לדלג לתוכן

הפרעת עיבוד שמיעתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפרעת עיבוד שמיעתי (APD)
Auditory Processing Disorder
שמות נוספים הפרעת עיבוד שמיעתי מרכזית (CAPD), תסמונת קינג-קופצקי, לקות שמיעתית עם שמיעה תקינה (ADN)
תחום אודיולוגיה, נוירולוגיה
שכיחות 0.5%-5%
גורם בעיקר בתורשה או כתסמין נלווה להפרעה אחרת.
גורמי סיכון לידה טראומתית, פגיעת ראש, סיבוך בהיריון, טראומה גופנית, דלקת קרום המוח, הרעלת עופרת, פרכוס אפילפטי או דלקות אוזניים כרוניות.
תסמינים קושי בהבנה של דיבור, בקשות חוזרות ונשנות מאנשים לחזור על מה שהם אמרו, קושי בהבנת הוראות כשהן נאמרות בדיבור, קושי ביכולת לשנן מידע שנלמד על ידי הקשבה
טיפול אימון שילוב שמיעתי (AIT), נוירופידבק, ריפוי בעיסוק, דקסמתילפנידאט
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D001308
סיווגים
ICD-10 H93.25 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפרעת עיבוד שמיעתי (באנגלית: Auditory Processing Disorder; בקיצור: APD או CAPD, נקרא גם: תסמונת קינג-קופצקי או לקות שמיעתית עם שמיעה תקינה, בקיצור: ADN) היא הפרעה נוירו-התפתחותיות[1] המשפיעה על הדרך שבה המוח מעבד צלילים מהסביבה. לאנשים הלוקים ב-APD, יש מבנה תקין של האוזן ומערכת השמיעה, אבל הם לא יכולים לעבד את הצלילים שהם שומעים באותו אופן כפי שעושים אנשים ללא ההפרעה, מה שמוביל לקשיים בזיהוי ובפירוש צלילים, וקושי בתפיסת דיבור (הדרך שבה נשמעים, מתפרשים ומובנים צלילי השפה).[2] ההשערה הנפוצה ביותר היא שהמקור להפרעה היא בתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית.

על פי האקדמיה האמריקאית לאודיולוגיה, APD מאובחן כקושי בתהליך שמיעתי של צליל אחד או יותר, ותופעה זאת עלולה להשפיע אחרת על מערכת העצבים המרכזית. ההפרעה יכולה להשפיע על ילדים ומבוגרים כאחד, ועלולה להמשיך להשפיע על ילדים בגיל ההתבגרות. למרות שהשכיחות של ההפרעה אינה ידועה, היא משפיעה על 2-7% מהילדים בארצות הברית ובממלכה המאוחדת.[3] פי 2 יותר גברים לוקים מ-APD מאשר נשים.[3]

הפרעת עיבוד שמיעתי שונה מאפאזיה, מכיוון שאפאזיה היא ביטוי של נזק מוחי המשפיע על אובדן כושר דיבור, הבנה, קריאה או כתיבה, בעוד ש-"אפאיזה נרכשת בילדות" לעיתים קרובות משמשת כמילה נפרדת להפרעת עיבוד שמיעתי (תסמונת לנדאו-קלפנר).

ההשערות לכמות הלוקים ב-APD נע בין 0.5% ל-5%.[4][5][6][7] שכיחות ההפרעה אצל גברים גבוהה יותר.[4] בדרך כלל, APD מתקיים כתסמין נלווה להפרעה אחרת.[8] לכן ההשערות הן ש-50% מהלוקים ב-ADHD, 70% מהלוקים בדיסלקסיה ו-80% מהלוקים באוטיזם,[9] לוקים גם ב-APD.[10]

גורמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

APD יכול להיגרם מכל נזק או תפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית אשר פוגעת ביכולת לעבד צלילים מהסביבה.[11][12] עם זאת, הגורמים ל-APD אינם ידועים לחלוטין.[13][14]

לעיתים קרובות, APD יכול להוות תסמין נלווה אצל אנשים עם ADHD,[15] ADD, הפרעה לעיבוד התחושתי, לקות שפה, אוטיזם או דיסלקסיה.[16] ישנם מחקרים רבים המעידים על הפרעה בעיבוד השמיעתי בקרב אנשים הלוקים באוטיזם[17][18][19] ו-ADHD.[20]

