קריפטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריפטון
- קריפטון - ברום
Ar
Kr
קסנון
   
 
36
Kr
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 36
סמל כימי Kr
סדרה כימית גזים אצילים
מראה
חסר צבע
Kr,36.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 83.798 u
רדיוס ואן דר ואלס 202 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 8
קונפיגורציה אלקטרונית 1s² 2s² 2p⁶ 3s² 3p⁶ 3d¹⁰ 4s² 4p⁶ עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות פיזיקליות
צפיפות 3.708 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר גז
נקודת רתיחה 119.93K (-153.22°C)
נקודת התכה 115.79K (-157.36°C)
מהירות הקול 1,120 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 3.00
קיבול חום סגולי 248 J/(kg·K)
מוליכות חום 0.00949 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 1,350.8 kJ/mol
היסטוריה
מגלה ויליאם רמזי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1898 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם הסתרה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריפטון (Krypton) הוא יסוד ממשפחת הגזים האצילים שסמלו הכימי Kr ומספרו האטומי 36. שמו נובע מהמלה היוונית "κρυπτός" ‏(קריפטוס) - נסתר/חבוי.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריפטון הוא גז אציל חסר צבע וחסר ריח הנמצא בכמויות זעירות באטמוספירה ומופק מניזול אוויר. זהו אחד מתוצרי הפירוק של אורניום. כמוצק הוא מתגבש לגבישים לבנים במבנה קובייה - תכונה אופיינית לכל הגזים האצילים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מחירו הגבוה יחסית, לקריפטון מספר מצומצם של שימושים בהם:

  • ל-85Kr שימוש באנליזות כימיות.
  • 81Kr משמש לבדיקת תפקוד הריאות.
  • גז אדיש במילוי נורות להט.
  • גז הדלקה בחלק מהנורות פלואורסצנטיות[1].
  • שפופרות הבזק בלייזר מסוג Nd:YAG.[2][3]

לייזר קריפטון-פלואורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקריפטון משתמשים גם בבניית מספר סוגים של לייזר אקסימר, העיקרי שבהם הוא קריפטון פלואורי. בלייזר זה משקיעים אנרגיה בתערובת של גז קריפטון ובמולקולות פלואור ליצירת התגובה:

Kr (g) + F2 (g) אנרגיה→ KrF2 (g)

מולקולה זו איננה יציבה ובהתפרקותה בחזרה למרכיביה נפלטת אנרגיה בזמן קצר מאוד. אורך הגל של קרן האור הנפלטת הוא 248 ננומטר ומשך הזמן של פעימת הלייזר הוא בדרך כלל בין 20 ל-30 ננושניות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריפטון זוהה ב-1898 על ידי ויליאם רמזי ומוריס טרברס (Morris Travers). הגילוי נבע מהוצאת הרכיבים המוכרים מאוויר נוזלי. יסוד זה מצוי באוויר החופשי אך בריכוז נמוך מאוד. בשנת 1960 שימש איזוטופ של קריפטון להגדרת יחידת האורך מטר. ב-1983 הגדרת המטר שונתה והיא עתה מתבססת על מהירות האור בריק.

בנוסף, ידוע הקריפטון בציבור בזכות הופעתו בקומיקס "סופרמן" . לפי הקומיקס קריפטון הוא שם הכוכב שממנו הגיע סופרמן והחומר היחיד שמבטל את כוחותיו.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוז הקריפטון באוויר הוא 1.14 חלקים למיליון (ppm) והוא מזוקק בניזול אוויר.

תרכובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כגזים אצילים אחרים, קריפטון נחשב גז אדיש מבחינה כימית - זו טעות וישנן מספר תרכובות של קריפטון. תרכובות קריפטון שהצליחו ליצור:

  • F2Kr - הופק בכמויות זעירות (גרמים בודדים) בכמה טכניקות שונות.
  • היונים ArKr+ וKrH+ הופקו ונחקרו.
  • ישנן ראיות לקיום התרכובות KrXe או היון KrXe+.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James Hooker, The Fluorescent Lamp - Gas Fillings, Lamtech
  2. ^ "Laser Devices, Laser Shows and Effect". אורכב מ-המקור ב-2007-02-21. בדיקה אחרונה ב-5 באפריל 2007. 
  3. ^ Koechner §6.1.1, pp. 251–64.