שיחה:רעידת אדמה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה צוטט בכתבה של משה נעים, "רעידת אדמה קלה פקדה הלילה (שבת) את ישראל", באתר כאן נעים, 24 בנובמבר 2007.

רעידת אדמה 9/7/12[עריכת קוד מקור]

רעידת אדמה מאד חזקה התרחשה היום בערב. יש לעדכן. 9/7/2012.

רפאל לירז הוסיף קטע בעייתי בעניין חיזוי רעידות אדמה.

  • הקטע עוסק בהכרזה על הישג מדעי שיצאה היום. ויקיפדיה אינה אתר חדשות, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה. האם יש מקום לדווח בה על תגלית מדעית שפורסמה רק היום, שעדיין צריכה לעבור בדיקה ואישוש? הפרכה של ההכרזה עשויה להתברר תוך חמישה חודשים, לאישוש שלה יידרשו שנים. לכל היותר ניתן לדווח על כך בהסתייגות המתבקשת.
  • לדיווח חדשותי מסוג זה ראוי לתת מקור. האם המקור הוא מסר אישי מהחוקר ללירז, או שאולי מדובר בפרסום באחד מאתרי החדשות? דוד שי 20:40, 16 אפר' 2004 (UTC)


הקטע הוא קטע חדשותי וייתכן מאד שתוך כדי הכנסתו לא נשמרו נכללים המאפיינים טקסט אנציקלופדי. בשינוי נוסח אפשר להביא את הדברים אחרת ולא להחמיץ את הפואנטה החשובה בנושא והיא החשיבות המירבית בחיזוי רעידות אדמה לא מוקדם מדי לטווח ארוך,שגורם לשאננות לנוגעים לדבר,ולא מאוחר מדי ברגע האחרון כשכבר אין מה לעשות כנגד הפורענות.

הנושא של חיזוי רעידות אדמה לטווח של שבועות עד שנים היה משאת הנפש של העוסקים בנושא,וגם אם עדיין אין חיזוקים שאכן הידיעה שיצאה היא אכן "ובא לציון גואל" אין להתעלם ממנה לחלוטין,ושוב בניסוח שונה קצת ובנימה הולמת אפשר לאזכר את העניין. רפאל לירז

על החשיבות של חיזוי רעידות אדמה כבר הוספתי מילים אחדות. שאלה שלא ענית עליה: מה המקור? זאת ידיעה מהיום - מה המקור שלה? איך נוכל לוודא שזו אינה מתיחה של אחד באפריל? דוד שי 21:47, 16 אפר' 2004 (UTC)



המקור הוא חדשות וואלה!: חוקר אמריקאי פיתח שיטה לחיזוי רעשי אדמה

אני חושב שוואלה הם לא מקור טוב במיוחד לחדשה בסגנון זה. אם היה מאמר על זה בNature או בסינטפייק אמריקן אז כבר אפשר לשקול להכניס את זה ערן 21:59, 16 אפר' 2004 (UTC)
אני מסכים עם ערן, אבל מוכן להשאיר את הקוריוז, כהדגמה לרודפי התהילה המבטיחים שביכולתם לחזות רעידת אדמה. דוד שי 22:09, 16 אפר' 2004 (UTC)

לפני רעידת אדמה מגלים בעלי חיים התנהגות שונה מהרגיל,והשאלה היא מה היא מידת ההתראה מראש שניתן לקבל מתופעה זו והאם אכן זה בדור ומתועד?

לו היה ממש בקביעה זו, היה הייתה מצילה את חייהם של עשרות אלפי איראנים, שניספו ברעש שהתרחש שם. דוד שי 22:26, 16 אפר' 2004 (UTC)

"אם אכן נתגלתה דרך לחזוי רעשים זהו מפנה גדול. בשיטות קודמות ניתן היה על בסיס סטטיסטיקה לחזות את הרעידות ברמת דיוק של שנים, בעוד שבשיטה המדוברת החיזוי הוא ברמת דיוק של חודשים. למותר לציין שטענות אלה עדיין צריכות הוכחה." אינני מבין את פשר המשפט האחרון "ברמת דיוק של חדשים", והרי יש כאן דיוק של 3 שבועות ??????? שאלתיאל תחכמוני 77.125.111.63 23:24, 30 ביוני 2012 (IDT) משהו פשוט ממש לא מסתדר במשפט הזה. Jtmjtm 20:32, 26 דצמ' 2004 (UTC)[תגובה]


משהו עדיין לא בסדר במשפט הזה... Jtmjtm 16:53, 27 דצמ' 2004 (UTC)

היכן מקומו של הקישור "כשכדור הארץ תוקף" מאת פופולר סיינס (באתר הידען) http://www.hayadan.org.il/disasterspopsi.html הסוקר את כל האירועים הקטלניים האפשריים: רעידות אדמה, שטפונות, הוריקנים וכו'? זה בוודאות קטע אנציקלופדי ומסכם ולא ידיעה חדשותית? Avibliz 21:49, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

התשובה בגוף, השאלה. רק חלק קטן ממה שכתוב שם מדבר על רעידות אדמה. למה שיהיה קישור לכתבה שמדברת על הוריקנים ושטפונות בערך על רעידות אדמה?! emanשיחה 21:55, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

שאלתי איפה כן, ועל זה לצערי לא ענית.Avibliz 21:56, 15 אוקטובר 2005 (UTC) לדעתי צריך לקשר מכל ארבעת דפי האסונות הרלוונטיים. לא יקרה כלום אם בתור הרחבה הקורא יקבל פרספקטיבה שלמה. Avibliz 21:56, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

הקישורים החיצוניים בויקיפדיה נועדו לשרת את הערך בויקיפדיה. לא ההפך. לכן הדף הזה לא יופיע באף אחד מהערכים האלה, כי הוא לא באמתץ משרת אף אחד מהם. emanשיחה 22:00, 15 אוקטובר 2005 (UTC)
אם הקישור איכותי, מקומו בערך אסון טבע. אבי, העלה זאת בדף בהתאם לנוהל. דוד שי 06:17, 2 ינואר 2006 (UTC)

רעידות אדמה בישראל[עריכת קוד מקור]

עד 1948 ישראל לא הייתה קיימת, ולכן לא היו בה רעידות אדמה. יש לציין במקום זאת "בארץ ישראל". ‏– rotemlissשיחה 17:49, 10 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

נראה כאילו רעידות האדמה בישראל נהיות תכופות משנה לשנה. הערך סובל מעכשוויזם ומישרוצנטריות. חי ◣ 20.11.2007, 11:49 (שיחה)
אני מסכים לחלוטין עם הערתו של חי. מי שקורא את הערך מקבל את הרושם המוטעה שפעם התרחשה רעידת אדמה אחת לכמה מאות שנים, בהמשך אחת לכמה עשרות שנים, אח"כ אחת לכמה שנים, וכיום כמה פעמים בשנה. רעידת אדמה מהסוג שהתרחשה היום אינה ראויה כלל לאיזכור, וכל השפעתה היא גל תקשורתי קטן לשעות אחדות. מחר זה כבר יישכח, ובצדק. מגיסטרשיחה 15:54, 20 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
כל רעידת אדמה שמתרחשת באזורנו ומורגשת באופן ברור, ראויה לאיזכור. ואכן סביר להניח שככל שהמדיה התקשורתית נגישה ליותר ויותר אנשים, אנו מצליחים ליצור תיעוד טוב יותר של הנעשה בעולם.

