יחסי ישראל–ספרד
יחסי ישראל–ספרד | |
---|---|
![]() |
![]() |
![]() | |
ישראל | ספרד |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
22,072 | 505,370 |
אוכלוסייה | |
9,786,050 | 47,511,767 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
522,033 | 1,397,509 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
53,345 | 29,414 |
משטר | |
דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה חוקתית |



יחסי ישראל–ספרד הם היחסים הבילטרליים שבין מדינת ישראל וממלכת ספרד. הקשרים הדיפלומטיים הרשמיים בין המדינות נוסדו בינואר 1986.[1] לישראל יש שגרירות במדריד ולספרד יש שגרירות בתל אביב, קונסול דיפלומטי בחיפה וקונסוליה כללית בירושלים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרד יצרה את קשריה הראשונים עם "ארץ הקודש" במהלך המאה ה-14, כשנזירים פרנציסקנים ספרדים התיישבו במנזרים שונים בה.
עם התחזקות העניין האירופי בארץ בשלהי התקופה העות'מאנית, הלכה ספרד בעקבות מספר מדינות אחרות ופתחה קונסוליה בירושלים ב-1853.
בתוך רשימת תואריו של מלך ספרד נכלל גם "מלך ירושלים", כטוען לכתר ממלכת ירושלים הצלבנית, אך כוחות ספרדיים לא השתתפו במסעי הצלב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הקמת מדינת ישראל, המדינה הספרדית לא הכירה בה, בטענה שישנה תאוריית קשר בינלאומית של יהודים נגד ספרד. ב-1949 ישראל הצביעה נגד הסרת הסנקציות על ספרד בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, בשל התמיכה הספרדית במדינות הציר בתקופת מלחמת העולם השנייה, והצביעה נגד צירוף ספרד לאו"ם ב-1950[2][3].
ב-1964 ביקרה משלחת כלכלית ישראלית בספרד[4]. ב-1965 נחתם הסכם ספנות בין ישראל לספרד, להסדרת השימוש של אניות ישראליות בנמלי ספרד[5].
ב-1966 ביקר שר החקלאות חיים גבתי בספרד בהזמנת שר החקלאות הספרדי, שעורר תקווה ליצירת קשרים עם ספרד[2].
ב-1972 הכחישה ממשלת ספרד טענות בדבר פתיחת קונסוליה ישראלית בברצלונה[6][7].
למרות העדר היחסים, ממשלת פרנקו סייעה להגירה יהודית ממרוקו בשנות השישים וכן, במהלך מלחמת ששת הימים, הנפיקה רישיונות מעבר ליהודי מצרים שאפשרו להם לצאת ממצרים.
הדיאלקטיקה הפרו-ערבית של ממשל פרנקו יצרו עמדה קבועה אשר היה קשה לגבור עליה, גם לאחר המעבר לדמוקרטיה. ממשלת ספרד הראשונה לאחר מותו של פרנקו, בראשות אדולפו סוארס, הכריזה כי היא לא תכיר בישראל, אלא אם כן תיסוג מהשטחים הכבושים ותאפשר יצירת מדינה פלסטינית.
ראש ממשלת ספרד לאופולדו קאלבו סוטלו (Leopoldo Calvo-Sotelo) הביע לאחר כניסתו לתפקיד ב-1982 רצון לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אך שר החוץ בממשלתו, חוסה פדרו פרס-יורקה, התנגד בטענה שישראל אחראית לטבח סברה ושתילה ובשל חשש מחרם נפט על ידי מדינות ערב.
עם זאת, צעדים קטנים הביאו אל ההתקרבות בין המדינות, כולל קשר לא רשמי שנוהל על ידי שמואל הדס, הנציג הישראלי של ארגון התיירות העולמי של האומות המאוחדות אשר היה ממוקם במדריד. הדס, חבר מפלגת העבודה, היה אחראי להקמתה של עמותת "חברים של ישראל" הספרדית וקבוצת דיאלוג שכללה מספר חברי מפלגת העובדים הסוציאליסטית הספרדית בפרלמנט, כמו אנריקה מוחיקה וכמו כן גם מספר חברים ממפלגת האיחוד של המרכז הדמוקרטי.
