לדלג לתוכן

עלובי החיים (סרט, 2012)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלובי החיים
Les Misérables
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על עלובי החיים עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי טום הופר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי טים ביוואן
תסריט לפי ספרו של ויקטור הוגו
הרברט קרצמר
עריכה כריס דיקנס
שחקנים ראשיים אן האת'וויי
יו ג'קמן
ראסל קרואו
אמנדה סייפריד
אדי רדמיין
סמנתה בארקס
סשה ברון כהן
הלנה בונהם קרטר
ג'ורג' בלגדן
מוזיקה קלוד-מישל שנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דני כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Working Title Films, רלטיביטי מדיה, סרטי יוניברסל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Universal Pictures
שיטת הפצה הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 בדצמבר 2012 בארצות הברית
11 בינואר 2013 בבריטניה
משך הקרנה 158 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, סרט רומנטי, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב כ-60 מיליון דולר
הכנסות 441,809,770 דולר[1]
הכנסות באתר מוג'ו lesmiserables2012
פרסים
www.lesmiserablesfilm.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלובי החיים (במקור: Les Misérables) הוא סרט דרמה אפי מוזיקלי בשיתוף פעולה בריטי-אמריקאי אשר הופק בשנת 2012 ומבוסס על ספרו משנת 1862 של ויקטור הוגו "עלובי החיים" והמחזמר בעל אותו השם, מאת אלן בובליל וקלוד-מישל שנברג.

הסרט בוים על ידי טום הופר, ומככב בו אנסמבל שחקנים כיו ג'קמן, אן האת'וויי, ראסל קרואו, אמנדה סייפריד, אדי רדמיין, סשה ברון כהן, הלנה בונהם קרטר ואחרים. הסרט, בדומה למחזמר ולספר, מגולל את קורותיו של ז'אן ולז'אן (יו ג'קמן), שהיה אסיר נמלט והיה לראש אחת הערים בצרפת. ז'אן ולז'אן מסכים לטפל בקוזט (אמנדה סייפריד), בתה הלא-חוקית של פנטין (אן האת'וויי), וזאת תוך ניסיונותיו להתחמק ממפקח המשטרה ז'אבר (ראסל קרואו). הסרט שמתמקד בקורותיו של ז'אן ולז'אן מתאר גם את קורות המרד הרפובליקני בפאריס של יוני 1832.

הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב בשלוש קטגוריות שונות: השחקן הטוב ביותר בסרט קומי או מיוזיקל, שחקנית המשנה הטובה ביותר במיוזיקל או קומדיה והסרט הקומי או מוזיקלי הטוב ביותר; הסרט גם זכה בפרס האקדמיה הבריטית לקולנוע (BAFTA), בקטגוריות: שחקנית המשנה הטובה ביותר, הפקה, איפור וקול; הסרט היה מועמד בשמונה קטגוריות שונות בפרס אוסקר, וזכה בשלוש, כולל פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר בו זכתה אן האת'וואי.

עלילת הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1815, הנאשם ז'אן ולז'אן (יו ג'קמן) משוחרר על תנאי על ידי הסוהר ז'אבר (ראסל קרואו), לאחר שבילה 19 שנים בכלא בשל גנבת כיכר לחם. מוצע לו מקלט ואוכל חם בביתו של הבישוף (קולם ווילקינסון), אך ולז'אן גונב את כלי הכסף של הבישוף במהלך הלילה. הוא נתפס בידי הרשויות, אך הבישוף אומר כי כלי הכסף ניתנו לוולז'אן כמתנה, ובכך מבטיח את שחרורו של ולז'אן. מושפע מרוחב לבו של הבישוף, ז'אן ולז'אן נשבע להתחיל בחיים חדשים וכנים, תחת זהות חדשה. במקביל, ז'אבר נשבע להביא את הנאשם ז'אן ולז'אן בחזרה למשפט צדק.

