ריצ'רד ברנס
 | |||||||||||||||
| ריצ'רד ברנס ב-2001 | |||||||||||||||
| לידה |
17 בינואר 1971 רדינג, ברקשייר אנגליה | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 2005 (בגיל 34) לונדון, הממלכה המאוחדת  | ||||||||||||||
| לאום |
 בריטי | ||||||||||||||
| השכלה |
The Henley College | ||||||||||||||
| תקופת הפעילות |
? – 25 בנובמבר 2005 | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
ריצ'רד אלכסנדר ברנס (באנגלית: Richard Alexander Burns; 17 בינואר 1971 - 25 בנובמבר 2005) היה נהג ראלי בריטי שזכה באליפות העולם בראלי בשנת 2001, לאחר שסיים במקום השני באליפות בשנים 1999 ו-2000. ברנס נולד בעיר רדינג שבמחוז ברקשייר באנגליה. הוא גם סייע למיצובישי לזכור בתואר אליפות היצרנים בשנת 1998 ולפיג'ו בשנת 2002. לאורך כל קריירת המרוצים שלו באליפות העולם, ישב לצידו הנווט רוברט ריד. ברנס היה ידוע בסגנון הנהיגה החלק והשיטתי שלו, סגנון שהיה יוצא דופן לנהג צעיר שכזה בדורו.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרום אליפות העולם בראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנס החל לנהוג כבר בגיל 8 כשהוא עושה זאת בשדה ליד ביתו במכוניתו הישנה של אביו, טריומף 2000. בגיל 11 הצטרף למועדון מרוצים המיועד לגילאי 17 ומטה, שם הפך ב-1984 לנהג השנה. כשנתיים מאוחר יותר, בעת טיול שארגן אביו למועדון מרוצים בויילס, נהג ברנס בפורד אסקורט ומאותו הרגע כבר ידע מה הוא רוצה לעשות. לאחר מכן הצטרף למועדון המרוצים של דייוויד ויליאמס בעירו ובשנת 1988 כבר השתתף במרוצי הראלי הראשונים שלו עם טלבו סאנבים. המכונית הייתה בסיסית מידי מכדי לעשות רושם כך שבשנת 1989 הוא כבר החל להשאיל מכוניות ממתחרים אחרים כדי להתקדם.[1]
ב-1990 הוא הצטרף לאתגר פיג'ו וזכה בו לאחר שדייוויד ויליאמס רכש עבורו פיג'ו 205 GTI. הוא זכה לטעימה ראשונה מאליפות העולם כשהשתתף בראלי בריטניה הבינ"ל באותה שנה. בשנת 1991 פגש ברנס את רוברט ריד, האיש שהפך לשותפו למכונית ל-12 השנים הבאות. ב-1992 קנה ויליאמס לברנס סובארו לגאסי מקטגוריה N ובתמיכת פרודרייב זכה באליפות בריטניה. בשנה זו גם עזר ברנס לקולין מקריי עם רשימות הניווט שלו.[2]
בשנת 1993 הוא הצטרף לצוות סובארו לאליפות הראלי הבריטית לצידו של אליסטר מקריי בסובארו לגאסי. הוא ניצח ארבעה מרוצים והפך לאלוף הבריטי הצעיר ביותר אי פעם. בעונה זו הוא גם סיים במקום השביעי בראלי בריטניה. בעקבות הצלחה זו נשאר ברנס עם סובארו להתחרות בעונות של 1994 ו-1995 באליפות הראלי של האסיה-פסיפיק הכוללת את ראלי ניו זילנד, אוסטרליה ובריטניה. התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום שלישי בראלי בריטניה ב-1995 אחרי חבריו לקבוצה קרלוס סאינס ואלוף העולם לאותה שנה קולין מקריי.
