דימום מוחי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:


== גורמים ==
== גורמים ==
[[קובץ:Posterior_fossa_hemorrhage.jpg|ימין|ממוזער|סריקת סי. טי. של דימום מוחי.<ref name=":21" />]]
[[קובץ:Posterior_fossa_hemorrhage.jpg|ימין|ממוזער|סריקת סי. טי. של דימום מוחי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yad Ram Yadav, Gaurav Mukerji, Ravikiran Shenoy, Abhijeet Basoor|שם=Endoscopic management of hypertensive intraventricular haemorrhage with obstructive hydrocephalus|כתב עת=BMC neurology|כרך=7|עמ=1|שנת הוצאה=2007-01-04|doi=10.1186/1471-2377-7-1|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17204141}}</ref>]]
דימום מוחי הוא הגורם השני הכי שכיח לגרימת [[שבץ מוחי|שבץ]], והוא מהווה 10% מהאשפוזים באירוע מוחי. [[יתר לחץ דם|לחץ דם גבוה]] מעלה את הסיכון הספונטני לדימום מוחי פי שתיים עד שש פעמים.דימום intraparenchymal שכיח יותר בקרב מבוגרים מאשר אצל ילדים.<ref name=":4">{{צ-מאמר|שם=Intracranial Hemorrhage Treatment & Management: Medical Care, Surgical Care, Consultations|שנת הוצאה=2017-12-15|קישור=http://emedicine.medscape.com/article/1163977-treatment}}</ref> הוא נגרם בדרך כלל בשל טראומה מחדירה למוח, אבל יכול להיות גם עקב דיכוי שברים בגולגולת. <ref name=":5">{{צ-מאמר|מחבר=G. Tsivgoulis, A. H. Katsanos, K. S. Butcher, E. Boviatsis|שם=Intensive blood pressure reduction in acute intracerebral hemorrhage: A meta-analysis|כתב עת=Neurology|כרך=83|עמ=1523–1529|שנת הוצאה=2014-10-21|doi=10.1212/wnl.0000000000000917|קישור=https://doi.org/10.1212/wnl.0000000000000917}}</ref>האצה-האטה של  הטראומה,קרע של [[מפרצת]] או מום עורקי-ורידי (AVM) ודימום בתוך [[נאופלזיה|הגידול]] הם גורמים נוספים. <ref name=":6">{{צ-מאמר|מחבר=Ma, J; Li, H; Liu, Y; You, C; Huang, S; Ma, L (2015). "|שם=Effects of Intensive Blood Pressure Lowering on Intracerebral Hemorrhage Outcomes: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials".|כתב עת=Turkish neurosurgery. 25 (4): 544–51}}</ref> <ref name=":7">{{צ-מאמר|מחבר=Gregoire Boulouis, Andrea Morotti, Joshua N. Goldstein, Andreas Charidimou|שם=Intensive blood pressure lowering in patients with acute intracerebral haemorrhage: clinical outcomes and haemorrhage expansion. Systematic review and meta-analysis of randomised trials|כתב עת=J Neurol Neurosurg Psychiatry|כרך=88|עמ=339–345|שנת הוצאה=2017-04-01|doi=10.1136/jnnp-2016-315346|קישור=http://jnnp.bmj.com/content/88/4/339}}</ref> <ref name=":8">{{קישור כללי|כתובת=http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0967586810000500|כותרת=Redirecting|אתר=linkinghub.elsevier.com|תאריך_וידוא=2017-12-25}}</ref>
דימום מוחי הוא הגורם השני הכי שכיח לגרימת [[שבץ מוחי|שבץ]], והוא מהווה 10% מהאשפוזים באירוע מוחי. [[יתר לחץ דם|לחץ דם גבוה]] מעלה את הסיכון הספונטני לדימום מוחי פי שתיים עד שש פעמים.דימום intraparenchymal שכיח יותר בקרב מבוגרים מאשר אצל ילדים.<ref name=":4">{{צ-מאמר|שם=Intracranial Hemorrhage Treatment & Management: Medical Care, Surgical Care, Consultations|שנת הוצאה=2017-12-15|קישור=http://emedicine.medscape.com/article/1163977-treatment}}</ref> הוא נגרם בדרך כלל בשל טראומה מחדירה למוח, אבל יכול להיות גם עקב דיכוי שברים בגולגולת. <ref name=":5">{{צ-מאמר|מחבר=G. Tsivgoulis, A. H. Katsanos, K. S. Butcher, E. Boviatsis|שם=Intensive blood pressure reduction in acute intracerebral hemorrhage: A meta-analysis|כתב עת=Neurology|כרך=83|עמ=1523–1529|שנת הוצאה=2014-10-21|doi=10.1212/wnl.0000000000000917|קישור=https://doi.org/10.1212/wnl.0000000000000917}}</ref>האצה-האטה של  הטראומה,קרע של [[מפרצת]] או מום עורקי-ורידי (AVM) ודימום בתוך [[נאופלזיה|הגידול]] הם גורמים נוספים. <ref name=":6">{{צ-מאמר|מחבר=Ma, J; Li, H; Liu, Y; You, C; Huang, S; Ma, L (2015). "|שם=Effects of Intensive Blood Pressure Lowering on Intracerebral Hemorrhage Outcomes: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials".|כתב עת=Turkish neurosurgery. 25 (4): 544–51}}</ref> <ref name=":7">{{צ-מאמר|מחבר=Gregoire Boulouis, Andrea Morotti, Joshua N. Goldstein, Andreas Charidimou|שם=Intensive blood pressure lowering in patients with acute intracerebral haemorrhage: clinical outcomes and haemorrhage expansion. Systematic review and meta-analysis of randomised trials|כתב עת=J Neurol Neurosurg Psychiatry|כרך=88|עמ=339–345|שנת הוצאה=2017-04-01|doi=10.1136/jnnp-2016-315346|קישור=http://jnnp.bmj.com/content/88/4/339}}</ref> <ref name=":8">{{קישור כללי|כתובת=http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0967586810000500|כותרת=Redirecting|אתר=linkinghub.elsevier.com|תאריך_וידוא=2017-12-25}}</ref>


