הפרעה לעיבוד התחושתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרעה לעיבוד התחושתי, המכונה גם ליקוי באינטגרציה החושית, מתרחשת כאשר המוח מעבד באופן בלתי אפקטיבי מסרים חושיים המגיעים מגופו של האדם או מסביבתו. האדם מתקשה להגיב בדרך סתגלנית לתחושות יומיומיות אשר אחרים לא רואים בהן קושי. תגובות לא רגילות שיכולות להתרחש בכל אחת ממערכות החוש.‏[1] לדוגמה, חלק מהאנשים מוצאים את הבדים העשויים מצמר מגרדים וקשה להם ללבוש אותם, בעוד שאחרים לא, ואנשים מסוימים עלולים לחוות בחילה בפרק שעשועים, בזמן שחבריהם נהנים. הפרעה לעיבוד התחושתי מאופיינת בבעיות משמעותיות לארגן תחושה שמגיעה מהגוף והסביבה ומתבטאת בקשיים בתפקוד באחד או יותר מתחומי החיים המרכזיים כמו: תפוקה, פנאי ומשחק,[2] פעולות יומיומיות.[3] בין 10-15 אחוזים מהילדים סובלים מהפרעה בעיבוד החושי, 80% מהם - בנים. יש הטוענים שבנות פחות מאובחנות כי אצלן ההפרעה אינה באה לידי ביטוי בקשיים התנהגותיים בולטים.‏[4]
תהליך העיבוד החושי הוגדר על ידי הפסיכולוגית אנה ז'אן איירס בשנת 1972 כ"תהליך נוירולוגי המארגן את התחושה מהגוף של האדם עצמו ומהסביבה, ומאפשר שימוש בגוף בצורה יעילה בסביבה".[5][6]
החושים מספקים מידע מהמערכות השונות: מערכת ויזואלית (חוש הראיה), מערכת טקטילית (חוש המישוש, המגע), מערכת אודיטורית (חוש השמיעה), מערכת פרופריוצפטיבית (מגע עמוק), המערכת האוראלית, מערכת הריח, מערכת וסטיבולרית (שיווי המשקל); כדי לתפקד כראוי. המסלול של העיבוד התחושות עובר בשלבים ההתחלתיים דרך אזורים בגזע המח ובאמצע המח. האזורים האלו מעורבים בתהליכים הכוללים תיאום, תשומת לב, עוררות ותפקוד אוטונומי. לאחר שהמידע החושי עובר דרך המרכזים האלה, הוא מנותב לאזורים במוח שאחראים על רגשות, זיכרון ותפקודים קוגניטיביים ברמה גבוהה יותר.

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקרים הנוכחים בעיבוד התחושתי מתמקדים במציאת סיבות נוירולוגיות להפרעה בעיבוד התחושתי. אלקטרואנצפלוגרם[7], היא אחת הדרכים שבה משתמשים לחקור את הסיבות מאחורי הפרעה זו. חלק מהגורמים הבסיסיים שהוצעו עד כה:

רישום באמצעות מכשיר אלקטרואנצפלוגרף

תורשה
• תקופת ההיריון לא מאוזנת: סיגריות, סמים, אלכוהול, תרופות, רעלים, מתח רב, מחלה ויראלית
• לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך
• טראומת לידה, ניתוח קיסרי, מחסור בחמצן, ניתוח בסמוך ללידה
• לאחר הלידה: גריית יתר או תת-גרייה בחושים. אשפוז ממושך. שהיה בבית יתומים.
• סיבות בלתי ידועות
[4]

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר לחלק את ההפרעה לעיבוד התחושתי לשלושה סוגים עיקריים: ‏[8][9]

הפרעה בויסות חושי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסר יכולת לווסת את הרמה, העוצמה והמהות של התגובות לקלט סנסורי בדרך מדורגת ומסתגלת. תגובתויו של הילד בדרך כלל אינן תואמות את דרישות המצב.

א. רגישות יתר / תגובתיות יתר לגירוי חושי - התגובה של ילדים בעלי רגישות יתר לגירוי היא מהירה ובעלת עוצמה גבוהה יחסית לבעלי תגובתיות חושית תקינה. היא עשויה לבוא לידי ביטוי ברתיעה ממגע במרקמים שונים, הימנעות מרעש, ולעתים תגובות תוקפניות למגע לא צפוי. ילדים אלה מאופיינים בצורך בשליטה, שינויים תכופים במצב הרוח, ולפעמים גם חרדה חברתית.