רוב המחקרים כיום מצביעים על כך שמקור ההפרעה היא בתורשה, זאת אומרת שהיא מושפעת מגנים.[21][22][23] כמו כל הפרעה נוירו-התפתחותית, APD עלול להתרחש לאחר לידה טראומתית (אנ'),[24] פגיעת ראש[25] או סיבוך בהיריון.[26][2]

ההפרעה עלולה להתפתח בשל מספר גורמים נוספים, כגון טראומה גופנית,[25] דלקת קרום המוח,[27] הרעלת עופרת,[28] פרכוס אפילפטי[29] או דלקות אוזניים כרוניות.[5]

תסמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

APD לא קיימת במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות החמישי (DSM-5).[30] עם זאת, ההפרעה כן קיימת במסמך סיווג המחלות הבינלאומי העשירי (ICD-10) שיצא בשנת 1994. ההפרעה מתוארת בראשי התיבות CAPD (Central Auditory Processing Disorder, בעברית: הפרעת עיבוד שמיעתי מרכזית). המסמך לסיווג המחלות הבינלאומי האחד עשרה (ICD-11) שיצא בשנת 2018, מתאר את ההפרעה בראשי התיבות APD (Auditory Processing Disorder, בעברית: הפרעת עיבוד שמיעתי) ושם אותה תחת "הפרעות ספציפיות אחרות עם לקות שמיעה".[31]

ההפרעה לעיתים קרובות מתחילה בילדות, אבל יש אנשים שמפתחים אותה בשלבים מאוחרים יותר בחייהם.[2]

חלוקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המרכז הלאומי ללקויות למידה (NCLD), הפרעת עיבוד שמיעתי מתחלקת ל-4 קשיים:[30]

  • שמיעה סלקטיבית (auditory discrimination) - היכולת להבחין בין צלילים נפרדים במילים.
  • שמיעה על בסיס דמות (auditory figure-ground discrimination) - היכולת להתמקד בצלילים ספציפיים כשיש רעש רקע.
  • זיכרון שמיעתי (auditory memory) - היכולת לזכור, בטווח הקצר והארוך, מידע המוצג באופן שמיעתי.
  • רצף שמיעתי (auditory sequencing) - היכולת להבין ולזכור את סדר הצלילים והמילים.

תסמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ICD

ישנם תסמינים רבים ל-APD. הרשימה הבאה כוללת תסמינים שעשויים להעיד על הפרעת עיבוד שמיעתי (אך גם על הפרעות אחרות כגון הפרעות קשב, לקות שפה או אוטיזם). מסיבה זאת, יש לאבחן בערבון מוגבל.[32]

תסמינים של בעיות שמיעה או הקשבה בדרך כלל לא קיימים אצל אנשים הלוקים ב-APD, היות שהבעיה היא ככל הנראה בתפקוד לקוי של מערכת העצבים או המוח.[33]

  • קושי בהבנה של דיבור במצבים שבהם יש רעשי רקע (כגון: מספר אנשים שמדברים, הדהוד ועוד).[32][2][34][35]
  • קושי בהבנת הוראות כשהן נאמרות בדיבור.[2][34][13][35]
  • קושי בזיהוי מיקום של צליל.[32][36][13]
  • קושי בהבנה של מילים שנשמעות דומה ובזכירה והבנה של מידע קולי.[2][34][35]
  • אי הבנה של מסרים (למשל, קושי בזיהוי של פרוזודיה העוזרת לפרש סרקזם או בדיחות).[32][13][35]
  • קושי בקריאה, איות ו/או למידה.[32][13][35]
  • זמן תגובה ארוך יותר במהלך דיבור.[32][34]
  • כישורי הקשבה לקויים בדיבור.[34][13]
  • קושי בהבנת דיבור מהיר.[32][2]
  • קושי בהבנה של מבטא כבד.[32][2]
  • רגישות לרעשים חזקים או רעשי רקע.[34][35]
  • הימנעות חוזרת ונשנית מהסחות דעת.[32][35]
  • קושי בתשומת לב לדיבור.[32][35]
  • חוסר רגישות לטון הדיבור או לניואנסים אחרים שבאים לידי ביטוי בדיבור עצמי.[34][37]
  • בקשה מאנשים לחזור על מה שהם אמרו בתדירות גבוהה במהלך דיבור.[32]
  • תגובות לא עקביות או לא הולמות במהלך דיבור.[32]
  • קושי בלמידה של שירים ושירה לקויה.[32]

