לדלג לתוכן

קלוד כאהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלוד כאהן
Claude Cahen
צילום ההיסטוריון עם אשתו בביתם בשזה, מורבאן, ב-1989
צילום ההיסטוריון עם אשתו בביתם בשזה, מורבאן, ב-1989
לידה 26 בפברואר 1909
הרובע השישי של פריז, פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בנובמבר 1991 (בגיל 82)
סאבאניי-סור-אורג, אסון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Claude Louis Alfred Cahen Cahen עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונפרנאס עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת פנתאון-סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלוד כאהן או בשמו המלא קלוד-לואי-אלפרד כאהןצרפתית: Claude-Louis-Alfred Cahen;‏ 26 בפברואר 1909 פריז -18 בנובמבר 1991 סאוויני-סיר-אורז') היה מזרחן צרפתי, יהודי. התמחה בחקר האסלאם בימי הביניים, מקורות מוסלמיים על מסעי הצלב, היסטוריה חברתית של החברה המוסלמית בת ימי הביניים (כולל עבודות על מסדרי פוטוואה) ובהיסטוריה המוקדמת של טורקיה. כאהן ייסד את ענף ההיסטוריה החברתית-כלכלית של האסלאם.

רקע משפחתי ושנות צעירותו ולימודיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלוד כאהן נולד בפריז בשנת 1909 כבן למשפחה יהודית שמקורה בלורן (העיר מץ). הוא היה בנם הבכור של לואי דוד כאהן (1881–1970) ושל ז'נבייב (1885–1946) לבית לוי. [1] לקלוד הייתה אחות בשם אנטואנט. סבו מצד האב היה מהנדס בניין ידוע בשם אלפרד כאהן ודוד מצד האם היה המתמטיקאי פול פייר לוי (1886-1971), לימים חבר באקדמיה למדעים. [2] קלוד כאהן למד היסטוריה ב"אקול נורמל סופרייר" עד שנת 1928 ולאחר מכן סיים agrégation בהיסטוריה וגאוגרפיה בשנת 1932. במקביל - עד שנת 1931 למד ערבית, אחר כך טורקית ופרסית בבית הספר הלאומי לשפות המזרח. בהמשך עסק בין השנים 1932–1940 בהוראת היסטוריה כמורה בתיכון (בין השאר, באמיין בשנת 1933 וברואן אחרי 1938). כמו כן לימד כמרצה זוטר בבית הספר הלאומי לשפות המזרח בין השנים 19371940. בין השנים 19331936 עשה מחקרים במסגרת הקרן ע"ש תייר (Thiers) ובין השנים 1936–1938 שהה לסירוגין לצורך השתלמות ומחקר בטורקיה. בשנת 1939 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הצרפתית, באותם ימים בלתי חוקית, והחליט לאמץ בחקר ההיסטוריה את המתודולוגיה המרקסיסטית ה"מטריאליסטית דיאלקטית". בשנת 1940 סיים את התואר השלישי - דוקטור בספרות. אחת מהעבודות שהציג דנו ב"צפון סוריה בתקופתם של מסעי הצלב ושל הנסיכות הפרנקית של אנטיוכיה".

שבוי מלחמה בגרמניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה המדעית שלו הופסקה בגין מלחמת העולם השנייה. פלה גויס לצבא הצרפתי ב-15 באפריל 1940 ונפל בשבי בידי הגרמנים. כשבוי מלחמה, התמזל מזלו ולא נשלח למחנות השמדה.[3] שוחרר מהשבי במאי 1945 וב-9 ביוני 1945 שוחרר גם ממסגרת הצבא.

חייו ופעילותו אחרי המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאוקטובר 1945 לימד באוניברסיטת שטרסבורג קודם במרצה, אחר כך החל משנת 1948 כפרופסור. התחתן עם מורה ממוצא צרפתי, פולין סלין אוליבייה שהייתה חסידה של השיטה הפדגוגית הנונקונפורמיסטית ה"פרנה". כשהאידאולוגים של המפלגה הקומוניסטית התקיפו בחריפות את סלסטן פרנה, ממציא השיטה הזאת ובעצמו חבר המפלגה, קלוד כאהן התגייס כל כולו להגנתו.

