יחסי איי מרשל – גרמניה
| יחסי איי מרשל – גרמניה | |
|---|---|
|
|
| |
| איי מרשל | גרמניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 181 | 357,022 |
| אוכלוסייה | |
| 37,117 | 84,391,141 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 284 | 4,456,081 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 7,652 | 52,803 |
| משטר | |
| דמוקרטיה | רפובליקה פדרלית נשיאותית דמוקרטית |
יחסי איי מרשל–גרמניה הם היחסים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין המדינות הפדרליות של מיקרונזיה שכוננו בשנת 1991.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1885 העבירה ממלכת ספרד את איי מרשל לבעלות גרמניה, בעקבות תיווך האפיפיור ומתן פיצוי לספרד מהגרמנים. גרמניה הפכה את האיים למדינת חסות בשם גינאה החדשה הגרמנית, והקימה תחנות מסחר באיים ג'לויט ואבון לשם פיתוח מסחר הקופרה. מנהיגים מקומיים המשיכו לשלוט תחת הממשל הקולוניאלי הגרמני. עם כיבוש האיים בידי יפן בשנת 1914, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הסתיימה ההשפעה הקולוניאלית של גרמניה על מיקרונזיה.
יחסים דיפלומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחסים דיפלומטיים קיימים מ-23 בספטמבר 1991. לגרמניה אין שגרירות באיי מרשל, והיא מיוצגת בידי השגרירות הגרמנית במנילה, הפיליפינים. גם לאיי מרשל אין שגרירות בגרמניה, והיא מיוצגת בה באמצעות שגרירותה בוושינגטון הבירה, ארצות הברית[1].
באמצע יולי 2014 שר החוץ של איי מרשל טוני דה ברום השתתף בוועידת האקלים בברלין.
כלכלה ופיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנה חשיבות מיוחדת לקשרים הכלכליים בתחום ספנות הים. מתוך יותר מ-1,200 אוניות הרשומות באיי מרשל, כ-240 מהן מגיעות מגרמניה.
תחומי הפעילות במדיניות הפיתוח מתייחסים בעיקר לפרויקטים קטנים בשיתוף פעולה טכני והגנת אקלים. פרויקטים נוספים ממומנים בעקיפין באמצעות מיסים לאיחוד האירופי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יחסי איי מרשל–גרמניה באתר משרד החוץ הגרמני