אני חושב שכל פקולטה לגיאולוגיה כלשהיא בעולם, היתה משלמת הון רב על סקירה של רשימות רעידות אדמה מהסוג הבינוני כפי שהיה אתמול, ולרישום רצף האירועים הזה בהחלט יש ערך אנציקלופדי. מה עוד שאכן וזו דעת כל הגיאולוגים, בשנים האחרונות ישנה פעילות גיאולוגית רבה יותר לאורך השבר שלנו מאשר בשנים קודמות. לסיכום, אני סבור שכל רעידת אדמה ממגניטודה 4 ומעלה ראויה לאיזכור ברשימת רעידות האדמה. פירוטקיןשיחה 13:08, 21 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מסכים עם חי ומגיסטר. אני מתאר לעצמי שפקולטות לגאולוגיה מוכנות לשלם (ולא הון רב) בעד מדידות מדויקות של פעילות סיימולוגית, אך לא בעד מה שהופיע כאן. ים זאת, אם אכן ישנה פעילות גאולוגית רבה יותר בשנים האחרונות יש לדעתי מקום להעיר על כך בערך (תוך ציון מקור). ‏עדיאל13:24, 21 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
סידרתי מחדש את סדרת רעידות האדמה הקלות בפרק נפרד המתייחס לרציפות רעידות האדמה הקלות/בינוניות בישראל ומשמעותן האפשרית.פירוטקיןשיחה 11:47, 25 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
זה פשוט חוצפה!
על סמך אתה קובע קביעה כזו? רק כי יש לנו רשימה עבור השנים האחרונות, ואין על השנים היותר מוקדמות?! זה לא אומר כלום.
בלי הוכחה מה שיש עכשיו בערך זה הטעיית הקוראים, וצריך לעוף מיידית!
emanשיחה 15:51, 26 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מדובר פשוט בחוצפה, החוצפה שיש לכותב למחוק במחי יד קטע ורשימה שכותב אחר עבד עליה רק בגלל שזה 'לא נראה לו', בגלל שהוא כנראה לא קשור לתחום ולא מבין בזה כלום. אני לא ישחזר את הקטע, רק בגלל שחוצפנים קטנים מהסוג שנמצא כאן מוציאים את כל החשק להתאמץ בשביל המיזם המצויין הזה, אבל אני כן ישאל כמה שאלות:

  1. האם לא ראית שציינתי מקור שמתייחס לנושא?
  2. באותה מידה שאתה דורש מקור לכל שורה ממה שכתבתי, אולי תדרוש מקור לכל שורה מתחילת הערך כולו, ובערכים אחרים ? על אותו משקל, מי אמר שרעידת אדמה מתרחשת מתנועה של לוחות טקטוניים ? ועל זו הדרך תוכל לדרוש מקור לכל שורה לאורך הערך
  3. תקיש בגוגל 'רעידת אדמה בישראל', ותמצא מאות אם לא אלפי מאמרים שמתייחסים לתדירות החריגה של רעידות האדמה בישראל.
  4. אם זה קשה לך לחפש בגוגל, מצא לך איזה סטודנט לגיאולוגיה ותשמע באופ ןמדוייק כמעט מילה במילה ממה שכתבתי, זו תמצית הדיונים בקורסים לגיאולוגיה בזמן האחרון.

אם אתם מעוניינים להשאר נחשבים כבני אדם מהוגנים, הרי שעליכן לשחזר את מה שמחקתם, ואם לא אז כל טוב לכם, תמשיכו לדשדש בביצה הרדודה שאתם מפתחים בשיחה האינפנטילית דלעיל, ותחשבו שאתם יודעי כל. פירוטקיןשיחה 16:58, 26 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

  1. המקור היחידי שהיה בפסקה הזו זה הרשומה הזו בבלוג. מה שכתוב שם מעניין, אבל לא רק שרשומה בבלוג של מישהו שהוא גאולוג אבל במפורש כותב שהוא לא מונחה לעיניין זה לא מקור מוסמך, המ שכתבו שם גם לא תומך בטענות שהיו בפסקה שמחקתי.
  2. נו באמת
  3. אנחנו לא אינדקס של גוגל. אם אני אקיש את המילים הנכונות בגוגל אני יכול למצוא גם הוכחות לכך שכדור הארץ שטוח, ושהנחיתה על הירח היתה זיוף.
בכל מקרה, הרשימה לא מוסיפה כלום, אלא רק מציפה תא הערך במידע מיותר שמזיק לערך. מרוב עצים לא רויאם את היער. זה לא משנה כמה קשה מישהו עבד על משהו. מה שמשנה זה האם המשהו מועיל לערך או מזיק לו. במקרה הזה הוא מזיק (ויש לכך קונסנזוס בדף השיחה), לכן זה נמחק. emanשיחה 21:09, 26 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
אם יש משהו שחשוב בערך הזה, ונושא שאותו אנשים מחפשים לדעת, זה בדיוק הפיסקה הזו, ואם ארבעה אנשים חושבים שמשהו לא שייך לערך, עדיין לא הופך את זה לקונצנזוס, אני לא ממשיך את הויכוח הזה אתכם, אבל אם תסתכלו לעצמכם בעינים תבינו לבד שמדובר בטענות שטות, ואולי קצת חוסר פרגון של אנשים צרי אופק פירוטקיןשיחה 11:00, 27 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]
עוד מילה אחת, הרצף החריג הזה זו עובדה, והדיונים אם זה טוב או לא, זו גם עובדה, ואם זה מכביד על הערך, הרי שאפשר בלי גוזמא, למחוק חצי מהערכים של ויקיפדיה שכוללים מלבד שגיאות כתיב ותחביר גסות, גם עובדות ופרטים ונושאים רחוקים מהמציאות הרבה יותר מפיסקה חשובה זו, אבל שוב, לכם נח ברדידות - קבלו אותה ! פירוטקיןשיחה 11:11, 27 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אני מסכים שזהו נושא שמעניין אנשים, אך דווקא משום כך עלינו להזהר במידע שאנו נותנים. גם אני איני מומחה בתחום, אולם נכנסתי לאתר המכון הגאופיסי שם ניתן להוציא סטטיסטיקות של רעידות אדמה מאיזור ישראל (החל משנת 1900 ע"פ טענתם). בדקתי מדגמית את המספר הכולל של רעידות אדמה על פי שנים (מן הסתם ישנה חשיבות גם לעוצמה/מקום/אלף ואחד דברים אחרים אבל כאמור אני לא מומחה בתחום) להלן תוצאות:

