יהונתן גארב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים : תיקון קישור
שורה 3: שורה 3:


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
יהונתן גארב נולד בשנת 1967 ב[[יוהנסבורג]], [[דרום אפריקה]], ועלה לארץ [[ישראל]] ב-1973. בשנת 1980, למד גארב [[תלמוד]] וקבלה בישיבות ליטאיות, שם הוא גם למד מוסר אצל ר' [[שלמה וולבה]] והרב ראובן לויכטר. את שלושת תאריו למד באוניברסיטה העברית בין השנים 1990 ל-2001. עבודות המאסטר והדוקטורט שלו נכתבו בהנחיית פרופ' [[משה אידל]]. הוא היה פוסט-דוקטורנט ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. שימש מרצה אורח בבית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה ב[[פריז]]. בשנת 2010, גארב קיבל מהאוניברסיטה העברית פרס נשיא על מחקר יוצא דופן (בן פורת/קרן משפחת פולק). כמו כן במהלך השנה האקדמית 2011–2012, היה עמית במרכז תקוה למשפט ותרבות יהודית ב[[אוניברסיטת ניו יורק]].{{הערה|http://www.nyutikvah.org/fellows/fellows_11_12/jonathan_garb.html}} הוא עמד בראש תוכנית אמירים בשנים 2014-2013.{{הערה|http://en.amirim.huji.ac.il}} ב-2014, הוא זכה בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה.{{הערה|{{cite web|url=http://www.academy.ac.il/asp/events/events_details.asp?event_id%3D291|title=Archived copy|accessdate=2014-12-07|archiveurl=https://web.archive.org/web/20141209092010/http://www.academy.ac.il/asp/events/events_details.asp?event_id=291|archivedate=2014-12-09|deadurl=yes|df=}}}} הוא חבר מערכת של "Kabbalah: Journal for the study of Jewish mystical texts" (כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית).{{הערה|http://cherub-press.com/}}
יהונתן גארב נולד בשנת 1967 ב[[יוהנסבורג]], [[דרום אפריקה]], ועלה לארץ [[ישראל]] ב-1973. בשנת 1980, למד גארב [[תלמוד]] וקבלה{{הבהרה|אין לימודי קבלה באף ישיבה ליטאית, על מה מבוססת האמירה ולמה הכוונה?}} בישיבות ליטאיות, שם הוא גם למד מוסר אצל ר' [[שלמה וולבה]] והרב ראובן לויכטר. את שלושת תאריו למד באוניברסיטה העברית בין השנים 1990 ל-2001. עבודות המאסטר והדוקטורט שלו נכתבו בהנחיית פרופ' [[משה אידל]]. הוא היה פוסט-דוקטורנט ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. שימש מרצה אורח בבית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה ב[[פריז]]. בשנת 2010, גארב קיבל מהאוניברסיטה העברית פרס נשיא על מחקר יוצא דופן (בן פורת/קרן משפחת פולק). כמו כן במהלך השנה האקדמית 2011–2012, היה עמית במרכז תקוה למשפט ותרבות יהודית ב[[אוניברסיטת ניו יורק]].{{הערה|http://www.nyutikvah.org/fellows/fellows_11_12/jonathan_garb.html}} הוא עמד בראש תוכנית אמירים בשנים 2014-2013.{{הערה|http://en.amirim.huji.ac.il}} ב-2014, הוא זכה בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה.{{הערה|{{cite web|url=http://www.academy.ac.il/asp/events/events_details.asp?event_id%3D291|title=Archived copy|accessdate=2014-12-07|archiveurl=https://web.archive.org/web/20141209092010/http://www.academy.ac.il/asp/events/events_details.asp?event_id=291|archivedate=2014-12-09|deadurl=yes|df=}}}} הוא חבר מערכת של "Kabbalah: Journal for the study of Jewish mystical texts" (כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית).{{הערה|http://cherub-press.com/}}


== מחקר ==
== מחקר ==

גרסה מ־18:27, 19 באוקטובר 2020

יהונתן גארב
Jonathan Garb
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 ביולי 1967 (בן 56)
יוהנסבורג, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהונתן גארב (נולד ב-1967) הוא חוקר קבלה ישראלי. עומד בראש הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום (יחד עם פרופ' יהודה ליבס) בחוג למחשבת ישראל, באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