שמונה שנים מאוחר יותר, ולז'אן הופך לבעלי מפעל ולראש העיר מונטריי שעל הים. פאנטין (אן האת'וויי), אחת מעובדותיו, מתגלה כמי ששולחת את כספהּ אל בתה הלא-חוקית קוזט (איזבל אלן), שחיה בבית תנרדייה, המנוהל בידי זוג מושחת ונכלולי (סשה ברון כהן, הלנה בונהם קרטר) ובתם אפונין (נטליה וולאס), עקב הגילוי, מנהל העבודה (מייקל ג'יבסון) מחליט לפטר את פאנטין. תוך ניסיונות שונים לסייע לבתה, פאנטין הופכת לזונה. היא נעצרת על ידי ז'אבר לאחר שתוקפת לקוח, אך היא מחולצת על ידי ז'אן ולז'אן, שמאשפז אותה. מאוחר יותר, ולז'אן לומד כי ז'אבר גילה את זהותו, והוא נאלץ להתוודות בפני בית המשפט כי הוא האסיר לשעבר ז'אן ולז'אן, בעודו שב לבית החולים הוא מבטיח לפאנטין הגוססת כי הוא יטפל בבתהּ. לאחר שנמלט מז'אבר, הוא מוצא את קוזט ומשלם לבני ת'נארדייה כדי שיאפשרו לו לקחתהּ והוא מבטיח להיות לה לאב.

תשע שנים לאחר מכן, ז'אן מקסימיליאן למארק, הוא בכיר ממשלתי החי בגפו ונוטה למות. הסטודנטים מאריוס פונמרסי (אדי רדמיין) ואנז'ולרא (ארון טבייט), יחד עם ילד הרחוב גברוש (דניאל האטלסטון) דנים בדבר המהפכה, מריוס לאחר מכן מתאהב בנערה בשם קוזט (אמנדה סייפריד). בינתיים, חרף ניסיונותיה של קוזט, ז'אן ולז'אן מסרב לספר לה על אמהּ פנטין ועברהּ.

בבית הקפה, אנז'ולרא מארגן קבוצה של סטודנטים אידיאליסטים עם היוודע דבר מותו של למארק. אפונין (סמנתה בארקס), שהופכת לחברתו של מאריוס, מובילה אותו לקוזט, והשניים מתוודים זו באוזני זה על אהבתם. כשאפונין מבינה כי לא תוכל לממש אהבתה למאריוס, היא מחליטה להצטרף למהפכה. מאוחר יותר, ניסיון שוד על בית ולז'אן גורם לו לחשוב בטעות כי הוא נחשף על ידי ז'אבר והוא מחליט לעזוב עם קוזט. עם עזיבתם, אנז'ולרא משלהב את הפריזאים למרד, ומאריוס שולח מכתב פרידה לקוזט. ביום המחרת, הסטודנטים מפריעים לתהלוכת ההלווייה של למארק ופותחים במרד. ז'אבר מתלבש כמורד, במטרה לרגל אחר המורדים, אך נחשף עד מהרה על ידי גברוש ונלכד. בעת קרב יריות, אפונין מצילה את מאריוס במחיר חייה, ועל ערש דויי היא מתוודה באוזניו על אהבתה כלפיו. כשוולז'אן מקבל את מכתב הפרידה של מאריוס, הוא יוצא אל הבריקדות שהוקמו ברחובות פריז, כדי להגן על מאריוס. לאחר שהוא מציל את אנז'ולרא מירי צלפים, הוא מורשה להוציא להורג את ז'אבר. אולם, כשהשניים לבדם, ולז'אן מחליט לשחרר את ז'אבר, ואומר לו לברוח עם תושבי פריז שלא הצטרפו למהפכה. כולם נהרגים למעט מאריוס, שניצל על ידי ולז'אן שנושא אותו על גבו בתעלות הביוב של פריז. האדון ת'נרדייה שבינתיים עבר לפריז ומנסה לחלץ כל שלל מידי המורדים, מוצא את טבעתו של מאריוס וגונב אותה. ולז'אן נמלט בתעלות הביוב אך נבלם ביציאה על ידי ז'אבר, ז'אבר מאיים לירות בז'אן ולז'אן אם לא יסכים להיכנע, אך ולז'אן מתעלם. כשהוא מתעמת בתוכו פנימה בין חובותיו המקצועיים כשוטר ובין חובותיו המוסריות כאדם לאחר שלא הוצא להורג בידי ולז'אן, הוא מתאבד לבסוף.