בשנת 1959 עבר מסטראסבורג לפריז לאחר שהתמנה לפרופסור בסורבון. מאוחר יותר, בין השנים 19701979 לימד באוניברסיטת פריז I, שבה לימדו עמיתיו פוסייה, גובר, טובר, פרסון, דוויס. בפריז, בשנת 1960 לא חידש את השתייכותו למפלגה הקומוניסטית, אך נשאר מרקסיסט בהשקפתו. בשנת 1967 לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן באן ארבור.

בשנים האחרונות לחייו סבל מאוד מירידה בראייה ובשמיעה ונאלץ, למורת ליבו, לסרב להזמנות לסימפוזיונים ולפנלים שבהם ביקשו כמו בעבר לשמוע את דעתו בנושאי העולם המוסלמי וההיסטוריה של ימי הביניים. עיוור, כמעט חרש ומוגבל מבחינה מוטורית, שמר עד סוף ימיו את חריפות המחשבה. כשנאלץ בגלל נכותו להפסיק לעבוד, קלוד כאהן תרם את ספרייתו המדעית לקולז' דה פראנס. האוסף שלו, הכולל 2000 ספרים מן המזרח, 1000 גיליונות מ-20 כתבי עת, 80 עבודות לתואר, 475 ספרים מחוץ לעולם האסלאמי-ערבי, 60 חוברות מכנסים מדעיים ו-3365 מאמרים מודפסים, הצטרפו לאלו שנתרמו על ידי ז'אן סובאז'ה, אנרי לאוסט, ז'אק ברק ולואי מאסיניון.

קלוד כאהן נפטר בנובמבר 1991. אשתו, פולין, נפטרה שלושה-עשר חודש אחריו. השאיר שישה ילדים, ביניהם ההיסטוריונים מישל כאהן (נ'1953) וז'ילבר כאהן.

קפדן בכל מה שנוגע לדרישות המדע, כאהן שמר עצמו רחוק מהזרקורים. לכן במותו זכה לרשימה צנועה בלבד בעיתון "לה מונד" במדור "פנקס" מעטו של חוקר האסלאם, מקסים רודנסון. "נעלם מדען צרפתי גדול מאוד, מוכר כמורה על ידי כל עמיתיו בחו"ל. היה מוכר מעט על ידי הקהל הרחב. זה המחיר ששילם על זלזולו בשטחיות".

עבודתו ההיסטוריוגרפית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלוד כאהן נחשב, בדומה לברנרד לואיס נציג של אותם ה"מזרחנים המאוחרים" שהכשרתם הייתה קודם כל בהיסטוריה אירופית ופנו קצת יותר מאוחר לחקר המזרח. שניהם חקרו את תולדות המזרח התיכון תוך שימוש קפדני בכלים של ההיסטוריה הכללית, במיוחד של ההיסטוריה החברתית והפוליטית, ללא דגש מיוחד על נושא הדת והתרבות. לדברי האמפריס, "כשאתה קורא את עבודותיו של כאהן, אתה קורא כאילו על היסטוריה רוסית או איטלקית: האמונה הדתית והביטויים התרבותיים אינם משחקים תפקיד מהותי בניתוחיו" [4] לפני מלחמת העולם השנייה כאהן פרסם קודם מחקרים על המשטר הפאודלי באיטליה הנורמנית ובצפון סוריה בימי מסעי הצלב. אחרי המלחמה המשיך לחקור את תקופת הצלבנים אבל התרכז במיוחד בהיסטוריה הכלכלית של החברה האיסלאמית בימי הביניים.

