יחסי גרמניה–קפריסין
| יחסי גרמניה–קפריסין | |
|---|---|
|
|
| |
| גרמניה | קפריסין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 357,022 | 9,251 |
| אוכלוסייה | |
| 83,262,861 | 1,266,393 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,072,192 | 28,439 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 48,908 | 22,457 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה |
יחסי גרמניה–קפריסין מתייחסים ליחסים הבילטראליים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לקפריסין. שתי המדינות חברות מלאות באו"ם ובאיחוד האירופי.
יחסי גרמניה–קפריסין נחשבו לאחד היחסים הקרובים ביותר באיחוד האירופי. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כוננה יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה של קפריסין הצעירה ב-20 באוגוסט 1960, והייתה המדינה החמישית שעשתה זאת. קפריסין קיבלה עצמאות ב-16 באוגוסט 1960. הצטרפותה של קפריסין לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004 העניקה ליחסים בין המדינות ממד חדש.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניית יחסים דיפלומטיים יציבים וצמודים היה היעד הראשוני של שתי המדינות. יעד זה הושג ברובו באמצעות סדרה של פעילויות ותפקודן של המשלחות בהתאמה בניקוסיה ובבון. תקופת השיא של הפעילות הניבה כמה הסכמים דו-צדדיים שנחתמו והביקורים שנערכו בבון על ידי מקריוס וקוקוק. גרמניה הייתה מרוצה מהתפתחות היחסים, אם כי באותה עת דאגה להשפעות "המזרח" על קפריסין.[2]
יחסים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיים שיתוף פעולה הדוק ואמין בין הרפובליקה של קפריסין לגרמניה ברמת הממשל. שר החוץ הפדרלי, גידו וסטרוולה, ביקר בקפריסין ב-22 וב-23 ביולי 2010, והקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ביקרה גם היא בניקוסיה ב-11 בינואר 2011. השיחות התמקדו בהתפתחויות במשא ומתן המתמשך בין שתי הקהילות הקפריסאיות בנושא איחוד האי ותהליך הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי. יש גם חילופי משלחות ברמה הפרלמנטרית. קבוצת הידידות הפרלמנטרית הגרמנית-קפריסאית של הבונדסטאג ביקרה בקפריסין באוקטובר 2011 וועדת הבונדסטאג הגרמנית לענייני האיחוד האירופי ביקרה במדינה בתחילת יולי 2012, בתחילת נשיאות האיחוד האירופי בקפריסין.[3]
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
זמן קצר לאחר שקיבלה קפריסין את עצמאותה, נחתם הסכם סחר וכלכלי בין שתי המדינות בשנת 1961, ואחריו הסכם הובלה אווירית (1967), הסכם מיסוי כפול (1974) והסכם על הובלת נוסעים וגבולות חוצה גבולות (1980). עיקר ההסכמים הללו הפכו לחוק האיחוד האירופי בשנת 1987, אשר מאז הצטרפותה של קפריסין לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004, חל כיום גם בקפריסין. הסכם המיסוי הכפול למשא ומתן נחתם בניקוסיה ב-18 בפברואר 2011. בימים אלה מתנהל משא ומתן בנושא הסכם ביטחוני של חוזי מידע.
בשנת 2011, הנתונים הסטטיסטיים של סחר החוץ הגרמני רשמו עודף יצוא של 502.5 מיליון אירו לטובת גרמניה, היצוא גרמני לקפריסין הסתכם בסך של 742.2 מיליון אירו והיבוא הגרמני מקפריסין הסתכם -239.7 מיליון אירו. גרמניה היא ספקית הסחורות השלישית בגודלה בקפריסין, אחרי יוון ואיטליה, והיעד השני בחשיבותה ליצוא של קפריסין (אחרי יוון), ומהווה 9 אחוז מכלל היצוא. בענף התיירות, ענף חשוב לקפריסין, גרמניה דורגה במקום השלישי בשנת 2010 עם 139,000 מבקרים, אחרי בריטניה (כמיליון מבקרים) ורוסיה (223,000). קיים שיתוף פעולה הדוק במיוחד בין קפריסין לגרמניה בענף הספנות. חברות שילוח גרמניות רבות ועסקי ניהול ספנות ממוקמים בלימסול בקפריסין. על פי נתונים שהוצגו בישיבה הכללית השנתית של איגוד הספנות בקפריסין, תחום הספנות מהווה בין 7 ל-8% מהתמ"ג במדינה. קפריסין מפעילה את הצי העשירי בגודלו בעולם ובסך הכל כ-2,400 אוניות הן בבעלות או מופעלות על ידי חברות בלשכת הספנות של קפריסין (CSC). נכון להיום, ענף הספנות מספק 4,500 משרות לחו"ל ומעסיק כ-55,000 מלחים.[4]
יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרמניה מחזיקה בקפריסין שגרירות בניקוסיה בלבד. מאידך, קפריסין מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין ו-3 קונסוליות בפרנקפורט, המבורג ומינכן[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Federal Foreign Office (2012-06-06). "Cyprus German relations". Diplomatic relations between Germany and Cyprus. נבדק ב-2012-06-06.
- ^ Timeline of Cyprus-German Relations, 1960 to 1968
- ^ Antonis Sammoutis (2007). "History of Cyprus-German relations" (PDF). University of Malta.
- ^ Deutsche Botschaft (2012). "History of Cyprus-German economic relations". German embassy. אורכב מ-המקור ב-2013-02-08. נבדק ב-2012-01-01.
- ^ אתר על יחסי מדינות
