חיסונים במהלך היריון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:44, 28 בנובמבר 2017

במהלך תקופת הריון מומלצים מספר חיסונים במטרה להגן על האם מפני מחלות, וכן להגן על התינוק שמערכת החיסון שלו מתפתחת. ככלל, חיסונים "מומתים" וכן חיסונים מסוג רעלן בטוחים לשימוש במהלך הריון, ואילו חיסונים "מוחלשים" המכילים רכיב חי אינם מומלצים לנשים בהריון. ^[1]

חיסון חי (מוחלש)

חיסונים המכילים חיידק או נגיף מוחלש גורמים למחלה ברמה קלה יחסית למחלה הטבעית. מערכת החיסון מזהה את המחלה ככל שאר המחלות ומפתחת נוגדנים בהתאם. עם זאת, הנגיף או החיידק עלולים לפגוע בעובר ולכן מומלץ לקבל את החיסון בטרם הכניסה להריון. ^[2]

בקטגוריה זו ניתן למצוא חיסונים נגד שחפת (BCG), חיסון נגד אבעבועות רוח, והחיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR). חיסון שפעת הניתן בתרסיס לאף גם הוא מכיל נגיף מוחלש (בניגוד לחיסון הניתן בזריקה). יתר על כן, חיסון נגד נגיף הפפילומה (HPV) אינו מומלץ לנשים הרות. ^[3]^[4]

במקרה בו אשה כבר בהריון ואינה מחוסנת נגד מחלות אלו, יש להקפיד על היגיינה הכוללת שטיפת ידיים לעתים קרובות, להימנע מקרבה לאנשים חולים (במחלות אלו, או בשלבקת חוגרת), ולקבל את החיסון לאחר הלידה.^[2]

חיסון מומת או טוקסואיד

חיסון המכיל נגיף או חיידק מומת אינו יכול לגרום למחלה בגוף, ולכן בטוח לשימוש בהריון. ^[2]לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, אין ראיות המעידות על פגיעה בעובר כתוצאה מחיסון מסוגים אלו.^[4] בתהליך הכנת החיסון במעבדה מחולל המחלה מומת, ובכך נמנעת ממנו יכולת ההתרבות וגרימת המחלה, אך מערכת החיסון עדיין מזהה אותו ומפתחת נגדו נוגדנים מתאימים. חיסון טוקסואיד פועל באופן דומה - חיידק מייצר רעלן הגורם למחלה בגוף, ובתהליך הרכבת החיסון מוחלש הרעלן לרמה שלא מאפשרת לו לחולל את המחלה, אך מאפשרת למערכת החיסון ללמוד כיצד להתגונן.^[5]

שפעת

משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון להתחסן נגד שפעת בכל הריון מחדש לפני תחילת החורף או במהלכו.^[3] המערכת החיסונית של האשה ההרה חלשה יותר, לכן היא בקבוצת סיכון לסיבוכים שונים של מחלת השפעת. שינויים החלים בלב ובריאות כתוצאה מתפקוד מוגבר בזמן ההריון גם הם מעמידים את האישה בסיכון לסיבוכים ממחלת השפעת.^[1] מתן חיסון שפעת לאם מעניק הגנה גם לתינוק, מכיוון שהנוגדנים שמייצרת מערכת החיסון של האם עוברים דרך השלייה אל העובר. ^[6] הגנה זו חשובה ביותר שכן מתן חיסון שפעת מתאפשר החל מגיל 6 חודשים. ^[7] הסיבוך הנפוץ ביותר של השפעת הוא דלקת ריאות, וכן נמצא קשר בין הידבקות בשפעת בתחילת ההריון לבין מומים מולדים כמו שפה שסועה, דימומים במוח, ומומים בלב. בנוסף נמצא קשר בין שפעת לבין הפלות ספונטניות, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ומוות תוך רחמי. ^[2]החיסון ניתן בזריקה בכל קופות החולים ללא תשלום. לחיסון כמעט ואין תופעות לוואי, אך לעתים ייתכנו כאב קל, אדמומיות או נפיחות באזור הזריקה, שייעלמו עד 24 שעות לאחר קבלת החיסון.^[7]^[3]