אליפות העולם בראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
1996-1998: מיצובישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1996 הצטרף ברנס לקבוצת ראליארט מיצובישי באליפות העולם והשיג ניצחון בראלי ניו זילנד שהיה באותו הזמן רק חלק מאליפות האסיה-פסיפיק. בשנת 1997 השתתף ברכב הזהה לזה של חברו לקבוצה ואלוף העולם טומי מקינן, מיצובישי לנסר Evo VI בקטגוריה A הבכירה, אך מטעמים שיווקיים מותגה כמיצובישי כריזמה GT. התוצאות של ברנס היו טובות. בחמישה מרוצים מתוך השמונה בהם השתתף הוא סיים במקום הרביעי. יחד עם מקום שני בראלי סאפארי, הוא סיים את העונה במקום השביעי.
ב-1998 השיג ברנס את ניצחון הבכורה באליפות העולם כשהוא מנצח בראלי ספארי שהיה ידוע בתור הראלי הקשה והמאתגר ביותר. את ניצחונו השני הוא השיג במירוץ האחרון לאותה שנה, ראלי בריטניה. זה גם היה המירוץ האחרון של ברנס במיצובישי. הניצחון הושג לאחר פרישה דרמטית של קרלוס סיינז בשלבי הראלי הסופיים. פרישה זו גם העניקה את אליפות העולם השלישית ברציפות לחברו לקבוצה טומי מקינן ואת אליפות היצרנים למיצובישי.[3]
1999-2001: סובארו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנס חזר לפרודרייב ולסובארו לעונת 1999, לצידם של יוהא קנקונן וברונו ת'ירי, לאחר שקולין מקריי עזב לפורד. ברנס סיים את העונה במקום השני אחרי טומי מקינן שזכה באליפות בפעם הרביעית ברציפות. הוא גם הוביל את סובארו למקום השני באליפות היצרנים אחרי טויוטה. שנה לאחר מכן הגיע גם כן במקום השני אחרי מרקוס גרונהולם, שותפו לעתיד, שזכה עם פיג'ו באליפות בשנתו הראשונה כנהג במשרה מלאה.
עונת 2001 לא נראתה מבטיחה בתחילה. ברנס לא הצליח להשיג נקודות בשני אירועי הפתיחה במונטה קרלו ובשוודיה. מקום רביעי בפורטוגל ומקום שני בארגנטינה וקפריסין, בשניהם אחרי קולין מקריי, שיפרו את המצב. בהמשך גם מקריי והמתמודד השני על האליפות, טומי מקינן, נקלעו לקשיים משל עצמם בעוד ברנס צובר נקודות בעקביות. הוא השיג את הניצחון הבודד של העונה בניו זילנד וסיים שני באוסטרליה כך שהשלושה הגיעו, יחד עם קרלוס סיינז בפורד, לאירוע האחרון בבריטניה כשלכל אחד סיכוי לזכות באליפות. במרוץ, כל השלושה פרשו עד לסוף היום השני כך שסיום של ברנס במקום השלישי, אחרי צמד נהגי הפיג'ו מרקוס גרונהולם והארי רובנפרה, העניק לו את אליפות העולם ואת הכבוד להיות האלוף האנגלי הראשון. לחגיגת ההצלחה השיקה סובארו בבריטניה מהדורה מיוחדת של האימפרזה, ה-RB5 [1][2]. לאחר הזכייה הפך ברנס לגולה מס לאחר שעבר לאנדורה. הוא תכנן להפוך ליזם נדל"ן לאחר פרישתו ממרוצי הראלי.[4]
