רחה שטרנבוך
 | |
| לידה |
13 במאי 1905 ודוביצה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בפברואר 1971 (בגיל 65) הרובע השנים-עשר של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Rachela Rottenberg |
| מדינה |
שווייץ |
  | |
רחה שטרנבוך (Recha Sternbuch) לבית רוטנברג (1905–1971) הייתה שווייצרית-יהודייה שהצילה יהודים בתקופת השואה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטרנבוך נולדה בקרקוב, פולין. אביה היה הרב מרדכי רוטנברג, רב ומלומד ידוע. בשנת 1912, בהיותה בת 7, עברו רחה ומשפחתה לאנטוורפן מפולין, בעקבות בקשת המנהיגים הדתיים של האוכלוסייה היהודית ההולכת וגדלה באנטוורפן למנות את אביה לרב הראשי של הקהילה החרדית בעיר.
בקהילה זו לא התאפשר לרחה לקבל חינוך דתי אורתודוקסי ולכן למדה בבית ספר ציבורי, בו למדה צרפתית. בבית דיברה גרמנית עם משפחתה. בביתה התקיימו מפגשים ללימוד יהדות למלומדי הקהילה, בהנחיית אביה. כנערה השתתפה במספר מפגשים כאלה.
רחה נישאה ליצחק שטרנבוך, איש עסקים שמוצאו במונטרה, שווייץ, ועברה בשנת 1928 לגור עמו בסנט גאלן שבשווייץ, עיר הולדתו של בעלה. המעבר לגאלן היה זעזוע תרבותי עבור שטרנבוך, שגדלה בקהילה דתית ולא הייתה מוכנה לקהילה הקטנה והליברלית של יהודי שווייץ. משפחתו של יצחק עברה לארצות הברית לאחר פוגרום קישינב, אך לא התאקלמה שם ועברה לבזל, שווייץ, כשיצחק היה בן 10. אביו של יצחק הפך למנהיג קהילה אורתודוקסית בעיר שרוב יהודיה היו מתבוללים. מבחינה זו, ילדותו של יצחק בשווייץ דמתה לילדותה של רחה בבלגיה, שכן בית אביו הפך לנקודת מפגש של מלומדים דתיים. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ממייסדי הציונות הדתית, שהה בבית שטרנבוך בשנת 1914, כאשר החלה מלחמת העולם הראשונה, חוויה שהשפיעה ככל הנראה על השקפותיה של משפחת שטרנבוך על הציונות. יצחק לא הצליח למצוא שידוך בקהילה השווייצרית-יהודית, שרוב אנשיה היו מתבוללים, ופגש את רחה לאחר ששמע שבתו של רב גדול מבקשת להינשא.
פעילותה בתקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות היותה אשה אורתודוקסית, עם ילדים, בהריון, רחה נהגה להגיע בלילות לאזור המיוער ליד הגבול האוסטרי ולנסות להבריח פליטים ולהתחמק משומרי הגבול השווייצרים שקיבלו הוראה להחזיר יהודים מעל גיל שש-עשרה ומתחת לגיל שישים. היא עבדה עם קצין משטרה שווייצרי, פאול גרינינגר, שבשנת 1938 עזר לה להבריח למעלה מ-800 פליטים לשווייץ.
רחה שטרנבוך נעצרה ונכלאה, ואיבדה את עוברה. גרינינגר איבד את מקום עבודתו ואת הפנסיה שלו עקב עזרתו ליהודים.
לאחר שחרורה מהכלא, המשיכה רחה שטרנבוך בפעילותה, לרוב לבדה, ופעלה לחילוץ של למעלה מ-2,000 יהודים. היא הבריחה אשרות שווייצריות מזויפות ליהודים מעבר לגבולות גרמניה הנאצית ואוסטריה. מאוחר יותר קיבלה אשרות כניסה סיניות שאיפשרו לבעליהן להגיע לשווייץ ואיטליה, משם יכלו להיות מוברחים לארץ ישראל.
ביום בר המצווה של בנה הודיעו לה כי יהודים נמצאים בסכנה בצרפת של וישי. במקום ללכת לבית הכנסת לקחה רחה רכבת לצרפת בשבת והצילה את היהודים שהיו בסכנה,[1] ועברה על האיסור הדתי לגבי נסיעה בשבת, וזאת מטעמי פיקוח נפש.
