יקותיאל גרשוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יקותיאל גרשוני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 בפברואר 1943
ראשון לציון, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביולי 2021 (בגיל 78) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה פאראלימפית עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
המשחקים הפאראלימפיים
אתלטיקה
כסף ארנהם 1980 ריצת 100 מטר
כסף ארנהם 1980 ריצת 400 מטר
כסף ארנהם 1980 ריצת 1500 מטר
ארד ארנהם 1980 קפיצה לרוחק
ארד ניו יורק וסטוק מנדוויל 1984 ריצת 5000 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יקותיאל (קותי) גרשוני (28 בפברואר 194314 ביולי 2021) היה היסטוריון, פרופסור להיסטוריה של אפריקה באוניברסיטת תל אביב ומדליסט פאראלימפי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בראשון לציון. התגייס לצה"ל בשנת 1961. בנובמבר 1969, במהלך שירותו הצבאי כקצין הנדסה קרבית בחטיבת הצנחנים, בדרגת רב-סרן, נפצע כשפירק מטעני חבלה שהוטמנו בסמוך לגבול ישראל-ירדן. ידיו נקטעו וראייתו ושמיעתו נפגעו באופן חמור. כעבור ארבעה חודשי שיקום הוא סיים את שירותו בצה"ל.

שנה לאחר פציעתו החל בלימודים אקדמיים בחוג המזרח התיכון ולימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב. את תאריו הראשון והשני השלים בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב ובשנת 1982 השלים בהצטיינות דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים.

גרשוני פיתח קריירה אקדמית על אף קשייו בקריאה והצורך בהכתבת מאמריו ופרסומיו. בשנת 1995 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב, ומשנת 1995 ועד 2004 עמד בראש החוג ללימודי אפריקה. בשנים 2000–2004 שימש ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון ולימודי אפריקה. בשנת 2007 מונה לפרופסור מן המניין ובשנת 2008 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.

בשנים 20012002 היה נשיא האגודה הבינלאומית ללימודי ליבריה. לאורך השנים שימש גם עמית מחקר ומרצה אורח באוניברסיטת סטנפורד, באוניברסיטת בוסטון ובאוניברסיטת אינדיאנה. ערך את כתב העת "המזרח החדש".

לאורך השנים פעל בספורט שיקומי במסגרת בית הלוחם תל אביב והשתתף בתחרויות המשחקים הפאראלימפיים בשנים 1976, 1980 ו-1984 בתחומי קפיצה לרוחק וריצה. בשנת 1980 זכה במדליית כסף בריצת 100 מטר[1] ובריצת 400 מטר.[2] כמו כן, ארגן ב-1982, יחד עם רפאל פלח, מסע אופניים של נכי צה"ל סביב הכינרת.[3]

בשנת 2010 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[4]

גרשוני נפטר ב-14 ביולי 2021 ונקבר בבית הקברות מורשה ברמת השרון. הוא היה נשוי ואב לשלושה בנים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Black Colonialism: The Americo-Liberian Scramble for the Hinterland, Westview Press, Boulder, Colorado; and the Harry S. Truman Research Institute for the Advancement of Peace, Hebrew University, Mount Scopus, Jerusalem, 1985.
  • Africans on African-Americans: The Creation and Uses of an African-American Myth, New York and London: New York University Press and Macmillan, 1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]