במטרה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, ראש הממשלה פליפה גונסאלס שלח ב-25 באפריל 1985 מכתב אישי למזכיר הכללי של הליגה הערבית, א-שאד'לי אל-קליבי, שבו הודיע לו על התוכניות של ספרד. בעקבות מבצע רגל עץ גינתה הממשלה הספרדית בתקיפות את המתקפה, והודיעה שהיא משהה את תהליך ההכרה. שיחות נוספות עם השגרירים ממדינות ערב במדריד התקיימו בינואר בשנה שלאחר מכן, שם נמסר להם על התוכניות הקרובות של ספרד.
ספרד הכירה בישראל ושתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-17 בינואר 1986. שמואל הדס מונה לשגריר ישראל במדריד, ופדרו לופז בנגואה מונה לשגריר ספרד בישראל[8]. בתגובה ליצירת הקשרים עם ישראל החזירו איראן וכווית את שגריריהן מספרד, ושלושה מאנשי שגרירות ספרד בבירות נחטפו על ידי אסלאמיסטים[9][10]. זמן קצר לאחר פתיחת שגרירות ישראל בספרד נפתחה נציגות של אש"ף במדריד "כעדות למדיניות המסורתית של ספרד לידידות עם העם הפלסטיני וככלי להשגת פתרון בר קיימא לסכסוך הערבי-ישראלי".
בנוסף לכך ששתי המדינות חברות באו"ם שתיהן גם חברות באיחוד מדינות הים התיכון. שתי המדינות מעורבות גם בתוכניות והסכמים שונים דרך האיחוד האירופי, אשר בו ספרד חברה. יחסי האיחוד האירופי–ישראל משפיעים על היחסים בין שתי המדינות.
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בספרד במטרה לקדם את יחסי הסחר בין המדינות. הנספחות מציעה מגוון שירותים לחברות, כמו סמינרים, משלחות, תערוכות ותמיכה ביצוא באמצעות מחקר קודם ליצוא. בנוסף, הנספחות מייצרת מפגשים עבור חברות ספרדיות עם הקהילה העסקית הישראלית. הנספח הכלכלי במדריד הוא עמי לוין[11].
בחודש אוקטובר 2011, יורש העצר הספרדי פליפה ואשתו הנסיכה לטיסיה, הגיעו לישראל לביקור בן יומיים כדי לחגוג את יום השנה ה-25 לכינון היחסים הדיפלומטיים וכדי להיפגש עם מדענים מקומיים. בספטמבר 2016, בתור מלך ספרד, הגיע פליפה שוב לישראל והשתתף בהלוויית שמעון פרס.
באוגוסט 2014, על רקע מבצע צוק איתן, השעתה ספרד מכירת נשק לישראל. ב-2013 עמד היקף הייצוא הביטחוני הספרדי לישראל על 5 מיליון אירו.
ב-28 בינואר 2015, במהלך חילופי אש בין ישראל לחזבאללה בגבול ישראל-לבנון, חייל יוניפי"ל ספרדי נהרג בשוגג מאש צה"ל. מועצת הביטחון של האו"ם מינתה ועדה שתחקור את נסיבות הירי ובדיון מיוחד של המועצה האשים שגריר ספרד באו"ם רומאן אויארסון מרצ'סי (ספ') את ישראל באחריות למות החייל, ואמר כי "האירוע התרחש בעקבות ההסלמה האלימה בה החלה ישראל".
באוגוסט 2018, שר החוץ הספרדי ז'וזפ בורל אמר כי הוא שוקל הכרה במדינה פלסטינית, אם ספרד לא תצליח לקדם הכרה כלל- אירופית[12].
במרץ 2019, ספרד הייתה המדינה האירופית היחידה שהצביעה בעד חקירת פעולות ישראל ברצועת עזה בעקבות מבצע חגורה שחורה.
