יחסי יוון–נורווגיה
| יחסי יוון–נורווגיה | |
|---|---|
|
|
| |
| יוון | נורווגיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 131,957 | 323,802 |
| אוכלוסייה | |
| 10,010,962 | 5,592,257 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 238,206 | 485,513 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 23,795 | 86,819 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי יוון–נורווגיה הם יחסי החוץ בין יוון לנורווגיה. שגרירות יוון באוסלו נפתחה בשנת 1980 והשגרירות הנורווגית באתונה נפתחה בשנת 1974.
יוון מחזיקה בנורווגיה שגרירות באוסלו (מאז 1980) וקונסוליית כבוד בברגן. נורווגיה מחזיקה ביוון שגרירות באתונה, ו-8 קונסוליות כבוד בקורפו, כרתים (חאניה והרקליון), קוס, פטראס, פיראוס, רודוס וסלוניקי. שתי המדינות חברות בנאט"ו.
הסכמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שתי המדינות חתמו על האמנה לביטחון סוציאלי (1980), על חוזה התרבות תרבותית (1976) ועל הסכם למניעת מיסוי כפול (1988).
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוון מדורגת בדירוג גבוה ברשימת העדפות התיירות הנורווגיות, היא בין המתמודדות הבכירות, ומקבלת בברכה כ-22% מאוכלוסיית התיירים, המוערכת בכ-250,000 איש לאורך השנה.[1] תנועת התיירים הזורמת מנורווגיה ליוון בשנים האחרונות הולכת וגוברת ויוון היא יעד מועדף על הנורווגים . על פי השירות הסטטיסטי היווני מספר הנורווגים שביקרו ביוון בשנת 2002 הגיע ל 181,383 ובשנת 2003 ל-230,232. האי אנטיפרוס תואר לא פעם כאי הנורווגי, מכיוון שכאן מצויים יותר תיירים נורווגים מכל תיירים אחרים לא יוונים.[2]
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצעות הסכם הכלכלי האירופי, נורווגיה היא חלק מהשוק הפנימי של האיחוד האירופי, ובנוסף שילבה חקיקה של האיחוד האירופי כדי להבטיח ש"ארבע החירויות" המנהלות את השוק הפנימי של האיחוד האירופי / EEA (כלומר תנועה חופשית של סחורות, אנשים, הון, שירותים) ימשיכו.
כחלק מהסכם ה-EEA, נורווגיה עם שתי מדינות EFTA אחרות הקימו את המנגנונים הכספיים של ה-EEA, במטרה לתרום להפחתת הפערים הכלכליים והחברתיים באזור הכלכלי האירופי.
מאז 2001, היצוא היווני לנורווגיה גדל בתרופות, כותנה, ביגוד, מתכות לא ברזליות, פלסטיק, מוצרי פלדה ופירות טריים, ובשנת 2003 הסתכם בכ-430 מיליון כתר נורווגי. היצוא מנורווגיה כולל מוצרי דיג, ציוד ימי, סגסוגות אלומיניום, וכן גרניט, אשר בשנת 2003 הסתכם לכ-970 מיליון כתר נורווגי.[1] היצוא הנורווגי ליוון מסתכם בכ-1.2 מיליארד כתר נורווגי בשנה. נורווגיה נהנית מעודף גדול של סחר, מכיוון שהיבוא מיוון נותר על קצת יותר מ-400 מיליון כתר נורווגי לשנה. אף על פי שהסחר בין יוון לנורווגיה רשם ירידה קלה בשלוש השנים האחרונות, נעשים מאמצים להגביר את הסחר וההשקעות. התהליכים והפרויקטים הקשורים ליישום וחיזוק מנגנוני ה-EEA צריכים להביא לאינטראקציה רבה יותר בין יוון לנורווגיה, במיוחד כשמדובר במגזר העסקי.
המגזרים המעניינים במיוחד את היצואנים הנורווגיים הם פירות ים, טכנולוגיה סביבתית ואנרגיה חלופית וכן ספנות ובניית ספינות. קיימת מסורת ספנות ארוכה בין יוון לנורווגיה, וספינות נמכרות ונרכשות בין המדינות בתדירות גבוהה.[1] חברות נורווגיות מוכרות קטמרנים וכלי שיט אחרים וכן ציוד טכנולוגי למקביליהם היוונים. יצואנים ימיים נורווגיים משתתפים בתערוכת POSEIDONIA שנערכה ביוון ופיתוח נוסף של היחסים עם ענף הספנות היווני על מנת להגדיל את יצוא הספנות של נורווגיה הרצוי.
שווי ההשקעות הנורווגיות הישירות ביוון הגיע ל -1,006 מיליון כתר נורווגי בסוף 2002 - עלייה חשובה בהשוואה לשנים קודמות (2001: 605, 2000: 864, 1998: 352 מיליון כתר נורווגי). נורווגיה מקדמת את מומחיותה בתחומי הבניין והבנייה, מוצרי צריכה, ICT, תעשייה ימית, שמן וגז, תהליך התעשייה, טכנולוגיה ידידותית לסביבה, מאכלי ים, ושירותים.[1]
הגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה היוונית בנורווגיה מורכבת מ-1,671 איש בשנת 2009, לעומת 1,572 בשנת 2008. הרוב מתגוררים באוסלו ובברגן באופן קבוע פחות או יותר. רוב מוחץ יצר קשרים משפחתיים על ידי נישואיהם של אזרחים נורווגים. בהורדלנד קיים המספר הגבוה ביותר של תלמידים יוונים במדינה, 8 מתוך 11.[3]
יחסי תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכון הנורווגי באתונה נפתח בשנת 1989, והוא אחד מ-17 מכונים ארכאולוגיים זרים באתונה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 "Global Greece: Norway". אורכב מ-המקור ב-2015-09-24. נבדק ב-2020-02-10.
- ^ "E Kathimerini: Antiparos, A Norwegian 'colony' in the Aegean".
- ^ "Persons with immigrant background by immigration category, country background and sex. 1 January 2009". Statistics Norway. אורכב מ-המקור ב-2011-11-12. נבדק ב-2010-02-13.
