פרנק דה בור
 | ||||
| דה בור, 2011 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
15 במאי 1970 (בן 53) הורן שבהולנד | |||
| שם מלא | פרנציסקוס דה בור | |||
| גובה | 1.80 מטר | |||
| עמדה | מגן | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
פרנציסקוס "פרנק" דה בור (בהולנדית: Franciscus "Frank" de Boer; נולד ב-15 במאי 1970 בהורן) הוא כדורגלן עבר הולנדי ששיחק בעמדת המגן, ומאמן כדורגל בהווה. פרנק הוא אחיו התאום של הכדורגלן רונאלד דה בור.
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה בור החל את הקריירה שלו כמגן שמאלי באייאקס לפני שעבר לתפקיד הבלם, תפקיד אותו מילא במשך שנים רבות בנבחרת הלאומית של הולנד.
במשך עשור בהן שיחק באייאקס, זכה דה בור עם הקבוצה בגביע אופ"א 1991/1992 ובליגת האלופות בעונת 1994/1995, בנוסף לחמש אליפויות הולנד ושני גביעים מקומיים.
בינואר 1999, פרנק ואחיו התאום רונלד חתמו בברצלונה תמורת 22 מיליון אירו.
בשנת 2000 סבל פרנק מכך שנמצא כי השתמש בחובר אסור בשם ננדרולון (אנ'), הוא הושעה, אך חזר לפעילות לאחר שערעור שהגיש התקבל ועונשו בוטל.[1]
לאחר חמש עונות עבר מברצלונה לגלאטסראיי הטורקית בקיץ 2003.
בינואר 2004, חתם דה בור בגלאזגו ריינג'רס הסקוטית בה שיחק גם אחיו התאום רונאלד. הוא עזב את ריינג'רס באותה השנה יחד עם אחיו ועבר לשחק את שארית הקריירה שלו בקטר בקבוצת א-ריאן.[2]
באפריל 2006 הודיע דה בור על פרישה מכדורגל.
קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה בור נחשב למנהיג מלידה ושימש קפטן הנבחרת ההולנדית עד פרישתו אחרי יורו 2004. הוא נחשב למגן מוכשר, שמפצה על איטיותו בעבודה קשה ומרובה.
דה בור שיחק לראשונה במדי נבחרת הולנד בספטמבר 1990 מול נבחרת איטליה. דה בור שותף ב-113 משחקים של הנבחרת, ובכך היה שיאן ההופעות של הנבחרת עד שאדווין ואן דר סאר שבר את השיא במונדיאל 2006.
דה בור ייצג את הולנד במונדיאל 1994, במונדיאל 1998, ביורו 1992 וביורו 2000. דה בור זכור בשל שתי החמצות פנדלים במעמד חצי גמר יורו 2000 מול איטליה.[3] לזכותו של דה בור זכור בישולו לדניס ברגקאמפ בדקה האחרונה של משחק רבע הגמר במונדיאל 1998 שהוביל את הולנד לנצח את ארגנטינה ולהעפיל לחצי הגמר.[4]
ב-29 במרץ 2003, במשחק ביתי נגד צ'כיה, הפך דה בור לכדורגלן ההולנדי הראשון שהגיע למאה הופעות במדים הלאומיים.[5] הוא סיים את הקריירה הבינלאומית לאחר שפציעה אילצה אותו להתחלף במשחק רבע גמר יורו 2004 נגד שוודיה. עקב הפציעה פספס גם את שלב חצי הגמר בו הפסידה נבחרת הולנד לפורטוגל.
קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה בור הכריז על פרישתו מכדורגל באפריל 2006 אחרי שמיעט לשחק בקבוצת א-שמאל בקטר.
במהלך מונדיאל 2010, היה דה בור עוזרו של מאמן נבחרת הולנד ברט ואן מרוויק יחד עם כדורגלן העבר פיליפ קוקו. הולנד הגיעה עד לגמר בו הפסידה לספרד בדקות הסיום של הארכה.[6]
אייאקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 2007 שימש דה בור כמאמן באייאקס ואחראי על מחלקת הנוער עד למינויו בדצמבר 2011 למאמן קבוצת הבוגרים.
