לדלג לתוכן

נונציו גאלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "נונציו גאלו" מפנה לכאן. לערך העוסק בשליח אפיפיורי, ראו נונציו.
נונציו גאלו
Nunzio Gallo
גאלו, 1956
גאלו, 1956
לידה 25 במרץ 1928
נאפולי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 2008 (בגיל 79)
טלזה טרמה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Nunzio Gallo עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פסטיבל סן רמו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נונציו גאלואיטלקית: Nunzio Gallo;‏ 25 במרץ 192822 בפברואר 2008) היה זמר ושחקן איטלקי.

שנותיו הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאלו החל את קריירתו כזמר בבית הספר למוזיקה של נאפולי, שם למד שירה אופראית. בשנת 1945, בגיל 17, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בתיאטרון בליני בנאפולי. בשנת 1948, השתתף בתחרות מוזיקה איטלקית, שם זכה במקום השני. בשנת 1954 הוא לוהק לצוות הזמרים הראשי של האופה "לה טרוויאטה" בניצוחו של ג'וזפה ורדי.

באירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בפברואר 1957, גאלו זכה בקדם האיטלקי לאירוויזיון 1957, "פסטיבל הסן רמו", ונבחר לייצג את איטליה באירוויזיון. ב-3 במרץ 1957, גאלו הופיע על בימת האירוויזיון עם השיר "Corde della mia chitarra". גאלו הופיע רביעי בסדר ההופעות, לפני אוסטריה ואחרי הממלכה המאוחדת.[1] גאלו זכה במקום השישי עם שבע נקודות.[2]

לאחר האירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958, הוא זכה בפסטיבל נאפולי. בשנת 1979 הוא השתתף בסרט האיטלקי "Il mammasantissima". בשנים שלאחר מכן, גאלו שיחק בעוד כעשרים סרטים והוציא מספר להיטים שזכו לפרסום באיטליה ובשכנותיה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959, נישא לביאנקה מריה. במהלך השנים נולדו לזוג ארבעה ילדים.

ב-23 בספטמבר 2007, הוא הובהל לבית החולים בעודו לוקה בדימום מוחי. הוא שהה בבית החולים כחודשיים ואז הועבר למרפאה פרטית שם אושפז עד שנפטר ב-22 בפברואר 2008, בגיל 79.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נונציו גאלו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]