הייתה לה גישה לדואר הדיפלומטי הפולני וכך הצליחה לשלוח מכתבים מוצפנים לאנשי הקשר שלה בועד ההצלה בארצות הברית ובטורקיה. בערוץ זה העבירה רחה לסניף ועד הצלה בניו יורק, ב-2 בספטמבר 1942, מידע על זוועות השואה, אשר אושש במברק ריגנר באוגוסט 1942. המידע נשלח כדי להתריע בפני יהדות אמריקה על השואה, והוביל לפגישה של 34 ארגונים יהודיים. הדואר הדיפלומטי הפולני שימש גם להעברת מסרים סודיים, וכסף ליהודים באירופה הכבושה על ידי הנאצים כשוחד להצלה.
רחה שטרנבוך פיתחה קשרים טובים עם השליח האפיפיורי לשווייץ, מונסיניור פיליפה ברנדיני (Phillippe Bernadini), דיקן הקהילה הדיפלומטית השווייצרית. הוא העניק לה אפשרות להיעזר בשליחויות הוותיקן למשלוח כסף ומסרים לארגוני יהודים וארגוני התנגדות באירופה הכבושה בידי הנאצים. רחה שטרנבוך הייתה בין הראשונים שהשיגו תעודות זהות דרום אמריקאיות והפיצו אותן ליהודים שחייהם היו בסכנה על ידי הנאצים.
בספטמבר 1944 יצרה רחה שטרנבוך קשר עם ז'אן מרי מוזי, נשיא שווייץ לשעבר ומכר של הימלר. לבקשתה של שטרנבוך, ניהל מוזי, בעזרת בנו, בנואה מוזי, משא ומתן עם הימלר, על שחרור יהודים ממחנות ריכוז תמורת כופר של מיליון דולר. ב-7 בפברואר 1945 הועברו לשווייץ בזכות התיווך 1,210 אסירים מטרזינשטט ושחרורם של אסירים נוספים הובטח במרווחים של שבועיים, אך לא היה שחרור נוסף.
רחה ויצחק שטרנבוך המשיכו לנהל משא ומתן דרך מוזי עד סוף המלחמה. הושג הסכם למסור ארבעה מחנות ריכוז לידי בעלות הברית בתמורה לערבות ארצות הברית לשומרי המחנה שיישפטו במקום להיות מוצאים להורג. כך ניצלו חייהם של אסירים רבים. רחה ויצחק ניהלו משא ומתן לשחרור אלפי נשים ממחנה רוונסברוק ושחרור 15,000 יהודים שהוחזקו באוסטריה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנה הוא הרב אברהם שטרנבוך.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2023 קראה קבוצה של היסטוריונים, נציגי הקהילה היהודית ואנשי ציבור שווייצריים, בהם האמנית פיפילוטי ריסט, לשנות את השם של כיכר רייפאייזן בסנט גאלן לכיכר רחה שטרנבוך. זאת, בשל דעותיו האנטישמיות של הבנקאי פרידריך וילהלם רייפאייזן, על שמו קרויה היום הכיכר.[2] התהליך הרשמי כפוף להחלטת העירייה המקומית וצפוי לקחת לפחות מספר חודשים.[3]
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיחות מוקלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורות נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Wallace, Max (2018). In the Name of Humanity. New York: Penguin. ISBN 978-1-5107-3497-5
- Kranzler, David (1991). "Three who tried to stop the Holocaust". Judaica Book News. 18 (1): 14–16, 70–76. On Rabbi Michael-Ber Weissmandl, Recha Sternbuch and George Mantello* Kranzler, David and Friedson, Joseph, Heroine of Rescue: The Incredible Story of Recha Sternbuch Who Saved Thousands from the Holocaust, Artscroll History Series, Mesorah Publications Ltd, ISBN 978-0-89906-460-4
- Moriah Films, Unlikely Heroes, documentary, includes chapter on Recha Sternbuch (USA)
- The remarkable Recha and Yitzchak Sternbuch: they fought from Switzerland to save Jews in World War II (Moriah Films, Unlikely Heroes. Documentary includes chapter on Recha Sternbuch)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איככה אוכל וראיתי - תולדות משפחת שטרנבוך, הוצאת צוף.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעכל שטרנבוך (1905-1971), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Moriah Films, Unlikely Heroes. Documentary includes chapter on Recha Sternbuch
- ^ Eugster, David; Kern, Thomas (2023-05-26). "Der Gründer der zweitgrössten Bank als Antisemit". swissinfo.ch (בגרמנית). נבדק ב-2023-06-09.
- ^ Elsener, Marcel (2023-06-07). "«Raiffeisen bewegt sich»: Bank bestätigt Recherche zu ihrem Gründer, der als Antisemit seinen Platz verlieren soll". St. Galler Tagblatt (בגרמנית). נבדק ב-2023-06-09.