כותרת הטבלה
שנה מס' רעידות
2007 102
206 79
2005 101
2004 169
2003 123
2002 129
2001 166
2000 218
1999 245
1998 279
1995 1133
1990 210
1985 104
1980 5

לפחות על פי מספר הרעידות אין כל דבר חריג בשנים האחרונות (האמת שמספרם קטן יחסית לשנים מוקדמות יותר. שוב אינני מומחה שדוקא יש לזה חשיבות, ויתכן שעוצמתם חזקה יותר ויתכנו אלף ואחד דברים אחרים, אך הדבר לפחות בעיני איננו טריביאלי. לסיכום דברי: אם ישנה פעילות חריגה ועובדה זו "היא תמצית הדיונים בקורסים לגאולוגיה בשנים האחרונות" אנא ספק מקור (רציני - לא בלוג) לכך. תודה, ‏עדיאל12:14, 27 בנובמבר 2007 (IST) מתי מתרחשות רעידות אדמה? כל הזמן מתרחשות רעיודת אדמה שאנו לא מרגישים כל הזמן האדמה זזה[תגובה]

רעידות אדמה קלות[עריכת קוד מקור]

המחלוקת בין המומחים בנושא, האם רעידות האדמה הקלות עלולות להיות סימן לרעידת אדמה קשה, או שהן משחררות לחצים ותורמות להפחתה של רעידה קשה (ד"ר הלל ווסט בלוך), או שהן לא חוזות דבר (ד"ר רמי הופשטטר, מנהל המכון הגיאופיזי), הושמטה במהלך הויכוח האחרון וחבל. גם מה שנכתב על המוכנות הנמוכה של ישראל לרעידות אדמה, ועל הצורך להתכונן ברצינות. --אפי ב.שיחה01:03, 3 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

למה חבל?
בעצם ההערה הזו לא נתנה שום מידע. היא אמרה שאו שמשהו יקרה או שהוא לא ייקרה. זה בעצם לכסות את כל האפשרויות, ולכן לא לומר שום דבר. emanשיחה 01:55, 3 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
טבען של מחלוקות שהן מכסות את כל או רוב האפשרויות. ובכל זאת פעמים רבות אנו מציינים מי חשב מה, כי כך האמת מתבררת. --אפי ב.שיחה09:46, 3 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
לאפי ב. , חבל לך על המאמץ להסביר, ההתנגדות לציון הנושא של רעידות אדמה קלות הפכה לעניין כמעט דתי, אולי מישהו מהם מפחד שציון העובדה ימנע את התממשות הפרשנות ? ימים ידברו. פירוטקיןשיחה 11:31, 3 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני (אולי בניגוד לeman), סבור שיש מקום לכתוב על הנושא. אולם יש לכתוב עובדות ולא ספקולציות ותחושות בטן. אך עושה רושם שגם ההתחמקות מהבאת מקורות הפכה לעניין כמעט דתי... ‏עדיאל13:15, 3 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
הבעיה היא פשוט שזה לא כל כך פשוט. אין ספק שרעידות אדמה משחררות לחץ, אין עוררין על כך. האלה היא האם הוא לא זניח? ואין ספק שלפני רעידות אדמה גדולות, פעמים רבות יש רעידות מקדימות קטנות, אבל מצד שני יש גם רעידות קטנות שאחריהן אין דבר. הויכוח כפי שהוצג פה ע"י אפי הוא שיטחי מאד, וגם זה שאני נתתי שיטחי למדי. כלומר כדי להבין באמת במה מדובר צריך להכיר את הגיאולוגיה, והגיאופיסיקה הרבה יותר טוב. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 14:35, 5 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

רעידות אדמה בישראל וההיערכות[עריכת קוד מקור]

רעידת-אדמה בפני עצמה הינה תופעת טבע; בשום-אופן לא אסון. מעשי-אדם או מחדליו הופכים אותה לאסון. מומחים סבורים שרעידת אדמה שתחולל אפר"נ, עלולה להתרחש בישראל בעוד שניות בסיכוי זהה לכך שתתרחש בעוד עשור או יובל. לכן דחוף להיערך.בישראל התרחשו בעבר רעידות אדמה קטלניות. בלתי אפשרי לחזות מתי, היכן ובאיזה עוצמה תהיה רעידת האדמה הקטלנית הבאה. ממשלת ישראל החליטה לַאֲמֵץ אסטרטגיה של "קְדַם-לֶקַח" במקום הפקת לקחים אוֹחֶרֶת. להיערך לפני שקורה ולא אחרי שקרה. באוגוסט 1999, הממשלה מינתה ועדת שרים להיערכות לרעידות אדמה כדי לקדם פתרון. ועדת ההיגוי קבעה שמדינת ישראל תיערך, כ"תרחיש ייחוס לאומי", לרעידת אדמה בעוצמה של 7.5 שמוקדה בבית שאן. אין בכך כדי להתיימר לנבא את שיתרחש, אלא מתווה להיערכות המדינה. החלטה של הועדה באה בצורה של תמ"א 38 - היתה לתת תמריצים ליזמים וקבלמים לבצע חיזוק מבנים שלא עומדים בתקן עמידות מבנים בפני רעידות אדמה -ת"י 413.

לא מבין למה הביאו את בניזרי פה. אם רוצים להביא את מה שאמר בניזרי, אפשר לצטט את המקור ישירות, בניזרי לא המציא פה שום דבר חדש. אם מביאים את הדברים בשמו של בניזרי, זה יכול לבוא רק בהקשר של הסערה שהתעוררה בעקבותם. 99.232.203.75 23:02, 19 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

אני מסכים אתך. הסרתי קטע זה. דוד שי - שיחה 00:31, 20 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

הועבר מרשימת ההמתנה. ירוןשיחה 20:40, 29 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

ערך רחב וממצה שכבר עבר הרבה ידיים. בכלל, אין ערכים מומלצים בקטגוריה:גאולוגיה, וערך מומלץ מתחום זה יכול להפנות תשומת לב לפורטל:גאולוגיה, שהעבודה עליו תסתיים בימים הקרובים. דקי - שיחה 21:34, 26 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

