משה הרשלר
 | |
| הרב משה הרשלר (מימין) בשיחה עם הרב שלמה זלמן אוירבך ומחותנו יוסף לב | |
| לידה |
10 בינואר 1922 י' בטבת תרפ"ב כְּפַר סָבָא, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
14 באפריל 1991 (בגיל 69) ל' בניסן תשנ"א ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| השכלה | |
| תקופת הפעילות |
? – 14 באפריל 1991 |
| מעסיק |
ישיבה יוניברסיטי |
| פרסים והוקרה | |
  | |
הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.
אישיות בולטת בתחום ההדרת ספרות הראשונים, עורך כתב עת תורני בענייני הלכה ורפואה, מיוזמי "אוצר מפרשי התלמוד", מחברי האנציקלופדיה התלמודית וראש מפעל התלמוד הישראלי השלם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים. בילדותו עברו הוריו לכפר סבא ושלחו אותו ללמוד בירושלים, בתקופה זו התגורר בבית סבו הרב ברוך מרדכי אטינגר, בשכונת שערי חסד. עם השלמת לימודיו בתלמוד התורה השכונתי, פנה להמשך לימודים בישיבת עץ חיים, אצל הרב איסר זלמן מלצר. הרשלר הצעיר היה בין קבוצת תלמידי הרב מלצר שנשלחו ללמוד בישיבת מיר, עם הקמתה מחדש בירושלים לאחר מלחמת העולם השנייה ועליית ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל לארץ ישראל. בתקופת מלחמת העצמאות התגייס לגדוד בני הישיבות "גדוד טוביה" שעסק בבניית ביצורים ומתרסים בבירה.
תקופה מסוימת בשנות ה-60 התגורר בארצות הברית, בתקופה זו שימש כמרצה בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק וב"בית מדרש לתורה" בסקוקי, שיקגו.
עסק בההדרת כתבי הראשונים, הוא נחשב כמחיה תחום זה בתוך בית המדרש החרדי וההדיר בשנות פעילותו קרוב ל-50 מספרי הראשונים, רבים מהם כאלה שנדפסו לראשונה מכתבי יד. הוא זוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשכ"ז,[1] ופרס ירושלים לספרות תורנית לשנת 1973.[2] בשנות ה-80 וה-90 הוציא לאור כתב עת מיוחד בשם "גנוזות" שעסק בפרסום כתבי יד של הראשונים.
יזם את מפעל "אוצר מפרשי התלמוד", מפעל מונומנטלי שבו אמורה להיות מרוכזת תחת קורת גג אחת בעריכה תמציתית כל הספרות הפרשנית על התלמוד, והשתתף בעריכת כרכיו הראשונים עם ידידו הרב יוסף בוקסבוים.[3] הוא גם היה עורכו הראשון של כתב העת התורני "מוריה" שבהמשך שנות קיומו יצא לאור במסגרת מכון ירושלים בראשו עמד הרב בוקסבוים.
עוד מיצירתו בתחום ההלכה: חמשת כרכי הקובץ ההלכתי-רפואי "הלכה ורפואה", וספרו "תורת ריבית" המסכם את הלכות איסור ריבית והיתר עסקה, אותו כתב בשיתוף עם חתנו הדיין אליהו רפאל היישריק.
על שמו נקרא "מכון הרב הרשלר למחקר ולהוצאה של ספרות תורנית" שהוציא לאור בין היתר את חידושי הרמב"ן על התלמוד בשבעה כרכים, וכן רחוב "הרב משה הרשלר" בשכונת רמת שלמה בירושלים.
הוא חי ופעל בשכונת בית וגן בירושלים, עד פטירתו בל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישא לרחל יברוב (בת אלתר יהודה), ולהם מספר בנים ובנות. כמה מחתניו ומצאצאיו אף הם עורכים תורניים ומחברי ספרים:
- בנו הרב חיים בן ציון הרשלר (נפטר בט"ו בכסלו ה'תשע"ח[4]), עורך ומהדיר ספרי ראשונים, בין ספריו; תוספות רבינו פרץ עם הגהות והארות מאירי דרך, אמרי שפר על התורה ועוד.
- בתו עדנה, נשואה לרב אליהו רפאל היישריק, חבר בית הדין הרבני הגדול ומחבר "תורת רבית". חתנו של הרב היישריק, הרב אפרים ליפסקי, נשוי לנכדת הרב הרשלר, ראש בית מדרש גבוה לתורה והוראה בסביון ומחבר הספרים: "שעשועי אפרים" ו"גיליוני אפרים" על הש"ס, "שמחת אפרים" על הלכות אבלות ועוד.
- בתו אילנה, נישאה לרב מרדכי ליב קצנלנבוגן, מעורכי מוסד הרב קוק, ויוצר סדרת "תורת חיים"
- בתו אביבה (נפטרה ה'תשע"ח) הייתה נשואה לרב מאיר לב, מחבר "עבודת היום" על מסכת יומא, "מאור הקודש" על כל סדר קדשים ו"אהל יוסף" על מסכתות מסדר טהרות.
- בתו שולמית (נפטרה ה'תשע"ג) הייתה נשואה לרב חיים פרוש, מחבר "פירוש חי"
- בנו הרב רפאל אלתר יהודה הרשלר, עורך ספרים תורניים, בין היתר השתתף בעריכת: תלמוד בבלי עוז והדר, משניות "עטרת שלמה" וארבעה טורים בהוצאת המאור.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יוסף לייכטר, "מפענח צפונות הראשונים", שבת בשבתו 1468, פרשת שמיני תשע"ג
- מידע על משה הרשלר בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של משה הרשלר באתר רמב"י
- מספריו
- הרב משה הרשלר (עורך), הלכה ורפואה - ב, ירושלים, תשמ"א, באתר היברובוקס
- הרב משה הרשלר (עורך), הלכה ורפואה - ד, ירושלים, תשמ"ה, באתר היברובוקס
- הרב משה הרשלר (עורך), הלכה ורפואה - ה, ירושלים, תשמ"ח, באתר היברובוקס
- הרב משה הרשלר (עורך), גנוזות - א, ירושלים, תשמ"ה, באתר היברובוקס
- הרב משה הרשלר (עורך), גנוזות - ב, ירושלים, תשמ"ה, באתר היברובוקס
- הרב משה הרשלר (עורך), גנוזות - ג, ירושלים, תשנ"א, באתר היברובוקס
- הרב משה הרשלר (עורך), עליות דרבנו יונה השלם, מהדורה ראשונה מכתב יד, עם הוספות והערות. ירושלים, תש"ן, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הוענק "פרס הרב קוק", דבר, 14 בספטמבר 1967
- ^ זכו בפרסי ירושלים, מעריב, 21 במאי 1973; שזר כסופר משורר והוגה, דבר, 12 ביוני 1973
- ^ ריאיון עם הרב יוסף בוקסבוים, באתר ערוץ 7.
- ^ נתנאל לייפר, מהדיר הראשונים: הרב חיים בן ציון הרשלר זצ"ל, באתר כיכר השבת.