יהונתן גארב נולד בשנת 1967 ביוהנסבורג, דרום אפריקה, ועלה לארץ ישראל ב-1973. בשנת 1980, למד גארב תלמוד וקבלה[דרושה הבהרה] בישיבות ליטאיות, שם הוא גם למד מוסר אצל ר' שלמה וולבה והרב ראובן לויכטר. את שלושת תאריו למד באוניברסיטה העברית בין השנים 1990 ל-2001. עבודות המאסטר והדוקטורט שלו נכתבו בהנחיית פרופ' משה אידל. הוא היה פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שימש מרצה אורח בבית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה בפריז. בשנת 2010, גארב קיבל מהאוניברסיטה העברית פרס נשיא על מחקר יוצא דופן (בן פורת/קרן משפחת פולק). כמו כן במהלך השנה האקדמית 2011–2012, היה עמית במרכז תקוה למשפט ותרבות יהודית באוניברסיטת ניו יורק.[1] הוא עמד בראש תוכנית אמירים בשנים 2014-2013.[2] ב-2014, הוא זכה בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה.[3] הוא חבר מערכת של "Kabbalah: Journal for the study of Jewish mystical texts" (כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית).[4]

מחקר

תחומי העניין המחקריים של גארב מתמקדים במחשבה רבנית, קבלה מודרנית וקבלה בת-זמננו, ומחקר משווה של טכניקות וחוויות מיסטיות, במיוחד שמאניזם וטראנס. מנקודת מבט גאוגרפית, המומחיות של גארב מתמקדת בירושלים, צפון אפריקה ופראג. לאחרונה, הוא החל להתמקד באיטליה, במיוחד בחוג שנוצר סביב דמותו של ר' משה חיים לוצאטו. הוא טוען כי שאר חברי המעגל כתבו טקסטים רבים שמיוחסים ללוצאטו.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Jonathan Garb, “The Authentic Kabbalistic Writings of R. Moses Hayyim Luzzatto.” Kabbalah: Journal for the Study of Jewish Mystical Texts 25 (2011). וגם שמאל=כן. המחקר שלו מושפע מתאוריות פוסט-מודרניות, במיוחד מעבודותיו של מישל פוקו.[5] גארב הולך בגישה הפנומנולוגית של המורה העיקרי שלו משה אידל.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: See Boaz Huss, "The New Age of Kabbalah Research: Book Review of Ron Margolin, The Human Temple; Melila Hellner-Eshed, A River Issues Forth from Eden; Jonathan Garb, Manifestations of Power in Jewish Mysticism,” Theory and Criticism 27 (2005), pp. 246-253 and Zvi Leshem’s Review “Demystifying Kabbalah,” Jerusalem Post, 11/26/2009 (http://www.jpost.com/Magazine/Article.aspx?id=161505 ). וגם שמאל=כן. ככזה, הוא כבר ספג ביקורת — בין היתר על ידי פיטר שאפר — תוך שימוש בתוצאות מחקר אקדמי כבניית אבני יסוד לדת חדשה, דת יהודית מיסטית ופוסטמודרנית".שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Peter Schäfer, The Origins of Jewish Mysticism. Princeton and Oxford: Princeton University Press, 2009, 26 and n 93. For Schäfer’s discussion on Idel’s phenomenological approach, see also idem., 25-26. וגם שמאל=כן. מחקריו המונוגרפיים של גארב חורגים בהרבה מהגישה הפילולוגית-היסטורית הדומיננטית בחקר הטקסטים המיסטיים היהודיים של גרשום שלום וחסידיו.

בספרו הראשון "הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית: מספרות חז"ל עד קבלת צפת", הוא מבקש לפרש תפיסות כוח בקבלה דרך דגמים הרווחים בשיח המודרני והפוסט-מודרני, כגון זה של מישל פוקו. הספר דן בדגמים של היחס בין הכוח האלוהי לכוח האנושי בספרות המיסטית היהודית. דגמים אלה חולצו מתוך שלל טקסטים, שרבים מהם נמצאים בכתבי יד וטרם נידונו במחקר. הדיון מצביע על ההמשכיות העמוקה בין מקורותיה הקדומים של המיסטיקה היהודית, המצויים כבר בספרות חז"ל, לדיונים קבליים עד קבלת צפת במאה השש עשרה ועד בכלל.[6]

בספרו השני: "יחידי הסגולות יהיו לעדרים: עיונים בקבלת המאה העשרים" הוא בוחן את קבלת המאה ה-20 בהקשר הישראלי והעולמי, מתוך טווח מרשים של מקורות חסידים, ליטאים, ספרדים, ציונים-דתיים.[7] מחקר זה נחשב לאחד המחקרים המקיפים של הקבלה המודרנית והעכשווית עד כה.[8] בחיבורו השלישי, "Shamanic Trance in Modern Kabbalah", הוא בוחן ממדים שמאניים במיסטיקה היהודית. בספרו מתאר גארב את הטראנס כ"מצב טבעי שניתן לקבל אליו גישה בקלות, למשל תוך כדי שיחה רגילה, ללא כל צורך להשתמש בכל טכניקה היפנוטית טקסית". הוא מראה כיצד אפשר להבין שמצבים מיסטיים מסוימים של מקובלים וצדיקים חסידיים הינם למעשה טראנס, וכיצד ההבנה הזאת עוזרת לנו לפרש נכונה את כוונותיהם, ולא, למשל, לפתור את דבריהם כדרשנות היפותטית גרידא.[9]

