סלמאן נאטור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להרולד פינטר
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Natour1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נאטור, 2010]]
[[קובץ:Natour1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נאטור, 2010]]
[[קובץ:Natour2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נאטור, 2010]]
[[קובץ:Natour2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נאטור, 2010]]
'''סלמאן נָאטוּר''' (ב[[ערבית]]: '''سلمان ناطور'''; [[3 ביולי]] [[1949]] - [[15 בפברואר]] [[2016]]) היה [[סופר]], [[עיתונאי]] ו[[מחזאי]] [[דרוזים|דרוזי]] ישראלי.
'''סלמאן נָאטוּר''' (ב[[ערבית]]: '''سلمان ناطور'''; [[3 ביולי]] [[1949]] - [[15 בפברואר]] [[2016]]) היה [[סופר]], [[עיתונאי]] ו[[מחזאי]] [[דרוזים|דרוזי]] [[ערביי ישראל|פלסטיני בעל אזרחות ישראלית]].


==קורות חיים==
==קורות חיים==

גרסה מ־13:28, 19 במרץ 2018

נאטור, 2010
נאטור, 2010

סלמאן נָאטוּרערבית: سلمان ناطور; 3 ביולי 1949 - 15 בפברואר 2016) היה סופר, עיתונאי ומחזאי דרוזי פלסטיני בעל אזרחות ישראלית.

קורות חיים

סלמאן נאטור נולד בדלית אל-כרמל. סיים תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת חיפה בשנת 1976. שימש כעורך התרבות של עיתון "אל אתיחאד" וערך את הירחון "אל-ג'דיד" לספרות ואומנות בין השנים 1977 ועד 1990.

בשנת 1982 היה מזכיר ועד הסולידריות עם תושבי רמת הגולן הסורים, בני העדה הדרוזית, בעת שביתתם הגדולה נגד סיפוח הגולן לישראל ועקב כך הוטל עליו מעצר בית לשישה חודשים.

בשנת 1986 היה ממייסדי ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים נגד הכיבוש. חבר הנהלה בעמותות רבות ביניהן: מדרשת "אדם", "איגוד כללי של סופרים בישראל", העמותה לפיתוח המוזיקה הערבית, יו"ר ארגון "אעלאם" לתקשורת ערבית, ובארגון "עדאלה". ניהל בין השנים 2011–2015 את פרויקט "מרחבים תרבותיים" במרכז מוסאוא, לזכויות האזרחים הערבים בישראל. כתב את הפרק על התרבות הערבית במסמכי החזון של האוכלוסייה הערבית בישראל.

היה מנהל מכון אמיל תומא לעיונים פלסטיניים וישראליים בחיפה, וערך את כתב העת "סוגיות ישראליות", היוצא לאור ברמאללה. נאטור פרסם כעשרים ושמונה ספרים, שכוללים סיפורת, סיפורים קצרים, רומן וביקורת תרבות וחברה.

בין ספריו: "מאמרים בהגות ופילוסופיה" (1971), "מאחורי המלים" (סיפורים קצרים 1972), "אתה הרוצח, שייך" (רומאן 1976) "מסבאת הכפר" (סיפורים 1986) "סופר זעם – מונולוג ישראלי" (סאטירה 1985) 4 ספרי ילדים, 5 ספרי מסות וביקורת. את ספרו "הולכים על הרוח" כתב בערבית ובעברית בשנת 1992. ספרו "זיכרון" ראה אור בבית לחם בשנת 2006. "מסע מדברי, טרילוגיה" ראה אור בעמאן ורמאללה בשנת 2009. הרומן האחרון שכתב, "היא, אני והסתיו," ראה אור בחיפה בשנת 2011 ופורסם בתרגום עברי של יהודה שנהב, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

נאטור היה גם מתרגם פורה ותרגם את "הזמן הצהוב" מאת דויד גרוסמן, "שיחות על מדע וערכים" מאת ישעיהו ליבוביץ', "איזה מלחמה נהדרת", מאת דן יהב, "חינוך לגלותיות" מאת אילן גור זאב, "על התיאטרון הישראלי" מאת שמעון לוי. כמו כן תרגם וערך 4 אנתולוגיות שירה וסיפורת עברית שראו אור ברמאללה ועוד תרגם 4 מחזות לילדים מעברית לערבית שהוצגו בתיאטרון בית הגפן וכן את המחזות "ויה דולורוזה" של דייוויד הר עבור תיאטרון הקאמרי ו"אב הבית" של הרולד פינטר עבור התיאטרון העירוני בחיפה. כתב 5 מחזות בערבית שהוצגו על בימות בארץ ובחו"ל, ביניהם: מחזהו הראשון, "הביצה", משנת 1982, בוים בידי ריאד מסארווה אך הצנזורה אסרה הצגת המחזה. המחזה "נחיתת אונס" הועלה בערבית בתיאטרון הלאומי הפלסטיני (אל-חכּוואתי) בשנת 1999 והועלה שוב ב 2009 בתיאטרון "חכּאיא" ברמאללה, וכן הוצג בפסטיבלים במרוקו, סוריה, קטר, אבו דאבי ולוב ובעברית, בתיאטרון העברי-ערבי ביפו בשנת 2004. המחזה "זיכרון", הצגת יחיד שביים אדיב ג'השאן, הועלה בתיאטרון "אל-סראיה" בשנת 2003.

נאטור היה מיוזמי וממקימי פרויקט "מַכְּתוּבּ" במכון ון ליר בירושלים העוסק בתרגום יצירות מהתרבות והספרות הערבית לעברית. בשנת 2017 ראה לאור הספר "הולך על הרוח", טרילוגיה של שלוש יצירות של סלמאן נאטור ("מסע על מסע", "הולכים על הרוח", "המתנה"). הספר פורסם לאחר מותו של נאטור ומתרגם הספר, יונתן מנדל, הקדיש את הספר "לסלמאן נאטור ולרוחו החיה". הספר פורסם בהוצאת "עולם חדש" כסנונית הראשונה של הוצאת "מַכְּתוּבּ", המוקדשת לתרגום ספרות ערבית לעברית.

מספריו

תרגומיו

נאטור תרגם מעברית לערבית:

מחזותיו

קישורים חיצוניים