לדלג לתוכן

ישיבת נתיב טפחות

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ישיבת נתיב טפחות
ישיבת ההסדר נתיב טפחות; בית המדרש מימין, ומעליו הקרוואנים למגורי התלמידים; צולם באמצעות רחפן
ישיבת ההסדר נתיב טפחות; בית המדרש מימין, ומעליו הקרוואנים למגורי התלמידים; צולם באמצעות רחפן
ישיבת הסדר
השתייכות ציונות דתית
תקופת הפעילות 2001 - התשס"א – הווה
מייסדים

הרב אייל גריינר

הרב אביגדור ויצמן
בעלי תפקידים
מנהל מוטי יגר
ראש ישיבת ההסדר הרב אייל גריינר
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°52′15″N 35°25′10″E / 32.870888888889°N 35.419416666667°E / 32.870888888889; 35.419416666667
www.yht.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת טפחות היא ישיבת הסדר במושב טפחות, שבמועצה אזורית מרום הגליל. ראש הישיבה הוא הרב אייל גריינר.

בשנת ה'תשס"א (2001) נוסדה הישיבה על ידי הרב אביגדור ויצמן והרב אייל גריינר העומד בראשותה מיום הקמתה ועד היום, מתוך מגמה לחזק את הנוכחות היהודית בגליל.

בשנת 2008 הוקמה בישיבה שכונת קרוואנים לזוגות צעירים ע"ש רס"ן רועי קליין. השכונה משמשת את צוות הישיבה ואברכיה. בשנת 2012 הונחה אבן הפנה להקמת בית המדרש בהשתתפות ידידי הישיבה, וביניהם הרב יונתן זקס, וקורט רוטשילד. בשנת 2015 נחנך מבנה בית המדרש וכיתות הלימוד של הישיבה. אולם בית המדרש נושא את שמו של הרב זקס ז"ל. בשנת 2018 נחנכו 2 מבני מעונות חדשים.

מאז הקמת הישיבה גדל המושב משלושים משפחות למאה כיום, כאשר רבות מהמשפחות שהצטרפו בשנים האחרונות הם בוגרי הישיבה ומשפחות שהגיעו בעקבות הישיבה. כיום נמצא היישוב בשלבים של הרחבה קהילתית של 115 מגרשים נוספים, ההרחבה הגדולה ביותר במגזר הכפרי בגליל.

בישיבה לומדים כ-90 תלמידים המשלבים לימודי תורה ביחד עם שירות צבאי ופעילות קהילתית ברחבי מרום הגליל.

לאור הצמיחה במספר התלמידים והאברכים, לצד המחסור בדירות בטפחות, החלה הישיבה לשלוח אברכים לטבריה, שם הם פעילים בבתי כנסת והעברת שיעורים לתושבים. לשנת הלימודים תשפ"ד, נרשמו מספר שיא של 50 תלמידים לשיעור א. בתחום ההתיישבות, הישיבה לוקחת חלק משמעותי בהקמת היישוב רמת ארבל.

דרכה של הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפילת יום העצמאות בבית מדרש החדש

הישיבה מתאפיינת באווירה לימודית המבקשת לשלב בין הלכה לאגדה בין נגלה לנסתר ובין עיון לבקיאות. דגש רב מושם בישיבה על השקידה והעמל יחד עם הקשר האישי בין הרמי"ם וראש הישיבה לבין התלמידים ומגוון שיעורים שעוסקים בפיתוח ושכלול כוחות הנפש של כל לומד ולומד.

מרכז המתנדבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפילת ר"ח אייר ברמת ארבל עם הרב שמואל אליהו
תלמידי הישיבה בכרם זיתים

בישיבה ישנו מרכז מתנדבים המופעל על ידי התלמידים ומשפחות האברכים ופועל כל שבוע. מפעולותיו:

  • הפעלת גמ"ח של מנות מזון המחולק למשפחות נזקקות במתן בסתר בכל שבוע כבר.
  • פרויקט 'ופרצת' ע"ש פרידה ויהודה קליגמן – תנועת ילדים לילדים בגילאי 6-12 אשר הוקמה מתוך הצורך לפעילות בלתי פורמלית לילדי מרום הגליל בשעות אחה"צ.
  • פרויקט 'חבר לחיים' – ביקורים אצל קשישים לשיח משותף וסיוע טכני בבתיהם.
  • הקפה עלינו – סיוע למשפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הפוגה להורים בזמן שהמתנדבים מגיעים לפעילות בבית עם הילדים.
  • מחנה לגאסי – מחנה קיץ לבני הנוער במרום הגליל . פועל מזה 6 שנים בהשתתפות 100 חניכים כל שנה.

בנוסף, הישיבה חוכרת ומתחזקת מזה 8 שנים כרם זיתים בשטח של 70 דונם מתוך צורך שעלה לשמור על הקרקעות החקלאיות באזור.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]