יחסי החוץ של גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל גרמניה
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של גרמניה
חלוקה מנהלית

יחסי החוץ של גרמניה הם יחסי החוץ של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

גרמניה היא מדינה אירופאית החברה באיחוד האירופי, G20, G8 הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, נאט"ו והאומות המאוחדות.

גרמניה מחזיקה בכ-229 משלחות דיפלומטיות ומקיימת יחסים עם כ-190 מדינות ברחבי העולם. כאחת המדינות המתועשות בעולם, היא מוכרת כמעצמה מרכזית בענייני מרכז אירופה בעולם.

היררכיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייקו מאס, שר החוץ של גרמניה

הקבינט הפדרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה משרדי ממשלה אחראים להנחיית מדיניות החוץ הגרמנית: משרד הביטחון, המשרד לשיתוף פעולה כלכלי ומשרד החוץ הפדרלי. בפועל, רוב המחלקות הפדרליות הגרמניות ממלאות תפקיד כלשהו בעיצוב מדיניות החוץ במובן זה שנותרו רק כמה תחומי מדיניות שנותרו מחוץ לתחום השיפוט הבינלאומי.

בונדסטאג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתייחסות למדיניות החוץ, פועל הבונדסטאג ביכולת פיקוחית. כל אחת מוועדותיה, ובראשן ועדת יחסי החוץ, מפקחת על מדיניות החוץ של המדינה. הסכמת הבונדסטאג נדרשת כדי לאשרר אמנות זרות.

ארגונים לא ממשלתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמניה יש רפסודה של ארגונים לא ממשלתיים העוסקים בסוגיות מדיניות החוץ. ארגונים לא ממשלתיים אלה כוללים צוותי חשיבה (המועצה הגרמנית ליחסי חוץ), ארגוני שדולה חד-צדדים (אמנסטי אינטרנשיונל) וכן ארגונים נוספים המקיימים קשרים דו-צדדיים חזקים בין גרמניה לבין מדינות אחרות.

המטרה הכוללת של הארגונים הלא-ממשלתיים העוסקים במדיניות החוץ של גרמניה, היא לשכנע את מקבלי ההחלטות לפעול לפי השקפותיהם.

יוזמות גלובליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיוע הומניטארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה היא התורמת הגדולה ביותר לארגון האומות המאוחדות ויש לה כמה סוכנויות פיתוח העובדות באפריקה ובמזרח התיכון. ממשלת גרמניה רואה במדיניות הפיתוח אחריות משותפת של הקהילה הבינלאומית.

מעורבות אקולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה היא חברה במועצת אירופה, האיחוד האירופי, G8, G20, נאט"ו, האומות המאוחדות, הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי.

האיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי החוץ של האיחוד האירופי

שיתוף פעולה של שלום עם שכנותיה היא אחת המטרות של גרמניה, וגרמניה נמצאת בחוד החנית של האינטגרציה האירופית:

רוב הסוגיות החברתיות העומדות בפני מדינות אירופה בכלל: הגירה, אוכלוסיות מזדקנות, אימוץ מערכות רווחה ופנסיה - כולן חשובות בגרמניה. גרמניה שואפת לשמור על השלום באמצעות "העמקת" האינטגרציה בין חבריה הנוכחיים של המדינות החברות באיחוד האירופי.

נאט"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ע״פ הדוקטרינה שנקבעה בהנחיות מדיניות ההגנה לשנת 2003, גרמניה מעדיפה להעניק עדיפות לשותפות הטרנסאטלנטית עם ארצות הברית באמצעות האמנה הצפון אטלנטית. עם זאת, גרמניה מקדישה תשומת לב גוברת לתיאום מדיניותה עם האיחוד האירופי באמצעות מדיניות החוץ והביטחון המשותפת.

האו״ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת גרמניה החלה ביוזמה להשגת מושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם, במסגרת הרפורמות שעבר האו"ם. הדבר יחייב אישור של רוב של כ-2 שליש מהמדינות החברות ואישור של חמש המדינות בעלות סמכויות הווטו במועצת הביטחון.