שעלת

לפי המלצות משרד הבריאות, חיסון נגד שעלת לאם לקראת סוף ההיריון (בין שבוע 27 לשבוע 36) מעניק הגנה מיטבית גם לעובר. החיסון מגן על האם למשך מספר שנים, אך לא ברמה המספקת להגנה על עוברים עתידיים, לכן יש לקבל את החיסון בכל הריון מחדש. מחלת השעלת מסוכנת במיוחד לתינוקות עד גיל חצי שנה, ועלולה לגרום לדלקת ריאות, ירידה במשקל, דלקת מוח חדה ומוות. רק מגיל חודשיים ניתן לקבל חיסון נגד שעלת, לכן ההגנה מהאם חשובה במיוחד בחודשים הראשונים לחיי התינוק. החל מינואר 2015, החיסון נכנס לסל הבריאות וניתן לקבלו בקופות החולים בהשתתפות עצמית. תרכיב החיסון מכיל בין היתר הגנה מפני טטנוס ודיפתריה. ^[8] פחות מ-10% ממקבלי החיסון סובלים מתופעות לוואי מקומיות כמו אודם, כאבים ונפיחות באזור ההזרקה, העלולים להופיע במהלך היממה שלאחר מתן החיסון.^[2]

המלצות נוספות במצבים מיוחדים

לעתים תיתכן המלצה על מתן חיסון נגד דלקת כבד נגיפית B או נגד פוליו. במצבים בהם קיימת סכנה לחשיפה לאנתרקס ייתכן שתתקבל המלצה לחיסון אנתרקס. אם היתרונות עולים על הסיכון, תיתכן המלצה לחיסון נגד דלקת כבד נגיפית A וכן קדחת צהובה.^[4]

חיסון סביל

בניגוד לחיסונים לעיל הנחשבים חיסונים פעילים, בחיסון סביל מוזרקים לגוף הנוגדנים עצמם, כלומר אין תהליך למידה של מערכת החיסון. לא ידועים על סיכונים אפשריים לעובר בהזרקת נוגדנים לאם. ^[4]

מידע חסר

נכון לשנת 2016, לא קיים מידע מספק לקביעת המלצה או התווית נגד לחיסונים נגד פנאומוקוק, דלקת המוח היפנית, וטיפוס בטן ^[4]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערך "שפעת", באתר ויקירפואה

הערות שוליים

^ ¹ ² Pregnancy, Immunization for Women, ‏2/10/2017
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ד"ר דנה פלורנטין, פרופ' מיכאל פינגולד, החיסונים שכדאי לך לעשות בהריון (ולפניו), באתר קופת חולים כללית, ‏13.09.2015
^ ¹ ² ³ חיסונים לנשים לפני היריון, בזמן היריון ולאחר לידה, באתר משרד הבריאות
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Guidelines for Vaccinating Pregnant Women, CDC, ‏אוגוסט 2016
^ כיצד החיסון פועל, באתר משרד הבריאות
^ Rehana A. Salam, Jai K. Das, Chesarahmia Dojo Soeandy, Zohra S. Lassi, Impact of Haemophilus influenzae type B (Hib) and viral influenza vaccinations in pregnancy for improving maternal, neonatal and infant health outcomes, The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015-06-09, עמ' CD009982 doi: 10.1002/14651858.CD009982.pub2
^ ¹ ² ד"ר מיקי דובלין, שפעת - influenza, באתר ויקירפואה
^ חיסון נשים הרות נגד שעלת, באתר משרד הבריאות

[:0-1] ¹ ² Pregnancy, Immunization for Women, ‏2/10/2017

[:1-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ד"ר דנה פלורנטין, פרופ' מיכאל פינגולד, החיסונים שכדאי לך לעשות בהריון (ולפניו), באתר קופת חולים כללית, ‏13.09.2015

[:2-3] ¹ ² ³ חיסונים לנשים לפני היריון, בזמן היריון ולאחר לידה, באתר משרד הבריאות