ב. תת-תגובתיות לגירוי חושי / קושי בהבחנה חושית - התופעה מאופיינת בזמן תגובה ארוך לגירויים חושיים. המידע החושי הנדרש לשם גירוי לתגובה הינו בעל עצמה רבה מהרגיל. בדרך כלל ילדים עם תופעה זו יגלו אדישות וחולמנות, יעדיפו לשחק לבד, לא יהיו עירניים לסביבה, יתקלו בחפצים ותחושת הכאב שלהם תהיה עמומה.

ג. חוסר רגישות / חיפוש חושי - חוסר זה מתאפיין בצורך עז לחוויות חושיות. ילד כזה יחפש באופן אקטיבי התנסויות ומעוררים תחושתיים, על מנת להגיע למצב של וויסות עצמי. ביטוי של חוסר הרגישות עשוי להיות תנועתיות בלתי פוסקת, ואימפולסיביות – מוטורית וגם רגשית.

ד. תבניות מעורבות .

הפרעה מוטורית על בסיס סנסורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת פלט מוטורי לא מאורגן, כתוצאה מעיבוד לא נכון של מידע חושי המשפיע על שליטה ביציבה, וכתוצאה מכך הפרעה ביציבה, ו / או הפרעת קואורדינציה התפתחותית.[10][11]

הפרעה בהבחנה סנסורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

או עיבוד לא נכון של מידע חושי. עיבוד שגוי של קלט חזותי או שמיעתי, למשל, יכול להתבטא בחוסר תשומת לב, חוסר ארגון, וביצועים חלשים בבית. תת-סוגים: ראייה, שמיעה, מישוש, טעם / ריח, עמדה / תנועה.[10]

סימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימפטומים עשויים להשתנות בהתאם לסוג של ההפרעה ובתת סוגים.

סימנים של ילדים עם הפרעה בעיבוד חושי שמתבטאת ברגישות יתר:

  • שונאים שנוגעים בהם ושמלטפים אותם.
  • סובלים מלבישת בגדים שעשויים מבדים מחוספסים או עם תג (רגישות למגע).
  • מודאגים אם ידיהם או פניהם מתלכלכים.
  • יש סלידה ממאכלים מסוימים וממרקמים מסוימים (למשל, מאכלים נוזליים לצד מאכלים מוצקים, מאכלים עם טעמים עזים).
  • רגישים לאור (מסתנוורים בקלות), רגישים לרעשים ומפחדים מנוכחותם.
  • רגישות יתר לריחות (בשמים, חומרי ניקוי, מאכלים וכו').

סימנים של ילדים עם הפרעה בעיבוד חושי שמתבטאת בתת-רגישות :

  • זקוקים למגע, אוהבים ללכת יחפים, נוטים ליפול ולהיחבל, מכים ילדים אחרים, נוגעים באחרים.
  • לא רגישים למזג אויר חם מידי או קר, פחות רגישים לכאב מיתר הילדים.
  • אוהבים מאכלים עם טעמים עזים.
  • מתקשים לנהוג בעדינות עם בעלי חיים.
  • אוהבים להתנדנד, מחפשים גירויים חזקים.

[12]

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפרעה לעיבוד התחושתי אינה מוכרת כהפרעה נפשית במדריכים הרפואיים.[13] [14] אבחנה מגיעה בעיקר על ידי שימוש במבחנים סטנדרטיים, שאלונים סטנדרטיים ותצפיות שונות למשל: בחדר משחקים, בבית, בבית הספר. אבחנה נעשית על ידי אנשי מקצוע שונים בהתאם למדינה, כגון מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, מומחים ללמידה, פיזיותרפיסטים ו / או מרפאים בתקשורת ובשפה. במדינות מסוימות מומלץ לעבור הערכה פסיכולוגית ונוירולוגיות מלאה במידה והתסמינים חמורים מדי.[15][16]

ריפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר לחלק את שיטות הטיפול לשני סוגים עיקריים.
- טיפול שמתייחס להיבטים הפיזיולוגיים של הבעיה.
- טיפול שמתייחס למכלול ההיבטים של הבעיה.

