לדלג לתוכן

הצוללות מסדרת דולפין AIP

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צוללת מסדרת דולפין AIP
אח"י תנין – צוללת מסדרת דולפין AIP
אח"י תנין – צוללת מסדרת דולפין AIP
אח"י תנין – צוללת מסדרת דולפין AIP
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת
צי חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה הצוללות מסדרת דולפין AIP
סדרה קודמת הצוללות מסדרת דולפין
סדרה עוקבת הצוללות מסדרת דקר
אוניות בסדרה

3

ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנת "הוואלדטסוורקה-דויטשה ורפט" בקיל שבגרמניה
מידות
הֶדְחֶק 2,400 טון בצלילה
אורך 68.6 מטר
נתונים טכניים
מהירות 25 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים
עומק צלילה מעל 300 מטר
גודל הצוות 35 לוחמים, מתוכם 6 קצינים. אפשרות שהייה ל-15 נוספים
טווח שיוט לא ידוע
הנעה 3 מנועי דיזל או חשמל בהספק 4,243 כ"ס
צורת הנעה מדחף
אמצעי לחימה
חימוש

6 × צינורות טורפדו רב-תכליתיים 533 מ"מ
4 × צינורות טילים רב-תכליתיים 648 מ"מ (יכולים לשגר טילי הרפון וטילים נוספים)

בשגרה הצוללת נושאת 5 טילי הרפון ו-16 טורפדות.
דגם של צוללת דולפין AIP

הצוללות מסדרת דולפין AIP היא סדרת הצוללות החדישה ביותר של חיל הים הישראלי. הסדרה כוללת את אח"י תנין ואח"י רהב[1], ותכלול גם את אח"י דרקון[2] שמועד קליטתה נקבע ל-2024[3]. העלות המקורית של כל צוללת היא כ-466 מיליון אירו. גרמניה הסכימה לממן עלות של צוללת אחת.[4]

הצוללות מסדרה זו משרתות בחיל הים יחד עם שלוש הצוללות מהסדרה הקודמת, הצוללות מסדרת דולפין.

צוללות אלה ארוכות ב-12 מטרים ובעלות הֶדְחֶק של 500 טון יותר מאשר הצוללות מסדרת דולפין. מערכות הסונאר וההגנה של הצוללת מתקדמות ומשופרות ביחס לקודמותיה. חלק ניכר מהמערכות שמותקנות בצוללות מפותחות ומיוצרות בישראל. גם מספר אנשי הצוות של הצוללות מסדרה זו גדול יותר.

על פי הערכות[5] הצוללות מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל (על פי פרסומים שונים מדובר בטילי פופאי)[6][7], שניתן לחמש אותם גם בראשי קרב גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ, ובכך מעניקות לישראל יכולת "מכה שנייה" גרעינית, למקרה שתותקף בנשק גרעיני[8]. בצוללת קיים תא רטוב/יבש לשיגור צוללים בעת צלילה.

אחד השיפורים המרכזיים בצוללות מסדרה זו הוא אלמנט טכנולוגי מתקדם שהוצב במרכז הצוללת, הנקרא: Air Independent Propulsion (ר"ת: AIP), שהוא מערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון. מערכת זו מבוססת בין היתר על טכנולוגיית תאי דלק, שדרוג זה הצריך את הארכתה של הצוללת בכעשרה מטרים ומטרתו לאפשר שהייה ממושכת יותר בלב ים.

הצוללות מסדרה זו משתמשות במעגן דרור – מעגן הפולינום[9] בבסיס חיפה, שנבנה במיוחד לצורך קליטת צוללות אלה.

הצוללות נבנות במספנת "הוואלדטסוורקה-דויטשה ורפט" שבעיר קיל שבגרמניה, ומחיר כל אחת מהן הוא כ-400 מיליון אירו, כאשר שליש ממחירה של כל צוללת מומן על ידי ממשלת גרמניה[10]. בעקבות ההצטיידות בצוללות מקיימת גרמניה רכש גומלין בחברות אזרחיות וביטחוניות בישראל[11].

לצוללת השלישית, ששמה יהיה אח"י דרקון[12]. הוחלט במהלך בנייתה להוסיף יכולות חדשות, שייקרו אותה ב-140 מיליון אירו וידחו את מועד מסירתה[13]. במהלך יולי/אוגוסט 2024 חיל הים ישלח צוות ראשוני לקבלת הצוללת - לקראת העברתה לניסויים עם צוות ישראלי בגרמניה.[14]

הגעת הצוללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בספטמבר 2014 התקבלה אח"י תנין בטקס ממלכתי בבסיס חיל הים בחיפה לאחר הפלגה רצופה (רובה מתחת לפני הים) ממפעל היצרנית HDW בעיר קיל בגרמניה.

ב-12 בינואר 2016 התקבלה אח"י רהב בטקס ממלכתי בבסיס חיל הים בחיפה, לאחר הפלגה רצופה (רובה מתחת לפני הים) ממפעל היצרנית HDW בעיר קיל בגרמניה.

