סלמאן נאטור

נאטור, 2010

נאטור, 2010

סלמאן נָאטוּר (בערבית: سلمان ناطور; 3 ביולי 1949 - 15 בפברואר 2016) היה סופר, עיתונאי ומחזאי דרוזי פלסטיני בעל אזרחות ישראלית.

קורות חיים

סלמאן נאטור נולד בדלית אל-כרמל. סיים תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת חיפה בשנת 1976. שימש כעורך התרבות של עיתון "אל אתיחאד" וערך את הירחון "אל-ג'דיד" לספרות ואומנות בין השנים 1977 ועד 1990.

בשנת 1982 היה מזכיר ועד הסולידריות עם תושבי רמת הגולן הסורים, בני העדה הדרוזית, בעת שביתתם הגדולה נגד סיפוח הגולן לישראל ועקב כך הוטל עליו מעצר בית לשישה חודשים.

בשנת 1986 היה ממייסדי ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים נגד הכיבוש. חבר הנהלה בעמותות רבות ביניהן: מדרשת "אדם", "איגוד כללי של סופרים בישראל", העמותה לפיתוח המוזיקה הערבית, יו"ר ארגון "אעלאם" לתקשורת ערבית, ובארגון "עדאלה". ניהל בין השנים 2011–2015 את פרויקט "מרחבים תרבותיים" במרכז מוסאוא, לזכויות האזרחים הערבים בישראל. כתב את הפרק על התרבות הערבית במסמכי החזון של האוכלוסייה הערבית בישראל.

היה מנהל מכון אמיל תומא לעיונים פלסטיניים וישראליים בחיפה, וערך את כתב העת "סוגיות ישראליות", היוצא לאור ברמאללה. נאטור פרסם כעשרים ושמונה ספרים, שכוללים סיפורת, סיפורים קצרים, רומן וביקורת תרבות וחברה.

בין ספריו: "מאמרים בהגות ופילוסופיה" (1971), "מאחורי המלים" (סיפורים קצרים 1972), "אתה הרוצח, שייך" (רומאן 1976) "מסבאת הכפר" (סיפורים 1986) "סופר זעם – מונולוג ישראלי" (סאטירה 1985) 4 ספרי ילדים, 5 ספרי מסות וביקורת. את ספרו "הולכים על הרוח" כתב בערבית ובעברית בשנת 1992. ספרו "זיכרון" ראה אור בבית לחם בשנת 2006. "מסע מדברי, טרילוגיה" ראה אור בעמאן ורמאללה בשנת 2009. הרומן האחרון שכתב, "היא, אני והסתיו," ראה אור בחיפה בשנת 2011 ופורסם בתרגום עברי של יהודה שנהב, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

נאטור היה גם מתרגם פורה ותרגם את "הזמן הצהוב" מאת דויד גרוסמן, "שיחות על מדע וערכים" מאת ישעיהו ליבוביץ', "איזה מלחמה נהדרת", מאת דן יהב, "חינוך לגלותיות" מאת אילן גור זאב, "על התיאטרון הישראלי" מאת שמעון לוי. כמו כן תרגם וערך 4 אנתולוגיות שירה וסיפורת עברית שראו אור ברמאללה ועוד תרגם 4 מחזות לילדים מעברית לערבית שהוצגו בתיאטרון בית הגפן וכן את המחזות "ויה דולורוזה" של דייוויד הר עבור תיאטרון הקאמרי ו"אב הבית" של הרולד פינטר עבור התיאטרון העירוני בחיפה. כתב 5 מחזות בערבית שהוצגו על בימות בארץ ובחו"ל, ביניהם: מחזהו הראשון, "הביצה", משנת 1982, בוים בידי ריאד מסארווה אך הצנזורה אסרה הצגת המחזה. המחזה "נחיתת אונס" הועלה בערבית בתיאטרון הלאומי הפלסטיני (אל-חכּוואתי) בשנת 1999 והועלה שוב ב 2009 בתיאטרון "חכּאיא" ברמאללה, וכן הוצג בפסטיבלים במרוקו, סוריה, קטר, אבו דאבי ולוב ובעברית, בתיאטרון העברי-ערבי ביפו בשנת 2004. המחזה "זיכרון", הצגת יחיד שביים אדיב ג'השאן, הועלה בתיאטרון "אל-סראיה" בשנת 2003.

נאטור היה מיוזמי וממקימי פרויקט "מַכְּתוּבּ" במכון ון ליר בירושלים העוסק בתרגום יצירות מהתרבות והספרות הערבית לעברית. בשנת 2017 ראה לאור הספר "הולך על הרוח", טרילוגיה של שלוש יצירות של סלמאן נאטור ("מסע על מסע", "הולכים על הרוח", "המתנה"). הספר פורסם לאחר מותו של נאטור ומתרגם הספר, יונתן מנדל, הקדיש את הספר "לסלמאן נאטור ולרוחו החיה". הספר פורסם בהוצאת "עולם חדש" כסנונית הראשונה של הוצאת "מַכְּתוּבּ", המוקדשת לתרגום ספרות ערבית לעברית.

