הפרעת זהות דיסוציאטיבית – הבדלי גרסאות

הפרעת זהות דיסוציאטיבית
תחום	בריאות הנפש
גורם	טראומה נפשית, טראומת ילדות
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	916186
MeSH	D009105
סיווגים
DSM-5	300.14
ICD-10	F 44.81
ICD-11	6B64

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:10, 6 בספטמבר 2017

הפרעת זהות דיסוציאטיבית (Dissociative identity disorder)^[1] או בשמותיה הקודמים "הפרעת אישיות מרובת פנים" (Multiple Personality Disorder) והשם העממי "פיצול אישיות"^[2] היא הפרעה נפשית השייכת לקבוצת ההפרעות הדיסוציאטיביות. בהפרעה זו יותר מאישיות אחת מתקיימת באדם בתקופת חיים מסוימת. אין כל קשר בין הפרעה זו לבין סכיזופרניה. שכיחות ההפרעה, גורמי הסיכון להווצרותה ואפילו תוקפה נמצאים במחלוקת זה שנים רבות^[3] במדריך ההפרעות הפסיכאטריות של ארגון הבריאות העולמי (ICD 10), מכונה הפרעה זו "הפרעה של ריבוי אשויות". הפרעה זו נחשבת מבחינות רבות להפרעה הדיסוציאטיבית החמורה ביותר.^[4]

שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ DSM-5, שם בלועזית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שר טוענים שהתופעה היא שכיחה מאוד, ולעומתם כאלה הטוענים שהפרעת הזהות אינה קיימת למעשה ואבחנתה היא חסרת תוקף רפואי. אחרים מכירים בתופעה אך מתייחסים אליה כנדירה, ומסבירים אותה כבעיה יאטרוגנית, תופעת לוואי קיצונית של טיפול לא נכון בבעיות נפשיות אחרות, המחמירה אותן. הניגוד בין שתי עמדות אלה מתאפיין בעימות סוער. האבחנה נפוצה בעיקר בארצות הברית, ויש הטוענים שהיא תופעה הקשורה לתרבות ולשיטת הטיפול האמריקאית.^[5]^[6]

אבחנה^[1]

פסיכיאטר יאבחן הפרעת זהות דיסוציאטיבית בהתקיים התנאים הבאים:

א. הפרעה באישיות המתבטאת בקיום של שתיים או יותר אישיות מובחנות, היכולות להיות מתוארות בתרבויות מסוימות כצורה של איחוז. התופעה מלווה בחוויה של אי רציפות בחווית העצמי וחווית סוכניות (Agency) המלווה בשינויים תואמים ברגש בהתהבגות, בזיכרון, במודעות, בתפיסה, בקוגניציה ובתפקוד המוטורי והחושי.

ב. קיימים פערים חוזרים בהיזכרות באירועי יום יום במידע אישי חשוב ו/או באירועים טראומטיים, שאינם מתיישבים עם שיכחה רגילה בחיי היומיום.

ג. הסימפטומים גורמים למצוקה משמעותית מבחינה קלינית ולפגיעה ביכולת התעסוקתית החברתית ויכולות אחרות.

ד. התסמונת אינה חלק מטקס דתי או תרבותי מקובל בתרבות או הדת אליה שייך האדם. בילדים התסמונת לא מוסברת טוב יותר על ידי דמיון או משחק

ה. הסימפטומים אינם מיוחסים להיבטים פסיכוסוציאליים של שימוש בחומרים משני תודעה (לדוגמה אלכוהול) ואינם תוצאה של מצב רפואי (למשל התקף חלקי מורכב- Complex Partial Seizures).

שכיחות ואפידמיולוגיה

השכיחות באבחון לאורך 12 חודשים בארצות הברית עומדת על 1.5%, עם שיעור מאד דומה בין גברים (1.6%) ונשים (1.4%). ^[1] מקורות אחרים מציינים יחס של חמש נשים עם ההפרעה על כל גבר החי עם הפרעה זו. אותו מקור אף מצביע על שכיחות של כ- 3% מבין המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים בארצות הברית. ככלל מרבית הדיווחים על הפרעה זו מקורם בארצות הברית^[4].

גורמי סיכון וגורמים פרוגנוסטיים

סביבתיים: רוב המאובחנים מדווחים שהפיצול או הנתק החל עקב התעללות או מאורע טראומטי. יש הרואים בטראומה את הסיבה להפרעת האישיות ודרך להתגונן מפניה; על פי גישה זו, תהליך הפיצול הוא מכניזם שנועד לעזור לאדם בהתמודדות עם הטראומה, והוא מתרחש במספר שלבים: האדם מפצל את המודעות והזיכרונות של החווייה הטראומטית כדי שיוכל לשרוד אותה ולהמשיך להתנהל ביומיום.^[7] בחלק מהמקרים ההתעללות חוזרת או מתמשכת. ^[1]

סוגיות תרבותיות ^[1]