גרסה מ־00:51, 31 בדצמבר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ שם בלועזית, תדירות, מקרי מוות, שיטת אבחון, אפשרויות טיפול ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דימום מוחי
תחום נוירוכירורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורמי סיכון לחץ דם גבוה, עמילואידוזיס, אלכוהוליזם, כולסטרול נמוך, מדללי דם וצריכת יתר של קוקאין [2]
תסמינים כאב ראש, חולשה חד צדדית, הקאות, התקפים, ירידה ברמת המודעות, נוקשות צוואר וקדחת
טיפול
פרוגנוזה 20% תוצאות טובות [2]
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D002543
סיווגים
ICD-10 I61, P10.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 8B00 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דימום מוחי (באנגלית Intracerebral hemorrhage) , הוא סוג של דימום תוך-גולגולתי המתרחשת בתוך רקמת המוח ו/או בחדרי המוח[1].התסמינים יכולים לכלול כאב ראש, חום, חולשה חד צדדית, הקאות, פרכוסים, ירידה ברמת ההכרה ונוקשות בצוואר [2]לעתים קרובות הסימפטומים עלולים להחמיר במשך הזמן.[3]

הגורמים כוללים נזק מוחי, מפרצות, מומים. עורקית, שבץ איסכמי, וגידולים במוח.[1]גורמי הסיכון הגדולים ביותר לדימום ספונטני הם לחץ דם גבוה ו-עמילואידוזיס.גורמי סיכון אחרים כוללים אלכוהוליזם, כולסטרול נמוך, מדללי דם ושימוש בקוקאין.[2] האבחנה מתבצעת בדרך כלל על ידי בדיקת סיטי (בדיקת CT).

במקרה של דימום מוחי הטיפול צריך להתבצע באופן דחוף ונמרץ. ההנחייה היא להקטין את הלחץ דם הסיסטולי לפחות מ-140 מ"מ כספית (mmHg). מדללי דם צריכים להיות הפוכים ורמת הסוכר בדם צריכה להיות בטווח נורמלי.ניתוח לצורך הגעה לנקודתניקוז החדר החיצונית עשוי לשמש לצורך טיפול הידרוצפלוס, אבל קורטיקוסטרואידים לא צריך להיות בשימוש.ניתוח להסרת הדם מתבצע אך ורק במקרים ספציפים.[1]

דימום מוחי מתרחש בקירוב אצל 2.5 אנשים לכל 10,000 אנשים כל שנה. התדירות גבוהה יותר אצל גברים ואנשים מבוגרים באוכלוסייה. -44% מהמקרים של אלה שנפגעו מתו בתוך כ-חודש[2].כמו כן, 20% מהמקרים מצליחים להתגבר ולחזור לשגרת חיים רגילה. המקרים הראשונים בהיסטוריה התחלקו והוגדרו בשנת 1823 לשני סוגים עיקריים: דימון ואי זרימת דם מספקת.[4]

