לדלג לתוכן

תלמוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תלמוס
שיוך מוח הביניים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי מוח הביניים עריכת הנתון בוויקינתונים
אספקה עורקית thalamic artery עריכת הנתון בוויקינתונים
ניקוז ורידי thalamic vein עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (808) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) thalamus עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A14.1.08.101 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 5678 עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אמבריולוגיקה E5.14.3.4.2.1.8 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרולוקס birnlex_954 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרוניימס 300 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 62007 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A08.186.211.200.317.826 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D013788 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0039729 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיקום התלמוס במוח האנושי.
התלמוס (רמה) ואזורי המוח.

התלמוס (Thalamus, מיוונית: "חדר פנימי") או הרמה הוא צביר נוירונים גדול, שלוחה של המוח הקדמי (דיאנצפלון).

התלמוס מתפקד כתחנת ממסר של אינפורמציה המגיעה מהחושים (למעט חוש הריח), כמו כן הוא מעורב בעיבוד ראשוני של המידע. בנוסף לכך התלמוס גם מקבל קלט מהאזורים הגבוהים במוח והוא מעורב בבסיס המוחי לקשב[1].

את התלמוס ניתן לחלק למספר גרעינים, בהם גרעין הברך הצדי (LGN) המעורב בתפיסה חזותית[2].

התלמוס מקושר לקליפת המוח[3] ומחבר בינה לבין אזורים תת-קורטיקליים[4]. הוא מקושר לגרעין הזנבי הנמצא בסטריאטום אשר שייך לגרעיני הבסיס[5].

התצורה הרשתית שולחת מידע חושי לתלמוס[6]. התלמוס קולט ומעבד את מרבית המידע התחושתי והתנועתי שמגיע אל קליפת המוח[7][3], כמו למשל העברת קלט הראייה אל קליפת הראייה באונה העורפית, לשם עיבוד ופענוח.

התלמוס מעורב גם בתפקודים רגשיים[3] ויש לו חשיבות בהיבטים הרגשיים של התחושות[7]. מידע הקשור לגירוי מסוים מעובד על ידי התלמוס ומועבר לאמיגדלה, ליצירת מוטיבציה ראשונית האם להיחשף לגירוי או להימנע ממנו. במקביל, אותו מידע מועבר מהתלמוס לעיבוד נוסף בפיתול החגורה הקדמי (ACC) והקורטקס האורביטופרונטלי (OFC)[8]. באמצעות האמיגדלה וה-OFC, המידע שמספק התלמוס מגיע אל ההיפותלמוס, המעורב ביצירת תגובות פיזיולוגיות[8].

התלמוס מעורב בתהליכי העוררות[3] והוא אחראי על הקשב. בנוסף, אחראי התלמוס על דחף השינה, וייתכן שלתלמוס יש תפקיד גם בזיכרון לטווח ארוך.

פגיעה בתלמוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיות רפואיות בתלמוס גורמות לבעיות קשב, מצב רוח ושינה:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תלמוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ התלמוס באתר מכון דוידסון למדע
  2. ^ ישי-קרין, נ. (2005). דיסלקסיה, רכיבה על סוסים והצרבלום. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.
  3. ^ 1 2 3 4 Mai, J. K., & Paxinos, G. (Eds.). (2012). The human nervous system. Academic Press.
  4. ^ V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
  5. ^ Hynd, G. W., Hern, K. L., Novey, E. S., Eliopulos, D., Marshall, R., Gonzalez, J. J., & Voeller, K. K. (1993). Attention deficit-hyperactivity disorder and asymmetry of the caudate nucleus. Journal of Child Neurology, 8(4), 339-347.
  6. ^ גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
  7. ^ 1 2 רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.
  8. ^ 1 2 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.


ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.