ב-6 בדצמבר 2010, לאחר התפטרותו של מרטין יול, מונה דה בור למאמן הקבוצה הבוגרת של אייאקס. המשחק הראשון אותי ניהל היהי במסגרת ליגת האלופות נד מילאן. אייאקס ניצחה 0–2 במשחק שהתקיים בסן סירו. בהמשך אותה העונה הוביל דה בור את אייאקס לאליפות הולנד.
ב-27 באפריל 2014 זכה דה בור בתואר האליפות הרביעי שלו עם אייאקס, המאמן הראשון שהשיג זאת בליגה ההולנדית. יתר על כן, זה סימן את הפעם הראשונה שאייאקס זכתה אי פעם בארבעה תוארי אליפות ברצופית. דה בור זכה בשלב זה בסך הכל בתשע אליפויות הולנד עם אייאקס כשחקן וכמאמן, שיא כל הזמנים. עם זאת, עונת 2014/2015 הייתה חלשה ואייאקס סיימה במקום השני, 17 נקודות אחרי פ.ס.וו. איינדהובן.
ב-11 במאי 2016 הודיע דה בור על התפטרותו מאימון אייאקס לאחר שהקבוצה שוב איבדה את תואר האליפות במשחק האחרון של העונה.[7]
אינטר מילאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 באוגוסט 2016 מונה למאמנה של אינטר במקומו של רוברטו מנצ'יני בחוזה לשלוש שנים.[8]
המשחק הראשון אותו ניהל היה הפסד 2:0 בחוץ מול קייבו ורונה ב-21 באוגוסט. לאחר המשחק ספג ביקורת רבה על כך ששיחק עם שלושה בלמים, דבר אותו מעולם לא עשה באייאקס. הקבוצה גילתה חוסר יציבות והתקשתה גם בליגה האירופית כאשר הפסידה במשחק הפתיחה 0–2 בבית להפועל באר שבע ו-3–1 לספרטה פראג. אינטר סיימה אחרונה בשלב הבתים עם שש נקודות בלבד.
לאחר ארבעה הפסדים רצופים, דבר שדרדר את הקבוצה עד למקום ה-12 בסרייה א', פוטר דה בור ב-1 בנובמבר מתפקידו לאחר 85 ימים בלבד בהם היה בתפקיד.[9]
קריסטל פאלאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 ביוני 2017 מונה למאמנה של קריסטל פאלאס מהפרמיר ליג בחוזה לשלוש שנים.[10]
דה בור פוטר מתפקידו כעבור 10 שבועות בלבד כאשר פאלאס הפסידה בארבעת משחקי הליגה הראשונים שלהם מבלי לכבוש שער אחד - הקבוצה הראשונה מזה 93 שנים שפותחת עונה ללא שער לאחר ארבעה מחזורים.[11] הוא עזב את המועדון לאחר שניהל אותה במשך 450 דקות בלבד, מה שהפך אותו למאמן שאימן קבוצה הכי מעט זמן בעידן הפרמייר ליג. (מבחינת מספר משחקים, לא מספר ימים).
בהתייחסו לתפקידו של דה בור בקריסטל פאלאס, תיאר ז'וזה מוריניו את דה בור כ"מאמן הגרוע ביותר בתולדות הפרמייר ליג".[12]
אטלנטה יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 בדצמבר 2018 מונה למאמן אטלנטה יונייטד מליגת ה-MLS.
בעונתו הראשונה זכתה הקבוצה גם בגביע הפתוח בארצות הברית וגם בגביע קמפונס, בעוד ב-MLS סיימה הקבוצה במקום השני במזרח.
ב-24 ביולי 2020, לאחר שלושה הפסדים במסגרת MLS is Back Tournament, אטלנטה ודה בור סיכמו לסיים את התקשורת ביניהם.
נבחרת הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 בספטמבר 2020 מונה למאמנה של נבחרת הולנד במקומו של רונלד קומאן שעזב לטובת ברצלונה. דה בור חתם על חוזה עד 2022.[13]
ב-7 באוקטובר ערך בכורה כמאמן במשחק ידידות נגד מקסיקו, משחק שהסתיים בהפסד של הבנחרת ההולנדית 0–1.