יחסי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה פרטים שגרירויות
איחוד האמירויות הערביות היחסים בין שתי המדינות כוננו ב-1972. הייצוא הגרמני לאיחוד האמירויות הערביות עמד על 5.84 מיליארד אירו לשנת 2008.[1]
טורקיה היחסים החלו בתקופת האימפריה העות'מאנית והגיעו לשיא עם התפתחות קשרים חזקים עם היבטים רבים הכוללים קשרים כלכליים, צבאיים, תרבותיים וחברתיים.

היחסים בין שתי המדינות התדרדרו לאחר ניסיון ההפיכה בטורקיה בשנת 2016.

ישראל יחסי גרמניה-ישראל הם יחסים יוצאי דופן וטעונים, המבוססים על אמונה משותפת, ערכים מערביים ושילוב של נקודות מבט היסטוריות. גורם מעצב המשפיע על יחסים אלה הוא תפקידה של גרמניה הנאצית ברצח העם היהודי בשואה.

מדינת ישראל, שהוקמה שלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נעה בין שאיפה שברגש להחרמת גרמניה לבין רצון לקיים קשר עם גרמניה על מנת לשפר את סיכויי ההישרדות וגם מתוך אמונה בכך שלאחר נפילת הנאצים קמה במערב גרמניה מדינה דמוקרטית. בדרכון שהוציאה ישראל בשנותיה הראשונות היה כתוב כי הוא תקף לכל מדינות העולם פרט לגרמניה, אם כי מי שהיה מעוניין היה יכול לבקש מהשלטונות למחוק הגבלה זו.

  • גרמניה מחזיקה בשגרירות רשמית בתל אביב ובקונסוליות כלליות בחיפה ובאילת.[6]
  • ישראל מחזיקה בשגרירות בברלין ובקונסוליה כללית במינכן.[7]
קטר היחסים בין גרמניה לקטר כוננו ב-1973. ב-2014, הוכרז כי הסחר בין שתי המדינות עומד על כ-2 מיליארד אירו.
  • גרמניה מחזיקה בשגרירות בדוחא.[8]
  • קטר מחזיקה בשגרירות ב[רלין.[9]
איראן היחסים בין גרמניה המערבית לאיראן כוננו ב-1952. היחסים בין שתי המדינות ידעו עליות ומורדות במשך השנים: עליות עקב הסחר הגדול של גרמניה עם איראן ולהפך, ומורדות במיוחד בעקבות יחסה של גרמניה לתוכנית הגרעין האיראנית והרצח במסעדת ״מיקונוס״ בברלין.
  • איראן מחזיקה בשגרירות בברלין]ושלוש קונסוליות נוספות ברחבי גרמניה.[10]
  • גרמניה מחזיקה בשגרירות בלבד, אשר ממוקמת בטהראן.[11]

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה פרטים שגרירויות
בהוטן אף על פי שבהוטן מקיימת קשרים דיפלומטיים עם האיחוד האירופי משנת 1985, אין יחסים דיפלומטיים בין בהוטן לגרמניה, ובהוטן היא המדינה היחידה באו"ם שאין לגרמניה יחסים דיפלומטיים עמה.
  • שגריר גרמניה בניו דלהי, ממונה גם על הקשרים עם בהוטן.
הודו בין שתי המדינות מתקיימים יחסים בילטרליים חזקים באופן מסורתי בשל שיתוף פעולה מסחרי, תרבותי וטכנולוגי.
  • גרמניה מחזיקה בשגרירות בניו דלהי.[12]
  • הודו מחזיקה בשגרירות בברלין.[13]
סין היחסים הגרמניים-סיניים כוננו לראשונה ב-1861, כאשר פרוסיה ושושלת צ'ינג חתמו על האמנה הסינית-גרמנית הראשונה.

גרמניה השתתפה גם בדיכוי מרד הבוקסרים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, השתפרו היחסים בהדרגה. אך, תחת שלטונו של אדולף היטלר בגרמניה התדרדרו היחסים ובמלחמת העולם השנייה, יפן הייתה חלק ממדינות הציר בהובלת גרמניה הנאצית ולחמה נגד סין.