מאוחר יותר, מאריוס מתאבל על חבריו אך קוזט מנחמת אותו. כשהוא מתוודה על עברו בפני מאריוס, ולז'אן אומר למאריוס כי הוא חייב לעזוב כיוון שנוכחותו מסכנת את קוזט והוא משביע את מאריוס שלא יספר לה. מאריוס וקוזט נישאים. בני הזוג ת'נארדייה פורצים לכנסייה בשיא החתונה ומעידים כי ראו את ולז'אן נושא גופה שרצח בתעלות הביוב, כשאדון ת'נארדייה שולף את טבעתו של מאריוס שגנב כהוכחה על כך. מאריוס, שמזהה את טבעתו-שלו, מבין כי ולז'אן הציל את חייו בכך שנשא אותו בתעלות הביוב, כשת'נארדייה מגלה להם את מיקומו של ולז'אן, יוצאים מאריוס וקוזט לחפש אחריו.

כשז'אן ולז'אן נוטה למות, במנזר בו עבר להתגורר, הוא רואה את רוחהּ של פאנטין המבקשת לקחתו לגן העדן. קוזט ומאריוס מגיעים כדי להיפרד ממנו. ולז'אן נוטל את ידה של קוזט ומתוודה בפניה על עברו ולבסוף מצטרפת רוחו לרוחם של פאנטין, הבישוף, אנז'ולרא, אפונין, גברוש ושאר המורדים מהבריקדות שנהרגו.

הפקה והפצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת הסרט יצאה לדרך לאחר שעלה על במות התיאטרון הקונצרט לכבוד 25 שנה לעליית המחזה, בשנות ה-80. באוקטובר 2010 הכריז המפיק קמרון מקינטוש על התחלת ההפקה, ובמרץ 2011 נבחרו טום הופר כבמאי וויליאם ניקולסון כתסריטאי. צילומי הסרט נערכו ברחבי בריטניה ובפריז והחלו במרץ 2012.

הסרט יצא בישראל ב-31 בינואר 2013.

שחקנים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עלובי החיים - דמויות
שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
יו ג'קמן ז'אן ולז'אן ראו ז'אן ולז'אן
אן האת'וויי פנטין ראו פנטין
ראסל קרואו ז'אבר ראו ז'אבר
איזבל אלן קוזט קוזט הצעירה, בתה של פנטין, חיה בביתם של בני משפחת ת'נרדייה במונפרמיי, מגיל שלוש עד גיל שמונה. לאחר מכן נלקחה בידי ז'אן ולז'אן.
אמנדה סייפריד קוזט הבוגרת, בתה של פנטין, מגודלת על ידי ז'אן ולז'אן. מאוהבת במריוס ונישאת לו בסוף.
אדי רדמיין מריוס פונמרסי עורך דין, שייך לקבוצת "מלמדי הא"ב" (הסטודנטים שהקימו את הבריקדה), חברו של אנג'ולרה. נישא לקוזט.
סמנתה בארקס אפונין בתם של אדון וגברת ת'נרדייה. מאוהבת במריוס, שלא שם לב אליה. מתחזה לגבר כדי להיכנס לבריקדה. מצילה את מריוס מירייה ומתה בעצמה.
ארון טבייט אנג'ולרה מנהיג הבריקדה. מתואר כ"בן יחיד לאב עשיר בעל פנים יפות כמלאך". שואף לצדק ולשיווין, מנהיגם של מלמדי הא"ב. חברו של מריוס, נרצח יחד עם גרנטר בידי שוטרים.
סשה ברון כהן אדון ת'נרדייה ראו ת'נרדייה
הלנה בונהם קרטר הגב' ת'נרדייה ראו ת'נרדייה
Les Misérables: Highlights from the Motion Picture Soundtrack
פסקול מאת קלוד-מישל שנברג, אמנים שונים
יצא לאור 21 בדצמבר 2012
סוגה סרט מוזיקלי, סרט רומנטי, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Universal Republic
הפקה טים ביבן, דברה הייוורד, אריק פלנר, קמרון מקינטוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הבמאי טום הופר דרש משחקני הסרט לשיר בקולם שלהם ולכן כל אחד מהשחקנים תרם את קולו עבור פסקול הסרט, שיצא בדצמבר 2012. המוזיקה נכתבה על ידי קלוד-מישל שנברג והולחנה על ידי אלן בובליל וז'אן-מארק נאטל. התרגום לאנגלית נכתב על ידי הרברט קרצמר. בשונה ממרבית האלבומים של פסקולי הסרט, לעלובי החיים יצאו 2 מהדורות פסקול. המהדורה הראשונה כוללת 2 דיסקים ומכילה את מרבית השירים מהסרט, בעוד המהדורה השנייה מכילה רק כמות מצומצמת משרי הסרט.