סוגי אבחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • SCAN (שם מלא: Screening Test for Auditory Disorders)[38] - מבחן להפרעת עיבוד שמיעתי המיועד לילדים אשר פותח בארצות הברית. קיים חשש כי ה-SCAN-C עלול להוביל לאבחון יתר בממלכה המאוחדת. ישנן גם שאלות הנוגעות להשפעה של רמת השפה והדרך שבה SCAN-C בנוי לאבחן, לדוגמה, הבדלים בביצועים נבעו בעיקר ממבטא.[39][40] ישנם 2 מכשירים עיקריים בסוג אבחון זה: SCAN-A למבוגרים ו-SCAN-C לילדים.[38] מבחן ממוצע לוקח בערך 20 דקות.[41]
  • RGDT (שם מלא: Random Gap Detection Test) - מבחן בו נשמעת הקלטה המורכבת מצליל של 1000 הרץ, וישנם עוד תדרים אשר נשמעים בהמשך ההקלטה (בתדירות של 500, 1000, 2000 ו-4000 הרץ). החלק האחרון של המבחן כולל תרגול של גירוי קולי ואחריו קליקים המוצגים בסדר אקראי.[42] אצל ילדים, סף זיהוי פערים כולל העולה על 20 אלפיות השנייה אומר שהם נכשלו במבחן וייתכן שיש להם הפרעה בעיבוד שמיעתי המבוססת על תפיסה חריגה של צליל בתחום הזמן.[43]
  • GIN (שם מלא: Gaps in Noise Test) - מבחן בו נשמעת הקלטה של רעש לבן. המטרה של המבחן היא לזהות פערים של מטופלים בתפיסה של הצליל בדומה למבחן RGDT.[44]

הקשר להפרעות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעות קשב וריכוז

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
APD והפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) יכולים להיות בעלי תסמינים דומים או זהים. להלן רשימה של תסמינים התנהגותיים הנצפים לרוב ב-2 ההפרעות.[45] למרות שיש תסמינים שונים ל-APD ו-ADHD, יש קווי דמיון רבים באופן שבו הם עשויים להתבטא, מה שיכול להקשות על הבחנה בין שניהם.[8][46][47]
ADHD APD
קושי בקשב כישורי הקשבה לקויים בדיבור

קושי בהבנת הוראות כשהן נאמרות בדיבור

קושי בהבנה של מילים שנשמעות דומה

אימפולסיביות תגובות לא עקביות או לא הולמות במהלך דיבור
ליקוי בתפקודים הניהוליים רגישות לרעשים חזקים או רעשי רקע
קושי בריכוז הימנעות חוזרת ונשנית מהסחות דעת קוליות
דיבור יתר קושי בתשומת לב לדיבור
היפראקטיביות

לקות שפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – לקות שפה

לקות שפה (SLI) היא הפרעה נוירו-התפתחותית בתחום התקשורת. קיימת מחלוקת על הקשר בין SLI ל-APD. לקות שפה מאובחנת כאשר לילד יש קשיים בהבנה או בהפקה של שפה מדוברת, והגורם לקשיים אלו אינו ברור (ולא ניתן להסבירו על ידי אובדן שמיעה היקפי). הילד בדרך כלל יתעכב בהתפתחות השפתית שלו ועשוי להתקשות בהפקה של צלילי דיבור ברורים או בהפקה של משפטים מורכבים.

יש הטוענים כי SLI הוא תוצאה ישירה של הפרעת עיבוד שמיעתי.[48][49] עם זאת, תיאוריה זו אינה נמצאת בקונצנזוס המדעי; אחרים טוענים שהקשיים העיקריים הקשורים ללקות בשפה נובעים מבעיות ברמה גבוהה יותר, ולעיתים קשה לברר את הסיבה ללקות בשפה.[49]

עם זאת, מספר מחקרים הראו שאנשים רבים שאובחנו עם SLI ודיסלקסיה, גם מתקשים בעיבוד שמיעתי.[50][51] בנוסף, מחקר שהשווה ילדים עם אבחנה של דיסלקסיה וילדים עם אבחנה של APD, לא מצא הבדל משמעותי בין 2 הקבוצות.[49][52][53]

הגדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 האגודה האמריקאית (ASHA) American Speech–Language–Hearing Association פרסמה מסמך בשם "Central Auditory Processing Disorders" (הפרעת עיבוד שמיעתי מרכזית). האגודה האמריקאית ASHA מגדירה APD כ-"קושי ביעילות שבה מערכת העצבים המרכזית (CNS) מנצלת מידע שמיעתי".[54]

בשנת 2017 האקדמיה האמריקאית לאודיולוגיה (The American Academy of Audiology) פרסמה הנחיות עדכניות הקשורות להפרעה.