[:3-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Guidelines for Vaccinating Pregnant Women, CDC, ‏אוגוסט 2016

[5] כיצד החיסון פועל, באתר משרד הבריאות

[6] Rehana A. Salam, Jai K. Das, Chesarahmia Dojo Soeandy, Zohra S. Lassi, Impact of Haemophilus influenzae type B (Hib) and viral influenza vaccinations in pregnancy for improving maternal, neonatal and infant health outcomes, The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015-06-09, עמ' CD009982 doi: 10.1002/14651858.CD009982.pub2

[:4-7] ¹ ² ד"ר מיקי דובלין, שפעת - influenza, באתר ויקירפואה

[8] חיסון נשים הרות נגד שעלת, באתר משרד הבריאות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-במהלך תקופת [[הריון]] מומלצים מספר [[חיסון|חיסונים]] במטרה להגן על האם מפני מחלות, וכן להגן על התינוק ש[[מערכת החיסון]] שלו מתפתחת. ככלל, חיסונים "מומתים" וכן חיסונים מסוג רעלן בטוחים לשימוש במהלך הריון, ואילו חיסונים "מוחלשים" המכילים רכיב חי אינם מומלצים לנשים בהריון.
+במהלך תקופת [[הריון]] מומלצים מספר [[חיסון|חיסונים]] במטרה להגן על האם מפני מחלות, וכן להגן על התינוק ש[[מערכת החיסון]] שלו מתפתחת. ככלל, חיסונים "מומתים" וכן חיסונים מסוג רעלן בטוחים לשימוש במהלך הריון, ואילו חיסונים "מוחלשים" המכילים רכיב חי אינם מומלצים לנשים בהריון. <ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://immunizationforwomen.org/providers/pregnancy/pregnancy.php|הכותב=|כותרת=Pregnancy|אתר=Immunization for Women|תאריך=2/10/2017}}</ref>
 == חיסון חי (מוחלש) ==
-חיסונים המכילים [[חיידק]] או [[נגיף]] מוחלש גורמים [[מחלה|למחלה]] ברמה קלה יחסית למחלה הטבעית. מערכת החיסון מזהה את המחלה ככל שאר המחלות ומפתחת [[נוגדנים]] בהתאם. עם זאת, הנגיף או החיידק עלולים לפגוע [[עובר|בעובר]] ולכן מומלץ לקבל את החיסון בטרם הכניסה להריון.
+חיסונים המכילים [[חיידק]] או [[נגיף]] מוחלש גורמים [[מחלה|למחלה]] ברמה קלה יחסית למחלה הטבעית. מערכת החיסון מזהה את המחלה ככל שאר המחלות ומפתחת [[נוגדנים]] בהתאם. עם זאת, הנגיף או החיידק עלולים לפגוע [[עובר|בעובר]] ולכן מומלץ לקבל את החיסון בטרם הכניסה להריון. <ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/medical/vaccine/Pages/vaccine_pregnancy.aspx|הכותב=ד"ר דנה פלורנטין, פרופ' מיכאל פינגולד|כותרת=החיסונים שכדאי לך לעשות בהריון (ולפניו)|אתר=קופת חולים כללית|תאריך=13.09.2015}}</ref>
-בקטגוריה זו ניתן למצוא חיסונים נגד [[שחפת]] (BCG), חיסון נגד [[אבעבועות רוח|אבעבועות רוח,]] והחיסון המשולש נגד [[חצבת]], [[חזרת]] [[אדמת|ואדמת]] (MMR). חיסון שפעת הניתן בתרסיס אף גם הוא מכיל נגיף מוחלש (בניגוד לחיסון הניתן בזריקה). יתר על כן, חיסון נגד [[נגיף הפפילומה האנושי|נגיף הפפילומה]] (HPV) אינו מומלץ לנשים הרות.