לא ממש. בעיקר רשימה. אין מקורות. וללא קשר, יש עוד שניים שלושה דברים לכתוב על הנושא ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:47, 26 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
הערך כולל רשימות ארוכות. חלקים מהערך סתומים "סולם ריכטר מתאים רק לרעידות הקטנות מ8" (מה שמונה?), "ישנם שלושה סוגי גלים: גלי P, גלי S, וגלי L" (צריך לנחש מהמשך הערך שקיים לפחות מאפיין אחד [מהירות התפשטות] שיוצר את הסיווג לגלים שונים, אולי יש עוד מאפיינים?). לא כתוב דבר על רעידות אדמה כתוצאה מפעילות וולקנית, על אפטרשוקס (לא ידוע לי המינוח העברי) או על ההרס שיוצרות רעידות אדמה (ואולי גם על סוגי אדמה ובנייה והשפעתם על מידת ההרס). החלק שעוסק בחיזוי רעידות אדמה סובל מתסמונת ויקיפדית ידועה ומציג מחקר אחד תוך התעלמות ממידע רלוונטי נוסף של תחום רחב בהרבה w:Earthquake prediction.
לדעתי הערך צריך עוד עבודה. יוספוסשיחה 21:55, 26 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אני חייב לומר דבר אחד: אני מוטרד מהזילות שבמגמה להפוך ערך למומלץ רק בגלל שלא היו עד עכשיו ערכים מומלצים אחרים באותו התחום. הגמל התימני (צריכים עזרה בגרפיקה?) (26.04.2008 22:36)
לא זו הסיבה שביקשתי להמליץ על הערך, ודווקא יש לפחות ערך מומלץ אחד (עד כמה שראיתי) מתחום הגאולוגיה - לפיס לזולי. אני עובדת עכשיו גם על הפורטל ובמקביל סורקת ערכי גאולוגיה שונים, עורכת ערכים קיימים וכותבת חדשים, ובדרך נתקלתי בכמה ערכים טובים, לדעתי. אם טעיתי - אקבל את טעותי. אם יש הערות ענייניות לגבי הערך המוצע - אשמח להקדיש לו זמן ולשפר אותו. דקי - שיחה 05:22, 27 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אביהו הוא הכותב הראשי בוויקי בתחום הגאולוגיה. מכיוון שאביהו הוא מכונת מומלצים ייתכן שחלק מערכיו בנושא הם מומלצים, ואם לא, אתה יכול לנסות לשדל אותו להפוכם לכאלו :). דניאל ב. 05:27, 27 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
במצבו הנוכחי הערך רחוק מאוד מרמה של ערך מומלץ. מלמד כץשיחה 15:30, 28 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
הסרתי את הערך לבינתיים, ואשמח מאוד אם יועלה מחדש בעתיד הקרוב לאחר שיורחב. ירוןשיחה 20:40, 29 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
נינצ'ה לקח עליו את עבודת שיפור הערך, במסגרת מיזם ביקשתם קיבלתם. ראו שיחת משתמש:נינצ'ה#רעידת אדמה. היו צריכים להבחין בכך לפני העלאת הערך לרשימת ההמתנה. אלירן d שיחה 13:37, 30 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

קישור שהוסף[עריכת קוד מקור]

הוספתי לערך זה קישור עם סרטון העוסק ברעידות אדמה. אם יש למשהו הסגות על רלוונטיות הקישור שבבקשה יפנה אלי לפני שהוא מסיר אותו. Tzemedonline - שיחה 00:50, 17 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

בטבלה של רעידות האדמה הבולטות יש בעמודת "מספר ההרוגים" לפעמים פחות מ1000 הרוגים[עריכת קוד מקור]

בניגוד למוצהר בכותרת הטבלה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אין כל בעיה נאמר "עוצמה מעל 7.0" או "למעלה מ-1,000 הרוגים". וכל הרשומות עונות להגדרה. Ranbar - שיחה 17:16, 8 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

רעידות אדמה בתנ"ך וביהדות[עריכת קוד מקור]

הרמב"ם לחם מלחמת חורמה באלילות. הציטוט שהובא כאן מדבר בפירוש על כך שהדברים "נקראים" מעשה אלוהים, ע"י אנשים המיחסים לאל תכונות אנושיות, ואילו הוא הרמב"ם, שולל מכל וכל את יכולתנו להבין את כוונת האל. עולם כמנהגו נוהג זה עיקרון חשוב ביהדות ובטח ובטח אצל הרמב"ם. לשון הגירסה שאני מבקש לשנות: "הרמב"ם בעקבות המקרא מייחס את פגעי הטבע ובכללם רעידות אדמה למעשיו של האל." - האם יש משהו שלשיטתו של הרמב"ם או של המקרא שאינו מעשה ממעשיו של האל?? לפיכך אני בא לידי מסקנה כי כוונת הכותב כאן היא להציג את רעידת האדמה כמשהו שחורג מ"עולם כמנהגו נוהג" (= פועלו הרגיל של ה'), כמשהו המצביע על כוונה אנושית מצד האל - ענישה וכדומה. ואילו הרמב"ם אומר בפירוש, אפילו באותו הפרק עצמו: "המשמעות כאן אינה שיש לו תכונות-אופי..... לא שהוא יתעלה בעל נטיות נפשיות. " (נאמר על ה'). כך כל כוונת הפרק להסביר שאין לה' תארים שאנו יכולים לתפוס. כל תורתו של הרמב"ם מדגישה ענין זה מאוד מאוד. מי שלא התשכנע מפרק זה שיעין קצת ברמב"ם. ואשמח להביא עוד מקורות לאשש את טענתי למי שיבקש.בועה בזרם - שיחה 15:40, 13 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

אני לא יודע מה הקשר בין המלחמה של הרמב"ם באלילות ובהגשמה לבין מה שכתוב בערך. מה שאני יודע שהרמב"ם האמין בתורת הגמול ובעיקרון של שכר ועונש כידוע, ולכן כפי שהוא כותב בפירוש (הוספתי את זה עכשיו בערך ליתר הבהרה) "הווה אומר שמעשׂים אשר כדוגמתם נובעים אצלנו מתוך נטייה נפשית, דהיינו, מתוך קנאה, נקמה, שנאה עמוקה או כעס, באים מלפניו יתעלה בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו, ולא בשום פנים מתוך היפעלות". כלומר הוא טורח להבהיר כי רעידת אדמה היא עונש (כי אחרת צריך לומר שהאל פגע בהם באופן שרירותי), אבל לא נובעת מתוך רגש של נקמה או כעס (שזה דבר אלילי) אלא מתוך דין שכלי. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם11:24, 13 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

בתור דתל"ש אתה ודאי מכיר את תורת שלילת התארים של הרמב"ם שלה ניתן למצוא גם ביטוי בסידור (13 העיקרים):

"  ... שהשי"ת אינו גוף.
ולא ישיגוהו משיגי הגוף ( = מושגים השאולים מתודעתו ומחוויותיו של האדם בשר-ודם),
ואין לו שום דמיון כלל." 