בשנת 2018, האגודה הבריטית לאודיולוגיה (British Society of Audiology) פרסמה "הצהרת עמדה והנחיית תרגול" בנושא הפרעת עיבוד שמיעתי ועדכנה את ההגדרה שלה ל-APD. על פי האגודה, APD הוא מונח המתאר "חוסר יכולת לעבד דיבור וצלילים בדיבור".

ועדה של אנשי רפואה בבריטניה המנהלת את תוכנית המחקר להפרעות עיבוד שמיעתי במדינה (UK Auditory Processing Disorder Research Program), מגדירה את ההפרעה כ-"תפקוד עצבי לקוי המאופיין בזיהוי, הבחנה, הפרדה, קיבוץ, לוקליזציה או סדר לקויים של צלילי דיבור". הם עוד הוסיפו כי "ההפרעה לא נובעת רק מחוסר קשב כללי, שפה או תהליכים קוגניטיביים אחרים".[55]

טיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול ב-APD מתחלק בדרך כלל לשלושה תחומים עיקריים: שינוי סביבת למידה, פיתוח מיומנויות מסדר גבוה כדי לפצות על ההפרעה, ותיקון הליקוי השמיעתי עצמו.[56] עם זאת, אין הרבה מחקרים המעידים על טיפול מוצלח ב-APD. רוב המחקרים מראים שיפור לאחר אימון עם המטופל, אך ייתכן כי מדובר באפקט פלצבו. מספר מחקרים מראים שאימון שמיעתי עשוי לשפר את העיבוד השמיעתי ואת המודעות הפונולוגית, עם שינויים שנצפו ברמה פיזיולוגית.[57][50][58] תוכנות מחשב כגון Earobics ו-Fast ForWord גם כן יכולות לעזור, אך היעילות שלהן בשיפור השפה והאוריינות עדיין מוטלת בספק.[59] מחקר משנת 2011, הראה שהתוכנה "LiSN & Learn" יכולה להיות יעילה בטיפול של APD.[60]

למרות שיש עדויות לכך שאימון שפתי ושמיעתי יכולים לעזור להתמודד עם ההפרעה, אין מחקר עדכני התומך בטיפול APD מסוים. הטיפולים הקיימים כוללים:

