מצד מאגורה
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופת הברזל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 30°51′56″N 34°45′03″E / 30.865468°N 34.750957°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מצד מאגורה | |
  | |
מצד מאגורה הוא מצד השוכן ברכס חלוקים, כ-3.4 ק"מ מערבית למדרשת שדה בוקר. האתר צופה על נחל הבשור בו עברה דרך הבשמים בין פטרה לעזה. האתר נסקר בשנת 1953, ונחפר בשנת 1970 על ידי הארכאולוגים רודולף כהן וזאב משל, ואובחנו בו שלושה שלבי בניה.
- השלב הראשון - מבנה גדול (34X40 מטר) שתוארך לתקופת הברזל.
- השלב השני - מצודה שנבנתה מעל המבנה הקודם (40X22 מטר), אותו תיארכו לתקופה הרומית ויחסו את בנייתו לנבטים.
- השלב השלישי - מצודה מרובעת (21X21 מטר) עם ארבעה מגדלי פינה ששרדה לגובה של כ- 2.5 מטר, בנויה מאבני גזית שתוארכה לתקופה הביזנטית. בתקופה זו נחצב גם בור המים מדרום, שהוזן על ידי תעלת מים.
שמו של המצד ניתן לו בשל בור המים מסוג "מאגורה" שנמצא למרגלותיו.
ניתוח חדש של הממצאים שעשתה הארכאולוגית טלי אריקסון גיני מרשות העתיקות, הוביל למסקנה שהשלב השני הוא למעשה מצודה חשמונאית. המכלול הקרמי מאפיין יותר את ממלכת יהודה ולא את הממלכה הנבטית. באחד מהמגדלים התגלה חדר רחצה, שמזכיר בתפקודו את חדר הרחצה מארמון התאומים ביריחו, שבנתה שלומציון המלכה. המצודה כנראה נבנתה לאחר כיבוש עזה על ידי אלכסנדר ינאי, אשר שלט גם בתל ניצנה, על פי מטבעות חשמונאיים וכלים שנתגלו בחפירת האתר. ממצאים אלה מחזקים את הדעה שממלכת יהודה החשמונאית שלטה על חלק גדול מהנגב.
-
חדרי סוגרים של המצודה החשמונאית -
בור המים של המצודה הביזנטית -
מצד מאגורה - מראה מהאוויר
