וסלי סניידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וסלי סניידר
Wesley Sneijder
Wesley2012.JPG
סניידר במדי נבחרת הולנד
מידע אישי
לידה 9 ביוני 1984 (בן 35)
אוטרכט שבהולנד
שם מלא וסלי בנג'מין סניידר
גובה 1.72 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער

1991–2002
DOS
אייאקס אמסטרדם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
2002–2007
2007–2009
2009–2013
2013–2017
2017–2018
2018–2019
סה"כ
אייאקס אמסטרדם
ריאל מדריד
אינטר מילאנו
גלאטסראיי
ניס
אל גראפה
127 (44)
52 (11)
76 (13)
124 (35)
5 (0)
22 (15)
405 (117)
נבחרת לאומית כשחקן
2003–2018 הולנד 134 (31)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

וסלי בנג'מין סניידרהולנדית: Wesley Benjamin Sneijder; נולד ב-9 ביוני 1984 באוטרכט) הוא כדורגלן עבר הולנדי ששיחק בעמדת הקשר. בעברו שיחק באייאקס אמסטרדם, בריאל מדריד ובאינטר מילאנו. הוא היה שותף מרכזי לזכייה בטרבל עם אינטר ב-2010, ובאליפות ספרד עם ריאל מדריד ב-2008.

סניידר הוא שיאן ההופעות בנבחרת הולנד בכל הזמנים, כשלזכותו 134 הופעות ו-31 שערים. סניידר הגיע עם הנבחרת לגמר מונדיאל 2010. כמו כן, הוא השתתף בנוסף במונדיאל 2006 ובשלוש אליפויות אירופה.

קריירת המועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניידר נולד באוטרכט למשפחה בעלת מסורת ספורטיבית: אביו גם הוא כדורגלן, ואף אחיו, ג'פרי, אשר שיחק כמקצוען בקבוצת סטורמוולגס טלסטר. כבר בשנים הראשונות לחייו הצטרף סניידר ל-DOS, מועדון כדורגל חובבני, וכבר בגיל חמש היה בעל יכולת לשחק כדורגל בשתי הרגליים.[1] בגיל שבע, ב-1991, הוא הוזמן למבחנים באייאקס אמסטרדם, וכעבור זמן קצר הצטרף לאקדמיית הכדורגל של המועדון.[1] בנעוריו ייצג סניידר את הולנד במסגרת כל נבחרות הגילאים השונות.

לאחר שעבר דרך קבוצות הנוער השונות של אייאקס שיחק סניידר לראשונה במדי הקבוצה הבוגרת בשנת 2003, וערך את הופעת הבכורה שלו במשחק נגד וילם II, בו ניצחה קבוצתו 0-6. הוא זומן לקבוצה על ידי מאמן אייאקס באותו זמן, רונלד קומאן. ב-13 באפריל באותה שנה הוא הבקיע את שערו הראשון בקבוצה, בניצחון 0-3 על נאק ברדה. הוא היה שותף באותה עונה להעפלתה של אייאקס לחצי גמר ליגת האלופות, לאחר ששותף בניצחון על ארסנל בשמינית הגמר. כבר בראשית דרכו באייאקס הפגין סניידר יכולות מרשימות של בעיטה ומסירה, והפך לבועט הקבוע של הקבוצה בכדורים חופשיים.[2]

בעונת 2003/2004 הפך סניידר לאחד משחקני המפתח של אייאקס כאשר כבש תשעה שערים ב-30 משחקים, וסייע לקבוצה לזכות באליפות ליגת העל ההולנדית. בעקבות יכולתו הטובה הפך גם לאחד מהשחקנים החשובים בחוליית הקישור של נבחרת הולנד. על אף הזכייה באליפות, סיימה אייאקס במקום האחרון בביתה בליגת האלופות באותה עונה. בעונת 2005/2006 הבקיע סניידר את שערו הראשון במסגרת ליגת האלופות, במשחק קבוצתו מול ספרטה פראג, לפני שקבוצתו הודחה בשמינית הגמר על ידי מילאן. באותה עונה הוא סייע לקבוצתו לזכות בגביע ההולנדי, לאחר ניצחון על פ.ס.וו. איינדהובן במשחק הגמר.

בעונת 2006/2007 הגיע סניידר לשיאו במדי אייאקס: הוא כבש 18 שערים ב-31 משחקי ליגה ו-20 שערים בכל המסגרות, והיה שותף לסיום במקום השני בליגה, אחרי איינדהובן. בנוסף, הוא זכה אייאקס באותה עונה בפעם השנייה ברציפות בגביע ההולנדי, לאחר ניצחון בגמר על א.ז. אלקמאר בתום דו-קרב בעיטות עונשין. יכולתו המרשימה של סניידר גררה התעניינות בהחתמתו מצד מועדונים בכירים רבים ברחבי אירופה.