  • אימון שילוב שמיעתי (AIT) - בדרך כלל כולל ילד שמשתתף בשני מפגשים בני 30 דקות, כל יום במשך 10 ימים.
  • נוירופידבק - סוג של ביופידבק בו נמדדת הפעילות העצבית של המשתתף, והוא מקבל עליה משוב בזמן אמת.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Freitag Cm, Noterdaeme M, Snippe K, Schulz P, Kim Z, Teufel K, [Developmental Speech and Language Disorders According to ICD-11], Zeitschrift fur Kinder- und Jugendpsychiatrie und Psychotherapie 49, 2021 Nov doi: 10.1024/1422-4917/a000821
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Auditory processing disorder (APD), nhs.uk, ‏2017-10-17 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Frank E. Musiek, Gail D. Chermak, Handbook of Central Auditory Processing Disorder: Comprehensive intervention, Plural Publishing, 2014, ISBN 978-1-59756-562-2. (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Ahmad A. Alanazi, Understanding Auditory Processing Disorder: A Narrative Review, Saudi Journal of Medicine & Medical Sciences 11, 2023-12, עמ' 275 doi: 10.4103/sjmms.sjmms_218_23
  5. ^ 1 2 Auditory Processing Disorder (for Parents), kidshealth.org (ב־)
  6. ^ Auditory Processing Disorder (APD), www.nationwidechildrens.org (באנגלית)
  7. ^ Kyoko Nagao, Tammy Riegner, Jennifer Padilla, L. Ashleigh Greenwood, Jessica Loson, Sarah Zavala, Thierry Morlet, Prevalence of Auditory Processing Disorder in School-Aged Children in the Mid-Atlantic Region, Journal of the American Academy of Audiology 27, 2016-10, עמ' 691–700 doi: 10.3766/jaaa.15020
  8. ^ 1 2 Ellen de Wit, Pim van Dijk, Sandra Hanekamp, Margot I. Visser-Bochane, Bert Steenbergen, Cees P. van der Schans, Margreet R. Luinge, Same or Different: The Overlap Between Children With Auditory Processing Disorders and Children With Other Developmental Disorders: A Systematic Review, Ear and Hearing 39, 2018-01, עמ' 1–19 doi: 10.1097/AUD.0000000000000479
  9. ^ Zachary J. Williams, Jason L. He, Carissa J. Cascio, Tiffany G. Woynaroski, A review of decreased sound tolerance in autism: Definitions, phenomenology, and potential mechanisms, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 121, 2021-02-01, עמ' 1–17 doi: 10.1016/j.neubiorev.2020.11.030
  10. ^ Prevalence of APD, Auditory Processing Center (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ Henry L. Lew, Jeffrey Weihing, Paula J. Myers, Terri K. Pogoda, Gregory L. Goodrich, Dual sensory impairment (DSI) in traumatic brain injury (TBI)--An emerging interdisciplinary challenge, NeuroRehabilitation 26, 2010, עמ' 213–222 doi: 10.3233/NRE-2010-0557
  12. ^ Frank E. Musiek, Gail D. Chermak, Jeffrey Weihing, Megan Zappulla, Stephanie Nagle, Diagnostic accuracy of established central auditory processing test batteries in patients with documented brain lesions, Journal of the American Academy of Audiology 22, 2011-06, עמ' 342–358 doi: 10.3766/jaaa.22.6.4
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 Auditory processing disorder (APD) - Symptoms and causes, Mayo Clinic (באנגלית)
  14. ^ What Causes Auditory Processing Disorder?, Auditory Processing Center (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ Bianca Pinheiro Lanzetta-Valdo, Giselle Alves de Oliveira, Jane Tagarro Correa Ferreira, Ester Miyuki Nakamura Palacios, Auditory Processing Assessment in Children with Attention Deficit Hyperactivity Disorder: An Open Study Examining Methylphenidate Effects, International Archives of Otorhinolaryngology 21, 2017-01, עמ' 72 doi: 10.1055/s-0036-1572526
  16. ^ Bettina Serrallach, Christine Groß, Valdis Bernhofs, Dorte Engelmann, Jan Benner, Nadine Gündert, Maria Blatow, Martina Wengenroth, Angelika Seitz, Monika Brunner, Stefan Seither, Richard Parncutt, Peter Schneider, Annemarie Seither-Preisler, Neural Biomarkers for Dyslexia, ADHD, and ADD in the Auditory Cortex of Children, Frontiers in Neuroscience 10, 2016-07-15 doi: 10.3389/fnins.2016.00324
  17. ^ K. O’Connor, Auditory processing in autism spectrum disorder: A review, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 36, 2012-02-01, עמ' 836–854 doi: 10.1016/j.neubiorev.2011.11.008
