יחסי גרמניה–הונגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי גרמניה–הונגריה
גרמניהגרמניה הונגריההונגריה
Germany Hungary Locator.png
גרמניה הונגריה
שטחקילומטר רבוע)
357,022 93,028
אוכלוסייה
80,457,737 9,825,704
תמ"ג (במיליוני דולרים)
4,199,000 289,600
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,189 29,474
משטר
רפובליקה פדרלית רפובליקה

היחסים בין גרמניה לבין הונגריה הם יחסים היסטוריים שתחילתם עוד בימי הביניים עת לחמו הגרמנים בפולשים המדיארים. במאה ה-16 עברה הונגריה לשליטת בית הבסבורג, ובשנת 1867 הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר שאוסטריה נכשלה במאבק על הנהגת גרמניה. שתי המדינות היו בעלות ברית במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה, וכיום חברות שניהם באיחוד האירופי ובנאט"ו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה העשירית כבשו המדיארים את הונגריה, ולאחר מכן המשיכו המדיארים בפשיטות לאירופה המערבית, עד שהוכו על ידי הקיסר אוטו הראשון בקרב במישור לך בשנת 955. לאחר מכן ביססו המדיארים על אדמת הונגריה ממלכה, ששמרה על הסדר הפיאודלי, וקיבלה עליה את הנצרות.

בשנת 1241 פלשו המונגולים להונגריה, וביצעו בה הרג רב. לאחר נסיגתם ניסה בלה הרביעי, מלך הונגריה לשקם את הממלכה, ולשם כך הביא מתיישבים גרמנים שיפריחו את השממה במדינה.

בשנת 1387 עלה לשלטון בהונגריה זיגיסמונד מלוקסמבורג, אשר מאוחר יותר נבחר גם למלך גרמניה ולקיסר האימפריה הרומית הקדושה. על אף שהכלכלה בהונגריה המשיכה לפרוח, רבו הוצאותיו של זיגיסמונד והוא הכביד את נטל המיסים, מה שגרם לפריצת מרד נגדו. על אף כישלון המרד, הקימו האצולה הגרמנית וההונגרית בטרנסילבניה את "איחוד שלוש האומות", שנועד להגן על זכויות היתר שלהם מפני כל כוח חוץ מהמלך.

שלטון בית הבסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1526 נהרג לאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה בקרב מוהאץ', ובעקבות כך סופח רוב שטחה של הונגריה לאימפריה העות'מאנית, ואילו צפון ומערב הממלכה עבר תחת שלטון בית הבסבורג. לאחר תבוסת הטורקים בקרב וינה, החלה שקיעתה של האימפריה העות'מאנית, ובהסכם קרלוביץ בשנת 1699 קיבל בית הבסבורג את השליטה בכל ממלכת הונגריה.

תחת שלטונם של קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומריה תרזה, נוצר מחסור חמור בכוח עבודה באזורי דרום הונגריה, אשר סבלו רבות במלחמות עם הטורקים, ועל כן הובאו איכרים גרמנים רבים להונגריה.

בשנת 1806 פורקה האימפריה הרומית הקדושה שבית הבסבורג עמד בראשה, והוקמה האימפריה האוסטרית שהונגריה הייתה חלק ממנה, והיה לה אוטונומיה מסוימת. לאחר המרד ההונגרי של 1848 במהלך אביב העמים, בוטלה האוטונומיה ההונגרית והוטל שלטון צבאי בהונגריה, ובנוסף נקבעה השפה הגרמנית לשפתה הרשמית.

האימפריה האוסטרו-הונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1866 ספגה האימפריה האוסטרית תבוסה במלחמת אוסטריה-פרוסיה, וויתרה על ההנהגה בגרמניה, ובעקבות כך נאלצה לקבל את הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, ולהקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית, שבה למעשה תפקדה הונגריה כמדינה נפרדת.