המאפיינים הקליניים של ההפרעה שתוארו לעיל יכולים להיות קיימים גם בהקשר של טקסים ומנהגים דתיים שונים ובעיקר בהקשר של טקסי איחוז. טקסים אלה יכולים לכלול תמונה של התקפים או מעבר ממצב אישיות אחד לאחר, כחלק מתהליך הסרת האיחוז, לעתים תוך שימוש בחומרים משני תודעה. מצבים אלו קיימים במגוון של תרבויות בכל חלקי העולם, בשמות שונים. ההבדל בינם לבין ההפרעה הנפשית הוא שאנשים עם ההפרעה הנפשית ידווחו על אירוע או אירועים טראומטיים בחייהם. כמו כן הכניסה והיציאה מהאישויות השונות בהפרעת זהות דיסוציאטיבית - אינה בשליטת האדם כפי שקורה בטקסים דתיים.

התפתחות ההפרעה

ההפרעה מזוהה עם התנסות נפשית קשה ביותר, לרוב כזו הקשורה להתעללות, אלימות מינית ועוד. ^[1] ככל שההפרעה מתחילה בגיל צעיר יותר כך היא צפויה להיות ממושכת וקשה יותר^[4]. עם זאת ההפרעה במלואה יכולה להופיע כמעט בכל גיל, מהילדות לשלבים מאוחרים בחיים. דיסוציאציה בילדות עלולה לגרום לבעיות זיכרון בעיות ריכוז, היקשרות ומשחק טראומטי. עם זאת ילדים בדרך כלל לא מציגים שינויי אישיות אלא מציגים תמונה של מעבר בין מצבים נפשיים שונים, עם תמונה הכוללת אי רציפות של החוויה. שינויים פתאומיים של האישיות במהלך ההתבגרות יכולים להיות תוצאה של התפתחות טבעית בגיל ההתבגרות אך יכולים גם לבשר על התפתחות של הפרעת זהות דיסוציאטיבית. אצל אנשים מבוגרים תיתכן תמונה של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, פרנויה, או הפרעת מצב רוח פסיכוטית או אפילו הפרעות קוגניטיביות כתוצאה מאמנזיה דיסוציאטיבית.

שינויים גלויים באישיות ייתכנו על רקע של

א. הרחקת האדם מהסביבה בה התרחשה הטראומה הנפשית

ב. ילדיו של האדם שעבר התעללות מגיעים לגיל בו האדם חווה את הטראומה או עבר את ההתעללות לראשונה.

ג. אירועי חיים מאוחרים יותר, לעתים גם כאלה שנראים לא קשורים לטראומה (למשל תאונת דרכים)

ד. מות האדם המתעלל או קבלת בשורה שהוא חולה במחלה סופנית.

התמונה הקלינית

ישנה שונות בתמונה הקלינית בין אנשים שונים עם ההפרעה (דבר שלא מוסיף לתוקף האבחנה). אצל אדם עם הפרעה זו תהיה לפחות אישיות אחת נוספת. אישיות זו מבטאת חלקים או היבטים של האישיות המקורית. האדם יחווה את עולמו דרך אחד הפיצולים הללו בכל רגע נתון. במקרים רבים האישויות השונות אינן יודעות על קיומן של אישויות אחרות. כך למשל יכולה להיות דמות אחת סמכותית וקשה, לעומת דמות אחרת חמה ורגשנית. לכל אישיות כזו יש עולם רגשי, זכרונות, יכולות וחולשות משלה. בחלק מהמקרים ישנה שונות גם במגדר. הדמויות השונות מתחלפות ללא שליטה של האדם בכך^[4].

לעתים ישנה מודעות חלקית לקיום הזהויות האחרות, או שישנה זהות דומיננטית אחת שזוכרת ויודעת את המתרחש בכל מצבי הזהות האחרים. במקרים מסוימים, הסובלים מההפרעה פונים לכל אישיות בשם פרטי נפרד ושונה מהשם המקורי של האדם. הזהויות השונות יכולות לחוות זו את זו בצורה ידידותית או עוינת. לכל אישיות כזו יש מאגר זכרונות והתנסויות משלה. ההבדלים בין זהויות שונות מדווחים לעתים כניכרים גם חיצונית, החל בביצועים האומנותיים או הפיזיולוגיים, עבור בטון הדיבור, ביציבה, בהליכה ובמחוות שונות, ועד להבדלים פיזיולוגיים כגון לחץ דם ופעילות מוחית.^[1]

סכנה אובדנית

ה-DSM 5 מדווח כי 70% מהאנשים החיים עם הפרעה זו בקהילה בצעו נסיון התאבדות אחד לפחות. נסיונות התאבדות מרובים הם מצב שכיח^[8].^[1]

תחלואה נלווית

תחלואה נלווית יכולה לכלול הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעות מצב רוח וכן הפרעות שונות תלויות דחק. בקבוצה זו נכללות הפרעות הסתגלות, הפרעת דחק אקוטית, הפרעת המרה (קונברסיה). הפרעות אחרות שיכולות להתלוות להפרעת זהות דיסוציאטיבית, כמו כן אפשריות הפרעות אכילה, הפרעות אישיות (בעיקר הפרעת אישיות נמנעת והפרעת אישיות גבולית^[9]). אצל חלק מהאנשים עם הפרעה זו תיתכן גם תופעה של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים (כשלפחות בחלק מהמקרים מדובר בנסיון לריפוי עצמי). הפרעות שינה גם הן קיימות אצל אנשים עם הפרעת זהות דיסוציאטיבית, וגם הפרעה טורדנית כפייתית.