  18. ^ autismAdmin, Auditory Processing Problems in ASD, Autism Research Institute (באנגלית אמריקאית)
  19. ^ Autism Spectrum Disorder and APD, SoundSkills (ב־New Zealand English)
  20. ^ When They Respond "What?" "Huh?" It Could Be Auditory Processing Disorder, CHADD (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ Teresa Bailey, Beyond DSM: The Role of Auditory Processing in Attention and Its Disorders, Applied Neuropsychology: Child 1, 2012-07, עמ' 112–120 doi: 10.1080/21622965.2012.703890
  22. ^ Piers Dawes, Dorothy V. M. Bishop, Tony Sirimanna, Doris-Eva Bamiou, Profile and aetiology of children diagnosed with auditory processing disorder (APD), International Journal of Pediatric Otorhinolaryngology 72, 2008-04-01, עמ' 483–489 doi: 10.1016/j.ijporl.2007.12.007
  23. ^ Dafydd Stephens, Fei Zhao, The Role of a Family History in King Kopetzky Syndrome (Obscure Auditory Dysfunction), Acta Oto-Laryngologica 120, 2000-01, עמ' 197–200 doi: 10.1080/000164800750000900
  24. ^ Dr Tony Ebel, DC, CPPFC CCWP, Unraveling the Mystery of Auditory Processing Disorder: An Exhaustive Look | PX Docs, pxdocs.com, ‏2023-10-17 (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ 1 2 Carolina Calsolari Figueiredo de Godoy, Adriana Neves Andrade, Italo Suriano, Carla Gentile Matas, Daniela Gil, Central auditory processing in children after traumatic brain injury, Clinics 77, 2022-12 doi: 10.1016/j.clinsp.2022.100118
  26. ^ Kisilevsky Bs, Davies Ga, Auditory processing deficits in growth restricted fetuses affect later language development, Medical hypotheses 68, 2007 doi: 10.1016/j.mehy.2006.08.004
  27. ^ WebMD Editorial Contributors, What Is Auditory Processing Disorder?, WebMD (באנגלית)
  28. ^ Dietrich Kn, Succop Pa, Berger Og, Keith Rw, Lead exposure and the central auditory processing abilities and cognitive development of urban children: the Cincinnati Lead Study cohort at age 5 years, Neurotoxicology and teratology 14, 1992-01 doi: 10.1016/0892-0362(92)90028-9
  29. ^ Suzanne C. Purdy, Iruni Wanigasekara, Oscar M. Cañete, Celia Moore, Clare M. McCann, Aphasia and Auditory Processing after Stroke through an International Classification of Functioning, Disability and Health Lens, Seminars in Hearing 37, 2016-08, עמ' 233–246 doi: 10.1055/s-0036-1584408
  30. ^ 1 2 "Auditory Processing Disorder: Symptoms, Diagnosis & Treatment". ADDitude (באנגלית אמריקאית). 2016-12-08. נבדק ב-2024-09-18.
  31. ^ AB5Y Other specified disorders with hearing impairment, ICD-11 for Mortality and Morbidity Statistics
  32. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Central Auditory Processing Disorder, American Speech-Language-Hearing Association (באנגלית)
  33. ^ Brenda Goodman, MA, Sensory Processing Disorder: Causes, Symptoms, and Treatment, WebMD (באנגלית)
  34. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Auditory Processing Disorder (APD), New Zealand Audiological Society (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Auditory Processing Disorder (APD), www.nationwidechildrens.org (באנגלית)
  36. ^ ADHD and auditory processing disorder: Difference, diagnosis, and more, www.medicalnewstoday.com, ‏2021-11-09 (באנגלית)
  37. ^ D.-E. Bamiou, F. E. Musiek, L. M. Luxon, Aetiology and clinical presentations of auditory processing disorders—a review, Archives of Disease in Childhood 85, 2001-11-01, עמ' 361–365 doi: 10.1136/adc.85.5.361
  38. ^ 1 2 Jennifer McCullagh, Screening Test for Auditory Processing Disorders, New York, NY: Springer, 2013, עמ' 2682–2684, ISBN 978-1-4419-1698-3. (באנגלית)
  39. ^ Piers Dawes, The SCAN-A in testing for auditory processing disorder in a sample of British adults, International Journal of Audiology 50, 2011-02, עמ' 107–111 doi: 10.3109/14992027.2010.527861
  40. ^ Piers Dawes, Dorothy V. M. Bishop, The SCAN-C in testing for auditory processing disorder in a sample of British children, International Journal of Audiology 46, 2007-12, עמ' 780–786 doi: 10.1080/14992020701545906
  41. ^ Piers Douglas Dawes, Dorothy Vera Margaret Bishop, The SCAN-C in testing or auditory processing disorder in a sample of British children, עמ' 3
