לדלג לתוכן

מכון ירושלים למחקרי מדיניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכון ירושלים למחקרי מדיניות
מכון מחקר עצמאי העוסק במחקרי מדיניות בדגש על חקר המציאות המורכבת והמרקם הייחודי של ירושלים
מכון מחקר עצמאי העוסק במחקרי מדיניות בדגש על חקר המציאות המורכבת והמרקם הייחודי של ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון רד"ק 20, ירושלים
מייסדים טדי קולק, אברהם הרמן
מנכ"ל ד"ר דוד קורן
תקופת הפעילות 1978–הווה (כ־46 שנים)
https://jerusaleminstitute.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל המכון בשמו הקודם

מכון ירושלים למחקרי מדיניות (בעבר נקרא "מכון ירושלים לחקר ישראל") הוא מוסד אקדמי עצמאי העוסק במחקרי מדיניות, בדגש על חקר המציאות המורכבת והמרקם הייחודי של ירושלים.

'מכון ירושלים למחקר' הוקם בשנת 1978 ביוזמת ראש העיר של ירושלים דאז טדי קולק ובסיועם של ראשי האוניברסיטה העברית והקרן לירושלים. בראשית ימיו עמדו בראש המכון פרופ' דוד עמירן ואורה אחימאיר, ותחומי העיסוק של המכון התמקדו בנושאים הנוגעים לירושלים.

בשנת 1981 הוחלט להרחיב את ההתמחות של המכון אל סוגיות מדיניות הנוגעות למדינת ישראל כולה, ובהתאם לכך שונה שמו של המכון ל'מכון ירושלים לחקר ישראל'. בעשורים הבאים עסק המכון במגוון רחב של תחומי מדיניות - הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תכנון עירוני, חדשנות וצמיחה כלכלית, סוגיות סביבתיות ועוד[1].

בסוף שנת 2016 שינה המכון את שמו ל'מכון ירושלים למחקרי מדיניות'.

לאורך השנים עמדו בראש המכון פרופ' דוד עמירן, אורה אחימאיר, פרופ' עמירם גונן, פרופ' אברהם (רמי) פרידמן, פרופ' יעקב בר סימן טוב, מאיר קראוס וליאור שילת.

החל מדצמבר 2021 מנהל את המכון ד"ר דוד קורן[2].

מבנה המכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה המכון ב-2017

החל מימיו הראשונים שכן המכון ב"בית חי אלישר" בשכונת רחביה בירושלים. מבנה זה הוקם בסוף שנות העשרים של המאה העשרים על ידי האדריכל ספירו ח'ורי עבור היזם הערבי-פלסטיני עבדאללה נשאשיבי. בשנות השלושים נרכש המבנה על ידי היזם וסוחר הקרקעות חי אלישר, בנו של הרב נסים אלישר ונכדו של הראשון לציון יעקב שאול אלישר.

המבנה המקורי כלל קומה אחת, מרתף וחזית מעוטרת עמודים בסגנון קלאסי. בעל הבית התגורר בקומה העליונה ובמרתף התגוררו משרתיו. בהמשך הוסיף אלישר קומה שנייה ושלישית למבנה.

בתחילת שנות הארבעים עזב אלישר את ירושלים, ובקומות הבית השונות התגוררו בשכירות משפחות פרוידיגר, רנטו ושפיצר – שלושתן משפחות מיוחסות ובעלות שם בירושלים של תקופת המנדט.

בשל היותו ערירי, הוריש חי אלישר את הבית לאחיו יחיאל רפאל אלישר, והאחרון תרם אותו לאגודת השוחרים של האוניברסיטה העברית כדי להקים בו מכון למחקר על ירושלים.

כיום בקומת המרתף מתגורר בן משפחת שפיצר, ושלוש הקומות האחרות משמשות את המכון וחוקריו[3].

פעילות המכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון עורך פרויקטים מחקריים בשלושה תחומים עיקריים: קיימות ועירוניות, חברה ואוכלוסיות וכלכלה וחדשנות.

בין הפרויקטים המרכזיים של המכון נמנים:

מאגרי נתונים על ירושלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון אוסף, מרכז ומנגיש מאגר רחב של נתונים סטטיסטיים על ירושלים. האמצעי המרכזי להנגשת הנתונים הוא "השנתון הסטטיסטי לירושלים" בעריכת יאיר אסף-שפירא, לצד הפרסום "על נתונייך ירושלים: מצב קיים ומגמות שינוי". החל מ-1982, השנתון יוצא לאור מדי שנה לקראת יום ירושלים, והוא כולל תמונת מצב סטטיסטית על המתרחש בעיר במגוון תחומים ועל מגמות השינוי[4].