שגרירת ספרד בישראל (מספטמבר 2021) היא אנה מריה סלומון פרס (ספ').
מימון ספרדי לארגוני שמאל ישראליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מימון ספרדי לארגונים לא ממשלתיים, הן ישראליים, הן פלסטיניים והן ספרדיים מתבצע בעיקר באמצעות "הסוכנות הבינלאומית לשיתוף פעולה ולפיתוח" (AECID), הכפופה למשרד החוץ הספרדי. "המשרד לשיתוף פעולה עם ספרד" בירושלים מפקח על פרויקטים הממומנים על ידי AECID.
ביוני 2017 מכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים ו-ACOM הציגו דו"ח[13] מפורט לפרלמנט הספרדי המציג את הארגונים לא ממשלתיים הממומנים על ידי ממשלת ספרד ולוקחים חלק בפעילות פוליטית נגד מדינת ישראל. חלק מן הארגונים, על פי המיצג, אף קשורים לארגוני טרור. בעקבות האירוע קרא יו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, לעמיתיו בספרד לקחת צעדים כדי למנוע מימון לארגונים אלו[14].
בשנת 2012, לאחר פרסום הדו"ח של NGO Monitor, AECID צמצם את תמיכתו בשלושה ארגונים הפעילים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובכך קיצץ משמעותית את הכנסתם. היו אלו הארגונים "רבנים למען זכויות אדם" אל-מקדסה, והמכון למחקר יישומי - ירושלים. הדו"ח פירט מעל 40 ארגוני שמאל שקיבלו מימון ממשלתי ספרדי בשנים 2009 - 2011 על סך של יותר מ-15 מיליון אירו לקידום מטרות של BDS ותמיכה בארגונים כמו שוברים שתיקה, המכון למחקר יישומי - ירושלים והוועד הישראלי נגד הריסת בתים.
ראשת העיר ברצלונה, אדה קולאו, ניתקה את היחסים עם מדינת היהודים בפברואר 2023 ואת התאומות של ברצלונה עם הערים תל אביב.[15][16]
נציגויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל מיוצגת בספרד על ידי שגרירות במדריד.
- ספרד מיוצגת על ידי ישראל על ידי שגרירות בתל אביב (שנפתחה ב-1986), קונסוליה כללית בירושלים (שנפתחה ב-1853) וקונסוליה של כבוד בחיפה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חידוש "היחסים" עם ספרד, מאמר בהחזית מינואר 1969
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אילן כפיר, דוד גולן, סוכנויות הידיעות, ספרד וישראל: יחסים היום, חדשות, 17 בינואר 1986
- ^ 1 2 ישראל וספרד - 'בסירה אחת' | מעריב | 10 אוקטובר 1966 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ישראל הצביעה נגד ספרד | הבקר | 2 נובמבר 1950 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מבוקר עד בוקר | הבקר | 6 יולי 1964 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הסכם הספנות עם ספרד ן | למרחב | 20 אפריל 1965 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ספרד מכחישה פתיחת קונסוליה ישראלית בברצלונה | על המשמר | 9 אוגוסט 1972 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ספרד מכחישה פתיחת קונסוליה ישראלית בברצלונה | מעריב | 9 אוגוסט 1972 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ השגריר הספרדי הגיע אתמול לארץ | חדשות | 7 אפריל 1986 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ שוחררו שני עובדי שגרירות ספרד בביירות | מעריב | 20 ינואר 1986 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ איראן וכווית מחזירות שגרירים | חדשות | עמוד 2 | 20 ינואר 1986 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ עמי לוין בבלוג מינהל סחר חוץ
- ^
נעה לנדאו, ספרד: נקדם הכרה אירופית במדינה פלסטינית, ואם לא נצליח - נשקול להכיר בה לבד, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2018
- ^ הדו"ח בפורמט PDF
- ^ ISRAELI LAWMAKER URGES SPAIN TO STOP FUNDS FOR BDS NGOS, באתר JPost, יוני 2017
- ^ תבנית:Citation web
- ^ תבנית:Web citation