  42. ^ Robert Keith, Gap Detection, AudiologyOnline (באנגלית)
  43. ^ Nuray Bayar Muluk, Fulya Yalçinkaya, Robert W. Keith, Random gap detection test and random gap detection test-expanded: Results in children with previous language delay in early childhood, Auris, Nasus, Larynx 38, 2011-02, עמ' 6–13 doi: 10.1016/j.anl.2010.05.007
  44. ^ Frank E. Musiek, Jennifer B. Shinn, Robert Jirsa, Doris-Eva Bamiou, Jane A. Baran, Elena Zaida, GIN (Gaps-In-Noise) Test Performance in Subjects with Confirmed Central Auditory Nervous System Involvement, Ear and Hearing 26, 2005-12, עמ' 608 doi: 10.1097/01.aud.0000188069.80699.41
  45. ^ G. D. Chermak, E. K. Somers, J. A. Seikel, Behavioral signs of central auditory processing disorder and attention deficit hyperactivity disorder, Journal of the American Academy of Audiology 9, 1998-02, עמ' 78–84; quiz 85
  46. ^ National Research Network (AAFP), DSM-5 Diagnostic Criteria for ADHD
  47. ^ mcartoon, קריטריונים לאבחנה של הפרעת קשב ורכוז לפי DSM5 היפראקטיביות, באתר מכון עטרה - אבחון פסיכודידקטי, בהנהלת עטרה רוטפלד פסיכולוגית חינוכית מומחית ובכירה, ‏2019-01-22
  48. ^ Melanie A. Ferguson, Rebecca L. Hall, Alison Riley, David R. Moore, Communication, Listening, Cognitive and Speech Perception Skills in Children With Auditory Processing Disorder (APD) or Specific Language Impairment (SLI), Journal of Speech, Language, and Hearing Research 54, 2011-02, עמ' 211–227 doi: 10.1044/1092-4388(2010/09-0167)
  49. ^ 1 2 3 Carol A. Miller, Auditory Processing Theories of Language Disorders: Past, Present, and Future, Language, Speech, and Hearing Services in Schools 42, 2011-07, עמ' 309–319 doi: 10.1044/0161-1461(2011/10-0040)
  50. ^ 1 2 David R. Moore, Auditory processing disorders: acquisition and treatment, Journal of Communication Disorders 40, 2007, עמ' 295–304 doi: 10.1016/j.jcomdis.2007.03.005
  51. ^ Mohan Kumar Kalaiah, Relation between Phonological Processing, Auditory Processing and Speech Perception among Bilingual Poor Readers, Journal of Audiology & Otology 19, 2015-12, עמ' 125–131 doi: 10.7874/jao.2015.19.3.125
  52. ^ Piers Dawes, Dorothy V. M. Bishop, Psychometric profile of children with auditory processing disorder and children with dyslexia, Archives of Disease in Childhood 95, 2010-06, עמ' 432–436 doi: 10.1136/adc.2009.170118
  53. ^ Carol A. Miller, David A. Wagstaff, Behavioral profiles associated with auditory processing disorder and specific language impairment, Journal of Communication Disorders 44, 2011, עמ' 745–763 doi: 10.1016/j.jcomdis.2011.04.001
  54. ^ Paul R, Auditory processing disorder, Journal of autism and developmental disorders 38, 2008 Jan doi: 10.1007/s10803-007-0437-6
  55. ^ Home, The BSA (באנגלית בריטית)
  56. ^ Understanding Auditory Processing Disorders in Children, American Speech-Language-Hearing Association (באנגלית)
  57. ^ David R. Moore, Joy F. Rosenberg, John S. Coleman, Discrimination training of phonemic contrasts enhances phonological processing in mainstream school children, Brain and Language 94, 2005-07, עמ' 72–85 doi: 10.1016/j.bandl.2004.11.009
  58. ^ Gail D. Chermak, Mary E. Silva, Jeffrey Nye, Jon Hasbrouck, Frank E. Musiek, An update on professional education and clinical practices in central auditory processing, Journal of the American Academy of Audiology 18, 2007-05, עמ' 428–452; quiz 455 doi: 10.3766/jaaa.18.5.7
  59. ^ Jenny Hooi Yin Loo, Doris‐Eva Bamiou, Nicci Campbell, Linda M Luxon, Computer‐based auditory training (CBAT): benefits for children with language‐ and reading‐related learning difficulties, Developmental Medicine & Child Neurology 52, 2010-08, עמ' 708–717 doi: 10.1111/j.1469-8749.2010.03654.x
  60. ^ Sharon Cameron, Harvey Dillon, Development and evaluation of the LiSN & learn auditory training software for deficit-specific remediation of binaural processing deficits in children: preliminary findings, Journal of the American Academy of Audiology 22, 2011, עמ' 678–696 doi: 10.3766/jaaa.22.10.6
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפרעת_עיבוד_שמיעתי&oldid=39756532"