יחסי בוליביה–ספרד
| יחסי בוליביה–ספרד | |
|---|---|
|
|
| |
| בוליביה | ספרד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,098,581 | 505,370 |
| אוכלוסייה | |
| 12,469,853 | 47,903,594 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 45,850 | 1,580,695 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,677 | 32,997 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי בוליביה–ספרד הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין בוליביה לספרד. שתי המדינות חברות באיגוד האקדמיות לשפה הספרדית ובארגון המדינות האיברו-אמריקניות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולוניזציה ספרדית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוליביה וספרד חולקות היסטוריה ארוכה מאז הגעתם של הכובשים הספרדיים הראשונים שהובלו על ידי פרנסיסקו פיסארו בשנת 1532. בשנת 1534 הצליח פיסארו להתגבר על אימפריית האינקה (שהייתה בבוליביה של ימינו, פרו, צ'ילה ואקוודור) ותבע את השטח עבור ספרד.[1] בשנת 1542, הוקמה בוליביה (שהייתה ידועה כפרו העליונה) כחלק ממלכות המשנה של פרו ונשלטה מלימה.[2]
בשנת 1545 ייסדה ספרד את העיר פוטוסי, בסמוך לסרו ריקו אשר סיפקה כמויות אדירות של כסף לאימפריה הספרדית ונוהלה על ידי התושבים הילידים המקומיים.[3] החל משנת 1776, פרו העליונה נשלטה על ידי מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה עם בירתה בבואנוס איירס. בראשית שנות ה-80 של המאה ה-18 השתתפו התושבים הילידים המקומיים מההרים במרד נרחב, בעיקר במרד טופאק אמארו השני. המורדים קיוו להחזיר את אימפריית האינקה, אולם המרידות הובסו על ידי הכוחות הספרדים.
עצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1809 התפשט רעיון העצמאות בפרו העליונה כמו בכמה מדינות אחרות ברחבי אמריקה הספרדית. במאי 1810 אירעה מהפכה בבואנוס איירס ששלטה בשטח פרו העליונה והובילה למלחמת העצמאות הארגנטינאית בהנהגתו של הגנרל חוסה דה סן מרטין. זה הוביל למלחמת גרילה בשנת 1811 בפרו העליונה המכונה מלחמת הרפובליקות. לוחמי הגרילה הובסו בסופו של דבר על ידי כוחות המלוכה.[3]
בשנת 1822 נכנסו לפרו כוחות השייכים לסימון בוליבר, חוסה דה סן מרטין ואנטוניו חוסה דה סוקרה והביסו את הכוחות הספרדים במדינה. זמן קצר לאחר מכן נכנסו כוחות בראשות אנטוניו חוסה דה סוקר לפרו העליונה ונלחמו נגד כוחות המלוכנים. בשנת 1825, פרו העליונה הייתה חופשית מסמכות ספרדית. במקור, בוליבר רצה שפרו העליונה תצטרף לפרו או ארגנטינה, אולם אנשי פרו העליונה שכנעו את בוליבר וסוקר להעניק אוטונומיה לשטח וב-6 באוגוסט 1825 הכריז הקונגרס על עצמאות המדינה והיא נקראה בשם "בוליביה" לכבוד סימון בוליבר ובירתה כונתה "סוקרה" לכבוד אנטוניו חוסה דה סוקרה.[3]
לאחר העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1847 בוליביה וספרד חתמו על חוזה שלום וידידות ובכך כוננו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות.[4] בשנת 1866 הכריזה בוליביה מלחמה נגד ספרד במהלך מלחמת איי צ'ינצ'ה שכללה גם את פרו, צ'ילה ואקוודור.[5]
במהלך מלחמת האזרחים בספרד, נציגויות דיפלומטיות בוליביות בספרד הציעו מקלט ליותר מ-300 אזרחים ספרדים והנפיקו אשרות לאזרחי ספרד כדי לברוח לצרפת או לבוליביה.[6] בוליביה קיימה יחסים דיפלומטיים עם ספרד בכל תקופת שלטונו של פרנסיסקו פרנקו. בראשית שנות ה-50 הגיע אנטוניו גרסיה בארון, חבר בטור דורוטי וניצול מחנה הריכוז מאוטהאוזן-גוזן לבוליביה שם עבר לג'ונגל הבוליביאני והקים קהילה אנרכיסטית.[7]
במאי 1987 ערך חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד את ביקורו הרשמי הראשון בבוליביה, ביקורו הראשון מתוך שלושה במדינה.[8] בשנת 2006 מונה אבו מוראלס לנשיא בוליביה. היחסים בין שני העמים היו מינימליים במהלך ממשל הנשיא מוראלס. במאי 2012, הלאים הנשיא מוראלס את החברה הספרדית רד אלקטריקה דה אספניה, חברת רשת חשמל הפועלת בבוליביה, ובדצמבר 2012 הלאים הנשיא מוראלס גם את חברת החשמל הספרדית איברדרולה.[4][9] בפברואר 2013 הלאים הנשיא מוראלס את חברת התשתיות הספרדית, אברטיס, מה שהוביל למתיחות דיפלומטית מוגברת בין בוליביה לספרד.[10]
ביולי 2013, בדרכו חזרה לבוליביה מביקור ברוסיה, נאלץ מטוסו של הנשיא מוראלס לנחות באוסטריה לאחר שמייסד ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג', הדליף מידע כוזב לפיו המדליף אדוארד סנודן היה על סיפון מטוסו של הנשיא מוראלס לבוליביה.[11] ספרד, צרפת ואיטליה אסרו כי הנשיא מוראלס יטוס במרחב האווירי שלהן, ולכן נאלץ מטוסו של הנשיא לנחות באוסטריה. לאחר חיפוש יסודי במטוס, הגיעו למסקנה כי אדוארד סנודן לא היה על הסיפון.