2002-2003: פז'ו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנס הצטרף לפיג'ו לעונת 2002 שהייתה באותה תקופה הקבוצה המובילה. ברנס התקשה לעמוד בביצועים של חבריו לקבוצה מרקוס גרונהולם (בעפר) וז'יל פאניצ'י (באספלט). הוא אמנם ניצח את ראלי ארגנטינה אבל עד מהרה נפסל כאשר ה-206 שלו נמצאה במשקל הנמוך מהתקן. בראלי ניו זילנד הוא הוביל עד היום האחרון בו התהפך עם המכונית ופרש. את העונה הוא סיים במקום החמישי עם חמש פעמים על הפודיום אך ללא ניצחונות. את עונת 2003 הוא הוביל לרוב אורכה עם שבע פעמים על הפודיום. סיום נוסף ללא ניצחונות וסיום במקום הרביעי בדירוג הביאו אותו להחלטה לעזוב את הקבוצה הצרפתית ולחזור לסובארו לעונת 2004 לצידו של פטר סולברג הנורווגי.[5] בחודש נובמבר 2003 לעומת זאת, כשהוא בדרך לראלי בריטניה עם סיכוי לזכות באליפות, חווה ברנס התעלפות תוך כדי נהיגה יחד עם נהגה של פורד, מרקו מרטין. בעקבות זאת הוא פרש מהאירוע ומאוחר יותר אובחן כסובל מאסטרוציטומה, סוג של גידול ממאיר במוח.[6] במהלך שנת 2004 הוא קיבל טיפולים ובעקבותיהם נותח באפריל 2005, ניתוח שתואר כ"מצליח מאוד".[7] עם זאת, התקווה התבדתה מהר כשאובחן שהגידול הוא ממאיר.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריצ'רד ברנס מת ביום שישי, 25 בנובמבר 2005, בווסטמינסטר, לונדון[8] בגיל 34, ארבע שנים בדיוק לאחר הזכייה באליפות העולם בראלי. ברנס מת לאחר שהיה בתרדמת במשך כמה ימים כתוצאה מהגידול.[9] הוא הותיר אחריו את אביו אלכס ואת חברתו זואי סקוט.
תוכנית הטלוויזיה הבריטית טופ גיר, שבה ברנס כבר הופיע פעמיים בעבר, שידרה לכבודו מחווה ב-4 בדצמבר 2005 (עונה 7, פרק 4). הסיקור התקשורתי על מותו היה דל יחסית מאחר שמירב תשומת הלב הציבורית הופנתה למותו של אגדת הכדורגל ג'ורג' בסט, שמת באותו היום.[10]
סובארו קיימה מחווה לברנס ב-2006, כאשר מעל 50 סובארו אימפרזה RB5 עלו על המסלול בקסל קומב. סובארו גם הוציאו בשנת 2007 מהדורה מיוחדת של הסובארו אימפרזה WRX STI, ה-RB320.[11][12]
הלהקה הסקוטית טראוויס הקדישו את אלבומם The Boy With No Name לברנס.[13]
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות העולם בראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | קבוצה | רכב | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1990 | פיג'ו טלבו ספורט | פיג'ו 309 GTI | 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
28 |
– | 0 | ||
| 1991 | פיג'ו טלבו ספורט | פיג'ו 309 GTI |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16 |
– | 0 |
| 1992 | ריצ'רד ברנס | פיג'ו 309 GTI |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרש |
– | 0 |
| 1993 | סובארו 555 | סובארו לגאסי RS |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
7 |
43 | 4 | |
| 1994 | SMSG / N. Koseki | סובארו אימפרזה WRX |
|
|
5 |
|
|
|
20 | 8 | ||||||||
| סובארו 555 | סובארו אימפרזה 555 | פרש |
|
|
פרש |
|||||||||||||
| 1995 | סובארו 555 | סובארו אימפרזה 555 |
|
|
7 |
|
פרש |
|
|
3 |
9 | 16 | ||||||
| 1996 | מיצובישי ראליארט | מיצובישי לאנסר EVO III |
|
|
 פרש |
|
4 |
|
5 |
|
פרש |
9 | 18 | |||||
| 1997 | מיצובישי ראליארט | מיצובישי לאנסר EVO IV |
|
|
2 |
פרש |
|
|
פרש |
4 |
4 |
|
4 |
|
4 |
4 |
7 | 21 |
| 1998 | מיצובישי ראליארט | מיצובישי לאנסר EVO IV | 5 |
15 |