באוגוסט 1954 בכנס מזרחנים בקיימברידג' הציג מאמר-מניפסט תחת הכותרת "ההיסטוריה הכלכלית והחברתית של המזרח המוסלמי בימי הביניים" שבו קרא תיגר על דרך מחקרי המזרחנות עד אז. דרש ליישם בחקר המזרח אותן השיטות המדעיות הנהוגות בחקר ההיסטוריה המערבית והציע רשימה ארוכה של נושאי מחקר שעוררו תמיהות בקרב "המזרחנים הקלאסיים" שבנכחו בכנס. באותה שנה -1954, הוא פרסם "מבוא למסע הצלב הראשון" (An Introduction to the First Crusade) בכתב העת של אוקספורד Past & Present.[5] התעניין בסחר הימי, בכלכלתה ובמדיניות הכספים של מצרים בימי הביניים. כמו כן כתב על תנועות עממיות ועל האוטונומיה העירונית באסיה המוסלמית באותה תקופה. בקיא בהיסטוריה של המזרח המוסלמי ושל העמים המוסלמים בימי הביניים, כאהן כתב את הפרקים על האסלאם וכצה מפרקים על מסעי הצלב ב"היסטוריה הכללית של הציוויליזציות". קלוד כאהן כתב כמה ערכים באנציקלופדיה של האסלאם בהוצאת בריל ובכתב העת "אראביקה".

כאהן כונה "'דיקן' תחום ההיסטוריה החברתית המוסלמית" ונחשב ל"אחד מההיסטוריונים של האסלאם המשפיעים ביותר" במאה ה-20[6] בארצות הברית כאהן זכה להערכה רבה מצד חוקרים כמו המזרחן פול קוב, שכינה אותו "ההיסטוריון הטוב ביותר של המזרח התיכון במאה העשרים", או ההיסטוריון מארק כהן.[7]

ספרו המפורסם ביותר, שנכתב במקורו בגרמנית ותורגם לעברית, "האסלאם : מלידתו עד תחילת האימפריה העות’מאנית : (המאה השביעית עד סוף המאה ה-15)". ספר מודרני בתפיסתו, הפך להיות פופולרי ומהווה ספר לימוד לתולדות האסלאם באוניברסיטאות בעולם. כאהן ידוע גם בספריו על תולדות סוריה, התקופה ממלוכית והתקופה העות'מאנית כשבהם בולטת גישה היסטורית השוואתית בין עולם האסלאם למקומות אחרים כמו אירופה.

כאהן כתב סדרת מאמרים על תנועות פושעים עממיות בעולם האסלאם של ימי הביניים וטען שלא מדובר בפשע מאורגן, אלא בתנועות תסיסה חברתית שהתפרנסו משוד, שהיה מאפיין של העולם המוסלמי, עולם שהעיר הייתה במרכזו. אבל בעוד שבעיר האירופית באיטליה ובעיקר ונציה ובפלנדריה התפתח מעמד של יושבי עיר בורגנים (מלשון בורג, אנשי המצודה) ונוסדו רפובליקות של סוחרים, הרי שבמזרח זה לא צומח והשכבה החברתית שהייתה צריכה להוות את המעמד הזה תוססת. לדעתו של כאהן מעמד בורגני היה חשוב כשכבת ביניים בין השלטונות והצבא לבין העם.

היה עורכו של כתב-העת Journal of Economic and Social History of the Orient. כאהן כתב פרקים בהיסטוריה של האסלאם ובהיסטוריה של אירן בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.

