יחסי יוון–יפן
| יחסי יוון–יפן | |
|---|---|
|
|
| |
| יוון | יפן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 131,957 | 377,915 |
| אוכלוסייה | |
| 10,312,173 | 122,793,587 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 219,066 | 4,231,141 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 21,243 | 34,457 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי יוון–יפן הם היחסים הדיפלומטיים בין יפן לבין יוון. היחסים בין המדינות כוננו בשנת 1899, ובשנת 1960 נפתחו שגרירות יוון בטוקיו ושגרירות יפן באתונה (מוקדם יותר בשנת 1922 נפתחה הקונסוליה היפנית באתונה, שנסגרה בשנת 1935 ונפתחה מחדש רק בשנת 1956). לשתי המדינות יש שיתוף פעולה הדוק במגוון תחומים.
תחומי שיתוף פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים בין המדינות החלו להתפתח מאז חתימת הסכם הידידות, המסחר והניווט. בפרט, ההסכמים הבאים נחתמו בין המדינות:
- הסכם פטור מוויזה (1956)
- הסכם שיתוף פעולה בתחום התעופה (1973)
- הסכם לשיתוף פעולה בחינוך (1981)
- תוכנית פיתוח יחסים יוונית-יפנית
שיתוף פעולה פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדינות פיתחו יחסים דו-צדדיים על רקע משברים בינלאומיים שונים ובמטרה לפתור בעיות הדדיות. יוון ויפן מספקות תמיכה הדדית בפרויקטים שונים ומועמדות למקומות בארגונים שונים. בשנת 1919, יוון תמכה בהצעה היפנית של שוויון בין הגזעים. שתי המדינות תמכו במועמדות זו של זו לחברות בלתי קבועות במועצת הביטחון של האו"ם לתקופות 2005–2006, בשיתוף פעולה במהלך עבודת המועצה לאותה תקופה.
מדינאים רמי דרג עורכים ביקורים ידידותיים הדדיים. בין ה-3 ל-5 במרץ 2002, ליווה ראש ממשלת יוון, קוסטאס סימיטיס, קבוצה של אנשי עסקים ועיתונאים ביפן. יו"ר הפרלמנט היווני אנה פסארודה-בנאקי שהתה בטוקיו בין ה-29 במאי עד ה-3 ביוני 2005. ביקור חוזר במהלך פסגת האיחוד האירופי–יפן נערך על ידי ראש ממשלת יפן, יוניצ'ירו קואיזומי, מה-1 עד ה-3 במאי 2003, כאשר יוון הייתה יו"ר מועצת האיחוד האירופי, ונפגש עם מקבילו קונסטנטינוס סימיטיס. בין ה-9 עד ה-10 בינואר 2005 ביקר יו"ר הפרלמנט של יפן, יחי קונו, ביוון, ובין ה-10 ל-13 בנובמבר 2005 ביקר ראש ממשלת יוון, קוסטאס קרמנליס, ביפן.
שיתוף פעולה כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
היקף היצוא בין יפן ליוון הוא די משמעותי, אך יפן מייצאת ליוון פי 10 יותר סחורות ממה שהיא מייבאת מיוון. פריטי הייצוא העיקריים של יפן הם מוצרי טכנולוגיה גבוהה ותעשייה. הייצוא העיקרי של יוון הוא מוצרים חקלאיים ושיש. בשנים האחרונות חלה עלייה בייצוא מיוון תוך ציון הפוטנציאל הגבוה והתחרותיות של היצרנים היוונים בשוק המקומי של יפן. בניית ספינות מתפתחת באופן דינמי: ספינות רבות מצי הסוחר היווני נבנות במספנות ביפן, והיקף ההזמנות הכולל הוא 2 מיליארד דולר בשנה.
השקעות מיפן ליוון אינן מספיק גבוהות, אם כי חברות יפניות מביעות עניין להשקיע בעסקים יוונים. מדי שנה נפגשות משלחות של חברות גדולות במשא ומתן, ובשנת 2005, המשלחת היוונית אף הקימה ביתן משלה ביריד הבינלאומי באיצ'י, יפן. התיירות אף היא מתפתחת: מדי שנה מבקרים ביוון עד 80 אלף יפנים, ושיא התיירות התרחש בשנת 2004 במהלך המשחקים האולימפיים באתונה.
בשנת 2000 הוקמה לשכת המסחר היוונית-יפנית, כעמותה ללא כוונת רווח, כתוצאה מפעילותה המוצלחת של האגודה לשיתוף פעולה של עסקים יוונים-יפנים. הלשכה עוסקת בפיתוח קשרי כלכלה, סחר ועסקים בין יוון ליפן.
יחסי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1999 נחגגו 100 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות. יוון ויפן מארגנות באופן קבוע אירועי חילופי תרבויות משותפים, שהפכו לנפוצים במיוחד במהלך ההכנות לאולימפיאדת 2004 באתונה, כחלק מתוכנית הפעולה היוונית-יפנית.
יוונים ביפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-300 ילידי יוון מתגוררים ביפן, רובם עובדים של חברות בינלאומיות או אנשי עסקים המתגוררים באופן קבוע ביפן.