ב-29 ביוני 2021 פוטר דה בור אחרי הפסד הנבחרת 0–2 לנבחרת צ'כיה, בשלב שמינית הגמר בטורניר יורו 2020, אחרי שלב בתים מוצלח שכלל שלושה ניצחונות משלושה משחקים.[14]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה בור נשוי ואב לשלוש בנות. אחת מעיניו נפגעה כאשר עבר טיפול קשתית העין השמאלית שלו נתקעה, כך שהאישון כבר לא מתרחב או מתכווץ, וכך נראה כאילו יש לו שתי עיניים בצבעים שונים.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אייאקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות הולנד (5): 1989/1990, 1993/1994, 1994/1995, 1995/1996, 1997/1998.
- גביע הולנדי (2): 1992/1993, 1997/1998
- מגן יוהאן קרויף (3): 1993, 1994, 1995.
- ליגת האלופות: 1994/1995.
- גביע אופ"א: 1991/1992.
- הסופר קאפ האירופי: 1995
- הגביע הביניבשתי: 1995
ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
א-ריאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גביע אמיר קטר: 2005
אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נבחרת הטורניר במונדיאל 1998
- נבחרת הטורניר ביורו 2000
כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אייאקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות הולנד (4): 2010/1011, 2011/2012, 2012/2013, 2013/2014
- מגן יוהאן קרויף: 2013
אטלנטה יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גביע קמפונס: 2019
- גביע ארצות הברית הפתוחה: 2019
אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמן השנה בליגה ההולנדית: 2013, 2014
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנק דה בור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- סטטיסטיקה ונתונים, באתר Wereld van Oranje (בהולנדית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "De Boer takes on Uefa" (באנגלית בריטית). 2001-08-28. נבדק ב-2020-10-13.
- ^ "De Boer to leave Rangers" (באנגלית בריטית). 2004-05-11. נבדק ב-2020-10-13.
- ^ Dutch must keep their eye on the prize, say coaches, web.archive.org, 19 במרץ 2012
- ^ DPG Media Privacy Gate, myprivacy.dpgmedia.nl
- ^ Frank de Boer - Interlands Nederlands elftal., www.voetbalstats.nl
- ^ Denken aan, maar nog niet dromen over 1998 - WK 2010 - Sport - bndestem, web.archive.org, 1 ביולי 2010
- ^ [Update Ajax bevestigt vertrek De Boer], www.ajaxshowtime.com
- ^ "De Boer replaces Mancini at Inter". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-10-14.
- ^ "Inter Milan sack De Boer after 85 days". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-10-14.
- ^ MacInnes, Paul (2017-06-26). "Crystal Palace will aim to play like Ajax, says Frank de Boer". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-10-14.
- ^ "De Boer sacked by Palace after 77 days". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-10-14.
- ^ Jackson, Jamie (2018-03-12). "José Mourinho attacks 'worst manager' Frank de Boer for Rashford comments". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-10-14.