פעילותו הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו כחבר במפלגה הקומוניסטית התיישבה הייטב עם הזדהותו עם יישום המטריאליזם המרקסיסטי במחקרו ההיסטורי. אם כי לדעתו של ברנרד לואיס, "יש מעט הוכחות לכך שכאהן אימץ גישה אידאולוגית בעבודתו" [8] לא פעם כאהן נכנס למחלוקות קשות עם האידאולוגים של המפלגה, כמו במקרה המוזכר של שיטות הפדאגוג פרנה, שהותקף על ידי אנשים כמו ז'ורז' סנידרס, רוז'ה גארודי, אטיין פאז'ון וז'ורז' קוניו. בשנת 1956 כאהן לימד סנגוריה על פייר ארווה (1913-1993), פעיל ועיתונאי שגורש מהמפלגה הקומוניסטית בגלל הבקורת על הקפאון המחשבתי של התנועה ובשנת 1963, הפעם אחרי שעזב כבר את המפלגה - חתם בכתב העת "Unir-Débat" על הקריאה לרהביליטציה של אנדרה מארטי (1886-1956) שהואשם ב-1952 כי היה כביכול סוכן משטרתי וגורש מהמפלגה הקומוניסטית. בשנת 1957 קלוד כאהן השתתף ב"קבוצת העבודה של ההיסטוריונים הקומוניסטים". כמו כן היה פעיל גם במסגרות אחרות של אקדמאים קומוניסטים כמו התא סורבון - ספרות (Cellule Sorbonne-Lettres) ו"דרכים חדשות" ("ואה נובל" - "Voies Nouvelles"). כתב אפילו מאמר תחת כותרת "האקדמאי והסולידריות המפלגתית". כאהן גילה אהדה לקבוצת ההגות "סוציאליזם וברבריה" שפעלה בין השנים 1949 -1967 בהנהגתו של קורנליוס קסטוריאדיס.

כבן למשפחה יהודית מתבוללת, ומושפע מההשקפות שרווחו בתנועה הקומוניסטית, כאהן לא אהב להבליט את מוצאו היהודי. בדומה ללא מעטים מההיסטוריונים של העולם האסלאמי בארצו, גישתו הייתה אוהדת לעמדות הצד הערבי בסכסוך במזרח התיכון. השתתף בקבוצת המחקר לפתרון הבעיה הפלסטינית מיסודם של מקסים רודנסון וז'אק בֶּרק. בשנת 1991 חתם על עצומה למען שחרורו של מיכאל ורשבסקי, ראש "המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית", שהיה כלוא באותה תקופה בישראל. זמן קצר לפני מותו כאהן חתם גם על הצהרה נגד המלחמה בעיראק שתוכננה על ידי ארצות הברית וארצות נוספות לאחר פלישת סדאם חוסיין לכווית. הצהרה זו הביעה את החשש לעתיד "הידידות עם עמי ערב איתם אנו קשורים בכל כך הרבה אינטרסים מדעיים ותרבותיים".

פרסים ואותות כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1945 - פרס שלומברגר מטעם האקדמיה לכתובות ולספרות יפה
  • 1973 נבחר לחבר ב"אינסטיטוט הצרפתי" - חבר האקדמיה לכתובות וספרות יפה
  • אביר מסדר לגיון הכבוד של צרפת
  • The Festschrift Itineraires d'Orient: Hommages a Claude Cahen, edited by Raoul Curiel and Rika Gyselen, 1995(כתב העת " 1994 Res Orientales" nr. VI בעריכת ראול קוריאל וריקה גיזלן)
  • כתב העת Arabica (43/1 (1996)), מיוזמתו של מוחמד ארכּון ובעריכתו של עבדאללה שייח מוסא, הקדיש את הגיליון מס. 43, למפעל חייו של קלוד כאהן. בגילון, בו השתתפו ד. גזאניאדו (D. Gazagnadou) ופ. מישו (F.Micheau) נמצאת גם רשימה ביבליוגרפית מלאה של כתביו.
  • הפרק שלישי הפרה, הזזה, התקדמות - היסטוריה כללית והיסטוריה של המחשבה

(Transgresser, déplacer, dépasser : histoire générale et histoire de la pensée) בספרו של מוחמד ארכון - "הומניזם ואסלאם:מאבקים והצעות" (Humanisme et Islam : Combats et propositions) הכולל ניתוח עבודותיו של כאהן, נכתב כמחוות הוקרה לזכר ההיסטוריון.

