מחלה אוטואימונית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפוקוס (הוצאה לאור)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 23: שורה 23:
*[[דלקת כבד אוטואימונית]], שבמהלכה מערכת החיסון תוקפת את ה[[כבד]]. מחלה זו עשויה להוביל ל[[שחמת הכבד]] ול[[אי ספיקת כבד חריפה|אי-ספיקת כבד חריפה]]{{הערה|American Liver Foundation, [http://www.liverfoundation.org/abouttheliver/info/aihep/ Autoimmune Hepatitis]. Updated on January 14th, 2015.}}.
*[[דלקת כבד אוטואימונית]], שבמהלכה מערכת החיסון תוקפת את ה[[כבד]]. מחלה זו עשויה להוביל ל[[שחמת הכבד]] ול[[אי ספיקת כבד חריפה|אי-ספיקת כבד חריפה]]{{הערה|American Liver Foundation, [http://www.liverfoundation.org/abouttheliver/info/aihep/ Autoimmune Hepatitis]. Updated on January 14th, 2015.}}.
*[[שחמת ראשונית של המרה]] מאופיינת על ידי הרס של דרכי [[כיס המרה]] בכבד.
*[[שחמת ראשונית של המרה]] מאופיינת על ידי הרס של דרכי [[כיס המרה]] בכבד.
*[[מיאסטניה גראביס]] נובעת מקשירת [[נוגדן|נוגדנים]] ל[[קולטן|קולטנים]] ל[[אצטילכולין]] בחלק ה[[בתר סינפטי]] בחיבור [[עצב]]-[[שריר]]. בעקבות זאת מתפתחת חולשת [[שרירים]] המערבת לעתים קרובות את ה[[עפעפיים]], שרירי ה[[בליעה (מערכת העיכול)|בליעה]], שרירי ה[[נשימה]] ושרירי ה[[גפיים]], או חלק מהם בלבד.
*[[מיאסטניה גראביס]] נובעת מקשירת [[נוגדן|נוגדנים]] ל[[קולטן|קולטנים]] ל[[אצטילכולין]] בחלק ה[[בתר סינפטי]] בחיבור [[עצב]]-[[שריר]]. בעקבות זאת מתפתחת חולשת [[שרירים]] המערבת לעיתים קרובות את ה[[עפעפיים]], שרירי ה[[בליעה (מערכת העיכול)|בליעה]], שרירי ה[[נשימה]] ושרירי ה[[גפיים]], או חלק מהם בלבד.
*[[סקלרודרמה]] (טרשת רקמת חיבור) מאופיינת בעודף של [[קולגן]] שהוא ה[[חלבון]] התומך העיקרי של [[רקמת חיבור|רקמות החיבור]] באזורים הנגועים.
*[[סקלרודרמה]] (טרשת רקמת חיבור) מאופיינת בעודף של [[קולגן]] שהוא ה[[חלבון]] התומך העיקרי של [[רקמת חיבור|רקמות החיבור]] באזורים הנגועים.
*אופסוקלונוס-מיוקלונוס-אטקסיה (שגשון) מוכרת גם כ-Opsoclonus myoclonus syndrome היא תסמונת אוטואימונית, נירו-התנהגותית. מופיעה בעיקר אצל ילדים בשנתיים הראשונות לחייהם. באה לביטוי בהפרעת תנועה, בנסיגה בהתפתחות, בהפרעת התנהגות ובהחמרה במצב הקוגניטיבי.{{הערה|1=[http://www.ima.org.il/harefuah/inpage.asp?show=article&nJournalID=227&catID=732&artID=2832 התפתחות הילד: מאמרים] באתר ההסתדרות הרפואית}}
*אופסוקלונוס-מיוקלונוס-אטקסיה (שגשון) מוכרת גם כ-Opsoclonus myoclonus syndrome היא תסמונת אוטואימונית, נירו-התנהגותית. מופיעה בעיקר אצל ילדים בשנתיים הראשונות לחייהם. באה לביטוי בהפרעת תנועה, בנסיגה בהתפתחות, בהפרעת התנהגות ובהחמרה במצב הקוגניטיבי.{{הערה|1=[http://www.ima.org.il/harefuah/inpage.asp?show=article&nJournalID=227&catID=732&artID=2832 התפתחות הילד: מאמרים] באתר ההסתדרות הרפואית}}

גרסה מ־09:35, 2 בינואר 2018

פריחה על עורה של פעוטה כתוצאה מתגובה אוטואימונית לאמוקסיצילין

מחלת חיסון עצמילועזית: אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת, auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון (נוגדנים ולימפוציטים מסוג T) מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון.[1]

ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של רקמות בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של לימפוציטים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה למטרת הרס ופגיעה בתפקודה התקין. ברוב המקרים עדין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.

מחלות חיסון עצמי הן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. הטיפול הוא בעיקר סימפטומלי – טיפול המנסה להקל על התסמינים, אך אינו מתיימר לרפא את המחלה.

מחלות אוטואימוניות

יש קרוב לשמונים מחלות המוגדרות כמחלה אוטואימונית:

טיפול

הטיפול במחלות אוטואימוניות הוא מורכב. האוטואימונולוגים מנסים שילובים שונים של תרופות אנטי-דלקתיות, תרופה מדכאות מערכת חיסון, סטרואידים, ובמידת האפשר תרופות ממוקדות ובהן נוגדנים חד-שבטיים שמטרתם להרוג מולקולות דלקתיות או נוגדנים המיועדים לווסת את מערכת החיסון.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יהודה שיינפלד, המחלות האוטואימוניות - "ירי על כוחותינו", הוצאת משרד הביטחון, 2006
  • דונה ג'קסון נקאזאווה, המגפה האוטואימונית, הוצאת פוקוס
  • Shoenfeld Y, Isenberg DA. Mycobacteria and autoimmunity. Immunology Today 9:178-181, 1988.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלה אוטואימונית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יהודיה שינפלד, אוטואימונולוג - מקצוע בהתהוות, הרפואה חוברת 10 כרך 148
  2. ^ American Liver Foundation, Autoimmune Hepatitis. Updated on January 14th, 2015.
  3. ^ התפתחות הילד: מאמרים באתר ההסתדרות הרפואית

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.