- ^ רשמית: פרנק דה בור מונה למאמן נבחרת הולנד, באתר ONE, 23 בספטמבר 2020
- ^ https://twitter.com/OnsOranje/status/1409882205107769352?s=20
| נבחרת הולנד – יורו 1992 | ||
|---|---|---|
|
1 ואן ברויקלן • 2 ואן ארלה • 3 ואן טיחלן • 4 קומאן • 5 בלינד • 6 ואוטרס • 7 ברגקאמפ • 8 רייקארד • 9 ואן באסטן • 10 חוליט • 11 ואן טשחיפ • 12 קיפט • 13 מנזו • 14 ויטסחה • 15 וינטר • 16 בוס • 17 דה בור • 18 יונק • 19 ויסקאל • 20 רוי • מאמן: מיכלס |
| |
| נבחרת הולנד – מונדיאל 1994 | ||
|---|---|---|
|
1 דה חוי • 2 פ.דה בור • 3 רייקארד • 4 קומאן • 5 ויטסחה • 6 ואוטרס • 7 אוברמארס • 8 יונק • 9 ר.דה בור • 10 ברגקאמפ • 11 רוי • 12 בוסמן • 13 ואן דר סאר • 14 ואן גובל • 15 בלינד • 16 ניומן • 17 טאומנט • 18 ולקס • 19 ואן פוסן • 20 וינטר • 21 דה וולף • 22 סנדלרס • מאמן: אדבוקאט |
| |
| נבחרת הולנד – מונדיאל 1998 | ||
|---|---|---|
|
1 ואן דר סאר • 2 רייזיחר • 3 סטאם • 4 פ.דה בור • 5 ניומן • 6 יונק • 7 ר.דה בור • 8 ברגקאמפ • 9 קלייברט • 10 סידורף • 11 קוקו • 12 זנדן • 13 אוייר • 14 אוברמארס • 15 בוחארדה • 16 דווידס • 17 ואן הוידונק • 18 דה חוי • 19 ואן ברונקהורסט • 20 וינטר • 21 האסלביינק • 22 הספ • מאמן: הידינק |
| |
| נבחרת הולנד – יורו 2000 | ||
|---|---|---|
|
1 ואן דר סאר • 2 רייזיחר • 3 סטאם • 4 פ. דה בור • 5 זנדן • 6 סידורף • 7 קוקו • 8 דווידס • 9 קלייברט • 10 ברגקאמפ • 11 אוברמארס • 12 ואן ברונקהורסט • 13 קונטרמן • 14 ואן ווסן • 15 בוסוולט • 16 ר. דה בור • 17 ואן הוידונק • 18 דה חוי • 19 ניומן • 20 וינטר • 21 מקאיי • 22 וסטרוולד • מאמן: רייקארד |
| |
| נבחרת הולנד – יורו 2004 | ||
|---|---|---|
|
1 ואן דר סאר • 2 רייזיחר • 3 סטאם • 4 בומה • 5 ואן ברונקהורסט • 6 קוקו • 7 ואן דר מיידה • 8 דווידס • 9 קלייברט • 10 ואן ניסטלרוי • 11 ואן דר וארט • 12 מקאיי • 13 וסטרוולד • 14 סניידר • 15 דה בור • 16 אוברמארס • 17 ואן הוידונק • 18 הייטינחה • 19 רובן • 20 סידורף • 21 בוסוולט • 22 זנדן • 23 ווטרויס • מאמן: אדבוקאט |
| |
| נבחרת הולנד – יורו 2020 | ||
|---|---|---|
|
1 סטקלנבורג • 2 ולטמן • 3 דה ליכט • 4 אקה • 5 ויינדל • 6 דה פריי • 7 ברחהאוס • 8 ויינאלדם • 9 ל. דה יונג • 10 ממפיס • 11 פרומס • 12 ואן אנהולט • 13 קרול • 14 קלאסן • 15 דה רון • 16 חראפנברך • 17 בלינד • 18 מאלן • 19 וחהורסט • 20 פ. דה יונג • 21 דומפריס • 22 ביזוט • 23 קופמיינרס • 24 טימבר • 25 חאקפו • מאמן: דה בור |
| |
- כדורגלנים הולנדים
- מגני כדורגל הולנדים
- כדורגלני אייאקס
- כדורגלני ברצלונה
- כדורגלני גלאזגו ריינג'רס
- כדורגלני גלאטסראיי
- כדורגלני א-ריאן
- כדורגלני א-שמאל
- כדורגלני נבחרת הולנד
- ספורטאים הולנדים בספרד
- ספורטאים זרים בסקוטלנד
- ספורטאים הולנדים בטורקיה
- ספורטאים זרים בקטר
- כדורגלנים שהורשעו באימרוץ
- מאמני כדורגל הולנדים
- מאמני אייאקס
- מאמני אינטר מילאנו
- מאמני קריסטל פאלאס
- מאמני אטלנטה יונייטד
- מאמני נבחרת הולנד בכדורגל
- כדורגלני יורו 1992
- כדורגלני מונדיאל 1994
- כדורגלני מונדיאל 1998
- כדורגלני יורו 2000
- כדורגלני יורו 2004
- הולנדים שנולדו ב-1970