רוב המטפלים ניגשים לבעיה משתי הדרכים.

הטיפול יעיל ביותר ככל שניתן מוקדם יותר, שכן המוח גמיש יותר ונתון לשינויים בגילאים מוקדמים. הטיפול מיושם על ידי מטפל מיומן, הורי הילד ומהסגרת החינוכית בה הילד לומד. לעתים משתמשים גם בטיפולים משלימים כגון דיקור, תזונה מיוחדת וכדומה.

הטיפול שניתן על ידי מרפאים בעיסוק לרוב כולל פעילויות מהנות - ילדים אוהבים ומצפים לטיפולים הללו. מטרת הטיפול היא לעודד תגובות הולמות לתחושות שמקבל הילד מגופו. זהו תהליך הדרגתי שעם הזמן מיושם גם בסביבת המגורים של הילד, בבית הספר/בגן ועם הסביבה שבה חי הילד. הטיפול יעיל ביותר ומאפשר לילדים עם ההפרעה לקחת חלק בפעילויות הרגילות של גיל הילדות כמשחק עם חברים וסיטואציות יום-יומיות של אכילה, הלבשה ושינה. הטיפול שם את המשפחה וסביבתו הקרובה של הילד במרכז ומשתף גם אותם באופן פעיל בטיפול.

לעתים קרובות, ניתנת לילד "דיאטה סנסורית". כאן לא מדובר בתזונה מותאמת אלא בפעילות טיפולית שמפעילה ומאתגרת את החושים (למשל: לקפוץ במקום, למחוץ כדור שעשוי מסיליקון עם האצבעות). המטפל של הילד יספק רעיונות למורים ולמשפחה של הילד, כך שהתוכנית תיושם לאורך היום במצבים שונים ותגייס את סביבת הילד.

בין הסוגים שמתייחסים למכלול ההיבטים קיימת שיטת העבודה הקוגניטיבית שמנסה לעבוד דרך ההבנה של הילד והמודעות שלו, שיטות פסיכולוגיות למיניהן שמתייחסות להיבטים הרגשיים (אלו טובות במידה שכבר נגרם נזק רגשי ממצב מאוד קיצוני של רגישות יתר) וקיימות שיטות אלטרנטיביות עמוקות יותר שמטפלות במצב הפיזיולוגי והרגשי.‏[17]

הקשר עם הפרעות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר ותחלואה נלווית נפוצה עם בעיות אינטגרציה חושיות, האדם יכול לסבול גם מעוד הפרעות נלוות. אנשים המאובחנים כבעלי לקות בעיבוד התחושתי, יכולים להראות גם סימנים של בעיות חרדה, הפרעות קשב וריכוז,[18] רגישות למזון, הפרעות התנהגות ועוד הפרעות אחרות.

הספקטרום האוטיסטי וההפרעה לעיבוד התחושתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה לעיבוד התחושתי היא תחלואה נלווית נפוצה עם הפרעות הספקטרום האוטיסטי.[19][20][21][22] למרות שהתגובות לגירויים חושיים שכיחות יותר ובולטות בילדים ובוגרים אוטיסטים, אין ראיות והוכחות מספיק טובות שסימפטומים חושיים אלה מבדילים אוטיזם מהפרעות התפתחותיות אחרות.[23] הבדלים הם גדולים יותר עבור תחת תגובתיות (לדוגמה, הליכה לדברים) מאשר ל (לדוגמה, מצוקה מרעשים חזקים) תגובתיות יתר או למבקשים חושיים (לדוגמה, תנועות קצובות).[24] התגובות עשויות להיות נפוצות יותר בילדים: זוג מחקרים מצא כי ילדים אוטיסטים היו לקויים בתפיסת המישוש בעוד מבוגרים אוטיסטים שלא.[25]

הפרעת קשב וההפרעה לעיבוד התחושתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה לעיבוד התחושתי הוא שם כולל למגוון של קשיים נוירולוגיים, מדובר בהפרעה בתגובות לגירוי חושי מסוים: כיצד הגירוי נקלט, מאורגן, מעובד, גורם לגוף להיות מוכן ללמידה, לתזוזה ולויסות דרגות עוצמה ורגשות. להבדיל מהפרעת קשב וריכוז, שמדובר בחוסר יכולת בדרגות שונות לפרש ולהשתמש במידע, שמגיע דרך החושים, כדי לתפקד באופן תקין בחיי היומיום.‏[26]

