פרשת הצוללות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת הצוללות (גם פרשת כלי השיט או פרשת הצוללות וכלי השיט), המכונה גם תיק 3000, היא חקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017 ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, בשנים 2009–2017. בסיום החקירה פרסמה המשטרה את עמדתה שהתגבשו ראיות כדי להעמיד לדין מספר נחקרים באשמת שוחד, מרמה, הלבנת הון ואישומים נוספים.

עיקרי הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הפרשה שתי עסקאות בין ישראל לתאגיד הגרמני טיסנקרופ: אחת לרכישת שלוש צוללות (בשווי 1.5 מיליארד אירו) והשנייה, לרכישת ספינות טילים (בשווי 430 מיליון אירו). החקירה עסקה בחשדות שקצינים בכירים ועובדי ציבור דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד למדינת ישראל.

במהלך החקירה נבדקו פעולות רכש אחדות עבור חיל הים:

  • רכישת הצוללת אח"י דרקון, מסדרת דולפין AIP ב-2012, בנוסף לחמש הצוללות המשרתות בחיל הים.
  • רכישת שלוש צוללות לחיל הים, שיבואו בנוסף לצוללות הקיימות או לפי גרסה אחרת להחלפת צוללות מסדרת דולפין כאשר יתיישנו[1], בניגוד לעמדת הדרג הביטחוני[2].
  • רכישת ספינות טילים מדגם סער 6, תוך ביטול מכרז בינלאומי והחלפתו במשא ומתן עם המספנה של חברת "טיסנקרופ" לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שפורסם במכרז[3].

פעולות הרכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכש הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים סיפקו "מספנות HDW" הגרמניות (שבשנת 2005 נרכשו על ידי "טיסנקרופ") למדינת ישראל חמש צוללות, אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק שייטת הצוללות של חיל הים. בשנת 2009 מונה מיקי גנור לנציג התאגיד, תפקיד שבו פעל מול ממשלת ישראל בעסקאות הרכש עד 2017.

החל ב-2009 נוהלו מגעים למימוש אופציית רכש עבור צוללת נוספת מסדרת דולפין AIP. המגעים הסתיימו ב-2012.

בשנת 2016 התקיימו מגעים לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד יורו. צוללות אלו אמורות להגדיל את מספר הצוללות בצי הישראלי לתשע. אישור עסקה זו היה במחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתמך בעסקה, למשרד הביטחון בראשות השר משה יעלון ולצה"ל[דרוש מקור]. יעלון התנגד לעסקה היקרה אשר לא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל. תוכנית הרכישה קמה לתחייה כשאביגדור ליברמן החליף את משה יעלון כשר ביטחון.

רכש ספינות האבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב 2002 החל חיל הים לגבש תוכנית שמטרתה הכנסת ספינות טילים חדשות, שאמורות היו להחליף את ספינות הסער 4 הישנות. התוכניות התעכבו בשל מחלוקות בתוך החיל בדבר אופי הספינה הדרושה, וגם בשל עלותן הגבוהה של הספינות[4]. בשנת 2012, על רקע גילוי תגליות הגז מול חופי ישראל, זוהה בצמרת משרד הביטחון הצורך בהגנה מוגברת על המים הכלכליים של ישראל[5]. לצורך ביצוע משימה זו חיל הים היה מעוניין להוסיף 4 ספינות לכוחותיו[6].

החיל פנה ב-2006 ל"לוקהיד מרטין" ו"נורת'רופ גראמן"[7] שהציעו מחיר גבוה. עם כניסתו של אלוף רם רוטברג לתפקידו כמפקד חיל הים, התבקש תא"ל (מיל') עמרי דגול[8] לנצל את קשריו ולקשר בין חיל הים ומשרד הביטחון למספנות יונדאי בקוריאה, מספנה גדולה עם 20 אלף עובדים[2], לשם בדיקת היתכנות לבניית ארבע ספינות מגן לחיל הים. הקשר נוצר והתנהלו מגעים ישירים בין חיל הים למספנה הקוריאנית, שבסופם הוגשה הצעה לבניית ארבע ספינות שטח במחיר של כ-80 מיליון דולר לספינה. בהמשך נכנסו לתמונה מספנות נוספות, בהן שתיים נוספות מקוריאה, ולפיכך הוחלט במשרד הביטחון לצאת למכרז בינלאומי לרכש ארבע ספינות שטח בדחי של כ-1,200 טון. המכרז בוטל ללא כל הודעה, כחודשיים לפני הגשת ההצעות הרשמיות. בדיעבד התברר כי נחתם במקביל הסכם לרכישת ארבע ספינות ממספנת טיסנקרופ בגרמניה בנפח המתקרב ל-1,800–2,000 טון[9].