1 |
4 |
6 | 33 | ||||||||||
| מיצובישי לאנסר EVO V | 4 |
פרש |
4 |
פרש |
9 |
5 |
7 |
פרש |
1 |
|||||||||
| 1999 | סובארו | סובארו אימפרה WRC 99 | 8 |
5 |
פרש |
4 |
5 |
7 |
2 |
1 |
פרש |
2 |
 2 |
פרש |
1 |
1 |
2 | 55 |
| 2000 | סובארו | סובארו אימפרה WRC 99 | פרש |
5 |
1 |
2 | 60 | |||||||||||
| סובארו אימפרה WRC 2000 | 1 |
2 |
1 |
פרש |
פרש |
פרש |
 4 |
4 |
פרש |
2 |
1 | |||||||
| 2001 | סובארו | סובארו אימפרה WRC 2001 | פרש |
16 |
4 |
7 |
2 |
2 |
פרש |
פרש |
2 |
1 |
פרש |
4 |
2 |
3 |
1 | 44 |
| 2002 | פיג'ו טוטאל | פיג'ו 206 WRC | 8 |
4 |
4 |
2 |
2 |
נפסל[14] |
פרש |
פרש |
2 |
 2 |
4 |
פרש |
פרש |
פרש |
5 | 34 |
| 2003 | פיג'ו טוטאל | פיג'ו 206 WRC | 5 |
3 |
 2 |
2 |
3 |
4 |
פרש |
3 |
3 |
3 |
7 |
8 |
פרש |
|
4 | 58 |
אליפות הראלי האסיה-פסיפיק[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | קבוצה | רכב | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1993 | ריצ'רד ברנס | סובארו לגאסי 4WD טורבו |
|
|
|
|
 2 |
? | ? | |
| 1994 | סובארו 555 | סובארו אימפרזה 555 | פרש |
פרש |
2 |
5 |
 2 |
2 |
3 | 45 |
| 1995 | סובארו 555 | סובארו אימפרזה 555 |
|
פרש |
|
|
3 |
3 |
? | ? |
| 1996 | פטרונס מיצובישי ראליארט | מיצובישי לאנסר EVO III | פרש |
פרש |
2 |
1 |
5 |
2 |
2 | 58 |
| 1997 | מיצובישי ראליארט | מיצובישי לאנסר EVO III |
|
|
4 |
|
4 |
4 |
6 | 30 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Richard Burns' short biography @ BBC.co.uk
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Burns, R: Driving Ambition, עמ' 201. Hodder and Stoughton, 2002.
- ^ Burns, R: Driving Ambition, עמ' 72. Hodder and Stoughton, 2002.
- ^ Rallying: Sainz's hell on Burns' night, The Independent, 1998-11-25 (באנגלית)
- ^ Staff, Guardian (2002-11-09). "Driven to lead a new life in exile". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-03-24.
- ^ "Burns returns to Subaru" (באנגלית בריטית). 2003-08-18. נבדק ב-2019-03-24.
- ^ "Burns diagnosed with brain tumour" (באנגלית בריטית). 2003-11-17. נבדק ב-2019-03-24.
- ^ "Burns surgery 'very successful'" (באנגלית בריטית). 2005-04-26. נבדק ב-2019-03-24.
- ^ Tim Redmayne, Richard Burns has passed away - WRC - Autosport, Autosport.com (באנגלית)
- ^ "Former world champion Burns dies" (באנגלית בריטית). 2005-11-26. נבדק ב-2019-03-24.
- ^ "Football legend George Best dies" (באנגלית בריטית). 2005-11-25. נבדק ב-2019-03-24.
- ^ Subaru announces RB320 STi in honor of fallen rally driver, Autoblog (באנגלית)
- ^ 2007 Subaru Impreza WRX STI RB320 | RSportsCars.com, web.archive.org, 2008-02-18
- ^ Travisonline, web.archive.org, 2014-11-25
- ^ Burns disqualified - Sainz now the victor., Crash, 2002-05-20 (באנגלית)