אבחנה מבדלת

אבחנה מבדלת של הפרעת זהות דיסוציאטיבית כוללת הפרעות דיסוציאטיביות אחרות (בהן אין תמונה קלינית של פיצול אישיות), הפרעת דיכאון מז'ורי, הפרעה דו קוטבית, הפרעת דחק פוסט טראומטית הפרעות פסיכוטיות, הפרעות הקשורות לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, הפרעות אישיות, הפרעות הקשורות להתקפים, וכן מצבים של התחזות (ביחוד עם מדובר במצב שעשוי לתת לאדם רווח ראשוני או משני).^[1]^[4]

טיפול^[4]

הטיפול בהפרעת זהות דיסוציאטיבית נעשה על ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגים.

פסיכותרפיה: הטיפול בהפרעה זו הוא ממושך ומורכב. אחת השיטות המקובלות היא פסיכותרפיה תחת השפעת היפנוזה באופן זה עשויים להיחשף אירועים טראומטיים בהיסטוריה האישית וניתן להתמקד בדרך היווצרותן של הזהויות הנוספות. במהלך הפסיכותרפיה יש שאיפה להכיר את כל הזהויות, את מאפייניהן ולקדם היכרות וקשר ביניהן וכך ליצור שיתוף פעולה המביא לשיפור התפקוד וההתנהגות של המטופל^[4]. בחלק מהמקרים יהיה צורך להגדיר את מטרות הטיפול בהתחשב גם בהפרעות נוספות הקיימות ברקע.^[10]

טיפול תרופתי משלים את היפנו-תרפיה ומסייע למנוע חרדה ודיכאון ומקל במקרים מסוימים, אך טיפול זה ניתן במקביל לטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי.

אשפוז: ישנם מקרים בהם נחוץ אשפוז פסיכיאטרי, בעיקר על רקע של סכנה אובדנית מיידית.

בישראל

בישראל פועלת עמותת ט.ד.י. ישראל,^[11] המרכזת את אנשי המקצוע התומכים באבחנה של הפרעה זו, מתעניינים ופעילים בטיפול בה. ב-9 בינואר 2012 שודר בערוץ 10, במסגרת הסדרה "פנים אמיתיות", פרק על הפרעה זו, אשר ליווה במשך מספר שבועות בחורה הסובלת מההפרעה עקב התעללות מינית שעברה בנעוריה ומתארת כ-30 זהויות שונות.^[12] ב-9 במרץ 2017 שודר בתוכנית זו פרק נוסף על הנושא, בו ליוותה העיתונאית יעל דן נערה המתארת 50 זהויות שונות; שידור הפרק היה שנוי במחלוקת וזכה לחשיפה תקשורתית רבה, והוא גם העלה את נושא השימוש בקנאביס רפואי לשם טיפול וסיוע למתמודדים עם הפרעה זו.

בתרבות

בספרות ובקולנוע זכתה התופעה לפרסום רב ולכינוי "פיצול אישיות", המהלך אימה וקסם כאחד על הקוראים והצופים. דוגמאות לכך הם הספר "24 הפנים של בילי מיליגן", הספר "סיביל" והסרט שנעשה על-פיו, הספר "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד", הספר והסרט "שלוש פנים לחוה", הסדרה "ארצות הברית של טארה" והסרט "מועדון קרב", וכן הסדרות הקוריאניות "הרגי אותי, רפאי אותי" ו"הייד, ג'קיל, אני". גם פרקים בסדרות טלוויזיה שונות עסקו בהפרעה, בהם הפרק "Dead and Buried" בעונה השמינית של הסדרה "האוס" (2011). בתחום המוזיקה מוזכרת התופעה באלבום "Quadrophenia" של להקת המי, המדבר על אדם הלוקה בהפרעה זו. ברגע השיא של סרטו הנודע של אלפרד היצ'קוק "פסיכו", נעשה שימוש בהפרעה זאת כאשר נחשף כי הרוצח הסדרתי הוא נורמן בייטס (בגילומו של אנטוני פרקינס)

כמו בתחומים אחרים בבריאות הנפש, יצוג התופעה בתרבות הפופולרית נוטה להדגיש תופעות קיצוניות, ולא תמיד מייצג נאמנה את המציאות.