+בקטגוריה זו ניתן למצוא חיסונים נגד [[שחפת]] (BCG), חיסון נגד [[אבעבועות רוח|אבעבועות רוח,]] והחיסון המשולש נגד [[חצבת]], [[חזרת]] [[אדמת|ואדמת]] (MMR). חיסון שפעת הניתן בתרסיס לאף גם הוא מכיל נגיף מוחלש (בניגוד לחיסון הניתן בזריקה). יתר על כן, חיסון נגד [[נגיף הפפילומה האנושי|נגיף הפפילומה]] (HPV) אינו מומלץ לנשים הרות. <ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/vaccine_pregnant.aspx|הכותב=|כותרת=חיסונים לנשים לפני היריון, בזמן היריון ולאחר לידה|אתר=משרד הבריאות|תאריך=}}</ref><ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.cdc.gov/vaccines/pregnancy/hcp/guidelines.html#modalIdString_CDCTable_0|הכותב=|כותרת=Guidelines for Vaccinating Pregnant Women|אתר=CDC|תאריך=אוגוסט 2016}}</ref>
-במקרה בו אשה כבר בהריון ואינה מחוסנת נגד מחלות אלו, יש להקפיד על [[היגיינה]] הכוללת [[שטיפת ידיים]] לעתים קרובות, להימנע מקרבה לאנשים חולים (במחלות אלו, או ב[[שלבקת חוגרת]]), ולקבל את החיסון לאחר הלידה.
+במקרה בו אשה כבר בהריון ואינה מחוסנת נגד מחלות אלו, יש להקפיד על [[היגיינה]] הכוללת [[שטיפת ידיים]] לעתים קרובות, להימנע מקרבה לאנשים חולים (במחלות אלו, או ב[[שלבקת חוגרת]]), ולקבל את החיסון לאחר הלידה.<ref name=":1" />
 == חיסון מומת או טוקסואיד ==
-חיסון המכיל נגיף או חיידק מומת אינו יכול לגרום למחלה בגוף, ולכן בטוח לשימוש בהריון. לפי [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן]], אין ראיות המעידות על פגיעה בעובר כתוצאה מחיסון מסוגים אלו. בתהליך הכנת החיסון [[מעבדה|במעבדה]] מחולל המחלה מומת, ובכך נמנעת ממנו יכולת ההתרבות וגרימת המחלה, אך מערכת החיסון עדיין מזהה אותו ומפתחת נגדו נוגדנים מתאימים. חיסון טוקסואיד פועל באופן דומה - חיידק מייצר רעלן הגורם למחלה בגוף, ובתהליך הרכבת החיסון מוחלש הרעלן לרמה שלא מאפשרת לו לחולל את המחלה, אך מאפשרת למערכת החיסון ללמוד כיצד להתגונן.
+חיסון המכיל נגיף או חיידק מומת אינו יכול לגרום למחלה בגוף, ולכן בטוח לשימוש בהריון. <ref name=":1" />לפי [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן]], אין ראיות המעידות על פגיעה בעובר כתוצאה מחיסון מסוגים אלו.<ref name=":3" /> בתהליך הכנת החיסון [[מעבדה|במעבדה]] מחולל המחלה מומת, ובכך נמנעת ממנו יכולת ההתרבות וגרימת המחלה, אך מערכת החיסון עדיין מזהה אותו ומפתחת נגדו נוגדנים מתאימים. חיסון טוקסואיד פועל באופן דומה - חיידק מייצר רעלן הגורם למחלה בגוף, ובתהליך הרכבת החיסון מוחלש הרעלן לרמה שלא מאפשרת לו לחולל את המחלה, אך מאפשרת למערכת החיסון ללמוד כיצד להתגונן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/Immune_activity.aspx|הכותב=|כותרת=כיצד החיסון פועל|אתר=משרד הבריאות|תאריך=}}</ref>
 ===שפעת===