ספרו שתורגם לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • האסלאם : מלידתו עד תחילת האימפריה העות’מאנית : (המאה השביעית עד סוף המאה החמש-עשרה) / קלוד כאהן ; מצרפתית: עמנואל קופלביץ ; עריכה מדעית: יהושע פרנקל. תל אביב : דביר, תשנ"ה 1995.

מבחר ספרים ומאמרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • La Syrie du Nord à l'époque des Croisades et la principauté d'Antioche, thèse de doctorat es-Lettres, Université de Paris, éditions P. Geuthner (1940). ASIN : B001D5E1AQ ASIN : B0018H4LZO

(סוריה הצפונית בתקופת מסעי הצלב והנסיכות אנטיוכיה, תזת דוקטורט בספרות, אוניברסיטת פאריס, הוצאת גטנר, 1940)

  • Le régime féodal de l'Italie Normande 145 pages, thèse complémentaire de l'Université de

Paris, éditions P. Geuthner (1940). LCCN 42034209 (המשטר הפאודלי של איטליה הנורמאנית, תזה משלימה באוניברסיטת פאריס) (בצרפתית)

  • L'histoire économique et sociale de l'Orient musulman médiéval, revue Studia Islamica, Paris (1955).

(היסטוריה כלכלית וחברתית של המזרח המוסלמי הימיביניימי) (בצרפתית)

  • Les facteurs économiques et sociaux dans l'ankylose culturelle de l'Islam, in Classicisme et déclin culturel dans l'histoire de l'Islam, Symposium de Bordeaux (juin 1956), 396 pages, éditions Besson et Chantemerle (1957).

(גורמים כלכליים וחברתיים בקפאון התרבותי של האסלאם - ב"הקלאסיציזם וההידרדרות התרבותית בתולדות האסלאם) (בצרפתית)

  • Mouvements populaires et autonomismes urbains dans l'Asie musulmane du Moyen Âge, revue Arabica, éditions Brill Academic Publishers (1958-1959). Tiré à part de 91 pages (Part I, Arabica V, p.225-250, Part II, Arabica VI, p.25-56, Part III, Arabica VI, p.233-265) LC DS223 C24 1959

(תנועות עממיות ואוטונומיות עירוניות באסיה המוסלמית של ימי הביניים - מאמר בכתב העת "אראביקה") (באנגלית)

(ההדים החברתיים המשתנים של כמה דוקטרינות דתיות)(בצרפתית)

  • Points de vue sur la Révolution abbaside, dans Revue historique (1963).

(נקודות מבט על המהפכה העבסית - ב"רוויו איסטוריק")(בצרפתית)

  • Douanes et commerce dans les ports méditerranéens de l'Égypte médiévale (d'après al-Makhzumi. Minhaj), 314 pages, éditions E.J. Brill (Leiden) (1964)

(מכס וסחר בנמלים הים תיכוניות של מצרים בימי הביניים)(בצרפתית)

  • Preottoman Turkey, 458 pages, Sidg. & J (1968). ISBN|028335254X|978-0283352546 (טורקיה הטרום-עות'מאנית)(באנגלית)
    • מהדורות אחרות:
Pre-Ottoman Turkey : a general survey of the material and spiritual culture and history c. 1071-1330 / by Claude Cahen ; translated from the French by J. Jones-Williams. New York : Taplinger Pub. Co., 1968.
La Turquie pré-ottomane, 409 pages, traduction française augmentée de Pre-Ottoman Turkey, Institut français d'études anatoliennes, éditions Varia Turcica (1988).

ISBN|2906053066|978-2906053069

  • Baba Ishaq, Baba Ilyas, Hadjdji Bektash et quelques autres, Turcica, 1, pp. 53-64 (1969).

(באבא איסחק, באבא איליאס, חאג'י בקטאש ואחרים)

  • Turco-Byzantina et Oriens Christianus, Londres, Variorum Reprints (1974).

