בית העם בראשון לציון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אתר מורשת, בית עם  |
| כתובת |
זד"ל 3 |
| מיקום |
ראשון לציון |
| מדינה |
ישראל |
| מייסדים |
אדמונד ג'יימס תחת דה רוטשילד |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1897 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1897 |
| מידות | |
| גובה |
5 מ' |
| שטח |
200 מ"ר |
| קומות |
1 |
| קואורדינטות | 31°57′49″N 34°48′19″E / 31.963638888889°N 34.805305555556°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית העם בראשון לציון | |
  | |
בית העם העברי, שהיה בית העם הראשון בארץ ישראל, הוקם בראשון לציון בשנים תרנ"ו-תרנ"ח (1896–1898). בית העם הוקם בגבולו המזרחי של פרדס המושבה ראשון לציון, והיה המבנה הראשון ברחוב. הבניין הוא בן קומה אחת, שטחו כ-200 מטר רבוע וגובהו 5 מטר. הוא כלל אולם מרכזי שבצידו הצפוני הייתה גלריית תמונות. בצדו הדרומי הוקמה מרפסת אשר שימשה כבמה ומתחתיה נבנה מרתף.[1]
בית העם של ראשון לציון שימש לכינוסים ואירח אישים רבים. הוא נבנה בתמיכת הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. כאשר אישיות חשובה הגיעה למושבה, היו אנשי ראשון לציון מתכנסים בבית העם כדי להאזין לדבריה. במקום התקיימו אסיפות הייסוד של "איחוד מושבות יהודה והגליל" (1901) ושל "אגודת הכורמים" (1906). בעת הצורך שימש המבנה גם לצרכים אחרים.[1] בין האישים אשר שהתארחו בבית העם היו בנימין זאב הרצל (1898), הברון אדמונד ג'יימס דה-רוטשילד (1899), המושל הטורקי ג'מאל פאשה (1915), אלברט איינשטיין (1923) ועוד רבים .[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבעים וחמש משפחות מאיכרי המושבה התארגנו, גייסו בעזרת הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד 11 אלף פרנק זהב (מטבעות זהב בני 20 פרנק צרפתי כל אחד), ובנו את בית העם אשר הוקדש לברון רוטשילד ולאשתו. בשנת 1898 חנכו איכרי ראשון לציון את בית העם. במרתף בית העם התגוררו במשך מספר חודשים עולים מתימן שהגיעו למושבה בשנת תר"ע (1909). בשנים תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) שכנה בבית משטרת היישובים העבריים. בית העם שימש כבית תרבות, ספרייה ומשכן לתזמורת. נערכו בו אסיפות, ערבי תרבות, קונצרטים של "האורקסטרה של ראשון", והצגות תיאטרון בעברית.[2][3]
אירועים בבית העם בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבית שופץ בראשית שנות ה-30 (של המאה ה-20). לאחר שיפוצו החלו לקיים בבית העם מסיבות "עונג שבת" בעצתו ובהדרכתו של חיים נחמן ביאליק, שיזם בתקופה זאת אירועי "עונג שבת" דומים בתל אביב. במקום נערכו גם אירועים של כל המוסדות הציוניים החשובים, כגון: הקרן הקיימת, הוועד החקלאי, התזמורת, אגודות "מכבי" ו"הפועל", הסתדרות נשים, הסתדרות העובדים ועוד.
בית העם שימש גם לחתונות, לאירועים פרטיים ולטקסי אבל. במלחמת השחרור נערך במקום טקס האשכבה ל-11 בני ראשון לציון שנפלו בקרב בשדות גן יבנה. הפעילות הענפה שהתקיימה בבית העם ביטאה את הסיסמה של הנהגת המושבה: "בית העם לכל העם". בשנת תשנ"ח (1998), ביוזמת עיריית ראשון לציון, נערכו פעולות לשימור המבנה ולשחזורו. השחזור נעשה בהתאם למסמכים ולצילומים הנמצאים בארכיון מוזיאון ראשון לציון. כיום, בית העם משמש להתכנסויות, להצגות, ולהרצאות לקהל הרחב.
