סמריום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמריום
אירופיום - סמריום - פרומתיום

Sm
Pu
   
 
62
Sm
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 62
סמל כימי Sm
סדרה כימית לנתנידים
מראה
לבן כסוף
Samarium-2.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 150.36 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 24, 8, 2
תכונות פיזיקליות
צפיפות 7353 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 2,076K (1,803°C)
נקודת התכה 1,345K (1,072°C)
לחץ אדים 563Pa ב-1,345K
מהירות הקול 2,130 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.17
קיבול חום סגולי 200 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 0.956 106/m·Ω
מוליכות חום 13.3 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 544.5 kJ/mol
היסטוריה
מגלה Paul-Émile Lecoq de Boisbaudran עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1879 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם samarskite-(Y) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סמריוםאנגלית: Samarium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Sm ומספרו האטומי 62. הוא נמנה עם משפחת היסודות הנדירים, אם כי למעשה הוא אינו נדיר, אלא מפוזר בדלילות ולכן יקר להפקה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמריום הוא מתכת לבנה כסופה בעלת ברק מתכתי, עמידה בצורה סבירה בפני קורוזיה ומתלקחת ב-150 מעלות צלזיוס.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושי הסמריום:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמריום זוהה ב-1853 באנליזה ספקטרוסקופית של דידמיום (תערובת מתכות) על ידי כימאי שווצרי בשם ג'ין צ'ארלס (Jean Charles Galissard de Marignac). סמריום בודד לראשונה מהמינרל סמרסקיט ((Y,Ce,U,Fe)3(Nb,Ta,Ti)5O16) ב-1879 על ידי כימאי צרפתי בשם פול אמיל לקוק (Paul Émile).

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמריום לא מופיע בטבע בצורתו החופשית, אך הוא נמצא במספר מינרלים כמו מונזיט, בסטנסיט וסמרסקיט. המקורות המסחריים של סמריום הם מונזיט (שמכיל 2.8% סמריום) ובסטנסיט. את הסמריום מבודדים באמצעות אלקטרוליזה של תערובת של SmCl3 מותך עם NaCl (או CaCl2). בתהליך זה מתקבל כלור כתוצר לוואי. שיטה נוספת לבידוד סמריום היא באמצעות חילוף יונים.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו לנתנידים אחרים, לסמריום רעילות נמוכה. מנגנוני רעילותו לא נחקרו וידוע מעט על אופן פעולתם.
לסמריום אין תפקיד ביולוגי, אך הוא עלול להאיץ מטאבוליזם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]