סרט תיעודי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סיווג תבניות עדכון/שכתוב/השלמה*
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{מיזמים|ויקימילון=דוקומנטריה}}
*{{מיזמים|ויקימילון=דוקומנטריה}}
אין קישורים חיצוניים.{{סוגות קולנועיות}}

{{סוגות קולנועיות}}


[[קטגוריה:סוגות בקולנוע|תיעודי]]
[[קטגוריה:סוגות בקולנוע|תיעודי]]

גרסה מ־18:07, 25 באוקטובר 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

'נושא: קולנוע' אינו ערך חוקי

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

סרט תיעודי (הנקרא גם סרט תעודה או סרט דוקומנטרי) הוא סרט שמטרתו לתעד את המציאות, בניגוד לסרט קולנוע שמטרתו להציג תסריט בדוי (אם כי, לעתים, מבוסס על סיפור אמיתי).

בימוי דוקומנטרי

בסרט תיעודי קיימות שתי דרכים לצלם:

  • צילום בזמן אמת - צילום האובייקט הנבחר בזמן פעולתו, לדוגמה: סרט תיעודי העוסק בחייו של אדם מפורסם, (סגנון הידוע בשם "נעלי בית") יצלם את אותו אדם בסביבתו הטבעית כשהוא פועל בסביבה זו בלי להתייחס למצלמה.
  • שחזור - צילום מציאות באופן יזום, באופן הזה דומה למשחק. על האובייקט הנבחר לשחק את עצמו, כך לדוגמה אם הסרט אמור לתאר את חייו של אצן יתבקש האצן לרוץ בשביל הצילום.

סוגי סרטים דוקומנטרים

  • דוקו-אקטיביזם - סרטי תעודה שבהם היוצר לא רק מתעד את המציאות, אלא גם מנסה לשנות אותה ומתעד את הניסיון לשינוי ואת ההשלכות של ניסיונו.
  • שוקומנטרי (או "מונדו") - סרטי תעודה המתייחסים לנושאים שהם בבחינת טאבו, במיוחד בכל הנוגע למין או למוות, ומביאים אותם בצורה סנסציונית, לרוב באמתלה של תיעוד מנהגיהם של עמים נידחים ברחבי העולם. סרטים אלה מכונים כך על שם הסרט האיטלקי "מונדו קאנה" מ-1962, שהיה חלוץ בסוג זה של סרטים.
  • רוקומנטארי - תיעוד מסע הופעות של להקת רוק.

הדרישה לאובייקטיביות ונייטרליות

יש טענה הגורסת כי בסרט דוקומנטרי, אף על פי שהדמויות והאירועים אמיתיים, הסרט אינו משקף את המציאות ולמעשה הוא סובייקטיבי. הגורסים כך טוענים כי כל סרט דוקומנטרי בא להציג פרשנות של האירועים לפי עמדת הבמאי, כגון בסרטו של מייקל מור "באולינג לקולומביין", בו מובעת ביקורת על הממשל האמריקאי ומדיניותו בנושא נשיאת נשק. לטענתם הדוקומנטריסט יוצר ועורך מסביב לאמת, כדי להעביר אותה לפי ראות עיניו. בין הגורמים לסרט להיות פרשנות לאמת קיים גורם האיזון: במאי הסרט הדוקומנטרי בוחר מה להראות ומה לא, כאשר המטרה משרתת את האמצעים. בעבר לסרט דוקומנטרי היה ערך של הצגת המציאות כמו שהיא, כיום, המצב הוא שונה וקיימות אף סצינות דוקומנטריות מבויימות.

ב-2005 ביים חיים יבין את הסדרה הדוקומנטרית "ארץ המתנחלים" ערוץ 2. הסדרה עסקה בסקירת המצב בשטחי יהודה ושומרון מנקודת מבטו. התוכנית הציגה את המתנחלים כאנשים שחוקי מדינת ישראל לא חלים עליהם ונפוצות אצלם תופעות של לאומנות אלימה. בימין ראו בסדרה תוכנית תעמולה המזוהה עם השמאל ומכפישה ציבור גדול של מתנחלים ערב ההתנתקות מרצועת עזה. כמו כן נטען, כי אין זה עולה על הדעת שמגיש החדשות של הערוץ הממלכתי ינקוט עמדה פוליטית מובהקת. לאחר תלונות רבות על חוסר איזון, נעתרה הזכיינית טלעד וקיימה בסופה של כל תוכנית דיון באולפן. במשדר הסיום, הוטחו בחיים יבין ביקורות קשות מצד אנשי הציבור מהימין. יבין טען להגנתו כי הוא מקפיד על איזון במשדרי החדשות, אך בסדרה דוקומנטרית ניתן לנקוט עמדה אישית וכי הוא נתן פתחון פה גם לנציגי המתנחלים.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אין קישורים חיצוניים.