לקריאה נוספת

קמרון וסט, "גוף ראשון רבים", הוצאת ספרית מעריב, 2002
זאב ברגמן ושרה, "אהבה זה לא סכין", הוצאת ידיעות אחרונות, 1998
מאיה ריד, עכשיו אני זה לא לנצח : מסע החלמה מטראומה מינית מתמשכת בילדות. הוצאת אח 2008
אולדרמן ומרשל, בינינו לבין עצמנו הפרעת זהות דיסוציאטיבית מדריך לעזרה עצמית. 2002
מיקי דורון' טראומה והטיפול בה, הוצאת המחבר 2016
Sar, Vedat - editor; Middleton, Warwick - editor; Dorahy, Martin J., Global perspectives on dissociative disorders : individual and societal oppression / edited by Vedat Şar, Warwick Middleton and Martin Dorahy, Routledge 2014
Sarah Y. Krakauer, Treating Dissociative Identity Disorder: The Power of the Collective Heart, Routledge 2013
Elizabeth F. Howell, The Treatment of Dissociative Identity Disorder, Routledge 2011
Graeme Galton, Forensic Aspects of Dissociative Identity Disorder, Karnac Books 2008

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הפרעת זהות דיסוציאטיבית בוויקישיתוף

הפרעת זהות דיסוציאטיבית, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
אלי זומר, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, באתר ט.ד.י
הפרעת זהות דיסוציאטיבית, באתר "בנפשנו"
מאיה ריד, זהות דיסוציאטיבית וייצוגה העכשווי במדיה: שירות לציבור או הנצחת סטריאוטיפים?, 21 בנובמבר 2012, באתר פסיכולוגיה עברית
רוזי ווטרהאוס, הפנים הרבות של קרול, באתר אלכסון, 8 באוקטובר 2013

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ American Psychiatric Association., Dissociative Disorders, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), 5, Arlington: American Psychiatric Association., 2013, עמ' 292-298
^ מאיה ריד, זהות דיסוציאטיבית וייצוגה העכשווי במדיה | מאיה ריד, באתר www.hebpsy.net
^ הפרעות נאורוטיות תלויות דחק וסומטופורמיות., הסיווג והאיבחון הפסיכאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי (ICD 10), תל אביב: איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומשרד הבריאות (עורכים), 2004, עמ' 172
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ חנן מוניץ (עורך), פרק 17: ההפרעות הדיסוציאטיביות, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל אביב: דיונון, 2013, עמ' 443-445
^ Martin J Dorahy, Bethany L Brand, Vedat Şar, Christa Krüger, Dissociative identity disorder: An empirical overview, Australian & New Zealand Journal of Psychiatry 48, 2014-05-01, עמ' 402–417 doi: 10.1177/0004867414527523
^ Bethany L. Brand, Vedat Sar, Pam Stavropoulos, Christa Krüger, Separating Fact from Fiction: An Empirical Examination of Six Myths About Dissociative Identity Disorder, Harvard Review of Psychiatry 24, 2016-7, עמ' 257–270 doi: 10.1097/HRP.0000000000000100
^ בר-שדה, נעמה (2008). התפתחות השימוש בהגנות דיסוציאטיביות בקרב נפגעי תקיפה מינית בזמן הטראומה ולאחריה. באתר פסיכולוגיה עברית
^ J. Tanner, D. Wyss, N. Perron, M. Rufer, Frequency and characteristics of suicide attempts in dissociative identity disorders: A 12-month follow-up study in psychiatric outpatients in Switzerland, European Journal of Trauma & Dissociation, 2017-07-04 doi: 10.1016/j.ejtd.2017.06.005
^ Colin A. Ross MD, Lynn Ferrell PsyD, Elizabeth Schroeder BA, Co-Occurrence of Dissociative Identity Disorder and Borderline Personality Disorder, Journal of Trauma & Dissociation 15, 2014-01-01, עמ' 79–90 doi: 10.1080/15299732.2013.834861
^ Rafaële J. C. Huntjens, Ineke Wessel, Brian D. Ostafin, Paul A. Boelen, Trauma-related self-defining memories and future goals in Dissociative Identity Disorder, Behaviour Research and Therapy 87, 2016-12-01, עמ' 216–224 doi: 10.1016/j.brat.2016.10.002
^ עמותת טראומה ודיסוציאציה ישראל - ט.ד.י.
^ http://panim.nana10.co.il/Article/?ArticleID=857681

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ American Psychiatric Association., Dissociative Disorders, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), 5, Arlington: American Psychiatric Association., 2013, עמ' 292-298

[2] מאיה ריד, זהות דיסוציאטיבית וייצוגה העכשווי במדיה | מאיה ריד, באתר www.hebpsy.net

[3] הפרעות נאורוטיות תלויות דחק וסומטופורמיות., הסיווג והאיבחון הפסיכאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי (ICD 10), תל אביב: איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומשרד הבריאות (עורכים), 2004, עמ' 172

[:1-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ חנן מוניץ (עורך), פרק 17: ההפרעות הדיסוציאטיביות, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל אביב: דיונון, 2013, עמ' 443-445

[5] Martin J Dorahy, Bethany L Brand, Vedat Şar, Christa Krüger, Dissociative identity disorder: An empirical overview, Australian & New Zealand Journal of Psychiatry 48, 2014-05-01, עמ' 402–417 doi: 10.1177/0004867414527523