סימנים וסימפטומים

לחולים עם intraparenchymal דימום יש תסמינים המעידים על הפגיעה באזור של המוח שניזוק מהדימום. תסמינים אחרים כוללים כאלה שמצביעים על עלייה בלחץ התוך גולגולתי שנגרם על ידי הפעלת לחץ של מסה גדולה על המוח. דימום מוחי לעתים קרובות מאובחן בטעות כמו דימום מוחי תת-עכבישי בשל הדמיון הרב בתסמינים בניהם. כאב ראש חמור ואחריו הקאה היא אחד הסימפטומים המשותפים הנפוצים ביותר.סימפטום נפוץ נוסף הוא התמוטטות עקב אחד מהדימומים. אנשים מסוימים עלולים אף לחוות דימום מתמשך מהאוזן. חלק מהחולים עשוי  במצב קיצון להגיע לתרדמת לפני הדימום. [5]

גורמים

סריקת סי. טי. של דימום מוחי.[6]

דימום מוחי הוא הגורם השני הכי שכיח לגרימת שבץ, והוא מהווה 10% מהאשפוזים באירוע מוחי. לחץ דם גבוה מעלה את הסיכון הספונטני לדימום מוחי פי שתיים עד שש פעמים.דימום intraparenchymal שכיח יותר בקרב מבוגרים מאשר אצל ילדים.[7] הוא נגרם בדרך כלל בשל טראומה מחדירה למוח, אבל יכול להיות גם עקב דיכוי שברים בגולגולת. [8]האצה-האטה של  הטראומה,קרע של מפרצת או מום עורקי-ורידי (AVM) ודימום בתוך הגידול הם גורמים נוספים. [9] [10] [11]

גורמי סיכון עבור דימום מוחי כוללים:[12]

דימום מוחי מחולק לדימום חריף ודימום מתעכב. דימום חריף עושי להתרחש להתרחש בזמן של הפציעה בעוד שדימום יכול להופיע החל משש שעות אחרי הפציעה ואף יכול להופיע רק כעבור מספר שבועות.


אבחון

סריקת סי. טי. של דימום מוחי ספונטני עם הידרוצפלוס.[13]

אנגיוגרפיה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת ואנגיוגרפיה באמצעות תהודה מגנטית  הוכיחו כיעילים באבחון כלי דם תוך-גולגולתי מומים לאחר דימום מוחי. [13] לעתים קרובות,תתרחש בדיקת אבחנה נוספת  על מנת לשלול סיבה משנית של דימום.[14] לזהות נקודת סימון.

דימום מוחי יכול להיות מזוהה על ידי סריקות סי. טי. כי הדם נראה בהיר יותר מאשר רקמות אחרות והוא מופרד מהחלק הפנימי השולחן של הגולגולת על ידי רקמת המוח. הרקמה שמסביב לדימום היא לעיתים קרובות פחות צפופה מזה של שאר המוח בגלל בצקת, ולכן יופיע בצורה כהה יותר בבדיקת הסי. טי.[14]

מיקום

כאשר בשל לחץ דם גבוה, הם בדרך כלל מתרחשים פוטמן או התלמוס (60%), המוח הגדול (20%), המוח הקטן (13%) או פונס (7%).[15]

טיפול

סוג הטיפול תלוי באופן משמעותי בסוג של הדימום. סריקת סי. טי. מהירה ושאר אמצעי האבחון משמשים כדי לקבוע את סוג הטיפול המתאים, אשר עשוי לכלול גם תרופות וניתוחים בתוכו.

תרופות

ניתוח

ניתוח נדרש אם שטף דם גדול מ - 3 ס"מ ואם יש נגע בכלי דם מבניים או דימום לובאר בחולה צעיר.

  • קתטר עשוי להיות מועבר לתוך כלי הדם במוח כדי לסגור או להרחיב את כלי הדם ויש ניסיון הימנעות מהליכים כירורגיים פולשנים.[16]
  • שאיפה  על ידי ניתוח סטריאוטקטי או ניקוז אנדוסקופי ישומש בדימום גרעיני הבסיס, למרות שהתוצאות במצב זה מוגבלות.[23]

פרוגנוזה

הסיכון למוות כתוצאה מדימום מוחי בפציעת מוח טראומטית הוא גבוהה במיוחד שהפציעה מתרחשת בגזע המוח.[24] דימומים בתוךהמוח המוארך הם כמעט תמיד קטלנים, כי הם גורמים נזק לעצב התועה אשר ממלא תפקיד חשוב בשמירה על זרימת דם ונשימה. סוג זה של דימום יכול להתרחש גם בקליפת המוח או אזורים קורטיקליים, בדרך כלל בחלק הקדמי או הזמני, בשל פגיעת הראש, ולפעמים במוח הקטן.[9][25]

