לדלג לתוכן

גאורג האז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאורג האז
גאורג האז (משמאל) עם אלישבע גולדשמידט והיינץ שטייניץ, 1955
גאורג האז (משמאל) עם אלישבע גולדשמידט והיינץ שטייניץ, 1955
לידה 19 בינואר 1905
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בספטמבר 1981 (בגיל 76)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי זואולוגיה, הרפטולוגיה, סיסטמטיקה, מלקולוגיה, פלאונטולוגיה, זואוגאוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1932
מקום לימודים אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט יהודה ליאופולד ורנר, איתן צ'רנוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס רוטשילד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פאצ'יראצ'יס, נחש מאובן בעל רגליים אחוריות שגילה האז במסלע הקנומני בעין יברוד שמצפון לירושלים

גאורג האז (Georg Haas;‏ 19 בינואר 190513 בספטמבר 1981) היה זואולוג ישראלי, חוקר ומורה במחלקה לזואולוגיה, לימים המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית בירושלים.

קורות חייו ופועלו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורג האז נולד בווינה שבאוסטריה. הוא למד זואולוגיה ופלאונטולוגיה באוניברסיטת וינה, ובשנת 1928 קיבל תואר דוקטור על עבודתו בנושא האנטומיה של נחשים פרימיטיביים. ב-1931–1932 השתלם במכון קייזר וילהלם לביולוגיה בברלין, ושם התמקד בחקר פרוטוזואה. ב-1932 נענה להזמנתו של שמעון בודנהיימר, עלה לארץ ישראל והצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, שבה חקר ולימד עד לפרישתו ב-1976.

את עיסוקו בתחום האנטומיה הפונקציונלית ואבולוציה של זוחלים הרחיב לחקר תפוצתם באזורנו ולסיווג שיטתי שלהם. האז התמחה במלקולוגיה (חקר הרכיכות), ומתחילת דרכו בארץ החל באיסוף שיטתי של רכיכות ושקד על פיתוח האוספים של האוניברסיטה העברית, לימים חלק מאוספי הטבע הלאומיים.[1] האז תיאר והגדיר מינים חדשים למדע, וכמה וכמה מינים נקראו על שמו. בפלאונטולוגיה מקומית הגיע לתגלית מרעישה של נחשים מאובנים בעלי רגליים מתקופת הקנומן התחתון שמצא במחצבה בעין יַבּרוּד שמצפון לירושלים.

האז ניצל את התמחותו בפלאונטולוגיה למחקרים על עצמות בעלי חיים מאתרים פרהיסטוריים, בעיקר מהתקופה הפלאוליתית. הוא חבר לארכאולוגים רנה נוויל במחקריו במדבר יהודה ולמשה שטקליס בחפירותיו במערת אצבע בנחל אורן בהר הכרמל, במערת קפזה בגליל וכן באתר עובדייה בעמק הירדן.

גאורג האז נפטר בירושלים ב-1981 ועד יום מותו לא חדל מפעילותו המדעית.

גאורג האז היה חתן פרס רוטשילד (1964), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחטיבת מדעי הטבע (1966), חבר כבוד של החברה לזואולוגיה בישראל[2] וחבר כבוד של החברה האמריקאית של חוקרי דגים וחוקרי זוחלים ודו-חיים,[3] בצד אותות הוקרה אחרים.[4] ב-2005, במלאת מאה שנים להולדתו, הוקדש לזכרו יום עיון על ביולוגיה ושמירת טבע של זוחלים ודו-חיים בישראל.[5] העמותה לזואולוגיה בישראל מעניקה מדי שנה, במסגרת המפגש השנתי שלה, פרס ע"ש גאורג האז להרצאה המצטיינת לסטודנט לתואר דוקטור.[6]

עם תלמידיו נמנו חוקרי הטבע יהודה ורנר, אביתר נבו, איתן צ'רנוב, אלעזר כוכבא וכן אפרים קציר ורננה בן גוריון.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יהודה ל' ורנר, "גאורג האז, 1905–1981, עמוד תווך של חקר הזוחלים בארץ", חרדון 7 (מרץ 2007), עמ' 5–7
  • Yehudah L. Werner, "Georg Haas, 1905-1981", Copeia (May 28, 1982), pp. 491–493
  • Carl Gans, "Georg Haas,1905-1981", American Zoologist 23 (1983), pp. 343–346
  • L. Forcart & H.K. Mienis, "The importance of Georg Haas (1905–1981) for the Malacology in Israel", Levantina 40 (1982), pp. 467–470

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאורג האז בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית; כתב העת שלהם – HAASIANA – נקרא על שמו של האז
  2. ^ היה ממקימי העמותה לזואולוגיה בישראל ב-1936 יחד עם היינץ שטייניץ
  3. ^ ASIH - American Society of Ichthyologists and Herpetologists
  4. ^ רחוב בבאר שבע בשכונת רמות, בקרבת אוניברסיטת בן-גוריון, נקרא על שמו
  5. ^ יום העיון נערך מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והחברה הזואולוגית בישראל
  6. ^ הודעת העמותה לזואולוגיה בישראל באתר מכללת אורנים