על פי פרסומים בתקשורת, עד המדינה מיקי גנור, יוצא חיל הים ששימש כנציג "טיסנקרופ", העיד כי בשלב זה עו"ד דוד שמרון התערב לבקשתו כדי לבטל יציאת משלחת, שכללה את מנכ"ל משרד הביטחון וצוותו, לדרום קוריאה[10]. עם זאת, ראש מנה"ר שמואל צוקר וראש מספן ציוד משה זנה יצאו בנפרד, ביקרו במספנות והתרשמו מעבודתן[2]. המשא ומתן עם המספנות התקדם וממשלת קוריאה הסכימה לבצע רכש גומלין בדמות מערכת "כיפת ברזל".

ביולי 2014 פורסם מטעם משרד הביטחון מכרז בינלאומי לבניית הספינות[2], שבו התמודדו חברות מאיטליה, מספרד ומדרום קוריאה. "טיסנקרופ" לא ייצרה ספינות בדחי הנדרש (1,200 טון) ועל כן נמנעה מלהשתתף במכרז. נטען כי נציגי "טיסנקרופ" בישראל הפעילו לחצים כדי לבטל מכרז זה. בין היתר פנה עו"ד שמרון בעניין ליועץ המשפטי של משרד הביטחון[10]. ראש מנה"ר שמואל צוקר סיפר כי הופעל עליו לחץ מטעם נציג המועצה לביטחון לאומי שאמר כי אי ביטול המכרז עלול לפגוע ביחסים בין נתניהו לאנגלה מרקל ולגרום נזק מדיני לישראל. לטענת שר הביטחון יעלון, ראש הממשלה פנה אליו בדרישה לבטל את המכרז[11].

בהמשך הודיעו מספנות גרמניות שממשלת גרמניה מוכנה לסבסד את העסקה ב-30%. בעקבות כך, לדברי ראש מנה"ר, שמואל צוקר, השתנתה הדרישה במכרז ל-1,800 טון. לדבריו, הוא חשד שמדובר באי סדרים[9]. במאי 2015 נחתמה עסקה מול "טיסנקרופ", שכללה סעיף רכש גומלין, כמקובל ברכש ביטחוני[12]. העסקה נחתמה למרות שהחברה טרם עמדה אז במחויבותה לרכש גומלין עבור עסקאות קודמות. הסוגיה הוסדרה תוך שימוש בסמכות שר הביטחון, בשל החשש מאובדן מימון העסקה[13][14]. שליש מעלות ארבע הספינות, כ-430 מיליון יורו, ממומן מתקציב הביטחון, והיתר מהתמלוגים ממאגרי הגז. לצורך מימוש העסקה לקח משרד הביטחון הלוואה מבנק דיסקונט.

התפתחות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה נחשפה לראשונה על ידי העיתונאי רביב דרוקר בנובמבר 2016, בתחקיר של התוכנית "המקור"[15]. בהמשך החודש הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד "טיסנקרופ" לבין מדינת ישראל, וזאת בעקבות חומרים שהתקבלו ממספר גורמים ומקורות[16][17]. הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433[17]. בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית אשר העלו חשד לפלילים, הורה פרקליט המדינה בתאריך 27 בפברואר 2017 הודיע פרקליט המדינה, כי בהתייעצות עם מנדלבליט הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה[18].

בתקופת החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת החקירה מסרו עדות במשטרה שר הביטחון לשעבר, משה יעלון[19], מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, דן הראל, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, חבר הכנסת אראל מרגלית, שר האוצר לשעבר יאיר לפיד[20], ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון לשעבר, שמואל צוקר והחשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו[21].