פיתוח מזרח ירושלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון פועל לקידום אסטרטגיה חברתית-כלכלית, מוניציפלית ומדינית למזרח ירושלים על מנת לשפר את איכות החיים של התושבים. לאורך השנים המכון היה מעורב בפרויקטים רבים העוסקים בהיבטים שונים של חיי תושבי מזרח העיר, כגון בחינת המעמד המשפטי של תושבי מזרח ירושלים והשלכותיו[5], החינוך הציבורי והפרטי במזרח ירושלים[6] ושירותי הבריאות המרפאתיים במזרח העיר[7].

החל משנת 2018 המכון מספק ליווי מחקרי לביצוע החלטת הממשלה מס' 3790, המתפרסת על פני חמש שנים ומתמקדת בפיתוח כלכלי וצמצום פערים חברתיים-כלכליים במזרח ירושלים[8].

עתידים לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט "עתידים לישראל: החממה לפיתוח הצעות לסדר חברתי-ממשלי חדש" יצא לדרך בתחילת שנת 2023, על רקע הקיטוב ההולך ומתרחב בין הקבוצות בישראל. לחממה נבחרו ארבע יוזמות שונות (יוזמות של מרכז מנור מבית יוזמת המאה; יוג'ין קנדל ורון צור; תנועת "אנחנו" ומרכז שטוב) אשר ביקשו להציע מתווה מקיף למבנה הממשל ולסמכויותיו, ליחסי הקבוצות המרכיבות את ישראל ול"סיפור הישראלי" החדש. את הפרויקט הובילו אהוד פראוור וליאור שילת.

לחממה נבחרו יוזמות שונות שאינן משקפות בהכרח את עמדתו של המכון אלא מציגות טווח רחב מאוד של דעות ואפשרויות: בין יוזמות המבקשות להשאיר את עיקרי הסדר על כנו, לבין כאלו החותרות להסדר פוליטי-חברתי חדש לגמרי; בין יוזמות המציעות הפרדה משמעותית בין הקהילות השונות בישראל, לבין אלה המציעות חיבור מירבי.

בשנת 2024 פורסם ספר המציג ומנתח את היוזמות השונות[9]. הספר זכה להד ציבורי רחב[10], ועורכיו - לצד כמה מן היזמים - דורגו במקום ה-73 ברשימת "100 המשפיעים 2024" של עיתון דה-מרקר[11][12].

מחקרי החברה החרדית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעתו של המגזר החרדי ניכרת ברבדים שונים של החברה הישראלית, והוא מציב בפניה אתגרים המעוררים דיון ציבורי נרחב. לאור זאת, המכון עוסק בסוגיות הנוגעות בהיבטים חיים מגוונים של החברה החרדית בירושלים ובישראל במטרה להבין את צריכה ומניעיה של אוכלוסייה זו ולסייע במימוש הפוטנציאל הגלום בה[13].

פיתוח כלכלי של ירושלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון עורך פרויקטים מחקריים שמטרתם לקדם את הפיתוח הכלכלי של ירושלים, למשל באמצעות בניית תוכנית אסטרטגית לטיפוח חדשנות ויצירתיות בסקטורים נבחרים בעיר[14]. החל משנת 2017 המכון מספק ליווי מחקרי ל'תוכנית היובל' הממשלתית, המתמקדת בפיתוח מנועי הצמיחה העיקריים של ירושלים: תיירות, תעסוקה איכותית והשכלה גבוהה[15].

מקומות קדושים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המרכיבים הייחודיים של ירושלים נוגע לחשיבותה הדתית עבור שלוש הדתות ולריבוי האתרים הקדושים הממוקמים בה. לאור זאת, המכון עוסק בחקר המקומות הקדושים והסכסוכים המתגלעים בהם בדגש על הר הבית והשפעותיו על הציבורי היהודי והמוסלמי בעיר[16].

מרחבים משותפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור האתגרים שעימם מתמודדת ירושלים כעיר מעורבת, פרויקט מרחבים משותפים עוסק בבחינת השימוש של קבוצות אוכלוסייה שונות במרחב הציבורי בירושלים. במסגרת הפרויקט נערכים מחקרים, פורומים וסדנאות שמטרתם לאסוף מידע ולפתח תכנון מתארי ופיזי למרחבי שיתוף שיקדמו מפגש חיובי בין האוכלוסיות[17].