עבור דימום ספונטני שנראה בסריקת סי. טי., התמותה היא בין 34 - 50 % תוך 30 ימים אחרי הפגיעה,[26] וחצי מהמקרים מתרחשים ביומיים הראשונים. למרות שהרוב המכריע של מקרי מוות מתרחשים בימים הראשונים אחרי הדימום, יש לאלה שהצליחו להתגבר עליהם בטווח הארוך עודף תמותה של 27% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.[27]

אפידמיולוגיה

דימום מוחי מהווה 20% מכלל המקרים של מחלות כלי הדם בארצות הברית, כאשר לפניהם יש את קריש הדם (40%) ו- תסחיף מוחי (30%).[28]

זה פי שתיים או יותר שכיח בקרב אנשים שחורים לעומת לבנים.[29]

ראו גם

מוח

דימום תוך-גולגולתי

שבץ מוחי

מחקר

התגובה דלקתיות מופעל על ידי שבץ נחשבה מזיקה בשלב מוקדם, תוך התמקדות בדם לויקוציטים, נויטרופילים, מקרופאגים, תושב microglia ואת האסטרוציטים.[30]אדם לאחר המוות המחקר מראה כי דלקת מתרחשת מוקדם נמשכת מספר ימים לאחר ICH.[31] לויסותפעלת microglial וקיטוב עשוי להקל גרם דימום כתוצאה מפגיעה מוחית ולשפר את התיקון של המוח.[32]האזור החדש של עניין הם תאי פיטום.

לקריאה נוספת

  • Hemphill JC, 3rd; Greenberg, SM; Anderson, CS; Becker, K; Bendok, BR; Cushman, M; Fung, GL; Goldstein, JN; Macdonald, RL (28 במאי 2015). "Guidelines for the Management of Spontaneous Intracerebral Hemorrhage: A Guideline for Healthcare Professionals From the American Heart Association/American Stroke Association.". Stroke: A Journal of Cerebral Circulation 46: 2032–60. PMID 26022637. doi:10.1161/STR.0000000000000069.
     

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

[[קטגוריה:מחלות כלי הדם של המוח]]