לאחר מלחמת העולם השנייה, גרמניה נחצתה לשני חלקים: גרמניה המערבית, אשר הייתה דמוקרטיה מערבית וליברלית, וגרמניה המזרחית אשר הייתה מדינה קומוניסטית. המלחמה הקרה, הביאה עמה את הברית בין ארצות הברית לגרמניה המערבית נגד הקומוניזם. הברית בין ארה״ב לגרמניה המערבית, גרמה להתדרדרות היחסים בין שתי המדינות.

לאחר איחוד גרמניה מחדש, היחסים השתפרו בהדרגה.

  • גרמניה מחזיקה בשגרירות בבייג'ינג וארבע שגרירויות נוספות בסין.[14]
  • סין מחזיקה בשגרירות בברלין וארבע שגרירויות נוספות בגרמניה.[15]

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה פרטים שגרירויות
אוסטריה היחסים בין רפובליקת אוסטריה לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה הם יחסים היסטוריים שתחילתם עוד בימי הביניים, אז היו השתיים מאוחדות תחת האימפריה הרומית הקדושה, ולאחר מכן תחת הקונפדרציה הגרמנית. במהלך המאה ה-19 רבו אוסטריה בהנהגת בית הבסבורג ופרוסיה בהנהגת בית הוהנצולרן על ההגמוניה בגרמניה, ולבסוף ניצחה פרוסיה במלחמת אוסטריה-פרוסיה, ואיחדה את גרמניה בהנהגתה, בעוד שאוסטריה נדחקה הצידה והקימה את האימפריה האוסטרו-הונגרית.

לאחר מכן השלימו השתיים והתאחדו בברית שלושת הקיסרים ובברית המשולשת, ואף שיתפו פעולה ביניהם במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר התבוסה במלחמה נאסר על השתיים להתאחד, ואוסטריה נותרה מדינה עצמאית עד האנשלוס בשנת 1938. במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה אוסטריה חלק מגרמניה הנאצית, ולאחר המלחמה חזרה ונעשתה מדינה עצמאית. כיום שתי המדינות חברות באיחוד האירופי, ומקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים.