-[[משרד הבריאות]] ממליץ לנשים בהריון להתחסן נגד [[שפעת]] בכל הריון מחדש לפני תחילת [[חורף|החורף]] או במהלכו. המערכת החיסונית של האשה ההרה חלשה יותר, לכן היא בקבוצת סיכון לסיבוכים שונים של מחלת השפעת. מתן חיסון שפעת לאם מעניק הגנה גם לתינוק, מכיוון שהנוגדנים שמייצרת מערכת החיסון של האם עוברים דרך [[שליה|השלייה]] אל העובר. הגנה זו חשובה ביותר שכן מתן חיסון שפעת מתאפשר החל מגיל 6 חודשים.
+[[משרד הבריאות]] ממליץ לנשים בהריון להתחסן נגד [[שפעת]] בכל הריון מחדש לפני תחילת [[חורף|החורף]] או במהלכו.<ref name=":2" /> המערכת החיסונית של האשה ההרה חלשה יותר, לכן היא בקבוצת סיכון לסיבוכים שונים של מחלת השפעת. שינויים החלים בלב ובריאות כתוצאה מתפקוד מוגבר בזמן ההריון גם הם מעמידים את האישה בסיכון לסיבוכים ממחלת השפעת.<ref name=":0" /> מתן חיסון שפעת לאם מעניק הגנה גם לתינוק, מכיוון שהנוגדנים שמייצרת מערכת החיסון של האם עוברים דרך [[שליה|השלייה]] אל העובר. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Rehana A. Salam, Jai K. Das, Chesarahmia Dojo Soeandy, Zohra S. Lassi|שם=Impact of Haemophilus influenzae type B (Hib) and viral influenza vaccinations in pregnancy for improving maternal, neonatal and infant health outcomes|כתב עת=The Cochrane Database of Systematic Reviews|עמ=CD009982|שנת הוצאה=2015-06-09|doi=10.1002/14651858.CD009982.pub2|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26059051}}</ref> הגנה זו חשובה ביותר שכן מתן חיסון שפעת מתאפשר החל מגיל 6 חודשים. <ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_-_Influenza#.D7.97.D7.99.D7.A1.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.9D|הכותב=ד"ר מיקי דובלין|כותרת=שפעת - influenza|אתר=ויקירפואה|תאריך=}}</ref>
 הסיבוך הנפוץ ביותר של השפעת הוא [[דלקת ריאות|דלקת ריאות,]] וכן נמצא קשר בין הידבקות בשפעת בתחילת ההריון לבין [[מומים מולדים]] כמו [[שפה שסועה]], [[הידרוצפלוס|דימומים במוח]], ומומים בלב. בנוסף נמצא קשר בין שפעת לבין הפלות ספונטניות, [[לידה מוקדמת]], [[משקל לידה נמוך]] ו[[מוות תוך רחמי]].
-החיסון ניתן ב[[זריקה]] בכל[[קופת חולים| קופות החולים]] ללא תשלום. לחיסון כמעט ואין [[תופעות לוואי]], אך לעתים ייתכנו כאב קל, אדמומיות או נפיחות באזור הזריקה, שייעלמו עד 24 שעות לאחר קבלת החיסון.
+<ref name=":1" />החיסון ניתן ב[[זריקה]] בכל[[קופת חולים| קופות החולים]] ללא תשלום. לחיסון כמעט ואין [[תופעות לוואי]], אך לעתים ייתכנו כאב קל, אדמומיות או נפיחות באזור הזריקה, שייעלמו עד 24 שעות לאחר קבלת החיסון.<ref name=":4" /><ref name=":2" />
 ===שעלת===
 לפי המלצות משרד הבריאות, חיסון נגד [[שעלת]] לאם לקראת סוף ההיריון (בין שבוע 27 לשבוע 36) מעניק הגנה מיטבית גם לעובר. החיסון מגן על האם למשך מספר שנים, אך לא ברמה המספקת להגנה על עוברים עתידיים, לכן יש לקבל את החיסון בכל הריון מחדש.