במלחמת העולם הראשונה לחמה הונגריה לצד הקיסרות הגרמנית, כחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובחוזה טריאנון נאלצה לוותר על שני שלישים משטחה לטובת המדינות השכנות.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1920 תפס את השלטון בהונגריה האדמירל מיקלוש הורטי, ששימש כעוצר הממלכה, על אף שנאסר על קארוי הרביעי, מלך הונגריה לחזור למדינה. זה שנים ניהלה הונגריה מדיניות פרו גרמנית, שנראתה להורטי כדרך הטובה ביותר להשיב להונגריה את השטחים שאיבדה בהסכם טריאנון לאחר מלחמת העולם הראשונה, כשם שהיה זה הכוח המניע את המדיניות הגרמנית בתחילת התקופה הנאצית, להחזיר לגרמניה את שאיבדה בהסכם ורסאי. אך טבעי כי הונגריה הייתה למדינה הראשונה שהצטרפה להסכם התלת צדדי לאחר חתימת שלושת הצדדים העיקריים, וב-20 בנובמבר 1940 חתמו נציגי הונגריה על ההסכם התלת צדדי.

בתקופה שקדמה לחתימת ההסכם נהנתה הונגריה מפירות המדיניות התוקפנית של גרמניה ואיטליה. בסדרה של בוררויות שנקראו "בוררות וינה הראשונה" ו"בוררות וינה השנייה" או "תכתיב וינה", שנערכו בנובמבר 1938 וביוני 1940 קבעו שרי החוץ של גרמניה ואיטליה, יואכים פון ריבנטרופ וגלאצו צ'אנו, כי הונגריה תקבל נתחים נרחבים מצ'כוסלובקיה ומרומניה.

במרץ 1941 הביאו שינויים פוליטיים ביוגוסלביה, כמו גם מעורבותה הכושלת של איטליה במלחמת איטליה-יוון לצורך בפלישה גרמנית נרחבת אל הבלקנים. הונגריה התירה מעבר כוחות גרמנים בשטחה בדרכם אל יוגוסלביה. ב-6 באפריל 1941 פלשו הגרמנים ליוגוסלביה, וחמישה ימים לאחר מכן, ב-11 באפריל, פלשו ההונגרים ליוגוסלביה, שצבאה כבר הוכה על ידי הגרמנים, וכבשו חלק משטחה, שהיה שייך להונגריה בעבר - מחוז וויבודינה, וכן חלקים מקרואטיה וסלובניה. צעד זה הביא לניתוק מיידי של היחסים הדיפלומטיים עם בריטניה.

הונגריה לא התבקשה להשתתף במבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות, אך חמישה ימים לאחר תחילת המבצע, ב-27 ביוני 1941 הכריזה הונגריה מלחמה על ברית המועצות. במהלך המלחמה שלחה הונגריה 200,000 חיילים שיילחמו לצד הגרמנים. חיילים אלו השתתפו במערכות הקשות ורבות האבדות של הוורמאכט במזרח, ורבים מהם נהרגו.

ב-26 בנובמבר 1941 הייתה הונגריה אחת מ-13 המדינות שחתמו על הסכם האנטי-קומינטרן המחודש. ב-6 בדצמבר 1941 הכריזה בריטניה מלחמה על הונגריה, ואילו הונגריה הכריזה מלחמה, מספר ימים לאחר מכן, על בריטניה ועל ארצות הברית. ב-1942 הכריזה ארצות הברית מלחמה על הונגריה.

ב-1944 התקרב הצבא האדום אל שטחה של הונגריה. במרץ 1944 הסתבר כי הורטי מחפש את הדרך אל מחוץ לברית. ב-19 במרץ 1944 כבשו הגרמנים את הונגריה, והציבו בראש הממשלה את דומה סטויאי, שגרירה לשעבר של הונגריה בברלין שהיה ידוע כפרו נאצי. ב-16 באוקטובר 1944 פנה הורטי אל ברית המועצות בהצעה לשלום נפרד. הגרמנים הביאו להדחתו, והשליטו ממשלה בראשות פרנץ סלשי, איש מפלגת צלב החץ הפאשיסטית.

ב-4 בינואר 1945 נכבשה בודפשט בידי הצבא האדום, אך יחידות הונגריות שלחמו לצד הנאצים המשיכו להלחם, במקומות בהם היו מוצבות, גם לאחר ששטחה של הונגריה כולה נכבש על ידי הרוסים, עד לכניעתה של גרמניה ב-8 במאי 1945. הונגריה הייתה הצד האחרון להסכם התלת צדדי, פרט לגרמניה ויפן, שהמשיך להלחם.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה הוקם בהונגריה משטר קומוניסטי, ואילו גרמניה חולקה לגרמניה המערבית הדמוקרטית וגרמניה המזרחית הקומוניסטית. הונגריה וגרמניה המזרחית היו שותפות בברית ורשה, ואף היו שותפות לדיכוי האביב של פראג בצ'כוסלובקיה בשנת 1968.