  1. ^ 1 2 3 4 Michael Hennerici, Imaging in Stroke, Remedica, 2003. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 Caceres, JA; Goldstein, Emergency medicine clinics of North America., ‏JN (August 2012)
  3. ^ Björn M. Hansen, Ola G. Nilsson, Harald Anderson, Bo Norrving, Long term (13 years) prognosis after primary intracerebral haemorrhage: a prospective population based study of long term mortality, prognostic factors and causes of death, J Neurol Neurosurg Psychiatry, 2013-05-25, עמ' jnnp–2013–305200 doi: 10.1136/jnnp-2013-305200
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Penetrating Head Trauma: Background, History of the Procedure, Problem, 2017-07-19
  5. ^ Richard A. Prayson, Neuropathology, Elsevier Health Sciences, 2011-11. (באנגלית)
  6. ^ Yad Ram Yadav, Gaurav Mukerji, Ravikiran Shenoy, Abhijeet Basoor, Endoscopic management of hypertensive intraventricular haemorrhage with obstructive hydrocephalus, BMC neurology 7, 2007-01-04, עמ' 1 doi: 10.1186/1471-2377-7-1
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Intracranial Hemorrhage Treatment & Management: Medical Care, Surgical Care, Consultations, 2017-12-15
  8. ^ G. Tsivgoulis, A. H. Katsanos, K. S. Butcher, E. Boviatsis, Intensive blood pressure reduction in acute intracerebral hemorrhage: A meta-analysis, Neurology 83, 2014-10-21, עמ' 1523–1529 doi: 10.1212/wnl.0000000000000917
  9. ^ 1 2 Ma, J; Li, H; Liu, Y; You, C; Huang, S; Ma, L (2015). ", Effects of Intensive Blood Pressure Lowering on Intracerebral Hemorrhage Outcomes: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials"., Turkish neurosurgery. 25 (4): 544–51
  10. ^ Gregoire Boulouis, Andrea Morotti, Joshua N. Goldstein, Andreas Charidimou, Intensive blood pressure lowering in patients with acute intracerebral haemorrhage: clinical outcomes and haemorrhage expansion. Systematic review and meta-analysis of randomised trials, J Neurol Neurosurg Psychiatry 88, 2017-04-01, עמ' 339–345 doi: 10.1136/jnnp-2016-315346
  11. ^ Redirecting, linkinghub.elsevier.com
  12. ^ Ian Roberts, David Yates, Peter Sandercock, Barbara Farrell, Effect of intravenous corticosteroids on death within 14 days in 10008 adults with clinically significant head injury (MRC CRASH trial): randomised placebo-controlled trial, Lancet (London, England) 364, 2004 Oct 9-15, עמ' 1321–1328 doi: 10.1016/S0140-6736(04)17188-2
  13. ^ 1 2 Phil Edwards, Miguel Arango, Laura Balica, Rowland Cottingham, Final results of MRC CRASH, a randomised placebo-controlled trial of intravenous corticosteroid in adults with head injury-outcomes at 6 months, Lancet (London, England) 365, 2005 Jun 4-10, עמ' 1957–1959 doi: 10.1016/S0140-6736(05)66552-X
  14. ^ 1 2 A Non-Profit Hospital in Los Angeles | Cedars-Sinai, www.csmc.edu (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ Sanders MJ and McKenna K. 2001. Mosby's Paramedic Textbook, 2nd revised Ed. Chapter 22, "Head and Facial Trauma." Mosby
  16. ^ 1 2 3 4 5 Graham DI and Gennareli TA. Chapter 5, "Pathology of Brain Damage After Head Injury" Cooper P and Golfinos G. 2000. Head Injury, 4th Ed. Morgan Hill, New York.
  17. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         [1]
  18. ^ Page 117 in: Henry S. Schutta; Lechtenberg, Richard (1998). Neurology practice guidelines. New York: M. Dekke, ISBN 0-8247-0104-6.
  19. ^ B. R. Copenhaver, A. W. Hsia, J. G. Merino, R. E. Burgess, Racial differences in microbleed prevalence in primary intracerebral hemorrhage, Neurology 71, 2008-10-07, עמ' 1176–1182 doi: 10.1212/01.wnl.0000327524.16575.ca
  20. ^ Jian Wang, Preclinical and clinical research on inflammation after intracerebral hemorrhage, Progress in neurobiology 92, 2010-12, עמ' 463–477 doi: 10.1016/j.pneurobio.2010.08.001
  21. ^ He Wu, Zhiyi Zhang, Xiaoli Hu, Ruibo Zhao, Dynamic changes of inflammatory markers in brain after hemorrhagic stroke in humans: a postmortem study, Brain Research 1342, 2010-06-25, עמ' 111–117 doi: 10.1016/j.brainres.2010.04.033
  22. ^ Xi Lan, Xiaoning Han, Qian Li, Qing-Wu Yang, Modulators of microglial activation and polarization after intracerebral haemorrhage, Nature Reviews. Neurology 13, July 2017, עמ' 420–433 doi: 10.1038/nrneurol.2017.69
  23. ^ SAGE Journals: Your gateway to world-class journal research
  24. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :21
  25. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :22
  26. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         [2]
  27. ^ Björn M. Hansen, Ola G. Nilsson, Harald Anderson, Bo Norrving, Long term (13 years) prognosis after primary intracerebral haemorrhage: a prospective population based study of long term mortality, prognostic factors and causes of death, J Neurol Neurosurg Psychiatry, 2013-05-25, עמ' jnnp–2013–305200 doi: 10.1136/jnnp-2013-305200
  28. ^ Neurology practice guideline, Henry S. Schutta; Lechtenberg, Richard, 1998, עמ' 117
  29. ^ B R. Copenhaver, A W. Hsia, J G. Merino, R E. Burgess, Racial differences in microbleed prevalence in primary intracerebral hemorrhage, Neurology 71, 2008-10-07, עמ' 1176–1182 doi: 10.1212/01.wnl.0000327524.16575.ca
  30. ^ Jian Wang, Preclinical and clinical research on inflammation after intracerebral hemorrhage, Progress in neurobiology 92, 2010-12, עמ' 463–477 doi: 10.1016/j.pneurobio.2010.08.001
  31. ^ He Wu, Zhiyi Zhang, Xiaoli Hu, Ruibo Zhao, Dynamic changes of inflammatory markers in brain after hemorrhagic stroke in humans: a postmortem study, Brain research 1342C, 2010-06-25, עמ' 111–117 doi: 10.1016/j.brainres.2010.04.033
  32. ^ Xi Lan, Xiaoning Han, Qian Li, Qing-Wu Yang, Modulators of microglial activation and polarization after intracerebral haemorrhage, Nature Reviews. Neurology 13, July 2017, עמ' 420–433 doi: 10.1038/nrneurol.2017.69
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דימום_מוחי&oldid=22174765"