אוקראינה יותר מ-1000 חברות גרמניות פועלות באוקראינה, ועבור אוקראינה, גרמניה היא שותפת הסחר השנייה החשובה ביותר בסחר החוץ.ֿ
איטליה בין איטליה לבין גרמניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
איסלנד בין איסלנד לבין גרמניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות משתפות פעולה במגוון תחומים.
בולגריה שתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
  • לבולגריה יש שגרירות בברלין, קונסוליה כללית במינכן ומשרד בבון.
  • לגרמניה יש שגרירות בסופיה.
בלגיה בין גרמניה לבלגיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
דנמרק בין גרמניה לדנמרק מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
הולנד בין גרמניה להולנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
הונגריה היחסים בין גרמניה להונגריה הם יחסים היסטוריים שתחילתם עוד בימי הביניים עת לחמו הגרמנים בפולשים המדיארים. במאה ה-16 עברה הונגריה לשליטת בית הבסבורג, ובשנת 1867 הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר שאוסטריה נכשלה במאבק על הנהגת גרמניה. שתי המדינות היו בעלות ברית במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה, וכיום חברות שניהם באיחוד האירופי ובנאט"ו.
הממלכה המאוחדת היחסים בין גרמניה לממלכה המאוחדת הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך ימי הביניים, כאשר ערי ברית הנזה יצרו קשרי מסחר עם ממלכת אנגליה וממלכת סקוטלנד, ובמהלך השנים ידעו עליות ומורדות. שתי המדינות לחמו זו בזו במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה, אולם לאחר מלחמת העולם השנייה, התחזקו קשרי המדינות, ושתיהן היו חברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי. כיום שתי המדינות מקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים.
יוון גרמניה ויוון הן חברות בארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, נאט"ו, האיחוד האירופי, וגוש האירו..
לוקסמבורג בין גרמניה ללוקסמבורג מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
ליטא היחסים בין גרמניה לליטא הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך ימי הביניים, ובמהלך השנים ידעו עליות ומורדות. לאחר קריסת ברית המועצות ואיחוד גרמניה מחדש, התחזקו קשרי המדינות, וכיום שתי המדינות חברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי, ומקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים.
ליכטנשטיין בין גרמניה לליכטנשטיין מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים.
  • גרמניה מחזיקה בקונסוליה כללית בבלצרס.
  • ליכטנשטיין מחזיקה בשגרירות בברלין וקונסוליה בפרנקפורט ומינכן.
מונטנגרו שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטים ב-2006. מונטנגרו אימצה כבר ב-1999 את המארק הגרמני כמטבע הרשמי שלה.
מקדוניה שתי המדינות הן חברות במועצת אירופה וחברות הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה.
נורווגיה בין גרמניה לנורווגיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות משתפות פעולה במגוון תחומים.
סן מרינו היחסים בין השתיים כוננו ב-1 באוקטובר 1995. סן מרינו, בניגוד לגרמניה, לא חברה באיחוד האירופי ולא באזור הכלכלי האירופי. משאל העם שנערך ב-20 באוקטובר 2013 בסן מרינו על הגשת מועמדות להצטרפות לאיחוד האירופי נכשל, כשהרבה סן מרינזים לא ניצלו את זכות הצבעתם.[1] עם זאת, סן מרינו וגרמניה משתמשות שתיהן באירו כהילך החוקי במדינתן, ושתיהן חברות באיחוד המכס של האזור האירופי.
  • שגרירות גרמניה ברומא, אמונה גם על סן מרינו, והקונסוליה הגרמנית במילאנו אמונה על סן מרינו בלבד.
  • לסן מרינו אין שגרירות בגרמניה, ושגרירותה בבריסל אמונה גם על גרמניה, אך היא מחזיקה בקונסוליית כבוד במינכן.
סלובניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
סלובקיה בין גרמניה לסלובקיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
ספרד היחסים בין גרמניה לספרד הם יחסים היסטוריים שתחילתם עוד בימי קדם, והם נמשכו במהלך ימי הביניים, ולאחר מכן במהלך העת החדשה עד ימינו.

כיום שתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו, ומקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים.

סרביה כ-505,000 סרבים חיים בגרמניה.
פולין היחסים בין גרמניה לפולין הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך ימי הביניים, ובמהלך השנים ידעו עליות ומורדות. לאחר קריסת ברית המועצות ואיחוד גרמניה מחדש, התחזקו קשרי המדינות, וכיום שתי המדינות חברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי, ומקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים, תוך שהם חולקות גבול משותף של 467 ק"מ.
פינלנד בין גרמניה לבין פינלנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות חברות באיחוד האירופי.
צ'כיה היחסים שבין גרמניה לבין צ'כיה הם יחסים היסטוריים שהחלו עוד מימי הביניים, וכיום שתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו, ומתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים ביניהם.
צרפת מוצאן של צרפת ושל גרמניה הוא מאותה מדינה היא האימפריה הפרנקית שהוקמה בשנת 481 לספירה. עם מותו של לואי החסיד מלך האימפריה הפרנקית ב-840 לספירה, תבע בנו הבכור, לותאר הראשון, בעלות על קיסרות אביו ותמך בהמלכתו של אחיינו פפין השני כמלך אקוויטניה. לאחר שאחיו של לותאר, שארל הקירח ולודוויג הגרמני הביסו אותו בקרב על פונטני בשנת 841 וחתמו על שבועת שטרסבורג (842), הסכים לותאר למשא ומתן.

