מתכות מעבר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 77.138.191.113 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלעדב.
אa ← א־a
שורה 11: שורה 11:
ישנן מספר תכונות נוספות המאפיינות את כל מתכות המעבר:
ישנן מספר תכונות נוספות המאפיינות את כל מתכות המעבר:
* יוצרות [[מסג]]ים בינן לבין עצמן ועם מתכות אחרות.
* יוצרות [[מסג]]ים בינן לבין עצמן ועם מתכות אחרות.
* הן יוצרות [[תרכובת|תרכובות]] צבעוניות, לפחות בחלק ממצבי החמצון. [[בליעת אור|בליעת האור]] אפשרית בשל פיצול רמות הd בהשפעת שדה לא הומוגני שיוצרים ליגנדים סביב היון (בליעת הפוטון מעבירה אלקטרון מרמת d נמוכה לגבוהה) או בשל העברת מטען בין יון המתכת ל[[ליגנד]]ים סביבו.
* הן יוצרות [[תרכובת|תרכובות]] צבעוניות, לפחות בחלק ממצבי החמצון. [[בליעת אור|בליעת האור]] אפשרית בשל פיצול רמות ה־d בהשפעת שדה לא הומוגני שיוצרים ליגנדים סביב היון (בליעת הפוטון מעבירה אלקטרון מרמת d נמוכה לגבוהה) או בשל העברת מטען בין יון המתכת ל[[ליגנד]]ים סביבו.
* יש להן מספר מצבי [[חמצון]] שונים וכיוון שקליפה d אינה מלאה יווצרו גם תרכובות [[פאראמגנטיות]].
* יש להן מספר מצבי [[חמצון]] שונים וכיוון שקליפה d אינה מלאה יווצרו גם תרכובות [[פאראמגנטיות]].
* הן משמשות כ[[זרז]]ים טובים.
* הן משמשות כ[[זרז]]ים טובים.

גרסה מ־16:31, 17 ביוני 2020

מתכות מעבראנגלית: Transition metals) היא סדרה של יסודות כימיים מתכתיים השייכים לקבוצות 3 עד 12 בטבלה המחזורית (בעלי מספרים אטומים 30-21, 48-39, 80-72).

המשותף ליסודות האלו הוא שיש להם לפחות מצב חמצון יציב אחד שבו יש להם קליפה d מאוכלסת חלקית (מספר האלקטרונים בקליפה 3d או 4d או 5d בין 1 ל-9) גם היסודות 104–111 המלאכותיים נחשבים למתכות מעבר (ראו גם מספר אטומי אפקטיבי). בהתאם להגדרה זו יסודות טור מתכות המטבע (נחושת כסף וזהב) הן מתכות מעבר: ליון Cu+2 יש 9 אלקטרונים בקליפה d (והוא פרהמגנטי) וליון Au+3 יש 8 אלקטרונים בקליפה d. לעומת זאת יסודות הטור ה12 (אבץ, קדמיום וכספית) אינן מתכות מעבר משום שקליפה d שלהן מלאה (מכילה את כל 10 האלקטרונים שהיא יכולה להכיל) בכל מצבי החמצון שלהם. מתכות אלו נבדלות ממתכות המעבר גם בהיותן רכות יותר וניתכות בטמפרטורה נמוכה ביחס למתכות המעבר. עם זאת הן מצוירות ברוב הטבלאות בבלוק d עם מתכות המעבר.[1]

קבוצת היסודות הלנתנידים (מספרים אטומיים 57–71) וקבוצת היסודות האקטינידים (מספרים אטומיים 89–103) נחשבים לעיתים גם הם כמתכות מעבר.

תכונות

מתכות מעבר הן בדרך כלל בעלות צפיפות גבוהה וטמפרטורות התכה ורתיחה גבוהות. למתכות אלה גם כושר מתיחה נמוך.

ישנן מספר תכונות נוספות המאפיינות את כל מתכות המעבר:

  • יוצרות מסגים בינן לבין עצמן ועם מתכות אחרות.
  • הן יוצרות תרכובות צבעוניות, לפחות בחלק ממצבי החמצון. בליעת האור אפשרית בשל פיצול רמות ה־d בהשפעת שדה לא הומוגני שיוצרים ליגנדים סביב היון (בליעת הפוטון מעבירה אלקטרון מרמת d נמוכה לגבוהה) או בשל העברת מטען בין יון המתכת לליגנדים סביבו.
  • יש להן מספר מצבי חמצון שונים וכיוון שקליפה d אינה מלאה יווצרו גם תרכובות פאראמגנטיות.
  • הן משמשות כזרזים טובים.
  • צבען לרוב הוא אפור כחול בטמפרטורת החדר (פרט לנחושת ולזהב).
  • הן מוצקות בטמפרטורת החדר (פרט לכספית).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתכות מעבר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "The place of zinc, cadmium, and mercury in the periodic table." Journal of chemical education 80, no. 8 (2003): 952
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.