רכש שלוש צוללות נוספות מסדרת דקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 החלו מגעים לחתימת הסכם מסגרת לבניית שלוש צוללות נוספות במספנה "הוואלדטסוורקה-דויטשה ורפט", (שנרכשו בינתיים על ידי "טיסנקרופ"[15]). אישור עסקה זו היה שנוי במחלוקת בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שתמך בעסקה, לשר הביטחון משה יעלון, שהתנגד לה[16][17].

מזכר ההבנות הראשוני בעניין הצוללות נחתם בברלין באוקטובר 2017, בעלות שהוערכה בכ-1.8 מיליארד אירו. הסכם מלא היה צפוי להחתם בסוף 2019, אך בשל החקירות נדחתה חתימת ההסכם.

חשדות לשחיתות בתהליך הרכש של צוללות אלה נחקרו על ידי משטרת ישראל בתיק "פרשת הצוללות". ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים על עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון[18][19].

בסוף 2020 הופסקה החקירה בעניין הצוללות בגרמניה מאחר שלא נמצא יסוד מספיק להעמדה לדין.[20] ב-10 במאי 2021 הוגשו כתבי אישום בגין שוחד נגד מיקי גנור ואבריאל בר יוסף. מנגד הודיעה הפרקליטות על סגירת התיקים נגד אלי מרום, ונגד עו"ד דוד שמרון[21], ובהמשך נסגר גם התיק נגד עו"ד דב הירש[22].

ב-20 בינואר 2022, לאחר העיכובים עקב החקירות, חתמה ישראל על הסכם עם חברת טיסנקרופ הגרמנית לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דקר במחיר של כ-3 מיליארד אירו, מחיר כמעט כפול מהמחיר הקודם. צוללות אלה יחליפו את הצוללות המתיישנות מסדרת דולפין. לפי ההסכם, הצוללת הראשונה צפויה להגיע בתוך כ-9 שנים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "מכונת מלחמה אימתנית ומשוכללת" // מפקד החיל רם רוטברג הכריז כי הצוללת הבאה הנמצאת בבניה תיקרא "אח"י דקר"
  2. ^ הצוללת השישית שעתידה להיקלט – אח"י דרקון, באתר צה"ל, 9 בינואר 2019
  3. ^ חדשות nana10, רשמית: ישראל תרכוש מגרמניה צוללת דולפין שישית, באתר nana10‏, 21 במרץ 2012
  4. ^ מוטי בסוק, עלות 3 צוללות דולפין: 1.4 מיליארד יורו; גרמניה תממן שליש, באתר TheMarker‏, 8 במאי 2012
  5. ^ Germany May Sell 2 More Dolphin Subs to Israel for $1.17B
  6. ^ ראובן פדהצור, האלוף, השר והצוללות, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
  7. ^ Popeye Turbo
  8. ^ חדשות 2, ‏תחקיר: "צוללת הדולפין נושאת טילים גרעיניים", באתר ‏מאקו‏, 3 ביוני 2012
  9. ^ מעגן הצוללות החדש בחיפה ע”ש יוסל'ה דרור, באתר "חי פה", 8 בדצמבר 2015
  10. ^ אורה קורן, הנשק היקר בצה"ל: ישראל הזמינה מגרמניה צוללת שישית ב-400 מ' יורו, באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2012
  11. ^ ניר דבורי, ‏הצצה לניסוי הצוללות החדשות של צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 18 במרץ 2014
  12. ^ טל לב רם, ‏חיל הים: הצוללת ה-6 שתיקלט בתחילת העשור הבא תיקרא "אח"י דרקון", באתר מעריב אונליין, 9 בינואר 2019
  13. ^ אתר למנויים בלבד רביב דרוקר, מתחת למים, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2017
  14. ^ ניר דבורי, ‏הדרקון מגיע: כך נראית הצוללת שעוד לא הייתה כמוה לישראל, באתר ‏מאקו‏, 17 באוגוסט 2023
  15. ^ בן כספית, ‏בתום מו"מ חשאי: ישראל רוכשת שלוש צוללות דולפין חדשות מגרמניה, באתר מעריב אונליין, 21 באוקטובר 2016
  16. ^ רביב דרוקר ואלון בן דוד, פרסום ראשון: יעלון טרפד את הסכם רכישת הצוללות מגרמניה – אך הוא ייחתם בכל זאת, באתר nana10‏, 6 בנובמבר 2016
  17. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, ברק רביד, שרון פולבר, נתניהו פעל לרכוש מהגרמנים גם ספינות נגד צוללות; יעלון: הפרשה מחייבת בדיקה, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2016
  18. ^ סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל, 8 בנובמבר 2018.
  19. ^ תומר גנון, פרשת הצוללות: המלצה להעמיד לדין את צ'ייני ושמרון, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2018
  20. ^ אתר למנויים בלבד איתי משיח, גרמניה סגרה את חקירת עסקת הצוללות: "לא נמצא יסוד מספיק להעמדה לדין", באתר הארץ, 17 בפברואר 2021
  21. ^ גלעד מורג, אלי סניור, פרשת הצוללות: כתבי אישום נגד בר יוסף, שרן וגנור. נסגרו התיקים נגד עו"ד שמרון ומרום, באתר ynet, 10 במאי 2021
  22. ^ נסגר התיק נגד דב הירש בפרשת הצוללות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 ביוני 2021