כך נחתם חוזה ורדן שהפך את האימפריה הפרנקית לשלוש ממלכות: פרנקיה המערבית ששוכנת כיום בשטחי צרפת, פרנקיה המזרחית ששוכנת כיום בשטחי גרמניה ופרנקיה התיכונה ששכנה בשטחי שתי המדינות ובשטח שכיום נמצא בשליטת איטליה. פרנקיה התיכונה שקעה במהירות ותוך כ-50 שנים חולק שטחה בין פרנקיה המזרחית לפרנקיה המערבית ושתי המדינות שלטו ללא עוררין על שטח רב במערב אירופה. שיטת המשטר פיאודליזם התפתחה במדינות אלו ושתי המדינות התנהלו באותה הדרך. עם זאת, בשתי המדינות התפתחו שתי תרבויות שונות לחלוטין. השלטון הצרפתי היה מונרכיה אבסולוטית שניהלה שלטון עוצמתי, והחלוקה המנהלית של צרפת הייתה למחוזות. לעומת זאת, בגרמניה השלטון המרכזי שקע ככל שעבר הזמן והיא חולקה לממלכות קטנות שנשלטו על ידי האימפריה הרומית הקדושה כפדרציה רופפת. המהפכה הצרפתית הובילה לגל לאומני בצרפת ועקב כך ניסתה המדינה לתבוע שטחים נוספים מפרוסיה. הנהגת צרפת חששה מפרוסיה עקב התחזקותה המהירה באותו זמן. היחסים בין צרפת לפרוסיה היו תמיד עוינים ושתי המדינות נלחמו אחת כנגד השנייה במלחמת שבע השנים ובמלחמת צרפת-פרוסיה. התקופה הנוראה ביותר ביחסים בין שתי המדינות הייתה תחילת המאה ה-20, כאשר שתי המדינות נלחמו במלחמת העולם הראשונה, עקב סיפוח אלזס ולורן לגרמניה. גרמניה הובסה במלחמת העולם הראשונה ורפובליקת ויימאר הוקמה לאחריה. בהסכמי השלום של 1919 נקמו הצרפתים בגרמנים, וגרמניה הפסידה את כל מושבותיה מעבר לים, החזירה את אלזס-לורן לצרפת והתחייבה למסור שטחים רבים במזרח המדינה לפולין. צרפת נלחמה נגד גרמניה גם במלחמת העולם השנייה, כשהיא מובסת ונכבשת על ידי גרמניה הנאצית. לאחר תקופת הרייך השלישי צרפת וגרמניה חידשו את יחסיהן בניסיון להימנע מאסונות נוספים ומלחמות נוספות. כיום מאופיינים יחסי גרמניה-צרפת בקרבה עקב היותן מדינות מרכזיות בגוש האירופי וחלק בלתי נפרד מהנהגתו.

  • לגרמניה שגרירות בפריז ו-17 קונסוליות אחרות ברחבי צרפת.
  • לצרפת שגרירות בברלין ו-16 קונסוליות נוספות ברחבי גרמניה.
רומניה בין גרמניה לבין רומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
רוסיה היחסים בין גרמניה לבין רוסיה הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך ימי הביניים, ובמהלך השנים ידעו עליות ומורדות. לאחר קריסת ברית המועצות ואיחוד גרמניה מחדש, התחזקו קשרי המדינות, וכיום שתי המדינות מקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים.
שוודיה בין גרמניה לבין שוודיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות חברות באיחוד האירופי. גרמניה מהווה שותפת סחר חשובה מאוד של שוודיה. היקף היבוא של שוודיה מגרמניה הוא כ-17.3%, ואילו שוודיה על אף שהיא מייצאת את רוב מוצריה לנורווגיה, גרמניה מייבאת ממנה 9.8% מתוצרתה. [12] בשנת 2012 גרמניה ייבאה סחורות משוודיה בהיקף של 13 מיליארד אירו. בין המוצרים ששווידיה מייצאת לגרמניה הם מוצרים פרמצבטיים (18.2%), נייר וקרטון (18.3%), מתכות (12.5%), מכונות (8.8%), כלי רכב וחלקיקי רכב (7.7%), ומוצרים כימיים (4.6%). 18.2% מכלל הייצוא הגרמני לשוודיה הם כלי רכב וחלקי מכוניות, 14.5% מכונות, 9.5% מוצרי EDP, 8.5% מוצרים כימיים, 7.7% ציוד חשמלי ו-6.5% מתכות.