[6] Bethany L. Brand, Vedat Sar, Pam Stavropoulos, Christa Krüger, Separating Fact from Fiction: An Empirical Examination of Six Myths About Dissociative Identity Disorder, Harvard Review of Psychiatry 24, 2016-7, עמ' 257–270 doi: 10.1097/HRP.0000000000000100

[7] בר-שדה, נעמה (2008). התפתחות השימוש בהגנות דיסוציאטיביות בקרב נפגעי תקיפה מינית בזמן הטראומה ולאחריה. באתר פסיכולוגיה עברית

[8] J. Tanner, D. Wyss, N. Perron, M. Rufer, Frequency and characteristics of suicide attempts in dissociative identity disorders: A 12-month follow-up study in psychiatric outpatients in Switzerland, European Journal of Trauma & Dissociation, 2017-07-04 doi: 10.1016/j.ejtd.2017.06.005

[9] Colin A. Ross MD, Lynn Ferrell PsyD, Elizabeth Schroeder BA, Co-Occurrence of Dissociative Identity Disorder and Borderline Personality Disorder, Journal of Trauma & Dissociation 15, 2014-01-01, עמ' 79–90 doi: 10.1080/15299732.2013.834861

[10] Rafaële J. C. Huntjens, Ineke Wessel, Brian D. Ostafin, Paul A. Boelen, Trauma-related self-defining memories and future goals in Dissociative Identity Disorder, Behaviour Research and Therapy 87, 2016-12-01, עמ' 216–224 doi: 10.1016/j.brat.2016.10.002

[11] עמותת טראומה ודיסוציאציה ישראל - ט.ד.י.