ב-27 ביוני 1989 לאחר שהוחלט בממשלה ההונגרית להרוס את מסך הברזל בין הונגריה לאוסטריה, קויים טקס על ידי שרי החוץ של שתי המדינות אלויס מוק וגיולה הורן, ובו חתכו השניים בצבת את גדר התיל שהפרידה בין המדינות. בעקבות כך עברו עד מהרה גרמנים רבים מגרמניה המזרחית לגרמניה המערבית דרך הונגריה ואוסטריה, מה שזירז את נפילת ברית המועצות ואת איחוד גרמניה.

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה היא השותף החשוב ביותר בהונגריה בסחר חוץ, הן כלקוח והן כספק, וגרמניה היא אחת המדינות שבהן יש להונגריה עודף במאזן המסחרי[1].

הסיוע הגרמני להונגריה בין השנים 19901995, הסתכם ב-5 מיליארד מארק גרמני, שניתן בהלוואות וכסיוע מיוחד לשיפור המצב בהונגריה.

גרמניה היא גם המשקיעה הזרה המובילה בהונגריה, ובסוף שנת 2005 היוו החברות הגרמניות כ -28% מסך ההשקעות הישירות מחו"ל בהונגריה[2]. בשנת 2005 לבדה, השקיעה גרמניה כ-1.2 מיליארד אירו בהונגריה. בהונגריה יש יותר מ-7,000 חברות הרשומות באופן חלקי או מלא בגרמניה, ולשכת המסחר הגרמנית-ההונגרית של התעשייה בבודפשט, מייצגת את האינטרסים של יותר מ-900 חברות חברות משתי המדינות.

אאודי בנתה את מפעל הייצור הגדול ביותר באירופה (השלישי בגודלו בעולם) בעיר גיור, והוא היצואן הגדול ביותר של הונגריה עם סך השקעות המגיע מעל ל-3.3 מיליארד אירו עד לשנת 2007. בנוסף, דיימלר-בנץ משקיעה 800 מיליון אירו (1.2 מיליארד דולר), ויוצרת עד 2,500 מקומות עבודה במפעל הרכבה חדש בקצ'קמט, עם יכולת ייצור של 100,000 מכוניות מרצדס בנץ בשנה[3]

אופל הפיקה 80,000 מכוניות אופל אסטרה ו-4,000 מכוניות אופל וקטרה, ממרץ 1992 עד לשנת 1998 בסנטגוטהארד, וכיום המפעל מייצר כחצי מיליון מנועים וראשי צילינדר בשנה.

יחסים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה והונגריה משתפות פעולה באופן הדוק בתרבות ובחינוך, והמטרה היא לקדם את השפה הגרמניתבאקדמיה ובבתי הספר, על ידי חילופי משלחות תלמידים ואירועי תרבות.

השפה הגרמנית ממלאת תפקיד חשוב בתחום החינוך והכלכלה של הונגריה, ומכון גתה (GI) בבודפשט מציע מגוון מקיף של קורסים ושיתוף פעולה הדוק עם בתי ספר בהונגריה. כמו כן ישנם תוכניות רבות שנועדו לקדם את השפה הגרמנית בקרב המיעוט האתני של הונגריה, ובשנת 1992 נוסד בית הספר היסודי תומאס מאן בבודפשט, שהוא בית ספר בינלאומי אשר לומדים בו גם תלמידים הונגרים.

הספרות ההונגרית פופולרית מאוד בגרמניה, עם יצירות של פטר אסטרהאזי, פטר נאדאש, שאנדור מאראי, אנטל סרב ואימרה קרטס, שזכו להצלחה גדולה ביותר.

קולגיום הונגריקום בברלין נוסד בשנת 1924, אולם פעילותה נפסקה לאחר שנת 1945. בשנת 1973 נפתח הקולג' מחדש, ומשנת 2000 הוא פועל תחת שמו הישן.

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה מחזיקה בהונגריה שגרירות בבודפשט, וקונסוליה בפץ'. מאידך, הונגריה מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין, 2 קונסוליות בדיסלדורף ובמינכן, ו-9 קונסוליות כבוד בברמרהאפן, ארפורט, המבורג, נירנברג, שוורין, דרזדן, אסן, פרנקפורט ושטוטגרט [4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]