 מחלת השעלת מסוכנת במיוחד לתינוקות עד גיל חצי שנה, ועלולה לגרום לדלקת ריאות, ירידה במשקל, [[דלקת המוח|דלקת מוח חדה]] ו[[מוות]]. רק מגיל חודשיים ניתן לקבל חיסון נגד שעלת, לכן ההגנה מהאם חשובה במיוחד בחודשים הראשונים לחיי התינוק.
-החל מינואר 2015, החיסון נכנס ל[[סל הבריאות]] וניתן לקבלו בקופות החולים בהשתתפות עצמית. תרכיב החיסון מכיל בין היתר הגנה מפני [[טטנוס]] ו[[דיפתריה]]. פחות מ-10% ממקבלי החיסון סובלים מתופעות לוואי מקומיות כמו אודם, כאבים ונפיחות באזור ההזרקה, העלולים להופיע במהלך היממה שלאחר מתן החיסון. לעתים נדירות עוד יותר עלולות להופיע תופעות לוואי כלליות כמו בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, שלשולים ועליית חום.
+החל מינואר 2015, החיסון נכנס ל[[סל הבריאות]] וניתן לקבלו בקופות החולים בהשתתפות עצמית. תרכיב החיסון מכיל בין היתר הגנה מפני [[טטנוס]] ו[[דיפתריה]]. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/Vaccination-Whooping_cough.aspx|הכותב=|כותרת=חיסון נשים הרות נגד שעלת|אתר=משרד הבריאות|תאריך=}}</ref> פחות מ-10% ממקבלי החיסון סובלים מתופעות לוואי מקומיות כמו אודם, כאבים ונפיחות באזור ההזרקה, העלולים להופיע במהלך היממה שלאחר מתן החיסון.<ref name=":1" />
 ===המלצות נוספות במצבים מיוחדים===
-לעתים תיתכן המלצה על מתן חיסון נגד [[הפטיטיס B|דלקת כבד נגיפית B]] או נגד [[שיתוק ילדים|פוליו]]. במצבים בהם קיימת סכנה לחשיפה ל[[גחלת|אנתרקס]] ייתכן שתתקבל המלצה לחיסון אנתרקס. אם היתרונות עולים על הסיכון, תיתכן המלצה לחיסון נגד [[הפטיטיס A|דלקת כבד נגיפית A]] וכן [[קדחת צהובה]].
+לעתים תיתכן המלצה על מתן חיסון נגד [[הפטיטיס B|דלקת כבד נגיפית B]] או נגד [[שיתוק ילדים|פוליו]]. במצבים בהם קיימת סכנה לחשיפה ל[[גחלת|אנתרקס]] ייתכן שתתקבל המלצה לחיסון אנתרקס. אם היתרונות עולים על הסיכון, תיתכן המלצה לחיסון נגד [[הפטיטיס A|דלקת כבד נגיפית A]] וכן [[קדחת צהובה]].<ref name=":3" />
 ==חיסון סביל==
-בניגוד לחיסונים הנדונו עד כה הנחשבים חיסונים פעילים, בחיסון סביל מוזרקים לגוף [[נוגדן|הנוגדנים]] עצמם, כלומר אין תהליך למידה של מערכת החיסון. לא ידועים על סיכונים אפשריים לעובר בהזרקת נוגדנים לאם.
+בניגוד לחיסונים לעיל הנחשבים חיסונים פעילים, בחיסון סביל מוזרקים לגוף [[נוגדן|הנוגדנים]] עצמם, כלומר אין תהליך למידה של מערכת החיסון. לא ידועים על סיכונים אפשריים לעובר בהזרקת נוגדנים לאם. <ref name=":3" />
 == מידע חסר ==
-נכון לשנת 2016, לא קיים מידע מספק לקביעת המלצה או התווית נגד לחיסונים נגד [[Streptococcus pneumoniae|פנאומוקוק]], [[דלקת המוח היפנית]], [[טיפואיד (מחלה)|וטיפוס בטן]]
+נכון לשנת 2016, לא קיים מידע מספק לקביעת המלצה או התווית נגד לחיסונים נגד [[Streptococcus pneumoniae|פנאומוקוק]], [[דלקת המוח היפנית]], [[טיפואיד (מחלה)|וטיפוס בטן]] <ref name=":3" />
 == ראו גם ==
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+{{ויקירפואה|שפעת_-_Influenza|שפעת}}
 ==הערות שוליים==