ריאל מדריד ואינטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניידר במדי אינטר מילאנו

באוגוסט 2007 עבר סניידר לקבוצה הספרדית ריאל מדריד, אשר שילמה תמורתו 27 מיליון אירו - סכום שהפך אותו לשחקן השני היקר ביותר בתולדות הכדורגל ההולנדי.[1] סניידר חבר לשני הולנדים נוספים שהצטרפו לקבוצה באותו קיץ, אריאן רובן ורויסטון דרנטה, וכן לחלוץ רוד ואן ניסטלרוי שהצטרף אליה עונה קודם לכן. במשחק הליגה הראשון שלו עם ריאל בעונת 2007/2008, ה"דרבי" נגד אתלטיקו מדריד, הוא הבקיע את שער הניצחון 1-2 עבור קבוצתו. במהלך העונה היה סניידר אחד מהשחקנים החשובים בקישור של קבוצתו ובועט הכדורים חופשיים המצטיין שלה, וסייע לה לזכות באליפות שנייה ברציפות עבורה. הוא הבקיע תשעה שערים ב-30 משחקים בעונה זו.

באוגוסט 2008, במשחק אימון של קבוצתו נגד ארסנל לקראת פתיחת העונה הבאה, סבל סניידר מפציעה בדמות הצטלבות מיתרים לאחר תיקול עם שחקן היריבה אבו דיאבי. לאחר בדיקות שנערכו לו התברר כי סניידר ייעדר ממשחק למשך כשלושה חודשים, זמן קצר ממה שציפו לו בתחילה.[3] הוא חזר לשחק במשחק נגד יובנטוס בחודש אוקטובר. לאחר עזיבתו של רוביניו קיבל סניידר את חולצה מספר 10 של ריאל מדריד, מספר שבאופן מסורתי השתייך לכוכב המוביל של הקבוצה.[4] עם זאת, בעקבות הפציעה ממנה סבל סניידר הפגין יכולת משחק ירודה באותה עונה, ולא הצליח לזכות עם קבוצתו בתואר כלשהו.

עם מינויו של מנואל פלגריני למאמנה של ריאל והחתמתם של שחקנים רבים בקבוצה לפני עונת 2009/2010 לא נמצא לסניידר מקום בסגל, והוא הועבר באוגוסט אותה שנה לאינטר מילאנו האיטלקית, ששילמה תמורתו 15 מיליון אירו.[5] את הופעת הבכורה שלו באינטר ערך סניידר בניצחון 0-4 ב"דרבי" מול מילאן. לאורך אותה עונה הפך סניידר לשחקן הבולט של אינטר והבקיע עבורה שערים חשובים רבים. הוא נטל חלק מכריע בהעפלת הקבוצה לגמר ליגת האלופות: הוא הבקיע את שער הניצחון דקה לפני הסיום בניצחון 1-2 על דינמו קייב בשלב הבתים, ובגומלין של רבע הגמר מול צסק"א מוסקבה הבקיע את שער הניצחון 0-1. בחצי הגמר, מול ברצלונה, הוא הבקיע את השער הראשון ובישל שער נוסף בניצחון קבוצתו 1-3 בסן סירו.

בגמר ליגת האלופות, מול באיירן מינכן, בישל סניידר לדייגו מיליטו את השער הראשון בניצחון 0-2, וזכה עם אינטר במפעל לראשונה בקריירה שלו. הוא נבחר לשחקן המצטיין של משחק הגמר לצדו של מיליטו, ואף סיים כמלך הבישולים של הטורניר עם שישה בישולים. באותה עונה זכה עם אינטר גם באליפות הסרייה א' - אליפות חמישית רצופה עבור הקבוצה - ובגביע האיטלקי, ובכך השלים עם הקבוצה זכייה בטרבל הראשון בתולדותיה. הוא זכה גם בתואר הקשר המצטיין של העונה באירופה מטעם אופ"א.

בינואר 2013 עבר סניידר לגלאטסראיי הטורקית, בה חתם על חוזה לשלוש שנים.

ב-7 באוגוסט 2017 חתם סניידר בניס הצרפתית לעונה אחת.

ב-6 בינואר 2018 לאחר חצי עונה בלבד שהיה בניס, סניידר חתם באל גראפה מליגת העל הקטרית.

