תלוליות ע'סול
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ירדן  |
| קואורדינטות | 31°48′N 35°36′E / 31.8°N 35.6°E |
  | |
תלוליות ע'סול או תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל (בערבית: تليلات الغسول) הוא אתר ארכאולוגי בירדן, באזור ערבות מואב, 14 ק"מ צפונית מזרחית לים המלח ליד הכפר כפריין. האתר מורכב מקבוצה של תלוליות קטנות ומכאן שמו.
האתר נחפר ונמצאו בו שרידים מהתקופה הכלקוליתית. הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בערבית. בין היתר נמצאו באתר ציורי קיר מרהיבים שמקצתם נפגעו קשות בעת הוצאתם מהאתר.[1]
מציאת האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר התגלה לראשונה על ידי שני כמרים ישועים שהתעניינו בארכאולוגיה תנ"כית, אלכסיס מאלון (Alexis Mallon) ורוברט קפל (Robert Koeppel) מהמכון האפיפיורי למקרא בירושלים. הם גרו בירושלים בשנות ה-20 של המאה ה-20. סופר להם שבאזור שהיה צפון מזרחית לים המלח יש שרידים רבים על פני הקרקע. הם חיפשו את סדום ועמורה שהיו בין חמש "ערי הכיכר" (בראשית פרק י"ט). לצורך כך ארגנו שיירה לבדיקת האתר. מאלון וקפל ראו שהקרמיקה של המקום שונה וכי יש לתת לה שם חדש. מאלון וקפל זיהו שמדובר בתקופת מאוחרת לנאוליתית, הם נתנו לתקופה את השם התקופה הכלקוליתית. האתר נחפר על ידם, בשיתוף הפרהיסטוריון רנה נוויל (Neuville), בין השנים 1929–1938, חפירות נוספות התנהלו על ידי רוברט נורת' (Robert North) בין השנים 1959 – 1960, ובשנת 1967 בראשות הארכאולוג האוסטרלי הֶנֶסי (Hennessy).[2]
האתר והמבנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר קבוצה של 40 תלוליות קטנות המהוות את היישוב הקדום, מתוכן 3 עיקריות. שטחו המשוער של האתר הוא לפחות 60 דונם. באתר נמצאה ארכיטקטורה חדשה. הארכיטקטורה התחלקה ל:
- מבנה בודד
- קומפלקס – מכלול של מספר מבנים באתר קיים.
טיפוס הבית האופייני נקרא בית רוחב. הבית חולק בפרופורציות של 2/3 ו-1/3, כאשר החלק הגדול שימש למגורים ואילו החלק הקטן שימש לאחסון. הכניסה נעשתה מהצד הרחב. לא הייתה דלת כניסה מהבית למחסן. ההשערה היא שהכניסה למחסן נעשתה באמצעות סולם עץ, וזאת כדי להקשות על הכניסה למחסן. במחסן נמצאו כדים גדולים מאוד אשר שימשו לאחסון. לכל בית הייתה חצר צמודה. החצר הייתה פתוחה ומרוצפת בעפר כבוש. בחצרות נמצאו מתקנים להבערת אש, תנורים, בורות, ממגורות, משטחי עבודה וכלי כתישה קטן לקרמיקה, או בסיס הכדים שנמצאו היו גדולים בגובה של 2.0-1.8 מטר, הם היו מעוטרים בעיטורי חבל. הימצאות הכדים הגדולים מצביעה על התיישבות קבע, הכד הגדול אינו נייד. כדים גדולים גם מצביעים על אגירת מזון, ייצור מזון בכמות הגדולה מצרכי האכילה והזריעה. לא נמצאו באתר מבני ציבור. כל המבנים היו שווים בגודלם. הבתים נבנו על יסודות מאבן ועליהן לבני חומר לא שרופות. הגג היה עשוי מענפים ועל הענפים אדמה כתושה אשר מנעה מהגשם לחדור פנימה. התמיכה לגג הייתה מעמוד עץ שהוצב במרכז החדר. הרצפות בחדרים היו מאדמה כתושה קשה.