יחוס כעס לה' ואפילו יחוס "דין שכלי" (בלשונך), הם התימרות להבין את דרכי השם. והרי אמר הנביא: "לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכי דרכיכם". הרמב"ם מדגיש בפרק זה (ואף בפרקים נ"א-נ"ג בח"ג, בנושא אחר) שאלו הם לא תארי ה'. את תארי השם אין להשיג וכל מה שנגיד עליו זהו "שיתוף השם בלבד" (מילות הרמב"ם).
יש לי בעיה במיוחד עם המשפט המציג את הציטוט, כי הוא עלול להטעות - הלא ע"פ התנ"ך והרמב"ם כל הדברים שקורים בעולם הם "מעשי" האל. אדם נבון יבין מהציטוט עצמו את האמת הרמב"מית. בועה בזרם - שיחה 16:29, 13 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

א. אני לא דתל"ש ולא דתל"ס ב. יש לך בעיה עם ציטוט של הרמב"ם, שהוא ציטוט מדויק. ג. אני מציע שתקרא בעיון את כל הפסקה במורה נבוכים שוב ושוב. ד. תורת הגמול לא קשורה כלל להגשמה ואוי ואבוי לנו אם זה היה כך. ה. נראה שהרמב"ם נוטה להאמין שכאשר אדם נפגע בתופעת טבע הדבר לא נעשה במקרה ולא נעשה על ידי השטן אלא על ידי מסבב הסיבות כגמול כלשהו. ו. אני מבין את הקושי שלך. ז. אם אתה רוצה לשנות אתה מוזמן לפשפש במורה נבוכים, שמונה פרקים, בפירוש המשניות או אפילו במשנה תורה ולמצוא ציטוט כלשהו שיבסס את טענותיך. ח. אין לי שום התיימרות להבין את דרכי השם, הדברים שלי היו תרגום היו חזרה על דברי הרמב"ם במילים אחרות: "שהמעשים [של רעידות אדמה]... באים מלפניו יתעלה בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו". כלומר לא מתוך רגש אלא משפט. אולי אתה מאשים את הרמב"ם בהגשמה. ט. אני חוזר על הצעתי הראשונה. י. ואם משהו מרגיז אותך, אני מכיר סדנה טובה לניהול כעסים. בברכה, אפי ב. • התחברו לרגשותיכם16:50, 13 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

ראשית סליחה שקראתי לך דתל"ש - טעות שלי. רשמתי בפירוש שאין לי בעיה עם הציטוט (שים לב לפיסקתי האחרונה). האינך מרגיש בסתירה הפנימית שבדבריך - מצד אחד אתה אומר כי אינך מתימר להכיר את דרכי השם, ומצד שני אתה אומר שאתה יודע מתי מעשה מסוים שלו נקרא עונש ומתי לא... אני תקווה שתבין את ההבדל בין הביטוי "הוא נקרא" ובין להגיד על ה' שהוא אכן כזה. באשר לאמירתך שהדברים נעשים ע"י ה', אני מסב את תשומת ליבך שכל הדברים נעשים על ידו. גם שרשע מקבל גמול טוב זה נעשה ע"י ה' וגם שצדיק מקבל גמול רע וכו' וכו'. אין שום סדר ידוע בעניינים האלה ומי שמתיימר לדעת דרכי שמיים, הרי זה משום עבודת אלילים. ביקשתי ממך בנימוס כבר בדף הבית שלך שלא לנסות לנתח אותי פסיכולוגית והנה אתה מגדיל לעשות ושולח אותי לסדנה לניהול כעסים... השאר בבקשה בתחום הענייני כי אין לי שום עניין בלשמוע את דעותיך עלי, אלא נקלענו לכאן כי אתה מתעקש להשאיר ענין שלדעתי אין לך הבנה בו. נראה כי אותך לא אצליח לשכנע ולא נותר לי אלא לנסות לשכנע אחרים היכולים להכריע בענין זה. בכל מקרה טוב שהוספת את הציטוט ומבלי להרגיש נמצאת תומך ומאשר את עמדתי... כל טוב לך. בועה בזרם - שיחה 17:20, 13 ביולי 2009 (IDT) הבעיה של אפי לדעתי זה שהוא אינו מבין שכאשר הרמב"ם אומר משפט אלוהי, זהו רק שיתוף השם והנקודה היא שאנו לא יודעים מהם הקריטריונים ל"משפט" זה. לכן כל מילה שלא נשתמש בה לתיאור הענין היא מליצה ריקה עבורנו בני-אנוש. אולי אפי יודע משהו שאני לא...בועה בזרם - שיחה 13:06, 14 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

סליחה שאני מתפרץ, אבל נדמה לי שאני מבין מה הבעיה בדיוק. מצד אחד הבחור שציטט את הרמב"ם בוודאי ציטט באופן מדוייק. מצד שני אני מבין את הבעיה של "בועה בזרם"- הגישה הרמב"מיסטית מוצגת כאן כאיזו תורה פשטנית (ומאוד לא אופיינית לרמב"ם) של מנגנון שכר ועונש. הסיבה לדבר הוא פשוט מאוד שהציטוט בהקשר המקורי כלל לא דן בשכר ועונש תורניים, אלא בדבר המכונה "מידות ה'". הרמב"ם מנסה להסביר כי "מידות ה'" אינן תארים המגשימים את הקב"ה ("מגשימים" מלשון "גשמי"), אלא פעליו בעולם. גם כאן יש לשים לב שמדובר בשיתוף השם בלבד- "פעליו" לא מתייחס לפעולות כפי שאנו תופסים אותן. במקרה זה הכוונה היא לדרכי העולם, או לפחות איך שאלו (הבולטים מבניהם, כגון אסון טבע שלאדם אין שליטה עליו והוא קטסטרופלי לגביו) נתפסים ע"י בני האדם ומתפרשים על ידיהם כמתאימים למצב רוח/נטיית נפש (שהיא אותה "מידה"). כוונת הרמב"ם כאן היא שהנהגת הקב"ה לא נתפסת, ואנו בני האדם תופסים רק את ההשלכות עלינו, ולכן מחילים על האירועים כביכול תיאורים אנושיים. עוד נקודה שהרמב"ם מבאר בפרק זה היא שחלק מן המידות סותרות כביכול זו את זו- אבל שוב מדובר בכך שאנו, בני האדם, מאנישים את הכל ולא מסוגלים לצאת מהתפיסה הזו (ורק הנביא, למשל משה, מסוגל להשתמש בכוח השיכלי על מנת לרסן את התפיסות המדומות לידיעת ה', ורק אז הוא יכול באמת להגיד את "מידות ה'" כך שיהיה לדבר משמעות שהוא תופס ולא רק מדמיין). עניין השכר והעונש ברמב"ם מגיע הרבה יותר מאוחר במו"נ והוא הרבה יותר מורכב ועדיין שנוי במחלוקת. נדמה לי שהציטוט, בקונטקסט שהוא מוצג, הוא מאוד בעייתי. למען האמת קשה לי לראות את מקום הסעיף "רעידות אדמה ביהדות" בערך שאמור להיות ערך אנציקלופדי (ואולי הכוונה המקורית הייתה לצטט את התזה המגוחכת המקשרת בין משכב זכר לרעידות אדמה? בכל מקרה לא ראוי לדעתי שיופיע בערך).