ב-12 באוגוסט 2019 הודיע על פרישה ממשחק פעיל.[6]

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסלי סניידר, 2010

בצעירותו ייצג סניידר את הולנד במסגרת כל נבחרות הנוער הלאומיות השונות. הוא שיחק לראשונה במדי נבחרת הולנד עד גיל 21 במשחק נגד נבחרתה המקבילה של צ'כיה במרץ 2003. את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת של הולנד ערך ב-30 באפריל אותה שנה ובכך הפך לשחקן השמיני הצעיר ביותר שמשחק במדי נבחרת הולנד, בגיל 19. ב-11 באוקטובר הוא הבקיע את השער הראשון בקריירה שלו בנבחרת, מול נבחרת מולדובה.

סניידר הבקיע שני שערים עבור הולנד במשחקי המוקדמות ליורו 2004 ונכלל בסגל גם לטורניר עצמו, אליו העפילה הנבחרת. הוא היה שותף להעפלת נבחרתו לחצי גמר הטורניר, לאחר ששותף בשני משחקים כמחליף במסגרת שלב הבתים. הנבחרת הודחה לאחר הפסד לפורטוגל.

במונדיאל 2006, שנערך בגרמניה, פתח סניידר בהרכב נבחרת הולנד בכל ארבעת משחקיה. במהלך טורניר זה תופקד סניידר על ידי המאמן מרקו ואן באסטן בעמדת הקשר ההגנתי, מה שמנע ממנו למצות את מלוא יכולותיו.[1] הולנד העפילה סיימה שנייה לנבחרת ארגנטינה בשלב הבתים, אך הפסידה בתוצאה 1-0 לפורטוגל בשלב שמינית הגמר. משחק זה היה אלים במיוחד וסניידר קיבל את אחד מ-16 הכרטיסים הצהובים שנשלפו - שיא של כל הזמנים בתולדות גביע העולם.

סניידר היה לאחד מהשחקנים הבכירים בנבחרתו גם ביורו 2008. במשחק הראשון של הטורניר, מול נבחרת איטליה, הוא הבקיע שער בניצחון 0-3. השער של סניידר היה גורם בניצחון הראשון של הולנד על איטליה מזה 30 שנה. במשחק הבא, בו ניצחה נבחרתו 1-4 את נבחרת צרפת, הוא הבקיע שער בבעיטה חזקה מחוץ לרחבה אל עבר חיבורי השער. שעריו נחשבו על ידי אוהדים ופרשנים רבים לשניים מהגדולים ביותר בטורניר, בעוד שהשער מול צרפת זיכה אותו בתואר "שער הטורניר" מטעם אופ"א. על אף שהולנד הפסידה לנבחרת רוסיה ברבע הגמר, סניידר עצמו נכלל בנבחרת המצטיינים של הטורניר כהוקרה על יכולתו הטובה.

במונדיאל 2010 היה סניידר השחקן המרכזי של נבחרת הולנד שהעפילה בפעם השלישית בתולדותיה לגמר, שם הפסידה 1-0 לנבחרת ספרד. הוא היה המבקיע המוביל של נבחרתו בטורניר עם חמישה שערים, כולל צמד ברבע הגמר נגד ברזיל (השער הראשון הובקע לאחר שהכדור פגע בראשו של פליפה מלו) ושער בחצי הגמר נגד אורוגוואי. הוא זכה בתואר כדור הכסף כשחקן השני בטיבו בטורניר, אחרי דייגו פורלאן.

במונדיאל 2014 הגיע סניידר עם נבחרת הולנד למקום השלישי לאחר שהפסידו לנבחרת ארגנטינה בחצי הגמר וניצחו את ברזיל בקרב על המקום השלישי. לסניידר היה חלק חשוב בנבחרת במונדיאל זה והוא אף כבש שער שוויון קריטי מול מקסיקו בשמינית בדקה ה88.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניידר התחתן עם רמונה סטריקסטרה ב-18 ביוני 2005. נולד לו בן אחד מאשתו, בספטמבר 2006. הזוג התגרש בינואר 2009. בשנת 2010 התחתן סניידר עם השחקנית והמנחה ההולנדית יולנטה קבאו ואן קסברגן. בשנת 2015 נולד לשניים ילד. ב-5 במרץ 2019 הודיעו בני הזוג שהם מתגרשים.

