לדלג לתוכן

רננה רז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רננה רז
רננה רז
רננה רז
לידה 29 ביולי 1978 (בת 45)
פתח תקווה, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק רקדנית, כוריאוגרפית, זמרת, שחקנית
מקום לימודים תלמה ילין עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2
פרסים והוקרה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.renanaraz.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רננה רז (נולדה ב-29 ביולי 1978) היא רקדנית, כוריאוגרפית, שחקנית וזמרת[1] ישראלית.

קריירת המחול[עריכת קוד מקור | עריכה]

רז נולדה בפתח תקווה לאם מורה לתנ"ך ולאב שעוסק בשיווק. היא החלה לרקוד בגיל 5 אצל המורה למחול מרים קופמן ולמדה בבית הספר התיכון לאומנויות על שם תלמה ילין, רז לא התגייסה לצבא.[2] היא למדה ריקוד ב'בת דור',[3] ורקדה בקבוצת המחול של נעה דר ובלהקתו של עידו תדמור. משנת 1999 היא פועלת כיוצרת עצמאית בתחום המחול. יצירותיה הוצגו ביפן, ברזיל, גרמניה, פולין והולנד. בשנת 2001 השתתפה בביאנלה של ונציה בעבודתו של אהד פישוף והאמן אורי קצנשטיין. כמו כן, יצרה כוריאוגרפיות לתיאטראות הבימה, הקאמרי והחאן.

קריירת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רז למדה תיאטרון ב'תיאטרון החדר - המעבדה לתיאטרון' של אמיר אוריין. רז לימדה ב"בצלאל", ומלמדת בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה.

השתתפה בהצגה 'סיפורו של איש בודד' מאת עופר עמרם ובבימויו בתיאטרון צוותא, ו'אשת' מאת אלית ובר ובבימויה בתיאטרון גבעתיים.

ב-2003 גילמה את ציפורה רוטנברג בטלנובלה החסידית "החצר", ב-2004 גילמה את קרן בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה"; גילמה את ענבל בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה היומית "ראש גדול"; וגילמה את אפרת בסדרת הטלוויזיה "מעורב ירושלמי". ב-2005 השתתפה בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן". ב-2007 גילמה את גאיה בסדרת הטלוויזיה "אולי הפעם"; וגילמה את נעמה בסדרת הטלוויזיה "האקס המיתולוגי". ב-2008 גילמה את ענת בן טובים, התפקיד ראשי בסדרת הטלוויזיה "המקום". בשנת 2011 השתתפה בסדרה החברים של נאור. רז שיחקה בסרט זוכה פרס אופיר "למלא את החלל" (2012), ובתפקיד ראשי בסרט הקצר "ערומים" של יורם זקס לצד דני גבע (2015). ב-2019 שיחקה בסרט "מראות שבורות".

בשנת 2015 יצרה את ההצגה "השימוע" בה גם שיחקה, ועסקה בפרשת פיטוריו של המורה אדם ורטה.[4] על יצירתה זו זכתה בפרס שולמית אלוני.[5]

רז השתתפה במספר פרסומות עבור חברת החשמל. כמו כן, רז היא פרזנטורית בקמפיין של לשכת הפרסום הממשלתית לחיסכון במים, מטעם רשות המים.

בשנת 2022 שיחקה בסדרה "מיוחדת" של כאן חינוכית את אורלי דהאן.

השתתפה בפרק בסדרה טיטו ורוחו בתפקיד שני הברמן,[6] פסיכולוגית.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס שר המדע התרבות והספורט ליוצרים בראשית דרכם לשנת 2002.
  • פרס שר החינוך התרבות והספורט ליוצרים צעירים לשנת 2003.
  • פרס התיאטרון בכוריאוגרפיה לשנת 2004.
  • פרס רוזנבלום לשנת 2006.
  • פרס שר המדע התרבות והספורט 2006.
  • פרס היצירה על שם שולמית אלוני 2018.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רז נישאה בטקס נישואים רפורמי עם אור מורן, אנימטור ומעצב גרפי במקצועו. את הטקס ערכה אמה של רז, מירה רז, רבה רפורמית בהכשרתה.

באפריל 2011 נולדה לזוג בת ראשונה.[7] לזוג שני ילדים.[8]

בעקבות אישור "חוק הלאום" בכנסת ב־2018 כתבה רז בטוויטר: "אני פנויה גם לקמפיין 'ישראל מתביישת' אם מישהו בעניין".[9] לקראת הבחירות לכנסת ה-19, חשפה רז כי היא מצביעה למפלגת מרצ.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רננה רז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רועי בהריר, רוקדנית, באתר nrg‏, 30 בינואר 2010
  2. ^ גבי בר-חיים, רננה רז: רוקדת על כל החתונות, באתר nrg‏, 23/7/2008
  3. ^ בית ספר למחול שנסגר, ואינו קשור ללהקת בת-דור
  4. ^ מרב יודילוביץ', רננה רז: "אנשים לא עצרו לחשוב על דברי המורה אדם ורטה", באתר ynet, 27 ביולי 2015
  5. ^ אתר למנויים בלבד מיה אשרי, רננה רז ורנא אבו פריחה זכו בפרס שולמית אלוני ליצירות עבריות וערביות, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2018
  6. ^ Instagram, www.instagram.com
  7. ^ tomroshko, רננה רז היא יופי של אמא, באתר מגזין את, ‏2012-01-15
  8. ^ מאיה נחום שחל, רננה רז: "אני עובדת על לא לחוש אשמה", באתר כלכליסט, 17 במאי 2022
  9. ^ יונתן ריגר, ‏"לא מתביישת במדינה אלא במנהיגים", באתר ‏מאקו‏, 31 ביולי 2018
  10. ^ ויטה קיירס, צפו: רננה רז אוהבת אישה, באתר ynet, 10 בדצמבר 2012