משבר פוליטי בבוליביה 2019
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הבחירות הכלליות בבוליביה 2019 ערך ארגון מדינות אמריקה ביקורת שמצאה "מניפולציה ברורה" בבחירות ואי סדרים משמעותיים עליהם פיקחה ועדת הבחירות. בעקבות המחאה, הסכים הנשיא מוראלס לקיים בחירות חדשות ב-10 בנובמבר 2019; עם זאת, זמן קצר לאחר מכן התפטרו הנשיא מוראלס וסגנו, אלווארו גרסיה לינרה, מתפקידם לאחר שאיבדו את תמיכת המשטרה והצבא. שניהם עלו על מטוס של חיל האוויר המקסיקני וקיבלו מקלט במקסיקו. זמן קצר לאחר מכן, שגרירות מקסיקו בלה פאס פתחה את מעון השגריר בפני מקורבים שונים לשעבר של אבו מוראלס, והדבר הביא למחאות מצד בוליביאנים זועמים המתנגדים לנשיא לשעבר.[12] בדצמבר 2019, שני דיפלומטים ספרדים ערכו ביקור נימוסין במעון השגריר המקסיקני. הממשלה הבוליביאנית הזמנית ראתה את הביקור כעלבון והאשימה את הדיפלומטים במניעים "עוינים" נסתרים. ב-30 בדצמבר גירשה בוליביה את שני הדיפלומטים הספרדים מהמדינה, יחד עם שגריר מקסיקו. באותו יום הגיבה ממשלת ספרד בראשות ראש הממשלה פדרו סנצ'ס על המהלך בגירוש שני דיפלומטים בוליביים מספרד.
היחסים בין שתי המדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים, שתי המדינות חתמו על הסכמים רבים כגון הסכם להכרת תארים אקדמיים (1903); הסכם על אזרחות כפולה (1961); הסכם תרבות (1966); שיתוף פעולה טכני (1971); אמנת ההסגרה (1990); הסכם למניעת כפל מס (1997); הסכם על אימוץ (2001); הסכם לקידום והגנה על השקעות (2001) והסכם תחבורה אווירית (2010).[4]
הגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011 התגוררו בספרד כ-250,000 אזרחים בוליביאנים.[13] רוב הבוליביאנים עזבו את מדינת מוצאם לספרד כדי להימלט מעוני ואי יציבות פוליטית. בשנת 2011, אזרחי בוליביה בספרד שלחו סכומי העברה של מיליארד דולר לבוליביה. בשנת 2014 התגוררו בבוליביה כ-10,000 אזרחים ספרדים.[14]
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתקיימות טיסות ישירות בין בוליביה לספרד באמצעות חברות התעופה הבאות: אייר אירופה ו-BOA-בוליביאנה דה אביאסיון.
יחסי סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016 הסתכם המסחר בין בוליביה לספרד ב-215 מיליון אירו.[4] באותה שנה היו לספרד השקעות בסך 192 מיליון אירו בבוליביה. ספרד היא המשקיעה הזרה הישירה הגדולה ביותר בבוליביה. חברות רב לאומיות ספרדיות כמו Mapfre ו-Repsol פועלות בבוליביה.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בוליביה מחזיקה בספרד שגרירות במדריד, קונסוליה כללית בברצלונה, קונסוליות בבילבאו, מורסיה, סביליה וולנסיה וסגן קונסוליה בפלמה.[15]
- ספרד מחזיקה בבוליביה שגרירות בלה פאס וקונסוליה כללית בסנטה קרוס דה לה סיירה.[16]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Pizarro Executes Last Inca Emperor
- ^ Viceroyalty of Peru
- ^ 1 2 3 Encyclopædia Britannica: Bolivia
- ^ 1 2 3 4 "Spanish Ministry of Foreign Affairs: Bolivia (in Spanish)" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-06-14. נבדק ב-2017-06-11.
- ^ Ruptura y Reconciliación: España y el Reconocimiento de las Independecias Latinoamericanas (in Spanish)
- ^ Diplomáticos Bolivianos demostrando desprendimiento americano (Julio- Diciembre de 1936) (in Spanish)
- ^ Meeting Spain's last anarchist
- ^ La visita de los Reyes a Bolivia, un respaldo a la frágil democracia del país andino (in Spanish)
- ^ Bolivia nationalizes Iberdrola electricity companies
- ^ España revisará su relación con Bolivia tras la nacionalización de la filial de Aena (in Spanish)
- ^ European states were told Snowden was on Morales plane, says Spain
- ^ Why is Bolivia expelling foreign diplomats?
- ^ Bolivia in Motion
- ^ En Bolivia residen más de 10.000 españoles y 2014 registro un incremento de 23,4% (in Spanish)
- ^ Embassy of Bolivia in Madrid (in Spanish)
- ^ Embassy of Spain in La Paz (in Spanish)