יש מצבים שבהם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מאובחנים באופן מוטעה כבעלי הפרעה לעיבוד התחושתי.[18] לדוגמה, תלמיד שנכשל לחזור על מה שנאמר בכיתה (בשל שעמום או הסחת דעת) עשויים להתפרש כליקוי באינטגרציה חושית. התלמיד עשוי לאחר מכן להיבדק על ידי מרפאה בעיסוק כדי לקבוע מדוע הוא מתקשה להתמקד ולהשתתף, ואולי גם יאובחן על ידי אודיולוג או פתולוג דיבור בשפה לבעיות עיבוד שמיעתיות או בעיות עיבוד שפה.[18] באופן דומה, ילד עלול להיות מאובחן בטעות כסובל מהפרעה בקשב וריכוז כתוצאה מאמפולסיביות מסוימת שנצפתה, כאשר למעשה אמפולסיביות זו קשורה לחיפוש חושי או הימנעות מכך.[27][28] ההפרעה לעיבוד התחושתי יכולה להתבטא במערכות השונות בגוף לדוגמה: ילד עם הפרעה חושית אודיטורית יכול לשמוע רעשי רקע חזק יותר מקול המורה ולהתקשות להתרכז בדבריה. ילד עם הפרעה חושית בחוש המגע יכול להתנועע בחוסר נוחות כשהוא נדרש לשבת בשקט וללמוד. חוויות המגע יכולות להסיח את דעתו והוא יתקשה להתמקד במטלות הלימודיות. בעלי הפרעות בתחום הוסטיבולרי או הפרופיוספטיבי יכולים להיראות תנועתיים, כשהם מתקשים לחוש היכן גופם ממוקם כשהם יושבים, ולכן נופלים מהכיסא מספר פעמים בשיעור. לעתים הם חשים צורך עז להניע את השרירים, כי אחרת יחושו שהשרירים יוצאים מהעור. מגוון ההתנהגויות שתוארו לעיל עלולות בקלות להתפרש אצל הרופאים או הפסיכולוגים המאבחנים כהפרעת קשב וריכוז. ‏[29]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דנה זיידס ,האם לילד הפרעה בעיבוד החושי?, טיפת חלב ברשת, 22/10/2012
  2. ^ Cosbey J, Johnston SS, Dunn ML (2010). "Sensory processing disorders and social participation". Am J Occup Ther 64 (3): 462–73. doi:10.5014/ajot.2010.09076. PMID 20608277. 
  3. ^ Sensory Processing Disorder Explained. SPD Foundation.
  4. ^ 4.0 4.1 שני פייקוב ,הפרעה בעיבוד החושי, מטפלת ומאבחנת בשיטת אלבאום
  5. ^ Ayres, A. Jean (1972). Sensory integration and learning disorders. Los Angeles: Western Psychological Services. ISBN 0-87424-303-3. OCLC 590960. 
  6. ^ Ayres AJ (1972). "Types of sensory integrative dysfunction among disabled learners". Am J Occup Ther 26 (1): 13–8. PMID 5008164. 
  7. ^ Davies PL, Gavin WJ (2007). "Validating the diagnosis of sensory processing disorders using EEG technology". Am J Occup Ther 61 (2): 176–89. doi:10.5014/ajot.61.2.176. PMID 17436840. 
  8. ^ ציפי כץ ,הפרעה בויסות החושי, המרכז לשיפור תפקודים
  9. ^ נגה וילנר- מרפאה בעיסוק ,[http://mail.edu-negev.gov.il/matialod/files/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%99%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA%20PDD.pdf ויסות חושי באוכלוסיית PDD הרצאה לצוות גן עליה] ויסות חושי
  10. ^ 10.0 10.1 Miller LJ, Anzalone ME, Lane SJ, Cermak SA, Osten ET (2007). "Concept evolution in sensory integration: a proposed nosology for diagnosis". Am J Occup Ther 61 (2): 135–40. doi:10.5014/ajot.61.2.135. PMID 17436834. 
  11. ^ Bair WN, Kiemel T, Jeka JJ, Clark JE (2012). "Development of multisensory reweighting is impaired for quiet stance control in children with developmental coordination disorder (DCD)". PLoS ONE 7 (7): e40932. doi:10.1371/journal.pone.0040932. PMID 22815872. 
  12. ^ דנה אלוף-הראל, הפרעה בעיבוד חושי, פורסם: 08/01/2013 עדכון אחרון: 08/01/2013