משך האלבום המקוצר: 1:02:00.

משך האלבום המלא: 1:50:00.

רשימת השירים במהדורה המקוצרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Look Down (שיר העבדים) – ולז'אן, ז'אבר והאסירים (בביצוע יו ג'קמן, ראסל קרואו ואחרים)
  2. The Bishop – הבישוף (בביצוע קולם וילקינסון)
  3. Valjean's Soliloquy (מונולוג) – ולז'אן (בביצוע יו ג'קמן)
  4. At the End of the Day (בסופו של היום) – המובטלים והפועלים, פנטין, ז'אן ולז'אן (יו ג'קמן, אן האת'וויי, בנות המפעל, מנהל העבודה וצוות השחקנים)
  5. I Dreamed a Dream (חלום חלמתי) – אן האת'וויי
  6. The Confrontation – יו ג'קמן, ראסל קרואו
  7. Castle on a Cloud (ארמון על גב ענן) – קוזט (איזבל אלן)
  8. Master of the House (בעל הפונדק) – מר תנרדייה, אשתו ולקוחות (סשה ברון כהן, הלנה בונהם קרטר ואחרים)
  9. Suddenly – שיר מקורי בביצוע יו ג'קמן
  10. Stars (כוכבים) – ז'אבר (ראסל קרואו)
  11. ABC Café / Red and Black (אדום ושחור) – אנז'ולרא, מריוס והסטודנטים (אדי רדמיין, ארון טווייט ואחרים)
  12. In My Life / A Heart Full of Love (בחיי / בלב מאוהב) – קוזט, מאריוס, אפונין (אמנדה סייפריד, אדי רדמיין וסמנתה בארקס)
  13. On My Own (לבדי) – אפונין (סמנתה בארקס)
  14. One Day More (רק עוד יום) – כל צוות השחקנים
  15. Drink with Me (שתו איתי) – אדי רדמיין, דניאל האטלסטון ואחרים
  16. Bring Him Home (בשלום) – יו ג'קמן
  17. The Final Battle – כל צוות השחקנים
  18. Javert's Suicide (התאבדותו של ז'אבר) – ראסל קרואו
  19. Empty Chairs at Empty Tables (שולחנות ריקים) – אדי רדמיין
  20. Epilogue (פינאלה) – כל צוות השחקנים.
  • פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לאן האת'וויי[2]
  • פרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר
  • פרס מכון הסרטים האמריקאי בתור סרט השנה (ינואר 2013)
  • פרס Boston Online Film Critics Award בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר: אן האת'וויי (דצמבר 2012)
  • פרס Central Ohio Film Critics Association בקטגוריות: אחד מעשרת הסרטים הטובים של השנה, השחקנית הטובה ביותר לאן האת'וויי (ינואר 2013)
  • פרס Critics' Choice Movie Awards לשחקנית הטובה ביותר: אן האת'וויי (ינואר 2013)
  • פרס Dallas-Fort Worth Film Critics Association לאחד מעשרת הסרטים הטובים של השנה (דצמבר 2012)
  • פרס Hollywood Film Festival בקטגוריות: הקדימון הטוב ביותר, מפיק השנה, גילוי השנה לסמנתה בארקס
  • פרס Houston Film Critics Society לשחקנית הטובה ביותר (אן האת'וויי) ולשיר המקורי הטוב ביותר ("Suddenly" של יו ג'קמן)
  • פרס National Board of Review בקטגוריות: סרט השנה וצוות השחקנים הטוב ביותר
  • פרס New York Film Critics Online לסרט השנה והשחקנית הטובה ביותר
  • פרס סטלייט בקטגוריות: צוות השחקנים הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר, השיר המקורי הטוב ביותר, הסאונד הטוב ביותר
  • פרס Washington D.C. Area Film Critics Association בקטגוריות: אנסמבל השחקנים הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר
  • פרס גלובוס הזהב בקטגוריות: השחקנית הטובה ביותר במיוזיקל או קומדיה (אן האת'וויי), השחקן הטוב ביותר בסרט קומי או מיוזיקל (ליו ג'קמן) והסרט הקומי או מוזיקלי הטוב ביותר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עלובי החיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]