אמיר בר-שלום – הבדלי גרסאות

אמיר בר-שלום
	בר שלום ב-2016
לידה	17 ביוני 1966 (בן 57)
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מעסיק	רשות השידור, תאגיד השידור הישראלי

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:50, 9 ביולי 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת
פרמטרים ריקים [ שנות פעילות, פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אמיר בר-שלום (נולד ב-17 ביוני 1966) הוא עיתונאי, וכתב ופרשן ישראלי, מגיש חדשות השבוע שמשודרת בערוץ כאן 11 בימי שישי, בעבר שימש ככתב המדיני של תאגיד השידור הישראלי "כאן" וגם ככתב לענייני צבא וביטחון של הערוץ הראשון.

ביוגרפיה

בר-שלום נולד בשם אמיר פרידמן. בנעוריו למד בתיכון רנה קאסן שבירושלים.

עם גיוסו לצה"ל שובץ בחטיבת גבעתי. במהלך שירותו הצבאי עיברת את שמו ל"אמיר בר-שלום". בחטיבת גבעתי עבר בר-שלום מסלול הכשרה כלוחם, את קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר מכן שב בר-שלום לחטיבה ושימש כמפקד מחלקה. בשנת 1988 השתלם בקורס מפקדי פלוגות^[1] ובהמשך שימש כמפקד פלוגה בגבעתי ולקח חלק בלחימה בדרום לבנון^[2]. במילואים שימש כקצין מבצעים מיוחדים באחת מחטיבות החי"ר שבפיקוד מרכז, והשתחרר מצה"ל בדרגת רב סרן^[3].

את דרכו כעיתונאי החל בר-שלום במחלקת הספורט של הערוץ הראשון ואף סיקר את אולימפיאדת סידני. בשנת 2000, בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך לכתב ופרשן לענייני צבא וביטחון, בערוץ^[1]. בהמשך מונה לראש הדסק הצבאי של הערוץ הראשון ושימש גם כמגיש "מבט".

עם סגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור הישראלי, מונה בר-שלום לתפקיד הכתב המדיני של תאגיד השידור הישראלי^[4]. מאוקטובר עד לרדת התוכנית בסוף דצמבר 2017 הגיש את התוכנית שבע אקטואלי בערוץ כאן 11.

ב 5 בינואר 2018 החל להגיש את מהדורת חדשות השבוע בימי שישי בערוץ כאן 11 .

לבר-שלום תואר ראשון במדעי המדינה ובהיסטוריה של ארצות הברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בת הדודה של אביו היא סוכנת המוסד יהודית נסיהו.

קישורים חיצוניים

יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002
אסף כרמל, אמיר בר-שלום וירון דקל מועמדים להגשת "מבט", באתר הארץ, 16 באוקטובר 2007
ניר ליברך, ‏"אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2009
ערן סויסה, זמן פציעות: ראיון עם אמיר בר שלום, באתר nrg‏, 10 באפריל 2011
עוזי בנזימן, אין מה לדווח, באתר העין השביעית, 21 בינואר 2015

הערות שוליים

^ ¹ ² יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002
^ ניר ליברך, ‏"אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2009
^ ניר ליברך, ‏"אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2009
^ אלכסנדר כץ, התאגיד: אמיר בר שלום כתב מדיני, רועי ינובסקי למשטרה, באתר אייס, 3 במאי 2017

[יעקב-1] ¹ ² יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002

[2] ניר ליברך, ‏"אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2009

[3] ניר ליברך, ‏"אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2009

[4] אלכסנדר כץ, התאגיד: אמיר בר שלום כתב מדיני, רועי ינובסקי למשטרה, באתר אייס, 3 במאי 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 בר-שלום נולד בשם '''אמיר פרידמן'''. בנעוריו למד בתיכון [[מעלות דפנה#בית הספר רנה קאסן|רנה קאסן]] שב[[ירושלים]].
-עם [[גיוס לצה"ל|גיוסו לצה"ל]] שובץ ב[[חטיבת גבעתי]]. במהלך שירותו הצבאי עיברת את שמו ל"אמיר בר-שלום". בחטיבת גבעתי עבר בר-שלום מסלול הכשרה כ[[לוחם]], את [[קורס מ"כים חי"ר]] ו[[קורס קציני חי"ר]]. לאחר מכן שב בר-שלום לחטיבה ושימש כ[[מפקד מחלקה]]. בשנת [[1988]] השתלם ב[[קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים|קורס מפקדי פלוגות]]{{הערה|שם=יעקב|{{ynet|יעקב בר-און|מלחמה ובר שלום|2277833|27 בנובמבר 2002}}}} ובהמשך שימש כ[[מפקד פלוגה]] בגבעתי ולקח חלק ב[[הלחימה בדרום לבנון (1982 - 2000)|לחימה בדרום לבנון]]{{הערה|{{mako|ניר ליברך|"אני עוצר את השידור. יורים עליי"|3ace5202db3fe11006|men-magazine/machismo|20 בינואר 2009}}}}. לאחר כמספר שנים בשירות הקבע השתחרר מ[[צה"ל]] בדרגת [[רב סרן]]{{הערה|{{mako|ניר ליברך|"אני עוצר את השידור. יורים עליי"|3ace5202db3fe11006|men-magazine/machismo|20 בינואר 2009}}}}.
+עם [[גיוס לצה"ל|גיוסו לצה"ל]] שובץ ב[[חטיבת גבעתי]]. במהלך שירותו הצבאי עיברת את שמו ל"אמיר בר-שלום". בחטיבת גבעתי עבר בר-שלום מסלול הכשרה כ[[לוחם]], את [[קורס מ"כים חי"ר]] ו[[קורס קציני חי"ר]]. לאחר מכן שב בר-שלום לחטיבה ושימש כ[[מפקד מחלקה]]. בשנת [[1988]] השתלם ב[[קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים|קורס מפקדי פלוגות]]{{הערה|שם=יעקב|{{ynet|יעקב בר-און|מלחמה ובר שלום|2277833|27 בנובמבר 2002}}}} ובהמשך שימש כ[[מפקד פלוגה]] בגבעתי ולקח חלק ב[[הלחימה בדרום לבנון (1982 - 2000)|לחימה בדרום לבנון]]{{הערה|{{mako|ניר ליברך|"אני עוצר את השידור. יורים עליי"|3ace5202db3fe11006|men-magazine/machismo|20 בינואר 2009}}}}. ב[[מילואים]] שימש כקצין מבצעים מיוחדים באחת מחטיבות החי"ר שב[[פיקוד המרכז|פיקוד מרכז]], ו[[שחרור מצה"ל|השתחרר מצה"ל]] בדרגת [[רב סרן]]{{הערה|{{mako|ניר ליברך|"אני עוצר את השידור. יורים עליי"|3ace5202db3fe11006|men-magazine/machismo|20 בינואר 2009}}}}.
 את דרכו כ[[עיתונאי]] החל בר-שלום במחלקת ה[[ספורט]] של [[הערוץ הראשון]] ואף סיקר את [[אולימפיאדת סידני]]. בשנת [[2000]], בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]] הפך ל[[כתב (מקצוע)|כתב]] ו[[פרשן (עיתונות)|פרשן]] לענייני [[צבא]] ו[[ביטחון לאומי|ביטחון]], בערוץ{{הערה|שם=יעקב}}. בהמשך מונה לראש הדסק הצבאי של הערוץ הראשון ושימש גם כמגיש "[[מבט]]".