[12] ttp://panim.nana10.co.il/Article/?ArticleID=857681

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 }}
-שר טוענים שהתופעה היא שכיחה מאוד, ולעומתם כאלה הטוענים שהפרעת הזהות אינה קיימת למעשה ואבחנתה היא חסרת תוקף רפואי. אחרים מכירים בתופעה אך מתייחסים אליה כנדירה, ומסבירים אותה כבעיה [[יאטרוגני]]ת, תופעת לוואי קיצונית של טיפול לא נכון בבעיות נפשיות אחרות, המחמירה אותן. הניגוד בין שתי עמדות אלה מתאפיין בעימות סוער. האבחנה נפוצה בעיקר ב[[ארצות הברית]], ויש הטוענים שהיא תופעה הקשורה לתרבות ולשיטת הטיפול האמריקאית.{{הערה|1={{cite journal |author=Piper A, Merskey H |title=The persistence of folly: a critical examination of dissociative identity disorder. Part I. The excesses of an improbable concept |journal=Canadian journal of psychiatry. Revue canadienne de psychiatrie |volume=49 |issue=9 |pages=592–600 |year=2004 |pmid=15503730 |doi=| url = http://ww1.cpa-apc.org:8080/Publications/Archives/CJP/2004/september/piper.pdf | format = pdf}}}}{{הערה|1=
+שר טוענים שהתופעה היא שכיחה מאוד, ולעומתם כאלה הטוענים שהפרעת הזהות אינה קיימת למעשה ואבחנתה היא חסרת תוקף רפואי. אחרים מכירים בתופעה אך מתייחסים אליה כנדירה, ומסבירים אותה כבעיה [[יאטרוגני]]ת, תופעת לוואי קיצונית של טיפול לא נכון בבעיות נפשיות אחרות, המחמירה אותן. הניגוד בין שתי עמדות אלה מתאפיין בעימות סוער. האבחנה נפוצה בעיקר ב[[ארצות הברית]], ויש הטוענים שהיא תופעה הקשורה לתרבות ולשיטת הטיפול האמריקאית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Martin J Dorahy, Bethany L Brand, Vedat Şar, Christa Krüger|שם=Dissociative identity disorder: An empirical overview|כתב עת=Australian & New Zealand Journal of Psychiatry|כרך=48|עמ=402–417|שנת הוצאה=2014-05-01|doi=10.1177/0004867414527523|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0004867414527523}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Bethany L. Brand, Vedat Sar, Pam Stavropoulos, Christa Krüger|שם=Separating Fact from Fiction: An Empirical Examination of Six Myths About Dissociative Identity Disorder|כתב עת=Harvard Review of Psychiatry|כרך=24|עמ=257–270|שנת הוצאה=2016-7|doi=10.1097/HRP.0000000000000100|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4959824/}}</ref>
-{{cite journal |author=Atchison M, McFarlane AC |title=A review of dissociation and dissociative disorders |journal=The Australian and New Zealand journal of psychiatry |volume=28 |issue=4 |pages=591–9 |year=1994 |pmid=7794202 |doi=10.3109/00048679409080782}}}}
 == אבחנה<ref name=":0" /> ==
@@ שורה 28: / שורה 27: @@
 == שכיחות ואפידמיולוגיה ==
-השכיחות באבחון לאורך 12 חודשים בארצות הברית עומדת על 1.5%, עם שיעור מאד דומה בין גברים (1.6%)  ונשים (1.4%). <ref name=":0" /> מקורות אחרים מציינים יחס של חמש נשים עם ההפרעה על כל גבר החי עם הפרעה זו. אותו מקור אף מצביע על [[שכיחות]] של כ- 3% מבין המאושפזים ב[[בית חולים פסיכיאטרי|בתי חולים פסיכיאטריים]] ב[[ארצות הברית]]<ref name=":1" />.
+השכיחות באבחון לאורך 12 חודשים ב[[ארצות הברית]] עומדת על 1.5%, עם שיעור מאד דומה בין גברים (1.6%)  ונשים (1.4%). <ref name=":0" /> מקורות אחרים מציינים יחס של חמש נשים עם ההפרעה על כל גבר החי עם הפרעה זו. אותו מקור אף מצביע על [[שכיחות]] של כ- 3% מבין המאושפזים ב[[בית חולים פסיכיאטרי|בתי חולים פסיכיאטריים]] ב[[ארצות הברית]]. ככלל מרבית הדיווחים על הפרעה זו מקורם בארצות הברית<ref name=":1" />.
 === גורמי סיכון וגורמים פרוגנוסטיים ===
@@ שורה 50: / שורה 49: @@
 ==התמונה הקלינית ==
+ישנה שונות בתמונה הקלינית בין אנשים שונים עם ההפרעה (דבר שלא מוסיף לתוקף  האבחנה). אצל אדם עם הפרעה זו תהיה לפחות אישיות אחת נוספת. אישיות זו מבטאת חלקים או היבטים של האישיות המקורית. האדם יחווה את עולמו דרך אחד הפיצולים הללו בכל רגע נתון. במקרים רבים האישויות השונות אינן יודעות על קיומן של אישויות אחרות. כך למשל יכולה להיות דמות אחת סמכותית וקשה, לעומת דמות אחרת חמה ורגשנית. לכל אישיות כזו יש עולם רגשי, זכרונות, יכולות וחולשות משלה. בחלק מהמקרים ישנה שונות גם במגדר. הדמויות השונות מתחלפות ללא שליטה של האדם בכך<ref name=":1" />.
-על פי המומחים התומכים באבחנה, אנשים המאובחנים כסובלים מהפרעת זהות דיסוציאטיבית תופסים את עצמם ואת עולמם דרך יותר מאישיות אחת, ומתנהגים בהתאם. בדרך כלל אצל אדם החי עם ההפרעה קיימת אישיות ראשית, פסיבית ו[[דיכאון|מדוכאת]] לרוב, שהיא האישיות האמיתית של האדם; לצידה מתקיימת אישיות אחת או יותר, בעלת אופי נבדל, השונה בגילה וב[[זיכרון|זכרונותיה]] ולעתים גם ב[[מגדר]]. האישיות הנוספת נקראת בשפה המקצועית [[אלטר אגו]].