מכלול הבתים כלל מבנים שהיו מחוברים אחד לשני במכלול של עיגול אשר יצרו מתחם הגנה שאי אפשר להיכנס אליו. למתחם היו שתי כניסות. נמצא כי הפרט האחד החורג מרמת הבניה הפשוטה של הבתים, הוא הטיח הלבן שבו טויחו הבתים מבפנים וציורי הקיר שצוירו עליו. היישוב לא היה מוקף חומה באף שלב של קיומו, באתר לא נמצאו סימני חורבן, והאתר ננטש.
ציורי הקיר והכוכב מע'סול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הממצאים באתר כוללים ציורי קיר בבתי המגורים שחלקם נמצאו במצב גרוע. קטעי הפרסקו השתמרו בחדרים רבים. השערת החוקרים הייתה שאלו ציורים של אנשים פרטיים בבתיהם. הציורים לא היו יצירה חד פעמית, נמצאו ציורים שכוסו בטיח לבן שעליו צוירו ציורים חדשים. נמצאו קטעי טיח שנשתמרו עליהם למעלה מעשרים שכבות של ציורים. הממצאים לא כללו קירות שלמים אלא שברים שחוברו על ידי החופרים לקטע גדול יותר.
הקטע המפורסם ביותר הוא "הכוכב מע'סול". הכוכב הוא ציור פרסקו על גבי טיח בצבע קרם בקוטר 1.84 מטר. הכוכב צויר בצבעי אדמה: אדום, שחור, אפור וצהוב. זהו כוכב פולחני. הכוכב בעל שמונה קרניים. בעיגול המרכזי 3 כוכבים זה בתוך זה. חלקי הפרסקו נמצאו נפולים באתר.[3] יש הטוענים שהציור מסמל שמש – אלוהות אחרת. בין קרני הכוכב ומימינו ציורי מבנה המזכירים מבנה כלקוליתי. הציור כולל ראש עם כובע ומסכה, חיה מיתולוגית עם כנפיים, צבי וחיות מרקדות סביב שמאן. כל הסצנות מזכירות טקס פולחני שקשור לכוכב ולמקדשים. הביצוע של הציור מדויק מאוד, וקצות הקרניים החיצוניות יוצרות מעגל מושלם.[4]
סביב הכוכב מצוירים קטעים שאינם מצטרפים לתמונה שלמה, ייתכן והם שייכים לשכבה אחרת של ציורים. משמאל לכוכב נמצא בעל חיים עם כנף ומולו חלק מבעל חיים בעל זוג קרניים, לשניהם עיניים גדולות, אף ארוך וניבים ארוכים ואדומים.
ממצאים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתחת לרצפות הבתים נמצאו צלמיות משני סוגים: צלמית של נשים הרות (לשם פריון), וצלמיות של בעלי חיים כלבים או כבשים.
הכלים נעשו מחרס פשוט ביד והוחלקו באמצעות גבעולי עשבים. לפי טביעות מחצלות על הכלים עולה כי הניחו אותם על רצפת הטין. אחד הכלים שנמצאו היה הבזיך שהפך לכלי המסמל את הקרמיקה הע'סולית בגלל חריגותו. באתר התגלה שימוש נרחב באבני צור, כלים העשויים מצור, במיוחד אבן צור שצידה האחד היה רחב וצידה השני צר עם להב מושחז. הם קראו לכלים גרזנים, כן נמצאו להבים, אזמלים, נקרים, מגרדות ומרצעים, מאבן – אבני רחיים, עליים ומכתשים, ראשי אלות, אבני משקולת לנולי אריגה, וכן מכורכר, בזלת, על פני השטח כמות מועטה של חתיכות נחושת.
