פרסאודימיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרסאודימיום
נאודימיום - פרסאודימיום - צריום

Pr
Pa
   
 
59
Pr
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 59
סמל כימי Pr
סדרה כימית לנתנידים
מראה
לבן-אפרפר, גוון צהבהב
תכונות אטומיות
משקל אטומי 140.90765(2) u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 21, 8, 2
תכונות פיזיקליות
צפיפות 6640 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 3,563K (3,290°C)
נקודת התכה 1,208K (935°C)
לחץ אדים 1,333224E-06Pa ב-1,070K
מהירות הקול 2,280 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.13
קיבול חום סגולי 193 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 1.48 106/m·Ω
מוליכות חום 12.5 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 527 kJ/mol
היסטוריה
מגלה קרל גוסטף מוסנדר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1841 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם ירוק (יוונית) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרסאודימיוםאנגלית: Praseodymium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Pr ומספרו האטומי 59. הוא נמנה עם משפחת היסודות הנדירים, אם כי למעשה הוא אינו נדיר, אלא מפוזר בדלילות ולכן יקר להפקה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרסאודימיום הוא מתכת רכה, כסופה ממשפחת הלנתנידים. כשנחשף לאוויר, הפרסאודימיום מתכסה בתחמוצת (Pr6O11) ירוקה אך הוא עמיד יותר בפני קורוזיה מאירופיום, לנתן, צריום ונאודימיום.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושי הפרסאודימיום:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכימאי האוסטרי קרל וולסבך (Carl Auer von Welsbach) הצליח להפריד את המתכת דידמיום מהמינרל סמרסקיט ב-1885. לאחר מכן הוא העביר דגימות דידמיום דרך הספקטרוסקופ שלו וגילה שני קווים נפרדים, אחד כחול והשני צהוב. כך, קרל השיג עדות משכנעת שדידמיום היא תערובת של שני יסודות חדשים.

מאוחר יותר דידמיום הופרד לשני יסודות חדשים - פרסאודימיום ונאודימיום.

ב-1931 בודד לראשונה פרסאודימיום טהור.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרסאודימיום נמצא במינרלים שמכילים לנתנידים כמו מונזיט ובסטנסיט. בקרום כדור הארץ הוא נמצא בריכוז של 5–9 חלקיקים למיליון.

ניתן לבודד פרסאודימיום מ PrF3 במהלך תגובה עם סידן, כך:

כמו כן, ניתן לבודד פרסאודימיום בטכניקות נוספות, כמו למשל חילוף יונים.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו לנתנידים אחרים, לפרסאודימיום אין תפקיד ביולוגי ורעילותו נמוכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרסאודימיום בוויקישיתוף