  13. ^ Lucy Jane Miller. Final Decision for DSM-V. Sensory Processing Disorder Foundation. אוחזר ב־3 October 2013.
  14. ^ ICD 10
  15. ^ (1993) Sensory integration and learning disabilities, 8, Philadelphia: Lippincott, cop., 474–489. ISBN 9780397548774. OCLC 438843342. אוחזר ב־2013-07-23. 
  16. ^ Course information and booking. Sensory Integration Network. אוחזר ב־23 July 2013.
  17. ^ מיכל בן טובים,רגישות תחושתית אצל ילדים, מיכל בן טובים מרפאה בעיסוק
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 Ghanizadeh A (June 2011). "Sensory processing problems in children with ADHD, a systematic review". Psychiatry Investig 8 (2): 89–94. doi:10.4306/pi.2011.8.2.89. PMID 21852983. 
  19. ^ Russo N, Foxe JJ, Brandwein AB, Altschuler T, Gomes H, Molholm S (October 2010). "Multisensory processing in children with autism: high-density electrical mapping of auditory-somatosensory integration". Autism Res 3 (5): 253–67. doi:10.1002/aur.152. PMID 20730775. 
  20. ^ Green SA, Ben-Sasson A (December 2010). "Anxiety disorders and sensory over-responsivity in children with autism spectrum disorders: is there a causal relationship?". J Autism Dev Disord 40 (12): 1495–504. doi:10.1007/s10803-010-1007-x. PMID 20383658. 
  21. ^ Baron-Cohen S, Ashwin E, Ashwin C, Tavassoli T, Chakrabarti B (May 2009). "Talent in autism: hyper-systemizing, hyper-attention to detail and sensory hypersensitivity". Philosophical Transactions of the Royal Society B 364 (1522): 1377–83. doi:10.1098/rstb.2008.0337. PMID 19528020. 
  22. ^ Marco EJ, Hinkley LB, Hill SS, Nagarajan SS (May 2011). "Sensory processing in autism: a review of neurophysiologic findings". Pediatr. Res. 69 (5 Pt 2): 48R–54R. doi:10.1203/PDR.0b013e3182130c54. PMID 21289533. 
  23. ^ Rogers SJ, Ozonoff S (2005). "Annotation: what do we know about sensory dysfunction in autism? A critical review of the empirical evidence". J Child Psychol Psychiatry 46 (12): 1255–68. doi:10.1111/j.1469-7610.2005.01431.x. PMID 16313426. 
  24. ^ Ben-Sasson A, Hen L, Fluss R, Cermak SA, Engel-Yeger B, Gal E (2008). "A meta-analysis of sensory modulation symptoms in individuals with autism spectrum disorders". J Autism Dev Disord 39 (1): 1–11. doi:10.1007/s10803-008-0593-3. PMID 18512135. 
  25. ^ Williams DL, Goldstein G, Minshew NJ (2006). "Neuropsychologic functioning in children with autism: further evidence for disordered complex information-processing". Child Neuropsychol 12 (4–5): 279–98. doi:10.1080/09297040600681190. PMID 16911973. 
  26. ^ בעריכת: עדיה - מתרגמת ,קשיי ויסות ועיבוד חושי, המאמר המקורי מופיע באתר sensory-processing-disorder.com ותורגם באישור בעלי האתר.
  27. ^ "Consider sensory processing disorders in the explosive child: case report and review." (May 2005). Can Child Adolesc Psychiatr Rev 14 (2): 44-8. 
  28. ^ "Sensory Over-Responsivity and ADHD: Differentiating Using Electrodermal Responses, Cortisol, and Anxiety." (Mar 2010). Front Integr Neuroscience 4. doi:10.3389/fnint.2010.00008. 
  29. ^ דר איריס קמיניץ,איך מתבלבלים פחות ומטפלים נכון פסיכולוגית חינוכית מומחית

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.