כלכלת האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי העצמות שנמצאו היו ביישוב בקר וצאן, צבאים וחזירים. שרידי גרעינים נמצאו מהצמחים: חיטה, שעורה, אפונה, שעועית, בצל, שום וכן גרעיני זיתים, ענבים ותמר. הימצאות הזיתים והענבים מצביעה על קשר שהיה עם אנשי ההר שם מגדלים גידולים אלה. התמונה שהתקבלה היא של תרבות חקלאית המייצרת מזון ואוגרת אותו, עושה כלי חרס מפותחים.
התרבות הע'סולית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הקראמיקה שנמצאה באתר הוגדרה התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל.
תחילת התקופה הכלקוליתית הוגדרה לפי השכבות התחתונות בתלוליות ע'סול. ניתן לכנותם בדרום הארץ כ"התרבות הבשורית" שהתחילה בסביבות 4,700 לפנה"ס. היא כוללת גם אתרי הבשור וצפון-מזרח סיני, אתרי שכונת רמות בבאר שבע וחלק מממצאי האתר גילת.
התרבות העיקרית של התקופה הכלקוליתית בדרום היא "התרבות הע'סולית" שאותה ניתן לחלק לתרבויות משנה שלהן תפוצה גאוגרפית וזמנים שונים. בהקשר זה ראויה במיוחד לציון העובדה שבאתרי באר שבע (ביר אבו מטר, ביר א-ספאדי, חורבת בתר, תל שבע) התקיים יישוב בערך בין השנים 4,200–4,000.
תצוגה של הממצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממצאים העיקריים שנמצאו באתר מוצגים במוזיאון של המכון האפיפיורי למקרא בירושלים. על קיר המוזיאון מצויר העתק הכוכב מע'סול וכן מגוון של כלי חרס שנמצאו באתר. כוכב ע'סול המקורי נטמן ב-1939 במחסני מוזיאון רוקפלר בירושלים ולא הוצג במשך שנים רבות. לאחר שיקום ביוזמת רשות העתיקות הוצג הכוכב לראשונה בשנת 2016 בבניין הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל,[5] וכיום הוא מוצג במוזיאון רוקפלר.[6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב | ||
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זאב ח. ארליך (ז'אבו), "עוצמתה של תרבות קדומה", "ארץ מקרא" – מוסף השבת, מקור ראשון, 11 ביולי 2008
- תומאס לוי, "ע'סול, תלוליות", בתוך: אפרים שטרן, עורך, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, ירושלים, כרך רביעי, עמ' 1244–1249 ולוח צבע מול עמ' 1,344
- דוד אוסישקין, "התקופה הכאלקוליתית בארץ-ישראל", קדמוניות, שנה ג, חוברת 4 (12), תשל"א–1970, עמ' 110–125
- רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של תקופת המקרא, יחידה 3, האוניברסיטה הפתוחה, 1989, עמודים 162–163
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תלוליות ע'סול, באתר Dotdash
- ערים תת קרקעיות ומקדשים עתיקים בנגב | תרבויות עולמי, באתר תרבויות עולמי, 10 בספטמבר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ilan Ben Zion, Mysterious 6,000-year-old star mural sees first daylight in Jerusalem, The Times of Israel, November 13, 2016
- ^ דוד אוסישקין, "ארץ ישראל בתקופה הכאלקוליתית", תולדות ארץ ישראל (בעריכת יואל רפל), משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1986, כרך א', עמ' 47–60
- ^ עופר בר־יוסף ויוסף גרפינקל, הפריהיסטוריה של ארץ ישראל תרבות האדם לפני המצאת הכתב, הוצאת אריאל, 2008, עמ' 280
- ^ רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של תקופת המקרא, יחידה 3, האוניברסיטה הפתוחה, 1989, עמוד 162
- ^ ניר חסון, "ממצא ארכאולוגי חשוב ונדיר שב מן המתים", הארץ, 16 בנובמבר 2016
- ^ מוצג מיוחד: הכוכב מע'סול, מוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה, 7 באוקטובר 2021