מספריו

• מחשבות על הגות ופילוסופיה, מאמרים עיוניים, הוצאת אלקודס, מזרח ירושלים 1971.
• מאחורי המילים, סיפורים, אלקודס, 1972.
• אתה הרוצח, שייח', רומן, אלקודס 1976.
• העץ ששורשיו נוגעים בלבי, סיפורים, עכו 1978, מא נסינא, סיפורים, חיפה 1983.
• סופר זעם – מונולוג ישראלי, סיפורים סאטיריים, חיפה 1985.
• מסבאת הכפר, סיפורים, חיפה 1986.
• הולכים על הרוח, ראה אור בערבית בשנת 1991, בנצרת ובעברית בהוצאת המכון לחקר החברה הערבית, (עורך ההוצאה, ד"ר עאדל מנאע) בית ברל, בשנת 1992.
• ארבעה ספרי ילדים, תל אביב, 1995.
• מסע ועוד מסע, רשמים, הוצאת תאמר, רמאללה, 2008.
• ששים שנה/ מסע מדברי, טרילוגיה, הוצאת אל-שורוק, רבת עמון, 2009. התפרסם בעברית בהוצאת רסלינג 2014 בתרגומו של יהודה שנהב-שהרבני.
• היא, אני והסתיו, רומן, הוצאת ראיה, חיפה 2011. התפרסם בעברית בהוצאת הקיבוץ המאוחד 2012 בתרגום מערבית מאת יהודה שנהב-שהרבני.
• הזיכרון שוחח איתי והסתלק, הוצאת רסלינג, 2015, תרגום מערבית: יהודה שנהב-שהרבני.
• הולך על הרוח, הוצאת עולם חדש, 2017, תרגום מערבית" יונתן מנדל.

תרגומיו

נאטור תרגם מעברית לערבית:

• הזמן הצהוב מאת דוד גרוסמן. פורסם בכתב העת "אלכרמל", בעריכת מחמוד דרויש, ובשבועון אליום אלסאבע (היום השביעי) שראה אור בפריז, בשנת 1987.
• שיחות על מדע וערכים מאת ישעיהו לייבוביץ, שראה אור על ידי המכון לחקר החברה הערבית, בשנת 1997.
• התיאטרון הישראלי, ערך ותרגם, ספר מאת פרופ' שמעון לוי שראה אור במרכז "מדאר – המרכז הפלסטיני ללמודים ישראליים" ברמאללה בשנת 2007.
• תרגם וערך ארבע אנתולוגיות מהסיפורת והשירה העברית והישראלית שראו אור ברמאללה על ידי התאחדות הסופרים הפלסטינים, הוצאת אוגריט ומרכז מדאר 2008.

מחזותיו

• "הביצה" (נאסר על ידי הצנזורה). הופק בידי המרכז לתרבות בבימוי ריאד מסארווה, נצרת 1982.
• "מוואל", בבימוי ראדי שחאדה, נצרת 1990.
• "הזת אל גורבאל", בבימוי סאלים דאו, נצרת 1992.
• "נחיתת אונס" בבימוי מאזן גטאס בתיאטרון אל חכוואתי, התיאטרון הלאומי הפלסטיני, בשנת 1999. הופק גם בעברית בתיאטרון מקומי ביפו, והחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב בבימוי גיא כהן, בשנת 2003. הופק שוב בתיאטרון חכאיא ברמאללה והוצג בפסטיבלים בארצות ערב: מרוקו, לוב, קטר, דובי וסוריה.
• "זיכרון", תיאטרון אל סראיה ביפו, במסגרת התיאטרון הערבי-עברי ביפו, הצגת יחיד שביצע בעצמו, בבימוי אדיב ג'השאן.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של סלמאן נאטור, בקטלוג הספרייה הלאומית
• מדינת ישראל כמדינת כל-אזרחיה
• "ומא נסינא" כזיכרון
• אני הערבי-הפלסטיני-העברי-הישראלי, ארץ אחרת
• עמיחי שלו, "הזיכרון שוחח איתי והסתלק": סיפור אנושי, באתר ynet, 16 בפברואר 2015
• יאיר אשכנזי, הסופר והמחזאי סלמאן נאטור מת בגיל 66, באתר הארץ, 15 בפברואר 2016
• מייסלון דלאשה, פרידה מהסופר שהשב"כ תרגם לעברית, באתר שיחה מקומית, 25 בפברואר 2016
• שי זמיר, "הולך על הרוח": בכל גזען שוכן אדם קטן, באתר ynet, 11 במרץ 2017
• עופרה עופר אורן, "הולך על הרוח": האם יש תקווה, בבלוג "סופרת ספרים", 24 במאי 2017
• מכתוב - חוג המתרגמים מערבית לעברית