לדלג לתוכן

הוועד האולימפי בישראל

הוועד האולימפי בישראל
ענפי ספורט ענפי הספורט האולימפיים בישראל
מיקום המטה שלום בכור שיטרית 6, תל אביב
יושב ראש יעל ארד

יו"ר ועדת הספורטאים
יעקב טומרקין (מרץ 2022-)
מנכ"ל גילי לוסטיג
תאריך ייסוד 1951
www.olympicsil.co.il
בניין הוועד האולימפי בישראל במרכז הספורט הלאומי - תל אביב, סמוך לפארק הירקון בשכונת הדר יוסף

הוועד האולימפי בישראל הוא הגוף העליון שמאגד את כל הענפים האולימפיים בישראל, ומוכר על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי כוועד אולימפי לאומי של מדינת ישראל. מקום מושבו הוא במרכז הספורט הלאומי ברחוב שלום בכור שיטרית 6 בשכונת הדר יוסף, תל אביב בסמוך לפארק הירקון.

תפקידו העיקרי של הוועד האולימפי בישראל הוא לארגן את השתתפותם של ספורטאים ישראלים במשחקים האולימפיים ובתחרויות רב-ענפיות אחרות המתקיימות בחסות הוועד האולימפי הבינלאומי או הפדרציות האזוריות ואת הכנות הספורטאים לקראתן. הוועד האולימפי בישראל הוא בעל הסמכות הבלעדית להחליט על הרכב המשלחת האולימפית הישראלית, ולקבוע את הביגוד שילבשו חברי המשלחת, ובכלל זה הסמלים המסחריים שיופיעו עליהם, ובסמכותו למנוע מהספורטאים וחברי המשלחת להשתמש בציוד של חברות אחרות.

על פי האמנה האולימפית, בהנהלת הוועד האולימפי צריכים להיות נציגים מכל התאחדויות הספורט של הענפים האולימפיים הקיימים במדינה, נציגים של הספורטאים האולימפיים וחברי הוועד האולימפי הבינלאומי מאותה מדינה (אם יש כאלה), וכמו כן יכולים להיות נציגים של ארגונים ואנשים נוספים הקשורים לספורט במדינה, ובתנאי שרוב חברי הוועד הם נציגי הענפים האולימפיים.

תולדות הוועד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד הארצישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד הוקם בשם "הוועד האולימפי הארץ-ישראלי" במאי 1933 ביוזמת ארגון "מכבי", וכעבור שנה קיבל את הכרת הוועד האולימפי הבינלאומי[1] ושוויון זכויות מלא בתחילת 1935[2]. פעילות הוועד לקבלת הכרה ספגה ביקורת מחוגי הימין, משפורשה כניסיון להשתתף באולימפיאדת ברלין וכפגיעה בניסיונות לקדם חרם על גרמניה הנאצית. בתגובה הבהירו במכבי שלא ישתתפו באולימפיאדה בברלין ושהבקשה מהועד האולימפי הבינלאומי היא בקשה עקרונית להכרה[3]. בראש הוועד האולימפי עמד פרדריק קיש ומזכיר הוועד היה יוסף יקותיאלי. בנוסף להם, כיהנו בוועד צבי נשרי ויהושע אלוף[1]. להזמנת הוועד האולימפי להשתתף באולימפיאדה, השיב הוועד האולימפי הארץ ישראלי שלא יוכל להשתתף כי הוא עדיין אינו מוכן. תשובה זאת עוררה ביקורת על העדר עמוד שדרה מול הגרמנים[4][5]. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה הודיעה מכבי על הפסקת ההכנות לאולימפיאדה והעמידה את הוועד האולימפי בפני עובדה מוגמרת[6]. זמן לא רב לאחר מכן בוטלו משחקי אולימפיאדת הקיץ 1940.

ביוני 1947 קיבל הוועד האולימפי הזמנה להשתתף באולימפיאדת לונדון[7]. בסוף דצמבר 1947 התפתח ויכוח ער בעיתונות על הטענה שחברי הפועל לא שותפו במשלחת האולימפית הארצישראלית[8][9]. בפברואר 1948 גובשה מזכירות מצומצמת של הוועד האולימפי, בהשתפות אלכס אפשטיין, יוסף יקותיאלי, צבי נשרי וג'ורג' פלש, בגלל הסכנות בדרכים במהלך מלחמת העצמאות[10]. לאור מצב הלחימה, הוחלט להוציא משלחת סמלית שכללה שתי ספורטאיות לאולימפיאדה, ביחד עם חמישה מלווים. אולם לאחר שהמשלחת נדרשה להופיע בשם "פלשתינה", עלו פקפוקים אם בכלל כדאי להשתתף באולימפיאדה, ולבסוף כלל לא נתקבלו ויזות והמשלחת לא יצאה ללונדון[11]. הוועד האולימפי הבינלאומי קבע שהוועד האולימפי הישראלי אינו יורש אוטומטי של הוועד הארצישראלי ועל כן לא יוכל להשתתף באולימפיאדה בלי תהליך קבלה לארגון[12].

הוועד הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת מדינת ישראל, בשנת 1951, הוקם מחדש הוועד כאשר יש בו ייצוג שווה למכבי ו"הפועל" ושני יושבי ראש, אחד ממכבי ואחד מהפועל. הסדר זה שכונה "פיפטי-פיפטי" נמשך עד 1967, ומאז מכהן בראש הוועד יושב ראש אחד.

בראשית שנת 1952 הוכר הוועד החדש על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, ובאותה שנה שלחה ישראל את המשלחת הראשונה לאולימפיאדת הלסינקי. ישראל השתתפה מאז בכל אולימפיאדות הקיץ, למעט אולימפיאדת מוסקבה (1980), בה הצטרפה ישראל לחרם שארגן נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר כתגובה לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן. החל מ-1994 משתתפת ישראל בקביעות גם באולימפיאדות החורף.