(טורקו-ביזנטינה ואוריינס כריסטיאנה)

  • Les Peuples musulmans dans l'histoire médiévale, 496 pages, éditions Institut français de Damas (1977). ASIN : B0000E8UM0

(העמים המוסלמים בהיסטוריה של ימי הביניים)

  • Makhzûmiyyât : Études sur l'histoire économique et financière de l'Égypte médiévale (1977), 225 pages, Brill Academic Publishers (1er août 1997). ISBN|9004049274|978-9004049277* Introduction à l'histoire du monde musulman médiéval : VIIe-XVe siècle, 216 pages, éditions Maisonneuve (nouv. éd, 1983). ISBN|2720010146|978-2720010149

(מחזומייאת:מחקרים על ההיסטוריה הכללית והפינאנסית של מצרים בימי הביניים)

  • Contribution à l'article djaych (armée) dans l'Encyclopédie de l'Islam, E.I.2, II, pp.517-524, éditions Brill Academic Publishers (1986).

(תרומה לערך "ג'יש" (צבא) באנציקלופדיה של האסלאם, הוצאת בריל, כרך ב) (טורקיה הטרום עות'מאנית - מהדורה באנגלית, 1968; תרגום מורחב לצרפתית, 1988)

  • Contribution à l'article hisba' (police des mœurs et des

marchés) dans l'Encyclopédie de l'Islam, E.I.2, III, pp.503-510, éditions Brill Academic Publishers (1991). (תרומה לערך "חסבה) (מדיניות המוסר והשווקים) באנציקלופדיה של האסלאם, כרך ג )

  • Orient et Occident au temps des croisades, 302 pages (1983) (restitue les croisades dans le contexte d'une histoire méditerranéenne), éditions Aubier Montaigne (24 septembre 1992). ISBN|2700720164|978-2700720167

(המזרח והמערב בימי מסעי הצלב)

  • L'Islam, des origines au début de l'Empire ottoman, poche, 413 pages (réédition mise à jour), éditions Hachette Littérature (17 septembre 1997). ISBN|2012788521|978-2012788527
    (האסלאם מתחילתו ועד להתחלת האימפריה העות'מאנית)

כתבי עת בעריכתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
* Damas : Institut français de Damas, 1957; Bulletin d’études orientales ; t. 015, 1955/57
  • Damas : Institut français de Damas, 1960; Bulletin d’études orientales ; t. 016, 1958/60

ספרים שבהם השתתף או בעריכתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Introduction à l’histoire de l’Orient musulman : éléments de bibliographie / J. Sauvaget; Edition: Ed. refondue et complétée /par Cl. Cahen, Paris : Adrien-Maisonneuve, 1961 Initiation à l’Islam ; 001 nouv.
  • Jean Sauvaget’s Introduction to the history of the Muslim East : a bibliographical guide / based on the second edition as recast by Claude Cahen; Berkeley : University of California Press, 1965

(מבוא להיסטוריה של המזרח המוסלמי:יסודות ביבליוגרפיים - בעריכת ז'. סובאז'ה - מהדורה בצרפתית, ,1961

מהדורה באנגלית, 1965)
  • ,,E.Perroy. J.Auboyer,C.Cahen,G.Duby,M.Mollat

vol.3 Moyen Age de L'histoire générale des Civilisations,Presse Universitaire de France ed.2e 1957 Paris, (ימי הביניים - כרך ג של ההיסטוריה הכללית של הציוויליציות, מהדורה שנייה, 1957, פאריס)

  • The Formation of Turkey. The Seljukid Sultanate of Rum: Eleventh to Fourteenth Century Harlow, 2001

(היווצרותה של טורקיה. הסולטנות הסלג'וקית של רום - באנגלית)

  • L’Islam / Claude Cahen; [Paris] : Bordas, 1970
  • ,Der Islam; Frankfurt am Main : Fischer Bucherei, 1968-1971 Fischer Weltgeschichte ;

Bd.014-015 (האסלאם - בהיסטוריה העולמית פישר - בגרמנית)

  • Islam and the Medieval West : aspects of intercultural relations papers presented at the Ninth annual Conference of the Center for medieval and early Renaissance studies, State University of New York at Binghamton / edited by Khalil I. Semaan ; contributors: Claude Cahen ... (et al.); Albany : State University of New York Press, 1980

(האסלאם והמערב בימי הביניים:היבטים של יחסים בינ-תרבותיים - הוצג בכינוס התשיעי של המרכז ללימודים של ימי הביניים והרנסאנס המוקדם - בעריכתו של חליל סמאן) Initiation à l’Islam ; 001 nouv.