מכיוון שרעידות אדמה ורעש מרכזיים ביותר בכתבי הקודש, ובדת, בהחלט ראוי ואף חשוב שהם יופיעו. בדומה לליקויי חמה וליקויי ירח, שבהם אי אפשר להעלות על הדעת לא להזכיר את התופעה בתרבות ובדת. (שמש בגבעון דום... או: ינקי בחצר המלך ארתור)
בערך באנגלית מופיע אגב Earthquakes in Culture.


ולעניין הויכוח על הרמב"ם:
נחמד! אני רואה שהעריכה כעת -
ע"פ הרמב"ם פגעי הטבע ובכללם רעידות אינם מלמדים על תכונות אנושיות באלוהות כגון כעס, שנאה נקמה וכו'.
ע"פ תורת שלילת התארים של הרמב"ם, אין לאל תארים ידועים לבני-אדם
כולה על דרך השלילה, ובא לציון גואל. בכל זאת תודה לאפי ב. שלימד אותנו בדרך אגב את הבעייתיות בהסבר ה"שכלתני" של הרמב"ם. (וכאן הדיון הוא לא על הערך, אלא על הרמב"ם) - במילים של ימינו: הקב"ה לא מתעצבן. הוא עושה את הדברים (במידה שאפשר להתייחס אליו כאל "ישות חיצונית שעושה", או בלשון החסידים: "כביכול כביכול") בקור רוח (לפי מה שצריך להיות). אך הדוגמא שהרמב"ם בחר:
הווה אומר שמעשׂים אשר כדוגמתם נובעים אצלנו מתוך ...כעס...
באים מלפניו יתעלה - בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו,
ולא בשום פנים מתוך היפעלות.
הדוגמא שהרמב"ם מביא להסביר תופעה שבה אנשים נפגעו מרעידת אדמה היא:
לא שהרעש פגע באנשים מסיבות שאינן מובנות לנו,
אלא שהרעש פגע באנשים "מסיבות שאכן מובנות לנו" (=עונש), רק שאנו לא מכירים את מלוא הנסיבות (לא ידענו שמגיע לאנשים אלו עונש).
ולפי זה אפי ב. צדק כבר בגרסתו המקורית. אלא שצודק גם בועה בזרם, שאם מסתכלים על כלל כתיבתו של הרמב"ם, הרי שהדוגמא של עונש כהסבר לפגיעת הרעש אותה הביא הרמב"ם, אינה בהכרח האפשרות היחידה להסבר פגיעת הרעש. כמו שהמדייק המתפרץ האנונימי כתב והדגיש נכון, הרמב"ם באופן כללי ובדרך כלל, לא מקבל הסברים שעל פיהם אנו "מבינים" את האל, אלא שאנו יכולים "לשבר את האוזן", כלומר להבין כיוון בלבד. אם כן יש בוודאי הסברים נוספים לצדק שבפגיעת הרעש, ומה שחשוב היה לרמבם להדגיש בפרק זה היה את קוצר ראייתנו. ולפי זה, בחירת הציטוט הנ"ל הינה הוצאה מהקשר ויכולה להטעות.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד בתמוז ה'תשס"ט • 15:24, 16 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

הנוסח הנוכחי מקובל עלי (אם כי הוא אינו מושלם בעיניי), אך בכ"ז מספר הערות: כאשר הרמב"ם אומר "ראויים לו" הוא מקדים לכך את המילה "מלפניו" - הוא אינו מפרט וע"פ הבנתי את הרמב"ם, הוא אינו חושב שאפשר לפרט, מהו הראוי בעיני השם. ארחיק לכת ואומר שה"ראוי" בעיני השם, אינו דווקא מה שמכונה "ענישה" - הענשה היא סוג של האנשה. לכן כאשר אתה כותב "סיבות שמובנות לנו (=עונש)" אינני יכול להסכים. הערה נוספת, שאינה נוגעת דווקא לעניינו היא שאיני מבין מה פירוש הסבר שאינו שכלתי (של הרמב"ם). אך זה אולי דיון אחר.בועה בזרם - שיחה 08:56, 19 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

המתודה התלמודית שכאשר מובא ציטוט בדיון, והוא איננו סביר וקביל, מביאים ציטוט אחר שדוחה אותו או מעמיד אותו בקונטקסט אחר או שמחליטים שנפל שיבוש בציטוט עצמו. וזה מה שאני מצפה שיעשו פה. שיביאו ציטוטים סותרים מהרמב"ם לרמב"ם, בכדי להראות שהעסק יותר מורכב, או שהוא לא התכוון למה שכתב, או כל דבר אחר. בנתיים הדבר נעשה כאן באופן חלקי ביותר. לומר באופן סתמי על פי תפיסתו הכללית של הרמב"ם, שדבריו אינם סבירים זה ממש לא ראיה. לדעתי הדיון צריך להתנהל באופן הזה: למשל שיובאו דבריו בקשר לבעיית הרוע (שהרע הקוסמולוגי לתפיסתו הוא ההעדר שנובע מעצם בריאת העולם החומרי, ולכן הרע הוא כעין צל של האור, ולקטגוריה זו עשויים להשתייך פגעי הטבע, ולכן בדיוק כמו השטן של איוב (אש מהשמים וסערה), אין כאן בכלל מערכת של שכר ועונש, וזה שאומרים שקרה משהו לאדם מהאל זה רק בהשאלה, מכיוון שהאל אחראי למה שברא) ולעניין ההשגחה (שאלו שאינם יודעים אותו הרי הם כבעלי חיים ואין עליהם השגחה, ולכן יתכן שרוב פגעי הטבע אין בהם שום הכוונה אלוהית והם נעשים מאליהם כחלק מטבעו של העולם [מורה ג' י"ז-י"ח]), ולעניין תורת הגמול (למשל מהפרשנות שלו לאיוב, ששכר ועונש ודרכי ה' עמוקים משכל האנוש [מורה ג' כ"ג]), אמנם מצד שני הוא אומר שגם אם אדם נדקר מקוץ זהו עונש לו, כאשר הוא מצטט את הפסוק "כי כל דרכיו משפט" [שם ג י"ז]. נראה שצריך לצרף מכל הדברים תפיסה יותר מורכבת. אני מניח שיש עוד התייחסויות, אבל לעניות דעתי זה יכול להיות כיוון מסוים.אפי ב. • התחברו לרגשותיכם13:37, 22 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

הכנסת רעידת האדמה בצ'ילה לטבלת רעידות האדמה הקטלניות ביותר[עריכת קוד מקור]

