מנזר סטפנוס הקדוש

מנזר סטפנוס הקדוש
Սուրբ Ստեփանոս վանք
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2008, לפי קריטריונים 2, 3, 6
שטח האתר 84.06 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך האתרים הנזיריים הארמנים באיראן
מידע כללי
סוג מנזר, קניין תרבותי עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם סטפנוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום Jolfa County עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–649
תאריך פתיחה רשמי 649 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה אבן עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות קאג'ארית, אדריכלות ספאווית, אדריכלות ארמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 84.06 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 38°58′45″N 45°28′24″E / 38.97907°N 45.473344°E / 38.97907; 45.473344
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנזר סטפנוס הקדוש (פרסית کلیسای سن استپانوس; ארמנית Սուրբ Ստեփանոս) הקרוי על שמו של סטפנוס הקדוש, ממוקם בעמק הנהר אראס הזורם לאורך גבולן של איראן ואזרבייג'ן. המתחם ממוקם כ-15 ק"מ מערבית לג'ולפה במחוז מזרח אזרבייג'ן באיראן. כדי להבדילו ממנזרים בעלי שם זהה הוא מכונה גם "מגהרט" על שם הגבעה עליה הוא נבנה או "דרשם" על שם קבר ששכן בעבר בקרבת מקום. בשנת 2008 הוכרז המנזר כאתר מורשת עולמית, יחד עם הריסות הכפר דרשם השוכן במורד הנהר ובו כנסייה ובית קברות, וכן עם קפלת צ'ופאן שבמעלה הזרם. השטח המוכרז על שלושת חלקיו משתרע על פני כ-84 הקטאר בסך הכל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנזר נזכר לראשונה בשנת 649. הוא נפגע במהלך המאה ה-12 והמאה ה-13 כתוצאה ממאבקיהם של הסלג'וקים בביזנטים, אך לאחר מכן, במחצית השנייה של המאה ה-13, הפגינו הולגו חאן ויורשיו סבלנות כלפי הנוצרים המקומיים. למנזר נודעה השפעה רבה במאה ה-14, עת נחשב למרכז חשוב של אומנות ולימודים, ונכתבו בו יצירות בנושאי דת, היסטוריה ופילוסופיה. חלק מיצירות אלה השתמר והן מוחזקות בירוואן ובוונציה.

בתחילת המאה ה-15 בא המנזר תחת השפעת הספווים אשר המשיכו והעניקו חסות לארמנים המקומיים, אולם ב-1604 הגלה השאה עבאס הגדול כרבע מיליון ארמנים מהאזור מסיבות אסטרטגיות. תושבים אלה הועברו למרכז איראן והרחק מהאזור ששכן סמוך לגבול עם האימפריה העות'מאנית. אך במחצית השנייה של המאה ה-17, כאשר ביססו הספווים את שלטונם באזור מחדש, שב המרכז לפעול. המנזר שוקם ונבנה מחדש בין 1819 ל-1825, ובאותה עת נרכש כפר דרשם הסמוך על ידי הכנסייה הארמנית.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער הכניסה למנזר

מנזר סטפנוס הקדוש - המנזר שוכן על מדרון תלול, וצורתו כשל מלבן באורך של 72 מטרים וברוחב של 48 מטרים. למבנה צמודים שני אגפים - באחד שוכנת כנסייה ובאחר מגורים לנזירים. בפינותיו של המבנה מתנשאים מגדלים עגולים המשווים לו מראה מבוצר. אורכה של הכנסייה הוא 27 מטר והיא מתנשאת לגובה של 25 מטר.

בכנסייה ארבעה עמודים רבועים, הנושאים מגדל פעמונים בן שתי קומות - הראשונה מלבנית, והשנייה בצורת כיפה הנחה על שישה עמודים. צורתה של הכנסייה היא כשל צלב יווני שבמרכזו כיפה גדולה. הקירות עשויים אבנים כפי שמקובל באדריכלות הארמנית הדתית. פנים הכנסייה מעוטר בציורים רבים, בעיקר בצידה הפנימי של הכיפה, ואלה הושפעו מעיטוריה של קתדרלת אצ'מיאדזין בשילוב עם מוטיבים איראנים.

דרשם - הכפר דרשם השוכן כשני קילומטרים במורד הנהר, היה נושב עד רצח העם הארמני ב-1915 וכיום הוא הרוס. המבנה היחיד ששרד ממנו הוא הכנסייה שנבנתה בצורת בזיליקה, וכיפתה המרכזית נתמכת על ידי ארבעה עמודים. סמוך לכנסייה שוכן בית קברות שבו קברים המתוארכים למאה ה-16.

צ'ופאן - קפלת צ'ופאן ("הרועה") שוכנת בסמוך לג'ולפה, כעשרה קילומטרים ממנזר סטפנוס הקדוש. צורתה כשל מלבן באורך של 6.5 מטר וברוחב של 5.5 מטר והיא השתמרה בצורה טובה למדי.

מבט כללי על המנזר וההרים המקיפים אותו

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנזר סטפנוס הקדוש בוויקישיתוף