על אמת ושקר במובן החוץ מוסרי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | פרידריך ניטשה |
| שפת המקור | גרמנית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1898  |
  | |
על אמת ושקר במובן החוץ מוסרי (בגרמנית: Über Wahrheit und Lüge im außermoralischen Sinne) הוא שמו של מאמר פילוסופי אשר נכתב על ידי הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה. החיבור נכתב בשנת 1873, שנה לאחר הוצאת ספרו הראשון הולדת הטרגדיה, אך פורסם לראשונה רק בשנת 1896 על ידי אחותו, אליזבת פורסטר-ניטשה, לאחר שניטשה איבד את שפיותו.
תרגום לעברית של המאמר נדפס בתוך הספר דיוניסוס ואפולו, בתרגומו ובעריכתו של יעקב גולומב.
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאמר מחולק לשני חלקים. בחלקו הראשון, ניטשה מבקר את השיקולים שהביאו ליצרת מושג ה"אמת" ומושגים בכלל. שיקולים אלה, טוען ניטשה, נבעו מעצם היווצרות השפה:
הבה נתייחס במיוחד ליצרת המושגים. כל מלה נעשית לאלתר מושג על ידי שאין היא משמשת כלל כתזכורת להתנסות הראשיתית והחד-פעמית, הפרטית מכל וכל, שיצרה אותה, אלא שהיא אמורה להתאים בעת-ובעונה אחת לאינספור מקרים דומים פחות או יותר - דהיינו, אם נאמר זאת בדיוק - מקרים שלעולם אינם זהים, כלומר דברים שכולם שונים זה מזה. כל מושג נוצר מתוך זיהויו של מה שאינו זהה.[2]
לפי פול פ. גלן (Paul F. Glenn), ניטשה טוען כי "מושגים הם מטפורות שאינן תואמות את המציאות".[3] למרות שכל המושגים הם מטאפורות שהומצאו על ידי בני אדם (מתוך הסכמה משותפת שנועדה להקל על התקשורת) בני האדם שוכחים את העובדה הזאת לאחר המצאתם, ומאמינים שהם "אמיתיים" ומתאימים למציאות.
מהי אם-כן, אמת? צבא נייד של מטפורות, מטונימיות, האנשות - בקצרה, סך כל יחסי-אנוש שהוגברו, הומרו וקושטו פואטית ורטורית ושאחרי שימוש ממושך בידי העם נדמו כיציבות, מיוסדות-בחוק ומחייבות. אמיתות הן אשליות שבני-אדם שכחו כי כאלה הן, מטפורות שחוקות שאיבדו את כוחן לעורר את החושים, מטבעות מחוקים הבאים עתה בחשבון רק כמתכת ולא עוד כאמצעי תשלום.[4]
חלק שני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלקו השני של המאמר, ניטשה מבחין בין שני אופני קיום, דרך הנגדה בין הדגם של "איש התבונה" לבין "איש האינטואיציה" (בדומה להבחנתו בהולדת הטרגדיה בין "אפולו" לבין "דיוניסוס" בהתאמה). "איש התבונה", רוצה לשלוט בחיים בפיקחות ובסדר לוגי. לעומתו, "איש האינטואיציה", הופך את החיים לאמנות, בז להפשטה ולסדר. אומנם איש האינטואציה משיג בדרך זו אושר נעלה, אך סבלו גדול יותר, כי הוא לא לומד מן הניסיון. איש התבונה, בדומה לאנשי האסכולה הסטואית, משיג אושר דרך עולם המושגים הבדוי שלו, באופן מתון ומדוד, ללא מעורבות רגשית. ניטשה מסיים את המאמר מבלי להכריע בין שתי האופציות.
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסופר ומבקר הספרות היהודי-גרמני פריץ מאוטנר היה הראשון שהכיר בחשיבות ביקורת השפה של ניטשה העולה בחיבור זה.[5] ביקורת השפה של ניטשה בטקסט הטרימה את "המפנה הלשוני" במאה ה-20, והשפיעה במיוחד על תאורטיקנים פוסט-סטרוקטרליסטים, והטרימה לדוגמה את תפיסת ה"שיח" של מישל פוקו.[6] כמו כן, חיבור זה הוא מן העבודות האחראיות למוניטין של ניטשה כסנדק הפוסטמודרנית.[7]
ריימונד גויס מצא דמיון בין השקפתו של ניטשה על השפה, כפי שבאה לידי ביטוי במאמר זה, לבין הגותו המאוחרת של לודוויג ויטגנשטיין, בשל שלילתם את ההבחנה ההיררכית שבין שימוש "ליטרלי" לבין שימוש "מטאפורי".[8]
כמה סוציולוגים מצאו את החיבור שימושי לחשיבה על אופן השימוש החברתי במטפורות. סוציולוגים של דת מציינים את חשיבות המטאפורה בתפיסות עולם דתיות, ושאי אפשר לחשוב סוציולוגית על דת ללא מטפורה.[9]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרגום לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרידריך ניטשה, "על אמת ושקר במובן החוץ מוסרי", דיוניסוס ואפולו, תרגום: יעקב גולומב, 1990, עמ' 53–68.
ספרות משנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Clark, Maudemarie (1990). Nietzsche on Truth and Philosophy. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 9780521348508. נבדק ב-19 באפריל 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - McKinnon, AM (במאי 2012). "Metaphors in and for the Sociology of Religion: Towards a Theory after Nietzsche" (PDF). Journal of Contemporary Religion. 27 (2): 203–216. נבדק ב-2014-11-01.
{{cite journal}}: (עזרה) - Podgorski, Daniel (בינואר 2016). "Truth and Lies in a Genealogical Sense: Tracing Friedrich Nietzsche's Discussion of Truth through his Life (by Considering Two of his Texts)". The Gemsbok. נבדק ב-2016-04-01.
{{cite web}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הטקסט המקורי (בגרמנית)
- On Truth and Lies in a Nonmoral Sense (באנגלית)
- On Truth and Lie in an Extra-Moral Sense (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניטשה, "על אמת ושקר במובן החוץ מוסרי", דיוניסוס ואפולו, תרגום: יעקב גולומב, 1990, עמ' 57-58
- ^ ניטשה, "על אמת ושקר במובן החוץ מוסרי", דיוניסוס ואפולו, תרגום: יעקב גולומב, 1990, עמ' 57
- ^ Glenn, Paul F. (בדצמבר 2004). "The Politics of Truth: Power in Nietzsche's Epistemology". Political Research Quarterly. 57 (4): 576. doi:10.2307/3219819.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ ניטשה, "על אמת ושקר במובן החוץ מוסרי", דיוניסוס ואפולו, תרגום: יעקב גולומב, 1990, עמ' 58-59
- ^ Lars Gustafsson: Sprache und Lüge. Drei sprachphilosophische Extremisten: Friedrich Nietzsche, Alexander Bryan Johnson, Fritz Mauthner. Hanser, München u. a. 1980, ISBN 3-446-12951-0.
- ^ Michael Pfister über Friedrich Nietzsche: Über Wahrheit und Lüge im aussermoralischen Sinne; Die fröhliche Wissenschaft; Zur Genealogie der Moral
- ^ Cahoone, Lawrence E. (2003). From modernism to postmodernism: an anthology. Wiley-Blackwell. p. 109.
- ^ Geuss, Raymond (2005). Outside Ethics. Princeton. p. 103. ISBN 9780691123424.
- ^ McKinnon, A. M. (2012). "Metaphors in and for the Sociology of Religion: Towards a Theory after Nietzsche" (PDF). Journal of Contemporary Religion. pp. 203–216