בעקבות החקירה נדחתה במספר חודשים חתימת מזכר ההבנות בין ישראל לגרמניה בנוגע לרכישת הצוללות, והוסכם שאם יתברר שבוצעו עבירות פליליות או מעשי שחיתות שנוגעים לרכש הצוללות העסקה תבוטל[22]. 08-11-2018)

החקירה הגלויה התבצעה בשלושה גלים עיקריים של מעצר חשודים וחקירת מעורבים במהלך 2017. ב-10 ביולי עיכבה המשטרה לחקירה שישה אנשים, החשודים בעבירות שוחד, מרמה, השתמטות ממס והלבנת הון[23]. שלושה מהנחקרים, איש העסקים מיקי גנור, תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף (אשר נחשד גם בקבלת טובת הנאה בעניין מתווה הגז) ועו"ד רונן שמר, נעצרו. עו"ד דוד שמרון נשלח למעצר בית[24]. למחרת עוכב לחקירה גם מפקד חיל הים לשעבר, אלי מרום, ונשלח אף הוא למעצר בית. מרום קיבל תשלום חודשי קבוע מגנור, תמורת שירותי ייעוץ שסיפק לחברות של גנור[25]. שמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ששמרון הוא עורך דינו ומקורבו, עלה בתקשורת בהקשר לפרשה, אך פרקליט המדינה הודיע כי נתניהו אינו חשוד בה[18].

ב-20 ביולי, נחתם הסכם עד מדינה עם מיכאל (מיקי) גנור, אשר שימש בתקופה הרלוונטית נציג התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" בישראל. לפי ההסכם אמור היה גנור לעמוד לדין, להיות מורשע בגין עבירות מס ולרצות עונש של שנת מאסר בפועל וקנס בסך עשרה מיליון ש"ח[25].

שלט נגד שחיתות פרשת הצוללות במהלך המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, ספטמבר 2017

ב-3 בספטמבר עצרה המשטרה שישה אנשים, ובהם מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, דוד שרן[26][27], השר לשעבר אליעזר זנדברג[28], מפקד שייטת 13 לשעבר תא"ל (מיל') שי ברוש, וכן נעצר פעם נוספת אלי מרום. נחקרו בפרשה גם סגנית יו"ר המל"ל לשעבר, עתליה רוזנבאום, ומקורביו של יובל שטייניץ גרשון (גרי) חכים ואביעד שי[29]. בנובמבר נחקר בפרשה שותפו של שמרון, עו"ד יצחק מלכו, מקורבו של נתניהו. ב-1 באפריל 2018 פורסם כי השר לשעבר יובל שטייניץ העיד בפרשה. בנוגע לטענות שעלו בתקשורת לגבי גרירת רגליים בעניין חקירת ראש הממשלה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה שהמשטרה לא ביקשה לחקור אותו[30]. ב-12 ביוני 2018 מסר נתניהו עדות בפרשה[31].

סיכום החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים: אלי מרום, אבריאל בר יוסף, שי ברוש, אליעזר זנדברג ודוד שרן על עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון ואת דוד שמרון על עבירות מרמה והלבנת הון. המשטרה המליצה לסגור את התיק כנגד יצחק מולכו[32]. בהמשך הודיעה המשטרה שלעמדתה נמצאו ראיות גם נגד עתליה רוזנבאום, יועצי התקשורת צחי ליבר ונתי מור, רמי טייב ועורך הדין דב הירש[33].