מקודם הסרתי אותה מהטבלה, אך היא הוכנסה מחדש. לפי דעתי הטבלה עוסקת ברעידות האדמה הקטלניות ביותר, ולא בכל רעידת אדמה שקורת, בשביל זה יש את הערך רעידות אדמה. אליסףשיחה 21:34, 28 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

הסרתי שוב והפעלתי הגנה. ‏odedee שיחה 21:38, 28 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

האם במקומות גבוהים יותר ,עוצמת הרעש נמוכה יותר?[עריכת קוד מקור]

רציתי לדעת אם יש קשר בין גובה המקום לעוצמת רעידת האדמה המורגשת בו... אשמח לתשובה

עקרונית, לא. העוצמה המורגשת תלויה בכמה גורמים: עוצמת הרעש, עומק המוקד, המרחק מהמוקד, איכות המבנים, סוג הקרקע או המסלע באותה נקודה ועוד. דקישיחהמילה בסלע 10:23, 30 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

רעידות האדמה הקטלניות ביותר שתועדו[עריכת קוד מקור]

בסעיף "רעידות האדמה הקטלניות ביותר שתועדו" נכללות גם רעידות אדמה שגרמו למספר קטן יחסית של נפגעים, והן נכללות בו, כנראה, עקב עוצמתן. יש לפצל את הסעיף לשניים, ולהוסיף סעיף "רעידות האדמה העזות ביותר שתועדו". דוד שי - שיחה 08:02, 14 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

משוב מ-15 בדצמבר 2011[עריכת קוד מקור]

כיצד מתרחשת רעידת אדמה? 77.126.42.85 18:07, 15 בדצמבר 2011 (IST) מי יודע כיצד מתרחשת רעידת אדמה לי אין מושג אולי לכם יש מושג מחכים לתשובה הצוות וזאת ששלחה את השאלה[תגובה]

משוב מ-24 בפברואר 2012[עריכת קוד מקור]

מבקשת להוסיף להסבר אודות רעידת אדמה גם הסבר אודות היערכות תודעתית לרעידות אדמה. מצ"ב פוסט בנושא. מבקשת להכניסו כקישור רלוונטי

http://shinuytodaati.co.il/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%aa-%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%94/ 188.64.200.125 03:47, 24 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

שלום נעמה,
חוששני שהקישור אינו מתאים. ויקיפדיה נשענת על עובדות, ולדעות ואמונות, בין אם הם של דתות ותיקות, או של קבוצות של העידן החדש אין מקום אלא בערכים עליהם. אנחנו כאן משום מה חושבים שמקורה של רעידת אדמה הוא בדרך כלל בשל תהליך הפתחה שעובר הקרום הימי מתחת לקרום היבשתי, ולא שהיא "ביטוי פיזי לטלטלה שעובר כדה"א במעבר מעידן האדמה והמים לעידן האש והאוויר." שבת שלום, אביהושיחה 09:14, 24 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

סוגי גלים: גלי P, גלי S, וגלי L.[עריכת קוד מקור]

גלי P S. גליL לא צריך הסבר?.. 79.180.115.95 11:10, 12 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]

צונמי בים המלח בימי לוט[עריכת קוד מקור]

לא הזכרתם את סדום ועמורה 79.176.169.147 09:40, 28 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 01:57, 9 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 01:57, 9 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 22:34, 25 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

בתיאולוגיה המודרנית[עריכת קוד מקור]

פסקה זו כתובה קצת ברשלנות, אבל החשוב הוא שאינה נשענת על סימוכין כלשהם. האם מדובר בשמועות או בדיות? אמיר בן-עמרם - שיחה 21:00, 17 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]

נזקים ברעידת האדמה[עריכת קוד מקור]

רעידת אדמה היא ממש מסוכנת היא יכולה לגרום לנזק כמו בכתוב. 84.108.174.175 22:52, 10 באפריל 2016 (IDT)[תגובה]

נראה שמישהו העתיק מה שכתבתם מילה במילה... http://www.igs.org.il/documents/er 207.232.18.140 09:37, 16 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

משוב מ-12 ביוני 2018[עריכת קוד מקור]

רעידת אדמה זה תופעה גאולוגית אהבתי מאד תודה!

פרק "בתאולוגיה המודרנית"[עריכת קוד מקור]

רוב תוכן הפרק אינו אנציקלופדי ולא רלוונטי לערך זה ולנושא הפרק:

  1. הפיסקה השניה ("בשנת 2010 יצאו נשים ועיתונאים..."): המסע של הנשים והעיתונאים וודאי שאינו חלק מהתיאולוגיה המודרנית לגבי רעידות אדמה. בנוסף, עצם זה שבאותו יום היו רעידות אדמה היכן שהוא בכדוה"א הינה אנקדוטה שלא רלוונטית כאן (ולא אנציקלופדית). לכל היותר אפשר להשאיר את המשפט "ישנה טענה של מוסלמים פונדמנטליסטים, שאליהם הצטרפו גם נוצרים, הקובעים כי רעידות האדמה נובעות מחוסר צניעות הלבוש של הנשים", אך ללא מקור כלשהו זה לא אנציקלופדי.
  2. הפיסקה השלישית: "וויכוח נוקב מעל דפי העיתון מקור ראשון" הוא רחוק מלהיות סיקור אנציקלופדי של תאולוגיה מודרנית לגבי רעידות אדמה. לכל היותר דעותיהם של כמה מגיבים (וכמובן, ללא שום מקור).

לכן אני תומך במחיקה שתי פסקאות אלו. Dovno - שיחה 10:53, 9 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

אני הייתי זה ששחזרתי את שתי הפסקאות אותן מחק משתמש אנונימי 87.70.53.52 שעליהן אתה מדבר, כיוון שלא היה ברור לי למה הוא מחק אותן, שכן הוא לא נימק במחיקה שלו, ולא היה נראה לי שיש בשתי הפסקאות משהו שאינו בסדר. לכן ברגע שראיתי את הדיון שפתחת, שחזרתי את העריכה שלי. זור987 - שיחה 11:03, 9 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

בעיות בהסברים המדעיים בערך[עריכת קוד מקור]

ישנם מספר בעיות בערך זה אבל העיקרית שבהן היא הטעויות הקריטיות בהסברים המדעיים.

בפתיחת הערך מופיעה ההסבר שרעידת אדמה קשורה לתופעת נדידת יבשות תיאוריה מדעית שאינה מקולת היום ובעיקר תאיוריה לא שלמה(ומעולם לא באמת הייתה מקובלת), התיאוריה המקובלת היום היא תיאורית הלוחות הטיקטוניים שהיא אינה אותה תיאוריה.