 לעתים ישנה [[מודעות]] חלקית לקיום הזהויות האחרות, או שישנה [[זהות]] דומיננטית אחת שזוכרת ויודעת את המתרחש בכל מצבי הזהות האחרים.
-במקרים מסוימים, הסובלים מההפרעה פונים לכל אישיות ב[[שם פרטי]] נפרד ושונה מהשם המקורי של האדם. הזהויות השונות יכולות לחוות זו את זו בצורה [[ידיד]]ותית או עוינת. לכל אישיות כזו יש מאגר זכרונות והתנסויות משלה. ההבדלים בין זהויות שונות מדווחים לעתים כניכרים גם חיצונית, החל בביצועים ה[[אומנות]]יים או ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]], עבור בטון הדיבור, ביציבה, בהליכה וב[[מחווה גופנית|מחוות]] שונות, ועד להבדלים פיזיולוגיים כגון [[לחץ דם]] ופעילות [[מוח]]ית.
+במקרים מסוימים, הסובלים מההפרעה פונים לכל אישיות ב[[שם פרטי]] נפרד ושונה מהשם המקורי של האדם. הזהויות השונות יכולות לחוות זו את זו בצורה [[ידיד]]ותית או עוינת. לכל אישיות כזו יש מאגר זכרונות והתנסויות משלה. ההבדלים בין זהויות שונות מדווחים לעתים כניכרים גם חיצונית, החל בביצועים ה[[אומנות]]יים או ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]], עבור בטון הדיבור, ביציבה, בהליכה וב[[מחווה גופנית|מחוות]] שונות, ועד להבדלים פיזיולוגיים כגון [[לחץ דם]] ופעילות [[מוח]]ית.<ref name=":0" />
+=== סכנה אובדנית ===
-[[תסמינים]] נוספים נלווים שעשויים להתקיים אצל הלוקים בהפרעה, יכולים להיות [[דיכאון]], [[חרדה]], [[שכחה]] של תקופות מסוימות (בדרך כלל של הילדות), [[פראנויה|פראנויות]], [[הפרעת אכילה]], בעיות ב[[שינה]] ובתפקוד ה[[מיניות|מיני]].
+ה-DSM 5 מדווח כי 70% מהאנשים החיים עם הפרעה זו בקהילה בצעו נסיון התאבדות אחד לפחות. נסיונות התאבדות מרובים הם מצב שכיח<ref>{{צ-מאמר|מחבר=J. Tanner, D. Wyss, N. Perron, M. Rufer|שם=Frequency and characteristics of suicide attempts in dissociative identity disorders: A 12-month follow-up study in psychiatric outpatients in Switzerland|כתב עת=European Journal of Trauma & Dissociation|שנת הוצאה=2017-07-04|doi=10.1016/j.ejtd.2017.06.005|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2468749917300649}}</ref>.<ref name=":0" />
+== תחלואה נלווית ==
-==טיפול==
+תחלואה נלווית יכולה לכלול הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעות מצב רוח וכן הפרעות שונות תלויות דחק. בקבוצה זו נכללות [[הפרעת הסתגלות|הפרעות הסתגלות]], הפרעת דחק אקוטית, הפרעת המרה (קונברסיה). הפרעות אחרות שיכולות להתלוות להפרעת זהות דיסוציאטיבית, כמו כן אפשריות [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]], [[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]] (בעיקר [[הפרעת אישיות נמנעת]] ו[[הפרעת אישיות גבולית]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Colin A. Ross MD, Lynn Ferrell PsyD, Elizabeth Schroeder BA|שם=Co-Occurrence of Dissociative Identity Disorder and Borderline Personality Disorder|כתב עת=Journal of Trauma & Dissociation|כרך=15|עמ=79–90|שנת הוצאה=2014-01-01|doi=10.1080/15299732.2013.834861|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/15299732.2013.834861}}</ref>). אצל חלק מהאנשים עם הפרעה זו תיתכן גם תופעה של שימוש ב[[חומר פסיכואקטיבי|חומרים פסיכואקטיביים]] (כשלפחות בחלק מהמקרים מדובר בנסיון לריפוי עצמי). [[הפרעת שינה|הפרעות שינה]] גם הן קיימות אצל אנשים עם הפרעת זהות דיסוציאטיבית, וגם [[הפרעה טורדנית-כפייתית|הפרעה טורדנית כפייתית]].
-הטיפול בתופעה זו נעשה על ידי [[פסיכיאטר]]ים ו[[פסיכולוג]]ים. המטופל לפעמים נתון תחת [[היפנוזה]] שבעזרתה עשויים להיחשף אירועים טראומטיים בהיסטוריה האישית וניתן להתמקד בדרך היווצרותן של הזהויות הנוספות. במהלך ה[[פסיכותרפיה]] יש שאיפה להכיר את כל הזהויות, את מאפייניהן ולקדם היכרות וקשר ביניהן וכך ליצור שיתוף פעולה המביא לשיפור התפקוד וההתנהגות של המטופל. בנוסף ישנו גם טיפול [[תרופה|תרופתי]] המונע חרדה ודיכאון ומקל במקרים מסוימים, אך טיפול זה ניתן במקביל לטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי. ישנם מקרים בהם נחוץ [[אשפוז]], אלו מקרים בהם אחת הזהויות או יותר הרסנית ומהווה סיכון לעצמה, לסביבה, או לזהויות האחרות.
+== אבחנה מבדלת ==
-הטיפול יכול לארוך מספר שנים; תהליך הטיפול וקצב ההתקדמות נוטים להשתנות ממטופל למטופל.