מ-1954 עד 1974 היה הוועד האולימפי אחראי גם על המשלחות למשחקי אסיה. לאחר מכן הוצאה ישראל מהפדרציה של משחקי אסיה בלחץ מדינות ערב, ובמשך כשני עשורים נותרה ללא השתייכות לפדרציה יבשתית כלשהי. ב-1994 התקבלה ישראל לארגון הוועדים האולימפיים האירופיים ושנה אחר כך החלה להשתתף בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער.

ב-2010 השתתפה ישראל באולימפיאדת הנוער הראשונה שנערכה בסינגפור.

ב-2015 השתתפה ישראל במשחקים האולימפיים האירופיים הראשונים שהתקיימו בבאקו, וחזרה מהם עם 12 מדליות.

הוועד האולימפי הקים בשנת 1984 את היחידה לספורט הישגי, הזרוע המקצועית הממונה על הכנות הספורטאים לאולימפיאדות וממליצה על הקריטריונים שעל הספורטאים לעבור כדי להיכלל במשלחת האולימפית.

מאז הקמת היחידה, המדיניות של הוועד האולימפי היא לקבוע קריטריונים שידרשו מהספורטאים להוכיח את יכולתם להגיע להישגים במשחקים האולימפיים. ב-20 השנים האחרונות עלו באופן ניכר הישגי הספורטאים הישראלים באולימפיאדות לעומת העבר.

הישגי ישראל במשחקים האולימפיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ישראל במשחקים האולימפיים#טבלת מדליות

מאז החלה ישראל את השתתפותה במשחקים האולימפיים, זכו שישה עשר ספורטאים ישראליים בשמונה עשרה מדליות אולימפיות אישיות (4 זהב, 5 כסף, 9 ארד):

בנוסף, זכו שתי נבחרות ישראליות במדליה קבוצתית:

יושבי ראש הוועד האולימפי בישראל לדורותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תפקידים בוועד האולימפי בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מליאת הוועד האולימפי בישראל כוללת 94 חברים ובה נציגי כל התאחדויות ואיגודי הספורט האולימפיים בישראל, נציגי מרכזי הספורט הגדולים בישראל ונציגי הספורטאים האולימפיים. הנהלת הוועד האולימפי מונה 37 חברים.

המנכ"ל הנוכחי גילי לוסטיג מונה בשנת 2014 והחליף את אפרים זינגר שפרש לאחר כהונה של 20 שנים.

חברי הנהלת הוועד האולימפי בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת חברי הנהלת הוועד:[13]

ועדת הספורטאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינוי ליו"ר ועדת הספורטאים של הוועד האולימפי בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2021 מונה שחר צוברי ליו"ר ועדת הספורטאים של הוועד האולימפי הישראלי במקומה של נטע ריבקין.[14][15]. בנוסף נבחר צוברי כחבר בוועדת הכספים של הוועד האולימפי בישראל.[14]

החברים הנוספים בוועדה הם אילנה קרטיש, שתהיה חברה בוועדת הספורט (הוועדה המקצועית), נופר אדלמן שתצטרף למנהלת הספורט ההישגי, יובל פילו תהיה חברה בוועדת הביקורת, גירמה אמרה ואנדי מורז.[15]

פרס ספורטאי השנה של הוועד האולימפי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה נבחרים ספורטאי השנה בישראל על ידי הוועד האולימפי, ובטקס שמי מוענקים הפרסים. בדצמבר 2022 נבחרו כספורטאים מצטיינים ארטיום דולגופיאט ולונה צ'מטאי סלפטר[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 באיגוד האולימפי, דואר היום, 28 ביוני 1934
  2. ^ מסיבת עתונאים מטעם הנהלת המכביה בחיפה, הירדן, 28 בפברואר 1935
  3. ^ על האולימפיאדה בברלין, דואר היום, 23 באפריל 1934
  4. ^ ז. רוסצקי, כשלונה של הפוליטיקה האולימפית העברית, דואר היום, 29 בנובמבר 1934
    השתיקה למה?, דבר, 3 בינואר 1935
  5. ^ מכתב למערכת, הירדן, 10 בפברואר 1935
  6. ^ הופסקו ההכנות לאולימפיאדה, הַבֹּקֶר, 20 בספטמבר 1939
  7. ^ עם קבלת ההזמנה, המשקיף, 8 ביוני 1947
  8. ^ הויכוח בענין האולימפיאדה - מהו?, דבר, 24 בדצמבר 1947
  9. ^ הועד האולימפי נקרא להסביר, המשקיף, 28 בדצמבר 1947
  10. ^ מזכירות של הועד האולימפי בתל אביב, הַבֹּקֶר, 1 בפברואר 1948
  11. ^ לא תצא משלחת למשחקים האולימפים, הַבֹּקֶר, 25 ביולי 1948
  12. ^ לישראל לא ניתן להשתתף באולימפיאדה, דבר, 29 ביולי 1948
  13. ^ "חברי הנהלה ובעלי תפקידים". הוועד האולימפי בישראל. נבדק ב-19 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  14. ^ 1 2 מערכת ספורט היום, שחר צוברי נבחר ליו"ר ועדת הספורטאים של הוועד האולימפי, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2021-09-26
  15. ^ 1 2 שירי אלג'ם, ‏שחר צוברי נבחר ליו"ר ועדת הספורטאים, באתר ערוץ הספורט, 26 בספטמבר 2021
  16. ^ סתיו איפרגן, דולגופיאט וצ'מטאי-סלפטר הם ספורטאי השנה של הוועד האולימפי, באתר ynet, 25 בדצמבר 2022