המפשט הפותח את החלק מאפייני רעידות אדמה ״רעידות אדמה בכדור הארץ מתרחשות בגלל הלחץ הרב השורר בליבת כדור הארץ שמחפש לו אפיקים להתפרץ, בתפר שבין הלוחות המרכיבים את פני קרום כדור הארץ, (הלוחות הטקטוניים), וגורם לתנועה חדה, מעבר לתנועת החיכוך הרגילה שלהם.״ פשוט לא נכון לחלוטין יש בו כל כך הרבה שגיאות מהותייות שאין מה לתקן וצריך להוריד אותו לדעתי Yohai magen - שיחה 11:33, 9 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

רעידות מחוץ לכדור הארץ[עריכת קוד מקור]

אני תוהה האם זה במתכוון שאין פירוט על רעידות (Quake (natural phenomenon)) שלא שייכות לכדור הארץ. האם כדאי להרחיב על התגלית החדשה של מדידת רעידות במאדים, או שזה ראוי אך ורק לערך רלוונטי על כך שלא נפתח בעברית? --EldadHe - שיחה 20:08, 24 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]

אני חושב שראוי. ראה הפרק שעשיתי. ET - שיחה 12:56, 25 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]
מצויין. תודה. --EldadHe - שיחה 18:33, 25 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]

רעידות האדמה בפארקפילד קליפורניה[עריכת קוד מקור]

שלום Geagea, קיים קובץ בוויקישיתוף בשם Parkfieldquakes.jpg (למקרה שלא יעלה לך כמו שלא עולה לי הקישור לדף בוויקי הוא https://en.wikipedia.org/wiki/File:Parkfieldquakes.jpg). אני מבקש להוסיף אותו לערך הנ"ל בפרק חיזוי רעידות אדמה, פרק משנה אחרון בפרק זה, והקובץ מסרב לעלות. האם אתה יכול לעזור? תודה, Ronavni - שיחה 17:40, 20 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

Ronavni , עכשיו זה יעבוד לך. הקובץ היה בוויקי האנגלית. העברתי לוויקישיתוף.. Geagea - שיחה 18:00, 20 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
Geagea אלוף אתה כבר אמרתי? תודה, Ronavni - שיחה 21:17, 20 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ברעידת אדמה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:58, 16 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

מחיקת טענות לפיה הומוסקסאוליות גוררת רעידות אדמה[עריכת קוד מקור]

גורמים דתיים שונים טוענים כי הומוסקסאוליות גוררת רעידות אדמה. מדוע דבר זה נמחק מהערך ? משתמש:בן שושן אלבר אנא נמק האזרח דרור - שיחה האזרח דרור - שיחה 14:42, 23 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

כל הפרק על תפיסת רעידות אדמה לאורך ההיסטוריה צריך לעבור שכתוב. ראשית, יש לבטל את ההפרדה בין התפיסות התנ"כיות לתפיסות של המיתולוגיות היוונית והנורדית, לאחד הכל תחת תת-פרק בשם "במיתולוגיות הקדומות" ולהוסיף מיתולוגיות נוספות כגון היפנית, הסינית וההודית. שנית, יש להציב את התפיסה של הפילוסופים היווניים תחת תת-פרק בשם "בפילוסופיה היוונית". שלישית, יש לאחד את התפיסות התלמודיות, תפיסת הרמב"ם, התפיסות הנוצריות וכן את האזכור על הקישור להומוסקסואליות בימינו, תחת תת-פרק בשם "ביהדות הרבנית ובנצרות". את המידע אשר, מופיע כעת תחת תת-הפרק "בעידן האורות" יש להסיר או להעביר למקום אחר, משום שאינו עוסק כלל בתפיסה של רעידות אדמה בתקופה זו, אלא בהשפעה של רעידות אדמה ספציפיות על דעותיהם של אישים מסויימים במאה ה-19. את שמו של הפרק שייווצר יש לשנות למשהו כמו "תפיסות של רעידות אדמה טרם העידן המדעי". בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 23:56, 23 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

Ronavni ,אילן שמעוני, Tshuva, hagay1000, Shayshal2, bambikerבעלי הידע בכדור הארץ/קובץ על יד, יודוקוליס, saifunny, יואל, בן עדריאל, biegel, Nahum, אלדד, התו השמיני, Tomer T, TergeoSoftware, Illang, מקף, Tshuva, Ani6032, Kulli Alma, Elai1948בעלי הידע בעברית/אביהו, האם עריכה זו בסדר? תודה --David.r.1929שיחה 15:49, 3 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

ברמה הטהרנית של השפה העברית נראה שהוא צודק, שכן במקור שימשה המלה "רעש" לתאר רעידת אדמה. אולם הטהרנות במקרה הזה עלולה לבלבל את הקורא המצוי, הרגיל לקרוא "רעש" סתם במובן של צליל חזק כלשהו ולא במובן של רעידת אדמה. לדעתי יש לשחזר.--Nahumשיחה 15:58, 3 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
@David.r.1929, עריכת האלמונימי נכונה. Tshuvaשיחה 16:01, 3 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
@David.r.1929 אם הכוונה לשימוש במונח "רעש", במקום במונח "רעידת אדמה", זה יכול להיות אפילו נוח (השימוש במילה אחת במקום שתיים), אבל אז צריך בתחילת הערך לציין ש-"רעש אדמה" או "רעידת אדמה" להלן "רעש" ולשים באמת את כל המופעים של "רעש" במירכאות. אם בהמשך הערך משתמשים במונח "רעש אדמה", אז מה הועילו חכמים בתקנתם? תודה, Ronavniשיחה 17:16, 3 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
"רעש אדמה" זה מונח מומצא. Tshuvaשיחה 17:28, 3 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
אין דבר כזה "רעש אדמה" כשם שאין דבר כזה "שוב פעם". Biegel • תייגו אותי במענה לדברישיחה 21:01, 3 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
מסכימה עם מש:תשובה. אין צורך לרדד את השפה בויקי. "רעש" היא מילה תקינה, גם אם מיושנת לרעישת אדמה, ואין פסול בשימוש בה. אם נתחיל לנקות את ויקי מכל מה שהקורא עלול לא להבין, נגיע במהרה למצב שגם לא נוכל להשתמש במונח "אין פסול" שבו השתמשתי קודם. Kulli Almaשיחה 22:23, 3 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
הטענה הנחרצת לפיה אין דבר כזה "רעש אדמה" מופרזת. אכן המונח במדעי כדור הארץ הוא "רעש" ולא "רעש אדמה"; עם זאת, השוו earthquake insurance במילון ביטוח (תש"ך), באתר האקדמיה ללשון העברית עם earthquake insurance במילון ביטוח (תשע"ז), באתר האקדמיה ללשון העברית. לגופו של עניין, אף אני לא רואה בעיה עם השימוש במונח "רעש". עלישיחה 23:06, 3 במרץ 2024 (IST)[תגובה]
תודה לכל המשיבים. --David.r.1929שיחה 08:53, 4 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024)[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ברעידת אדמה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:51, 20 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]