 |
5 |
|
|
|
|
|
פרש |
|
|
11 | 6 | ||
| סובארו 555 | סובארו אימפרזה WRC 1998 | פרש | ||||||||||||||||
| 2003 | Bozian Racing | פיג'ו 206 WRC |
|
|
|
|
|
|
|
|
11 |
|
|
|
|
|
– | 0 |
ראלי דקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | קטגוריה | רכב | מיקום | מספר קטעים שניצח | |
|---|---|---|---|---|---|
| 1987 | כלי רכב | פיג'ו
|
1 | 3 | |
| 1988 | נפסל[25] | 4 | |||
| 1989 | 1 | 7 | |||
| 1990 | 1 | 7 | |||
| 1991 | 1 | 5 | |||
| 1992 | סיטרואן
|
5 | 7 | ||
| 1993 | 8 | 2 | |||
| 1994 | לא השתתף | ||||
| 1995 | כלי רכב | סיטרואן
|
פרש | 3 | |
| 1996 | 4 | 7 | |||
| 1997–2002 | לא השתתף | ||||
| 2003 | כלי רכב |  ניסאן
|
7 | 4 | |
| 2004 | פרש | 1 | |||
| 2005 | 39 | 0 | |||
| 2006 | לא השתתף | ||||
| 2007 | כלי רכב | פולקסוואגן
|
פרש | 0 | |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ארי וטנן (בפינית ובאנגלית)
ארי וטנן, בביצוע Climb Dance, סרטון באתר יוטיוב- פרופיל ב־RallyBase
- פרופיל בפוליטיקו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Etusivu, kansallisbiografia.fi
- ^ 1 2 Rallies, www.arivatanenrally.com (באנגלית)
- ^ Rallies, www.arivatanenrally.com (באנגלית)
- ^ eWRC-results.com, Ari Vatanen - rally profile eWRC-results.com, eWRC-results.com
- ^ WRC Driver Legends | Best Rally Driver Legends| Profile, www.wrc.com (באנגלית)
- ^ Opel Manta B 400 (Group B), Rally Group B Shrine, 2016-01-19 (באנגלית)
- ^ 1 2 Lunch with... Ari Vatanen | Motor Sport Magazine Archive, Motor Sport Magazine, 2018-05-30 (באנגלית)
- ^ 1 2 Ari Vatanen’s greatest hits, Red Bull (באנגלית)
- ^ 1985: Ari Vatanen's near-death experience, Motorsport Retro, 2011-04-10 (באנגלית)
- ^ 1988 Peugeot 405 T16 GR Pikes Peak | Peugeot, Supercars.net, 2016-04-24 (באנגלית)
- ^ Dániel Móré, Exclusive: Ari Vatanen on his famous Pikes Peak film, Climb Dance, DriveTribe, 2018-03-05 (באנגלית)
- ^ "Ari Vatanen". RallyBase. אורכב מ-המקור ב-3 בינואר 2007. נבדק ב-2007-01-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dakar 2007 Withdrawals". אורכב מ-המקור ב-17 בינואר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ World rally champion Ari Vatanen runs for Estonian Autosport Union top job, Estonian news - news.postimees.ee, 2013-01-23 (באנגלית)
- ^ The Baltic Course-Балтийский курс, Finnish WRC champion elected Estonian Autosport Union president, The Baltic Course | Baltic States news & analytics
- ^ 2008 Colin Mcrae Forest Stages, Photo | Motorsport Images, Motorsportimages.com (באנגלית)
- ^ European Voice, PROFILE – Rallying to a new cause: Ari Vatanen, POLITICO, 2002-09-04
- ^ World Champion Ari Vatanen returns to rallying in Finland at his home race, metropolitan.fi
- ^ VATANEN NAME TO RETURN TO THE BRITISH RALLY CHAMPIONSHIP IN 2016 - Fiesta R5 - M-Sport News - M-Sport, web.archive.org, 2016-03-04
- ^ Ari Vatanen, Aspen Institute Central Europe (באנגלית)
- ^ Helsingin Sanomat - International Edition - Home, web.archive.org, 2010-06-22
- ^ Jonathan Noble, Vatanen 'interested' in FIA presidency - F1 - Autosport, Autosport.com (באנגלית)
- ^ Jonathan Noble, Vatanen to run for FIA presidency - F1 - Autosport, Autosport.com (באנגלית)
- ^ Motor racing-Todt elected FIA president | Sports | Motor Sports | Reuters, web.archive.org, 2009-10-27
- ^ 1988: The desperate Peugeot search (28/40), www.dakar.com (באנגלית)