+אבחנה מבדלת של הפרעת זהות דיסוציאטיבית כוללת [[הפרעה דיסוציאטיבית|הפרעות דיסוציאטיביות אחרות]] (בהן אין תמונה קלינית של פיצול אישיות), [[דיכאון קליני|הפרעת דיכאון מז'ורי]], [[הפרעה דו-קוטבית|הפרעה דו קוטבית]], [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|הפרעת דחק פוסט טראומטית]] [[פסיכוזה|הפרעות פסיכוטיות]], [[חומר פסיכואקטיבי|הפרעות הקשורות לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים]], [[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]], הפרעות הקשורות להתקפים, וכן מצבים של התחזות (ביחוד עם מדובר במצב שעשוי לתת לאדם רווח ראשוני או משני).<ref name=":0" /><ref name=":1" />
+==טיפול<ref name=":1" />==
-===בישראל===
+הטיפול בהפרעת זהות דיסוציאטיבית נעשה על ידי [[פסיכיאטר]]ים ו[[פסיכולוג]]ים.
-בישראל פועלת עמותת ט.ד.י. ישראל,{{הערה|[http://tdil.haifa.ac.il עמותת טראומה ודיסוציאציה ישראל - ט.ד.י.]}} המרכזת את אנשי המקצוע התומכים באבחנה של הפרעה זו, מתעניינים ופעילים בטיפול בה.
+'''פסיכותרפיה''': הטיפול בהפרעה זו הוא ממושך ומורכב. אחת השיטות המקובלות היא פסיכותרפיה תחת השפעת [[היפנוזה]] באופן זה עשויים להיחשף אירועים טראומטיים בהיסטוריה האישית וניתן להתמקד בדרך היווצרותן של הזהויות הנוספות. במהלך ה[[פסיכותרפיה]] יש שאיפה להכיר את כל הזהויות, את מאפייניהן ולקדם היכרות וקשר ביניהן וכך ליצור שיתוף פעולה המביא לשיפור התפקוד וההתנהגות של המטופל<ref name=":1" />. בחלק מהמקרים יהיה צורך להגדיר את מטרות הטיפול בהתחשב גם בהפרעות נוספות הקיימות ברקע.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Rafaële J. C. Huntjens, Ineke Wessel, Brian D. Ostafin, Paul A. Boelen|שם=Trauma-related self-defining memories and future goals in Dissociative Identity Disorder|כתב עת=Behaviour Research and Therapy|כרך=87|עמ=216–224|שנת הוצאה=2016-12-01|doi=10.1016/j.brat.2016.10.002|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0005796716301838}}</ref>
-ב-9 בינואר 2012 שודר ב[[ערוץ 10]], במסגרת הסדרה "פנים אמיתיות", פרק על הפרעה זו, אשר ליווה במשך מספר שבועות בחורה הסובלת מההפרעה עקב [[התעללות מינית]] שעברה בנעוריה ומתארת כ-30 זהויות שונות.{{הערה|1=http://panim.nana10.co.il/Article/?ArticleID=857681}} ב-9 במרץ 2017 שודר בתוכנית זו פרק נוסף על הנושא, בו ליוותה העיתונאית [[יעל דן]] נערה המתארת 50 זהויות שונות; שידור הפרק היה שנוי במחלוקת וזכה לחשיפה תקשורתית רבה, והוא גם העלה את נושא השימוש ב[[קנאביס רפואי]] לשם טיפול וסיוע למתמודדים עם הפרעה זו.
+'''טיפול תרופתי'''   משלים את היפנו-תרפיה ומסייע למנוע חרדה ודיכאון ומקל במקרים מסוימים, אך טיפול זה ניתן במקביל לטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי.
+'''אשפוז''':  ישנם מקרים בהם נחוץ [[אשפוז פסיכיאטרי]], בעיקר על רקע של סכנה אובדנית מיידית.
+===בישראל===
+בישראל פועלת עמותת ט.ד.י. ישראל,{{הערה|[http://tdil.haifa.ac.il עמותת טראומה ודיסוציאציה ישראל - ט.ד.י.]}} המרכזת את אנשי המקצוע התומכים באבחנה של הפרעה זו, מתעניינים ופעילים בטיפול בה. ב-9 בינואר 2012 שודר ב[[ערוץ 10]], במסגרת הסדרה "פנים אמיתיות", פרק על הפרעה זו, אשר ליווה במשך מספר שבועות בחורה הסובלת מההפרעה עקב [[התעללות מינית]] שעברה בנעוריה ומתארת כ-30 זהויות שונות.{{הערה|1=http://panim.nana10.co.il/Article/?ArticleID=857681}} ב-9 במרץ 2017 שודר בתוכנית זו פרק נוסף על הנושא, בו ליוותה העיתונאית [[יעל דן]] נערה המתארת 50 זהויות שונות; שידור הפרק היה שנוי במחלוקת וזכה לחשיפה תקשורתית רבה, והוא גם העלה את נושא השימוש ב[[קנאביס רפואי]] לשם טיפול וסיוע למתמודדים עם הפרעה זו.
 ==בתרבות==
@@ שורה 76: / שורה 84: @@
 * קמרון וסט, "'''גוף ראשון רבים'''", הוצאת ספרית מעריב, 2002
 * זאב ברגמן ושרה, "'''אהבה זה לא סכין'''", הוצאת ידיעות אחרונות, 1998
+* מאיה ריד, '''עכשיו אני  זה לא לנצח : מסע החלמה מטראומה מינית מתמשכת בילדות'''. הוצאת אח 2008
-* אולדרמן ומרשל, בינינו לבין עצמנו הפרעת זהות דיסוציאטיבית מדריך לעזרה עצמית. 2002
+* אולדרמן ומרשל, '''בינינו לבין עצמנו הפרעת זהות דיסוציאטיבית מדריך לעזרה עצמית'''. 2002
 * מיקי דורון' '''טראומה והטיפול בה,''' הוצאת המחבר 2016
 * Sar, Vedat - editor; Middleton, Warwick - editor; Dorahy, Martin J., '''Global perspectives on dissociative disorders : individual and societal oppression''' / edited by Vedat Şar, Warwick Middleton and Martin Dorahy, Routledge 2014
+* Sarah Y. Krakauer, '''Treating Dissociative Identity Disorder: The Power of the Collective Heart,''' Routledge 2013
+* Elizabeth F. Howell, T'''he Treatment of Dissociative Identity Disorder''', Routledge 2011
+* Graeme Galton''', Forensic Aspects of Dissociative Identity Disorder,''' Karnac Books  2008
 ==קישורים חיצוניים==

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.