ב-19 במרץ 2019 ביקש עד המדינה גנור לשנות את גרסתו וטען כי הכספים שהעביר לא היוו שוחד[34]. לדבריו הופעלו עליו לחצים להפוך לעד מדינה. בעקבות זאת הוא נעצר ונחקר באזהרה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית[35].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי יהושוע, איתמר אייכנר ואיתן גליקמן, ‏מלחמת צוללות, באתר "ידיעות אחרונות", 18 בנובמבר 2016
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 שרה ליבוביץ-דר, במעמקי השחיתות, באתר ליברל, 12 בפברואר 2018
  3. ^ עמוס הראלנתניהו אכף את רצונו על מערכת הביטחון: גלגולו של מכרז הספינות, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016
  4. ^ עמוס הראל, גילי כהן, התרגיל השיווקי של חיל הים שעומד מאחורי עסקת הספינות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2016
  5. ^ אורי משגבצבא ההגנה לנובל אנרג'י? שאלת 2.5 מיליארד הדולר, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
  6. ^ יואב זיתון, אבטחת הגז: 4 ספינות, 250 חיילים, כ-3 מיליארד, באתר ynet, 9 ביולי 2012
  7. ^ המיוצגת על ידי חברת "אלול טכנולוגיות" שבשליטת דוד קוליץ, שהסתייע במפקד חיל הים לשעבר, אלכס טל
  8. ^ לשעבר ראש מספן הציוד ובעל חברת דוקפורט שביצעה פרויקטים בנמל חיפה
  9. ^ 9.0 9.1 אלכס פישמן, "ידיעות אחרונות", המכרז הקוריאני שבוטל לטובת הגרמנים והמעורבות הכפולה של מפקד חיל הים לשעבר, באתר ynet, 16 ביולי 2017
  10. ^ 10.0 10.1 אלי סניור, גנור העיד: "כך פעלתי עם שמרון לסיכול עסקה עם דרום קוריאה", באתר כלכליסט, 2 בינואר 2018
  11. ^ רונן ברגמן, האמת מתחילה לצוף, באתר ynet, 13 באוקטובר 2017
  12. ^ יואב זיתון, עסקת ענק: ישראל תרכוש מגרמניה ארבע ספינות סיור להגנת על אסדות הגז, באתר ynet, 11 במאי 2015
  13. ^ אורה קורן, גנור השתתף בדיוני משרד הביטחון על רכש הגומלין של תיסנקרופ בישראל, באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2017
  14. ^ אורה קורן, טיסנקרופ בדרך לרשימה השחורה? נכשל המו"מ לרכש גומלין בישראל, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2018
  15. ^ רביב דרוקר, חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה, באתר של "רשת 13", 15 בנובמבר 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  16. ^ יאיר אלטמן, ‏היועמ"ש: אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2016
  17. ^ 17.0 17.1 הפרטים המלאים: מסקנות המשטרה בתיק 3000, נטעאל בנדל, 08 בנובמבר 2018
  18. ^ 18.0 18.1 נטעאל בנדל, פרשת הצוללות עוברת מבדיקה לחקירה, נתניהו אינו חשוד, באתר nrg‏, 27 בפברואר 2017.
  19. ^ דיווח: משה יעלון מסר עדות בפרשת רכישת הצוללות, באתר מעריב השבוע
  20. ^ ynet, פרשת הצוללות: היועץ המשפטי של משרד הביטחון העיד, באתר ynet, 4 בדצמבר 2016
  21. ^ יניב קובוביץ, החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו מסרה עדות במשטרה בפרשת הצוללות, באתר הארץ, 16 במאי 2017
  22. ^ ברק רבידגרמניה וישראל סיכמו: אם תתגלה שחיתות, עסקת הצוללות תבוטל, באתר הארץ, 18 באפריל 2017
  23. ^ חשד לביצוע שורת עבירות בכללן עבירות מס ברכש ביטחוני בפרשה הקשורה ל-'תיק 3000', באתר רשות המסים בישראל, 10 ביולי 2017
  24. ^ נעמי צורף, פרשת הצוללות: מעצרם של אבריאל בר יוסף ומיקי גנור הוארך ב-4 ימים, באתר כלכליסט, 10 ביולי 2017
  25. ^ 25.0 25.1 אלי סניור ורענן בן צור, הסכם עד מדינה עם מיקי גנור: שנת מאסר ו-10 מיליון ש' קנס, באתר ynet, 21 ביולי 2017
  26. ^ יניב קובוביץ, פרשת הצוללות: מנהל לשכת נתניהו לשעבר, דוד שרן, חשוד בקבלת שוחד, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2017
  27. ^ הותר לפרסום: הבכיר לשעבר בלשכת רה"מ נתניהו שנעצר הוא דוד שרן, באתר מעריב השבוע
  28. ^ הותר לפרסום: מודי זנדברג הוא השר לשעבר שנעצר בפרשת הצוללות, באתר ynet, 4 בספטמבר 2017
  29. ^ אדריאן פילוט, פרשת הצוללות גרי חכים בשביל שטייניץ הוא כמו שמרון בשביל נתניהו, לפחות, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2017
  30. ^ רועי ינובסקי, פרסום ראשון: השר שטייניץ העיד בפרשת הצוללות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 באפריל 2018
  31. ^ אבי אשכנזי ודניאל דולב‏, חקירות נתניהו: לראשונה - ראש הממשלה מסר עדות בפרשת הצוללות, באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביוני 2018
  32. ^ סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל, 8 בנובמבר 2018;
    תומר גנון, פרשת הצוללות: המלצה להעמיד לדין את צ'ייני ושמרון, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2018
  33. ^ גור מגידותיק הצוללות: אלה חמשת החשודים הנוספים שהמשטרה המליצה להעמיד לדין, באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2018
  34. ^ אלי סניור ורותם אליזרע, דרמה בפרשת הצוללות: עד המדינה מיקי גנור חזר בו מעדותו - ונעצר, באתר ynet, 19 במרץ 2019
  35. ^ תומר גנון, בית המשפט האריך את מעצרו של מיקי גנור ב-5 ימים, באתר כלכליסט, 20 מרץ 2019