החיבור הרביעי שלו "מקובל בלב הסערה: ר' משה חיים לוצאטו" הוא ביוגרפיה אינטלקטואלית על המקובל האיטלקי ר' משה חיים לוצאטו. בספר הוא מציג מונוגרפיה מקיפה על אודות הרמח"ל הכוללת מבט פנורמי על דמותו המקורית, השוזרת בתוכה התייחסות לציר הביוגרפי, ההגותי, הטקסטואלי החברתי וההיסטורי. יתר על כן הוא מאיר נקודות חשובות בדמותו, ההקשר האיטלקי הטרום-מודרני שבתוכו צמח הרמח"ל, החבורה המיסטית שבראשה עמד והפולמוס שנוצר סביב חוגו של הרמח"ל שהמשיך ללוות אותו לכל אורך חייו.[10]

בספר החמישי שלו "Yearnings of the Soul: Psychological Thought in Modern Kabbalah", הוא בוחן תאוריות פסיכולוגיות בקבלה המודרנית מר' משה לוצאטו ועד היום. הספר עוסק בגלגולי נשמה מקבלת האר"י ועד לקבלת המאה העשרים דרך הפריזמה של הפסיכולוגיה המודרנית. כמו כן, הספר מנהל דיאלוג עם זרמים רוחניים מדתות אחרות, וביניהם: מיסטיקה נוצרית, אסלאם סופי, זן יפני וגם עם הדתיות הניו-אייג'ית באמריקה.[11]

החיבור האחרון שלו הוא, "Modern Kabbalah as an Autonomous Domain of Research", ובו הוא טוען, כי ניתן לראות בכתבים קבליים מודרניים שיקוף של מודעות חזקה של האוטונומיה שלה ממקורות ושיטות טרום-מודרנית. בעשרות מאמרים, הוא דן בנושאים כגון מגדר, שפה, אנטינומיזם, פואטיקה, קסם, קדוש.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: For an overview of Garb’s articles, see https://huji.academia.edu/JonathanGarb. וגם שמאל=כן. חוץ מהכתיבה האקדמית שלו, גארב פרסם מאמרים בעברית על ביקורת חברתית,[12] ה"עידן החדש",[13] ועל העולם החרדי בן-זמננו.[14]

ספריו

  • הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית : מספרות חז"ל עד קבלת צפת, ירושלים: הוצאת מאגנס 2005.
  • יחידי הסגולות יהיו לעדרים: עיונים בקבלת המאה העשרים, ירושלים: מכון הרטמן 2005.
  • Shamanic Trance in Modern Kabbalah, Chicago and London: The University of Chicago Press, 2011
  • מקובל בלב הסערה: ר' משה חיים לוצאטו, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב 2014.
  • Yearnings of the Soul: Psychological Thought in Modern Kabbalah, Chicago and London: The University of Chicago Press, 2015
  • Modern Kabbalah as an Autonomous Domain of Research, Los Angeles: Cherub Press, 2016

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://www.nyutikvah.org/fellows/fellows_11_12/jonathan_garb.html
  2. ^ http://en.amirim.huji.ac.il
  3. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2014-12-09. נבדק ב-2014-12-07. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  4. ^ http://cherub-press.com/
  5. ^ http://www.huji.ac.il/dataj/controller/ihoker/MOP-STAFF_LINK?sno=9728061&Save_t=
  6. ^ על הספר, הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית, באתר הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
  7. ^ https://www.amazon.com/Chosen-Will-Become-Herds-Twentieth-Century/product-reviews/0300123949/ref=dp_top_cm_cr_acr_txt?ie=UTF8&showViewpoints=1
  8. ^ See Shaul Magid, “Mysticism, History, and a "New" Kabbalah: Gershom Scholem and the Contemporary Scene.” Jewish Quarterly Review 101/4 (2011): 513.
  9. ^ תומר פרסיקו, טראנס שמאני בקבלה מודרנית – ספרו החדש של יהונתן גארב, באתר לולאת האל
  10. ^ יוסי בן הרוש, מקובל בלב הסערה: רבי משה חיים לוצאטו | מאת יהונתן גארב, באתר דברים אחדים - תרבות יהודית מעת לעת, ‏ספטמבר 2014
  11. ^ תומר פרסיקו, הנשמה בקבלה – מעט על ספרו החדש של יהונתן גארב, באתר לולאת האל
  12. ^ https://eretzacheret.org/הטשטוש-מתחיל-בתוכי/
  13. ^ http://www.zeek.net/604garb/
  14. ^ https://eretzacheret.org/רמה-גבוהה-מאוד-של-אינטנסיביות-רוחנית/