  • Orient et Occident au temps des Croisades / Claude Cahen; Paris : Aubier-Montaigne, 1983; (Collection historique)

(מזרח ומערב בתקופת מסעי הצלב) בצרפתית

  • L’oeuvre de Claude Cahen : lectures critiques; Leiden : E. J. Brill, 1996; Arabica ; t. 043, fasc. 1, 1996

(יצירתו של קלוד כאהן:קריאות בקורתיות - בכתב העת אראביקה, ליידן, בצרפתית

  • A medieval administrative and fiscal treatise from the Yemen : the Rasulid Mulakhkhas al-fitan by al-Hasan b. ʻAlī al-Husaynī : a facsimile edition of the Arabic text together with an introduction and annotated translation / by G. Rex Smith ; with additional material from the unpublished research of the late Claude Cahen and R.B. Serjeant; Oxford : Oxford University Press on behalf of the University of Manchester, c2006; Journal of Semitic studies. Supplement; 020
(ספר לימוד למינהל ולניהול כספים מתימן: "מֻלַחַּ'ץ אלְפִטַן" הרסולית, מאת חסן בן עלי אל חוסייני:מהדורה פקסימילית של הטקסט הערבי יחד עם מבוא ותרגום עם הערות שוליים - מאת רקס סמית - עם חומר נוסף ממחקריו שלא פורסמו של קלוד כאהן ור.ב. סארג'נט,)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • François Pouillon- Dictionnaire des orientalistes de langue française, Editions Karthala 2008

(פרנסואה פויון - לקסיקון המזרחנים כותבי צרפתית)

  • Bernard Lewis - Claude Cahen,Proceedings of the American Philosophical Society vol.141, Nr.2, June 1997 p.219-220
  • Michel Cahen- Engagement politique et pensée scientifique chez Claude Cahen, in Itinéraires d'Orient. Hommages à Claude Cahen, op. cit., p. 441.

(מישל כאהן - התגיסות הפוליטית וחשיבה מדעית אצל קלוד כאהן)

  • Mohammed Arkoun - Humanisme et Islam : Combats et propositions, 311 pages, Librairie Philosophique Vrin (2005), p. 79-80

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Jean Claude Garcin- Claude Cahen 1909 -1991, Revue du monde musulman et de la Méditerranée 1991, vol 59, nr 59-60. pp 263-265

François Chamoux Allocution à l'occasion du décès de M.Claude Cahen,membre de l' Académie Comptes-rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et de Belles-Lettres, 1991,vol,135,Nr.4 pp.763-774

Martin Kramer The Jewish Discovery of Islam Part 2

Stephen Humphreys - Tradition and Innovation in the Study of Islamic History The Evolution of North American Scholarship since 1960 .

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משפחת כאהן באתר גנאלוגי "גנאנט"(הקישור אינו פעיל, 10/5/2022)
  2. ^ שם
  3. ^ Ira M. Lapidus, review of Curiel and Gyselen (1995), Journal of the Economic and Social History of the Orient 39.2 (1996), pp. 189-90
  4. ^ (S.Humphreys -(1997
  5. ^ "Past and Present -- Table of Contents (1954, 6)". נבדק ב-2006-03-09.
  6. ^ Paul M. Cobb, review of Curiel and Gyselen (1995) in Journal of Near Eastern Studies 57 (1998), p. 220
  7. ^ Mark Cohen (1994) p.xvii
  8. ^ B.Lewis (1997)


ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלוד כאהן בוויקישיתוף