מדיניות סביבתית, קיימות ועירוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים המכון עוסק בסוגיות סביבתיות רבות ברמה המקומית והארצית. עיסוק זה כולל עריכת מחקרים, ניסוח אינדיקטורים, כתיבה והערכה של חלופות מדיניות ואיתור כלים ליישומן. בין הפרויקטים המרכזיים של המכון בתחום זה ניתן למנות את 'אגן ים המלח', 'המצוק החופי', 'תחזית קיימות לישראל 2030' ו'קיימות עירונית'[18].

מרכז מילקן לחדשנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז מילקן לחדשנות החל כסניף הישראלי של מכון מילקן הבינלאומי והוא פועל החל משנת 2014 במסגרת מכון ירושלים. המרכז מתמקד בפיתוח פתרונות מבוססי שוק לאתגרים כלכליים בין-לאומיים במטרה להאיץ את הצמיחה הכלכלית וליישם מדיניות פיננסית וכלכלית בת-קיימא.

המרכז מפעיל את תוכנית עמיתי מילקן – תוכנית שמטרתה להכשיר הון אנושי איכותי שישתלב בסקטור הציבורי בישראל, ואת תוכנית עמיתי בלום – תוכנית שמיועדת לעמיתים ממדינות מתפתחות, בדגש על מדינות אפריקאיות, ומטרתה להכשירם לפיתוח פרויקטים שיבוצעו במדינות המוצא בתחום הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי[19].

תוכנית פירס לחדשנות גלובלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית פירס פועלת במטרה ליצור תשתית שתהפוך את ישראל למקור של פתרונות טכנולוגיים הנותנים מענה לאתגרים של מדינות מתפתחות בתחומים כגון ICT, חקלאות, בריאות, מים וחינוך[20].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של מכון ירושלים למחקרי מדיניות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אורה אחימאיר, מכון מחקר נולד. אברהם פרידמן ושלמה חסון (עורכים), כיצד משפיעים: חוקים וקובעי מדיניות. מכון ירושלים לחקר ישראל, 2003
  2. ^ ד"ר דוד קורן, מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  3. ^ יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט – שכונות בתים אנשים, כרך ראשון, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2011, עמ' 342
  4. ^ פרויקט מאגרי נתונים על ירושלים באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  5. ^ אמנון רמון ויעל רונן, תושבים, לא אזרחים – ישראל וערביי מזרח ירושלים, 1967-2017, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2017
  6. ^ אמנון רמון ואימאן אנסארי, כלים שלובים: החינוך ה"פרטי" והחינוך הציבורי במזרח ירושלים, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2024
  7. ^ מליחה זגייר, שירותי בריאות מרפאתיים במזרח ירושלים: תמונת מצב והמלצות מדיניות, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2022
  8. ^ בניית מדיניות חברתית-כלכלית לפיתוח מזרח ירושלים באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  9. ^ עתידים לישראל: ארבע הצעות לסדר חברתי-ממשלי חדש, באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  10. ^ שאול אמסטרדמסקי, תוכנית עתידים, כלכליסט, 18 ביולי 2024
  11. ^ 100 המשפיעים 2024, באתר דה-מרקר
  12. ^ הנימוק: "שילת ופראוור פרסמו ספר, "עתידים לישראל – ארבע הצעות לסדר חברתי-ממשלי חדש", ובו כמה מטובי המוחות שפועלים בישראל מציעים פתרונות להצלת המדינה מעצמה [...] הספר [...] הוא אחד התוצרים הבולטים של זעזועי השנתיים האחרונות: שורה של ניסיונות לאחות את הקרעים הפנימיים והחיצוניים, באמצעות הצעת מודלים חדשים לניהולה של ישראל".
  13. ^ מחקרי החברה החרדית באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  14. ^ זאב קליין, ‏האיחוד ישקיע כ-2 מיליון שקל בפרויקט יזמות בי-ם, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2005
  15. ^ תוכנית היובל לפיתוחה הכלכלי של ירושלים באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  16. ^ פרויקט מקומות קדושים באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  17. ^ פרויקט מרחבים משותפים באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  18. ^ פרויקט מדיניות סביבתית וכלים ליישום באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  19. ^ אתר מרכז מילקן לחדשנות
  20. ^ אתר תוכנית פירס לחדשנות לפיתוח בינלאומי