סך ההשקעות הזרות הישירות של שוודיה בגרמניה עמד על כ-15.243 מיליון אירו בשנת 2009, כ-16.146 מיליון אירו בשנת 2010 וכ-16.183 מיליון אירו בשנת 2011. סך ההשקעות הישירות הישירות של גרמניה בשוודיה היה גבוה יותר, ועמד על כ-16.336 מיליון אירו בשנת 2009, כ-20.096 מיליון אירו בשנת 2010, וכ-26.027 מיליון אירו בשנת 2011. כ-870 חברות גרמניות קיימות בשוודיה, עם כ-50.000 עובדים, וסך המכירות השנתי עומד כל כ-30 מיליארד אירו.

שווייץ גרמניה היא השותפה המסחרית החשובה ביותר של שווייץ, ושליש מכלל היבוא לשווייץ מגיע מגרמניה (יותר מאיטליה, צרפת, הולנד וארצות הברית יחד). שווייץ היא גם המשקיע הזר השלישי בגודלו בגרמניה (אחרי מדינות האיחוד האירופי וארצות הברית), וחברות שווייצריות מעסיקות 260,000 גרמניה. גרמניה היא המשקיע החמישי בגודלו בשווייץ, וחברות גרמניות מעסיקות 94,000 איש בשווייץ.

אזרחים בשתי המדינות מרבית לבקר זו בזו, ושווייץ היא יעד הגירה מועדף עבור גרמנים. האוכלוסייה הגרמנית בשווייץ היא הקבוצה הזרה השנייה בגודלה (אחרי האיטלקים) ומספר השווייצרים בגרמניה מגיע ל-80,000. שתי המדינות חולקות גבול ושפה (גרמנית היא אחת מארבע השפות הרשמיות של שווייץ). יותר מ 44,000 גרמנים נוסעים לאורך הגבול כל יום ויש שיתוף פעולה חוצה גבולות ביניהן, במיוחד על הריין העליון ועל אגם קונסטנץ. קיימים יותר מ-200 הסכמים ביניהן. עם זאת, היחסים בין השתיים מתוחים מעט בגלל בעיות מס שלא נפתרו, והגבלות גרמניות על טיסות לציריך.

  • גרמניה מחזיקה בשגרירות בברן.
  • שווייץ מחזיקה בשגרירות בברלין.

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה פרטים שגרירויות
ארצות הברית יחסי ארצות הברית-גרמניה הם היחסים השונים בהיסטוריה בין גרמניה וארצות הברית ברמה הרשמית, כולל דיפלומטיה, עוינות וכריתת בריתות. הנושא כולל גם יחסים כלכליים כגון סחר והשקעות, דמוגרפיה והגירה, ואינטראקציות תרבותיות ואינטלקטואליות מאז שנות ה-80 של המאה ה-17.
ברבדוס מסוף שנות העשרים של המאה ה-20 ועד 1966, הייתה ברבדוס חלק מבריטניה והייתה בסיס אזורי בולט לכוחות הבריטים.

במלחמת העולם השנייה, הצטרפו מספר חיילים מברבדוס לכוחות הבריטים על מנת להילחם בגרמניה הנאצית.

  • ברבדוס מיוצגת בגרמניה על ידי שגרירות בבריסל.
  • גרמניה מיוצגת בברבדוס על ידי שגרירות אזורית בפורט אוף ספיין.
ברזיל בין ברזיל לבין לגרמניה קיימים יחסים דיפלומטיים. היחסים בין שתי המדינות כוננו ב-1824.
  • ברזיל מחזיקה בשגרירות בברלי] ותשע קונסוליות נוספות בגרמניה.
  • גרמניה מחזיקה שגרירות בברזיליה ו-19 קונסוליות נוספות בברזיל.
ג'מייקה היחסים בין ג'מייקה לגרמניה מתוארים על פי משרד החוץ הגרמני כ"ידידותיים, אם כי לא חזקים במיוחד".
  • ג׳מייקה מחזיקה שגרירות בברלין]ו-3 שגרירויות נוספות בגרמניה.
  • גרמניה מחזיקה בג׳מייקה שגרירות בקינגסטון.

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי החוץ של גרמניה בוויקישיתוף

ֿמשרד החוץ של גרמניה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]