ב-8 במאי 2008 דווח כי סניידר מנע מאחיו הצעיר, רודני, לעבור בקיץ למועדון שלו עצמו באותו זמן, ריאל מדריד. סניידר אמר: "ריאל מדריד רצתה בו ורודני שמח מאוד על כך, אך כאשר אני שמעתי, הפסקתי את השיחות. אני לא מעודד את התופעה שצעירים הולכים במהירות למועדוני צמרת. אמרתי לו שהוא חייב קודם כל לעשות את הפריצה המקצועית שלו באייאקס (הקבוצה בה שיחק אחיו באותו זמן)".[7]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייאקס אמסטרדם
ריאל מדריד
אינטר מילאנו
גלאטסראיי
תארים אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וסלי סניידר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכבי נבחרת הולנד
נבחרת הולנד - יורו 2004

1 ואן דר סאר • 2 רייזיחר • 3 סטאם • 4 בומה • 5 ואן ברונקהורסט • 6 קוקו • 7 ואן דר מיידה • 8 דווידס • 9 קלייברט • 10 ואן ניסטלרוי • 11 ואן דר וארט • 12 מקאיי • 13 וסטרוולד • 14 סניידר • 15 דה בור • 16 אוברמארס • 17 ואן הוידונק • 18 הייטינחה • 19 רובן • 20 סידורף • 21 בוסוולט • 22 זנדן • 23 ווטרויס • מאמן: אדבוקאט

הולנדהולנד
נבחרת הולנד - מונדיאל 2006

1 ואן דר סאר • 2 יאינלס • 3 בולארוז • 4 מאתייסן • 5 ואן ברונקהורסט • 6 לדזאנט • 7 קאוט • 8 קוקו • 9 ואן ניסטלרוי • 10 ואן דר וארט • 11 רובן • 12 קרומפק • 13 אוייר • 14 הייטינחה • 15 דה קלר • 16 מדורו • 17 ואן פרסי • 18 ואן בומל • 19 ונחור אוף הסלינק • 20 סניידר • 21 באבל • 22 טימר • 23 סטקלנבורג • מאמן: ואן באסטן

הולנדהולנד
נבחרת הולנד - יורו 2008

1 ואן דר סאר • 2 אוייר • 3 הייטינחה • 4 מאתייסן • 5 ואן ברונקהורסט • 6 דה זיוו • 7 ואן פרסי • 8 אנגלאר • 9 ואן ניסטלרוי • 10 סניידר • 11 רובן • 12 מלכיוט • 13 טימר • 14 בומה • 15 דה קלר • 16 סטקלנבורג • 17 דה יונג • 18 קאוט • 19 הונטלאר • 20 אפלאי • 21 בולארוז • 22 ונחור אוף הסלינק • 23 ואן דר וארט • מאמן: ואן באסטן

הולנדהולנד
נבחרת הולנד - מונדיאל 2010 (מקום שני)

1 סטקלנבורג • 2 ואן דר וויל • 3 הייטינחה • 4 מאתייסן • 5 ואן ברונקהורסט • 6 ואן בומל • 7 קאוט • 8 דה יונג • 9 ואן פרסי • 10 סניידר • 11 רובן • 12 בולארוז • 13 אוייר • 14 דה זיוו • 15 בראפהייד • 16 וורם • 17 אלייה • 18 שארס • 19 באבל • 20 אפלאיי • 21 הונטלאר • 22 בוסקר • 23 ואן דר וארט • מאמן: ואן מרוויק

הולנדהולנד
נבחרת הולנד - יורו 2012

1 סטקלנבורג • 2 ואן דר ויל • 3 הייטינחה • 4 מאתייסן • 5 בומה • 6 ואן בומל • 7 קאוט • 8 נ. דה יונג • 9 הונטלאר • 10 סניידר • 11 רובן • 12 וורם • 13 פלאר • 14 שארס • 15 וילמס • 16 ואן פרסי • 17 סטרוטמן • 18 ל. דה יונג • 19 נארסינג • 20 אפלאי • 21 בולארוז • 22 קרול • 23 ואן דר וארט • מאמן: ואן מרוויק

הולנדהולנד
נבחרת הולנד - מונדיאל 2014 (מקום שלישי)

1 סילסן • 2 פלאר • 3 דה פריי • 4 מרטינס אינדי • 5 בלינד • 6 דה גוזמן • 7 יאנמאט • 8 דה יונג • 9 ואן פרסי • 10 סניידר • 11 רובן • 12 ורהאג • 13 ולטמן • 14 קונגולו • 15 קאוט • 16 קלאסי • 17 לנס • 18 פר • 19 הונטלאר • 20 ויינאלדום • 21 דפאי • 22 וורם • 23 קרול • מאמן: ואן חאל

הולנדהולנד